תמלול אוטומטי נא להתעלם משגיאות

וינגייט

ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט נדלן בשידור של צחי קווטינסקי ונדלן בקלות. והיום גיא עתיאס, אני מתרגש. למה אני מתרגש? בגלל שאני נמצא במקום שהוא לא בשגרה שלי, אני נמצא בווינגייט.

ווינגייט עד היום בשבילי זה יותר קשור לילדים שלי שהם ספורטאים, לאחותי שהייתה אלופת ארץ בכמה מקצועות. אני מקסימום עשיתי פה מבחני בר אור כקצין, אבל גם זה עשיתי. ואני מתרגש בגלל שזה בעצם, אני נמצא במשהו שקורה פה בארץ ונורא סקרן אותי.

והיופי שלמרות שכנראה אתה מאוד מאוד עסוק במה שאנחנו הולכים לשמוע פה, נעניתי ברצון והוזמנתי לבוא, שרק ביקשתי לבוא ולראיין אותך ופינית לי את הזמן. אז קודם כל תודה רבה שאתה מעריך אותי. תודה לך שהגעת.

בשמחה רבה. ואנחנו הולכים לספר את הדרך שלך, כגיא עתיאס, את הדרך של מה שקורה פה בתהליך המאוד מיוחד, שזה מה שסקרן אותי ובזכותו באתי, על מה שקורה פה בתוך המכון, על השינויים הגדולים שאתה עושה, שבעצם הם השינויים בספורט בישראל. אני חושב שזה הופך להיות הלב שבעצם משפיע על כל מה שקורה בארץ מבחינת היכולות של הספורטאים.

אז בוא ככה, לפני שנצא לדרך, בוא תספר לנו מי זה גיא עתיאס. אז קודם כל, לפני שאני אתחיל סוף הרגע מי זה גיא עתיאס, חשוב לי להגיד שאין מי שלא נכנס לתוך המכון הזה, והוא לא מתרגש. במכון, כשאתה נכנס, יש משהו שגורם לך להתרגש.

ולמה זה קורה? כי אנחנו עושים פה דברים שהם בעצם, כל אזרח ואזרח פוגש אותם, וזו הגאווה שלנו. פה אתה רואה את הגאווה הישראלית, במלוא אדרה עוצמתה וטיפרטני הייתי אומר על זה. עכשיו, עוד טיפה מי זה גיא עתיאס? גיא עתיאס נולד בשנת שבעים ושלוש, במאי שבעים ושלוש, נולד וגדל בדימונה, בוגר תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, זו אוניברסיטה שהייתה קרובה לבית פשוט.

זה אוניברסיטה מצוינת? מעולה, מעולה. אין אוניברסיטה טובה יותר, לא שאני מכיר אחרות. אחר כך אני אגנל לך עם איזה פרופסור עשיתי שם בפרק.

אני יכול להגיד לך שאחת התקופות הטובות בחיים שלי זה היה להיות סטודנט באוניברסיטת בן גוריון. אני אב לארבעה ילדים, אני נשוי, גר היום במאיתר, ואני כל יום מגיע לעבודה ממאיתר לנתניה, שעתיים בקופסא הלוך, שעתיים בקופסא חזור, ואין דבר יותר כיף מאשר להגיע ולהיות מנכן נכון. אז בואו ככה, בואו נתחיל, באמת, נכון שבאנו לשמוע קצת, אני באתי לשמוע יותר על הספורט, אבל אתה יודע, תוך כדי זה שבאתי לשמוע על הספורט, וקצת למדתי עליך, הבנתי שאתה עברת איזה דרך מיוחדת, עם מטרה בדרך.

אז בואו ככה, תספר לנו מה גרם לזה שאתה יושב היום, ואתה יושב בכיסא המנכל. אז קודם כל התאהבתי בתפקיד, מנכן נכון בינגלט, אני חיוונתי להיות מנכן נכון בינגלט. לא הגעתי לפוקי, ראיתי… אז אתה לא בא מעולם הספורט? לא.

אני בדיוק רוצה רגע להסביר איך זה הגיע. לא ראיתי משרד מתמודד איתי, בסדר? בדרך כלל יש אנשים, רואים משרד מתמודדים, והם זוכים… לא, אני חיוונתי להיות מנכן נכון בינגלט, אני התאהבתי במקום הזה, כאשר הייתי שם מנכן תכנון והסטרטגיה, ‫הסמכי התקצוב, התכנון והסטרטגיה ‫במשרד התעבורת והספור, ‫ובעצם הייתה ברוצה ההזדמנות ‫שהיה צריך לחוקק את חוק מכון ווינגט. ‫בעצם ווינגט לפני החוק הייתה עמותה ‫שבעצם התקשתה ביום-יום של הבשוטף ‫ולא ספקי את השירותים.

‫ואנחנו במשרד… ‫תכף נדבר מה זה השירותים. ‫-שנייה, נכון. ‫אנחנו במשרד הייתי אחראי על הסטרטגיה, ‫במסגרת האחריות על הסטרטגיה, ‫עשינו שיעורי בית אחד, ‫איך העולם עובד.

‫והבנו שאין מקום בעולם, ‫באירופה במיוחד, ‫לא נדבר על ארה״ב, ‫במדינות גדולות, ‫שאין מקום אחד שמתאגד ‫את כל הספורט ההישגי בתוכו ‫ונותן מענה מלא לספורט ההישג. ‫אבל זה מה שהיה לנו תדמית מבחוץ, ‫שפה נמצאים רק הספורטאים המצליחים. ‫זה נכון, רק כשזה היה עמותה, ‫זה היה מנוע בצורה לא נכונה ‫והיה פה קושי בשוטף ‫להתנהל בצורה הזאת.

‫ואז בעצם המדינה הבינה ‫שהיא צריכה לקחת אחריות, ‫ובעצם לקחת אחריות על הספורט ההישגי ‫במדינת ישראל במשומעות ‫זה לתאגד את מכון וינגט. ‫ואני הייתי מאותם ילדים ‫שסיים אוניברסיטה, ‫ופתאום אמרו לו, בוא, ‫צריך להעביר את חוק מכון וינגט. ‫והתחלתי לכתוב את החוק ‫ופשוט התאהבתי.

‫למדתי, העמקתי, פתאום הבנתי, ‫מה עושים פה? ‫ואז זה גרם לי להתאם. ‫נתן לי את הבזיק בעיניי. ‫אבל בוא, בוא, תקח אותי לאותו יום ‫ותגיד, אז כבר קלטת משהו, ‫מה הדליק אותך או מה חשבת ‫שאפשר לעשות פה ‫שלא נעשה פה, ‫חוץ מלהפוך את זה, לתאגיד? ‫לא, כבוד התאגיד, הבנתי ‫שאפשר לעשות פה, ‫אפשר לתת בעצם… ‫בוא, טיפה נפתח תהייה.

‫מה זה מכון וינגט? ‫מה הם עושים פה? ‫מה הגבעה העירוקה הזאת עושה פה? ‫הגבעה העירוקה הזאת, ‫מה שהיא עושה בסופו של דבר, ‫היא אמונה על ספורטאי הישג ‫של מדינת ישראל. ‫מה זה ספורטאי הישג? ‫יש ספורטאים שצריכים לעשות ‫קריטריון. אם הם עושים קריטריון, ‫הם בעצם… ‫-תסביר לאנשים מה זה קריטריון.

‫קריטריון, למשל, ‫אם יש ריצת 100 מטר, ‫אתה צריך לעשות את ה-100 מטר ‫בתוצאה מסוימת. ‫אם אתה עושה את התוצאה הזאת, ‫זה אומר שאתה עשית את הקריטריון, ‫ואתה יכול להשתתף במשחקים האולימפיים ‫או במשחקי העולם, ‫או באליפויות אירופה. ‫המשמעות של הדבר, ‫שאתה מייצג את מדינת ישראל, ‫אתה הולך עם סמל מדינת ישראל ‫על הכתף ובחזה, ‫ואתה לא מתמודד בשם אריק זאבי ‫או רז ארשקו, ‫אתה מתמודד בשם מדינת ישראל.

‫אתה על המזרון מייצג את מדינת ישראל, ‫ואתה בעצם בתחרות הגאווה, סלאש, ‫החלום של מדינת ישראל כלפי העולם. ‫ובעצם אתה מבין שבעצם הספורטאים ‫שעשו את הקריטריון, ‫הם הספורטאים שהולכים לייצג אותנו, ‫בתחרות הבינלאומית, ‫הם אלה שהולכים להיות הפרצוף שלנו ‫בזירה הבינלאומית. ‫ואתה אומר, רגע, איך אני דורג ‫שהספורטאים האלה יגיעו לאותה נקודה, ‫שזה אותו משחק או יהיו משחקים ‫בצורה הטובה ביותר, ‫ותהיה להם את ההזדמנות הטובה ביותר ‫ובזה שנתנו את ההזדמנות השווה, ‫למרות שהם פה נמצאים במדינת ישראל, ‫שהיום אנחנו לא צריכים להסביר ‫שכאן מדינת ישראל מבודדת וסגורה ‫מול כל מה שקורה בעולם.

‫כן, אבל אתה יודע שאני מסתכל, ‫סליחה שאני עוצר אותך, ‫שאני מסתכל, ואני אחד ‫שלפחות רואה אולימפיאדות, ‫רואה דברים, עוקב בעקביות. ‫-משחקים אולימפיים. ‫משחקים אולימפיים, ואני שומע רק ‫שאומרים על הקול האריק זאבי וכולם ‫שהם הצליחו רק בגלל שהיה להם ‫איזה ספונסר שהיה מוכן לקחת אותם, ‫ואני אומר, וואלה, משהו כאן לא עבד.

‫-אז זה לא נכון, ואני אסביר למה. ‫כי האריק זאבי, בואי ניקח ‫ילדים מכיתה זין. ‫מה שקורה פה היום, ‫שילדים מגיעים לפה מכיתה זין.

‫יש פה אקדמיה, בית ספר. ‫אנחנו מזהים, לא אנחנו, ‫האיגודים, ביחד עם מנהל הספורט ‫וביחד עם כל גורמי הספורט מדינת ישראל, ‫מזהים את אותם ילדים, ‫בעלי הפוטנציאל לעשות קריטריון ‫ולעשות גמרים במשחקים אולימפיים. ‫אנחנו לוקחים אותם פה בכיתה זין, ‫שמים אותם במקום סגור, ‫נותנים להם את כל התנאים, נותנים ‫להם מאמן, נותנים להם מתקן אימוניים, ‫נותנים להם לנה, נותנים להם דסונה, ‫נותנים להם טיפולים, ‫טיפולים פוזיטרופיים ‫שבעצם גורמים לזה ‫שואם אתה נפצע, לחזיר אותך יותר מהר.

‫זה אתה מדבר היום, ‫או אתה מדבר גם קודם? ‫קודם לא ידענו לתת את זה בצורה. נכון, נתנו את זה בצורה מאוד מאוד קטנה, בבוליון מאוד נמוך. אז בואו רגע, בואו לא נטעה.

אולי אתה צומר מה ההבדל. אתה מדבר כבר על השינוי שעשית. בדיוק, בדיוק.

הרי הסיסמה שלך, אם הייתי צריך למקום כאן, במקום מכון ויגט, היית אומר, מכון השירות לספורטאי וינגייט. לספורטאי הישג. אמרתי נכון? כן, המרכז לשירות לספורטאי הישג של מדינת ישראל.

אז אתה אומר, עד שאתה באת, בואו נעשה סדר על השם. לא עד שאני באתי, עד שהחוק. עד שעשיתם את החוק.

בדיוק. ומאז שאתה נכנסת, הדברים עובדים בשיטה שאתה עכשיו מדבר עליה. נכון.

זאת אומרת, עד אז. זה לא עבד כך. אז זה לא כל כך לא נכון מה שאריק זאבי אומר.

אריק זאבי. אני סתם אומר אריק זאבי, אל תכפוס אותי עליו. אריק זאבי.

אתה אמרת אריק זאבי, אני המשכתי. וכל ה… דומים לו? אומרים שמה שקרה, שבתקופה שהם היו ספורטאים, היה הרבה יותר קשה להתמודד בזירה הבינלאומית, והם היו צריכים לעזר בספונסרים. המצב היום הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

או יופי, את זה אני רוצה לשמוע. אז אני אומר, המצב היום הרבה הרבה יותר טוב. למה? כי המדינה לקחה אחריות על הספורטאים, ספורטאי העסק שמייצגים את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

מדינת ישראל החליטה לקחת אחריות, וכשהמדינה לוקחת אחריות, ‫היא מבינה את העיתונות של זה, ‫את החסרונות, ‫ומה בעצם היא יודעת להביא ‫לתוך המגרש הזה. ‫אז בוא, בוא תספר לי, תיקח אותי, ‫לפני שנה וכמה חודשים ‫שאתה בא לפה, בפברואר 24', ‫אתה מקבל את המכון הזה, ‫שהוא היסטורי ועובד שנים, ‫אתה כבר עם החוק ‫שאתה היית שותף בחקיקה שלו, ‫עדיין, אתה יודע, צריך להעביר תהליך. ‫מה אתה מוצא פה ומה הדרך ‫שאתה לוקח את המכון מפה? ‫אתה שואל שאלה מאוד… ‫נתחיל מזה.

‫המכון לא הבין את מקומו. ‫שאני חושב שזה תפקיד. ‫אחת הבעיות הקשות של המכון, ‫ואני חושב שעדיין ‫זה חלק מהבעיה שאנחנו ‫צריכים להתמודד איתה, ‫שהמכון לא הבין את תפקידו.

‫מה התפקיד שלנו? ‫אתה תמיד צריך לקום בבוקר ‫ושעוד צריך לשאול שאלה אחת. ‫מה התפקיד שלי? ‫מה אני עושה פה? ‫בשביל מה המקום הזה קיים? ‫המקום הזה נועד לתת שירות. ‫אנחנו גוף נותן שירות, ‫ואנשים צריכים להבין את זה.

‫המכון חשב שהוא לא גוף ‫שנותן שירות, ‫הוא חלק מהספורט בישראל. ‫-אנחנו יכולים להגיד ‫שהוא היה סוג של קנטריק לב? ‫-קנטריק לב, בדיוק. ‫אני צודק? ‫-כן.

ואנחנו התחלנו ‫להסביר לאנשים פה, חברים, ‫אנחנו גוף נותן שירות. ‫אנחנו מסתכלים על ספורטאי, ‫על הצורך של הספורטאי, על הצורך של המאמן, והתפקיד שלנו, להביא להם את מה שהם צריכים לקבל, ולא רק מה שהם צריכים, מה שהם חייבים לקבל. ולמה הם חייבים לקבל? תראה, מדינת ישראל היא לא מדינה עשירה בספורטאים.

כך עדן אמר, הם כדי להגיע לספורטאי אחד בזכייה, יש להם מבחר מאוד גדול של ספורטאים, שאם הם לא צריכים לדוג אחד או שתיים שמשתתפים, אנחנו, הבסיס הפרמיטי שלנו מאוד מאוד צר, ולכן הבחירה שלנו היא מאוד מאוד מצומצמת, ולכן כשאני בוחר את האחד, אני חייב לתת לו, אנחנו חייבים לתת לו לסגור את הפער מול אותה מדינות, שיש להן בסיס הרבה יותר רחב, וכדי לסגור את היתרון הזה, אנחנו חייבים לתת לו שירות הרבה יותר טוב, הרבה יותר מדויק, הרבה יותר נכון, הרבה יותר יעיל מול המדינות האחרות כאחרת. אבל בוא נפרוט, בוא נפרוט, אתה צועק שירות, וזו סיסמה מאוד מאוד גדולה, וגם אני קודם אמרתי שהייתי כותב כאן שירות, ממה שאני שומע אותך כל הזמן, ואני יודע מה לב. בוא נפרוט.

בוא נפרוט עם המשרות. מה מקבל היום הספורטאי שבזכות זה הוא יכול להפוך להיות היום הלוף העולם? אז בוא נפרוט את זה. הספורטאי מקבל את השירות בכמה דברים.

אחד הוא מקבל מתקן, אנחנו צריכים לתת לו את המתקן, הטוב ביותר, החדיש ביותר, עם התנאים הטובים ביותר. וזה כבר קיים? זה כבר קיים. אתה יכול לראות פה סיבוב, כל המתקנים פה עוברים שדרוגים, אין מתקן היום שאנחנו לא נוגעים בו ולא הופכים אותו.

עכשיו זה לא כי אנחנו כמכון וינגט, כי המדינה ויש שר היום שמבין גם ספורט. אז קל לנו משכנע ולבוא לשר להסביר לו את המשמעות של ההשקעה פה במתקנים. ההשקעות פה הן אדירות.

עכשיו זה לא מגיע מקופת מכון וינגט, זה מגיע מקופת משרד התרבות והספורט. אז קודם כל יש לנו שר שמבין את הצורך, הוא מבין את הספורט. מעולה.

זה אחד. שתיים אנחנו מציינים. אחרי שנותנת לו את המתקן, אתה צריך לתת לו את השירותים המלווים, שזה בעצם תזונה, שזה בעצם טיפול מנטלי.

הרי ספורטאי בסוף יכול להגיע לתחרות מאוד משמעותית, והוא ספורטאי מעולה, והוא ספורטאי שיש לו את היכולות. יכול להגיע לנקודה שמה פתאום הלחץ שמופעל עליו הוא כל כך גדול, וביום אחד שהוא צריך להביא את התוצר שלו החוצה, הוא קורס. הוא קורס.

עכשיו, אם אתה לא בונה אותו מנטלית, אז אתה יכול לתת לו את הכול, עכשיו, זה משוואה עם המון מרכיבים, אתה חייב לטפל בכל המרכיבים, אז אתה נותן לו מתקן, אתה נותן לו מעטפת מנטלית, אתה נותן לו מעטפת רפואית, אתה נותן לו תזונה, אתה נותן לו לנה, אתה נותן לו את מעטפת האימון. אם אתה נותן לו את כל המעטפת הזאת, מספיק שפגעת במרכיב אחד במעטפת, הכול יכול לקורס. אבל יש לי שאלה נסתכלת, הרי, שנייה, שנייה, שנייה.

הרי אנחנו בעצם דגים את הדגים שהם ילדים. אנחנו מביאים לפה את החבר'ה, אנחנו משתדלים לקחת אותם שהם צעירים, כדי לטפח אותם, נכון? נכון. ובא לפה ילד, והוא נמצא פה רק בעולם הספורט, מה קורה עם החינוך שלו? מה קורה עם הלימוד שלו בלימוד הרגיל? אז אני יכול להגיד לך שדווקא אותם ספורטאים, ילדים, שהם, המילה מצוינות היא חלק מהיום.

אתה מביא אותם לפנימייה פה, נכון? פנימייה סגורה, ואני יכול להגיד לך שהבגרויות פה הן מצוינות. איפה הם לומדים? פה, אצלנו, בתוך המכון. היום… יש לנו מספיק ילדים שאפשר לפתוח להם כיתות? קודם כל, היום יש 120 ילדים שלומדים פה במכון וינגנט.

מכון וינגנט? מאיזה גילה הם? מזין עד יד בית. בשנה האחרונה יהיה 160 ילד. והשאיפה שלנו היא להגדיל את מספר הספורטאים שמגיעים פה לבית ספר.

אבל בואו רגע נבין, יש פה בית ספר, כמו שילד הולך, קם בבוקר והולך, הוא גר פה, הוא לומד פה, הוא מתאמן פה, הוא אוכל פה, הוא ישן פה. ומי מממן את השיעה שלו פה? ההורים או המדינה? המדינה. קודם כל, ילד פה עולה הרבה יותר ממה שכל הורים משלם.

ברור. אז המדינה, זה צד אחד. הצד השני זה ההורים.

והצד השלישי, זה אנחנו כמכון. אז המדינה, כמשרד החינוך, משמלמת. יש לי פה הרי בית ספר.

בית ספר, אתה יודע, כל תלמיד מקבל תקציב ממשרד החינוך. אז יש לי פה תקציב שמשרד החינוך נותן לי, כי יש לי פה בית ספר. צד שני, ההורים.

מצד שלישי, אני כמכון. מצד רביעי, זה משרד התרבות והספורט. כולנו שותפים בספסוד של אותו ילד שגר פה.

גדל פה, לומד פה. כולנו. אני גם רוצה להגיד יותר מזה.

שאותו ילד בבית ספר רגיל לא יכול להצליח. למה? כי אם הוא בית ספר רגיל, הוא צריך להתאמן, יש כל מיני ענפים. בענף השחייה מתאמנים מאוד מאוד מוקדם.

בענף ההתאמ�ות, מתאמנים בשביל… כל ענף יש לו את הייחודיות שלו. אני צריך לשים את המערכת… לא, אני, נכון? מונגט. אני צריך לשים את המערכת שתואם את כל ילד וילד לפי הצרכים של הענף שלו.

והנה, ילד משתתב בתחרות, אז הוא יוצא, וצריך לסגור לו את הפוואז. אבל אנחנו תופעים חליפה מאוד ספציפית לכל ילד וילד ‫לתת לו את המעטפת הלימודית ‫ומעטפת האימון, ‫כאשר מה שמוביל אותנו בראש ובראשונה ‫זה לא המערכת הלימודית, ‫זה מערכת האימון. ‫הוא גם נותן את הצורך, ‫אני אומר לה, מאמן, ‫תגיד לי באיזה שעות אתה צריך ‫שהוא יתאמן, ‫ואת המערכת הלימודית אני משלים ‫לתוך המערכת הספורטיבית.

‫מאוד מורכב. ‫-מאוד מורכב. ‫יכול להיות שבאותה כיתה ‫יש ילדים אחד כזה ואחד כזה.

‫120 ילדים, 120 חליפות. ‫לכל ילד יש את החליפה שלו, ‫לכל ילד יש את הצרכים שלו ‫וכל ילד יש את המורכבות שלו. ‫אני רק יכול להגיד לך, ‫בגלל שהם ילדים מצוינים ‫במאות שלהם, הם מסיימים בגרות ‫בציונים מאוד מאוד טובים.

‫אין פה כמעט ילד ‫שלא מציא בגרות. ‫חוזה הבגרות אצלנו מאוד גבוהים ‫ויותר מזה, ‫בגלל שאנחנו קרובים למכללה, ‫אנחנו דואגים, ‫כשאנחנו מתחילים משנה הבאה, ‫אנחנו מדואגים שלאותם ילדים, ‫הם ייצאו מפה עם 30 נקודות זכות ‫לתואר ראשון. ‫לא רק שהוא עושה את כל מה ‫שאני אומר לך, הוא מתאמן, ‫או זה או זה, הוא לומד, ‫הוא סיים בגרות, ‫אני גם יוצאי אותו מפה ‫עם 30 נקודות זכות לתואר.

‫מה קורה לאלה שמסיימים תיכון, ‫ובוא נדבר על השלב הבא של הגיל. ‫כמו שקורה בכל דבר. ‫אתה מתחיל בתהליך, ‫אתה לא יודע איפה אתה תסיים אותו.

‫חלקם ממשיכים לסגלים, ‫הם הופכים להיות ספורטאי הישג, ‫ואנחנו פוגשים אותם, ‫קח את אהזהר שקו. ‫היא בוגרת האקדמיה, ‫אני לא אעלה אותך בכל בוגרי אקדמיה, ‫אבל היא סיימה, ‫היא עוברת לנבחרת הבוגרת, ‫והיא נשארת פה בנבחרת הבוגרת, ‫היא ספורטאית, ‫ואנחנו מקווים שאחרי שהיא תסיים ‫את היותה ספורטאית, ‫היא תישאר פה במערכת, ‫או כמאמנה, ‫או כדבר שעוזר ומסייע ‫לתוך הספורט בישראל, ‫וגם אם היא עזבה אותנו, ‫מהלכה ועשתה תואר ‫בפתחי תקריאה שלה כמו יעל הרד, ‫אני בטוח שנפגוש אותה, ‫תורמת מהידע שלה כמו יעל הרד, ‫שהיא גם יושבת ראש הוואדה אולימפיה, ‫אבל היא גם נכנצה לעולם ההסכים. ‫אני בטוח שאני מפגוש אותה ‫בעולם הספורט בצמנתים כאלה ואחרים ‫שהיא תיתן את התרומה שלה.

‫כלומר, ברגע שאתם מגדלים פה, ‫הם כל הזמן מחפשים ‫איך הם תורמים לספורט. ‫אז בוחר זאת מעניין אותי, ‫עם הילדים שאתה מטפח, ‫אני כבר מתחיל להבין ‫בעצם כאן אתה מגדל משהו חדש. ‫אבל בואו ניקח את הדור ‫של קצת יותר מבוגר, ‫גילה 20, כשאנחנו פוגשים אותם ‫בתחרויות, ‫שהם באו ממנטליות אחרת, ‫הם באו מגישה אחרת.

‫את הגישה שלפני החוק ולפני התאגיד ‫ולפני שאתה הגעת לפה, ‫איך נשנים בראש שלהם ‫את המיקום שלהם היום, ‫את התמיכה שלהם היום, ‫את הביטחון ואת החוזקה שלהם ‫כדי שהם כן יצליחו יותר בהישגים, ‫כדי שהם יוכלו יותר להתמודד. ‫הרי הם חיים בקונספט של פעם. ‫אז אני אומר, תראה, לשנות תפיסה ‫זה גם לייצר מערכת אמון.

‫בסוף אנחנו צריכים להגיד, ‫למה? ‫אני חושב שאתה צריך לצעוק את זה, ‫בגלל שאתה אומר כאן מערכת אמון, ‫ואתה אומר את זה באותו תונאז' ‫שאתה אומר את זה רגיל, ‫אתה אמרת פה משהו ענק עכשיו. ‫אז אני אומר, המטרה, אני שוב אומר, ‫אנחנו צריכים להגיד משהו, ‫אנחנו צריכים קודם כול לחשוב ‫על מה אנחנו אומרים, ‫אנחנו צריכים להאמין במה שאנחנו אומרים, ‫ואנחנו צריכים להגיד ‫את מה שאנחנו אומרים, ‫אנחנו צריכים להתכוון, ‫ואנחנו גם צריכים לבצע. ‫מצוין.

‫-אם אתה לא עושה ‫את כל המרכיבים האלה, אתה לא תצליח ‫לשנות את התרבות שהייתה פה בארץ. ‫עכשיו, אני צריך שבסוף… ‫-אתה לא תצליח לשנות, ‫גם לא נדבר ברמה של ווינג גייט ‫וספורטאים, ‫אתה לא תצליח לשנות את עצמך… ‫-את עצמך. ‫אם אתה לא הולך בדרך הזאת.

‫-חד חלק. אני מאמין בזה ‫שאם אתה אומר משהו, ‫אתה צריך לחשוב על מה אתה אומר, ‫אתה צריך להתכוון, ‫אתה צריך לדעת לבצע, ‫אתה צריך להבין… ‫אחרת, אל תגיד אותו. ‫עדיף שתעצור.

ולכן אנחנו בווינג גייט, ‫בשנה האחרונה, ‫מתכנסים לתוך תוכניות אסטרטגיות ‫מאוד מפורטות בהרבה, הרבה, הרבה נושאים. ‫למה? כי אנחנו אומרים, ‫רגע, לפני שאני יוצא החוצה, ‫מחייבת שאני אומר מה אני מאמין, ‫אני צריך לעשות רגע שורה בית, ‫לחשוב עם עצמי, ללמוד, להבין, להעמיק. ‫אחרי שלמדתי ויצרתי לי ‫את כוכב הצפון שלי, ‫בואו נבנה איך אנחנו מגיעים אליו.

‫אחרי שאני בונה לעצמי ‫איך אני מגיע אליו, ‫אני לוקח את הצוות ואנחנו בונים, ‫ביחד עם הצוות, ‫ואחרי זה אנחנו יוצאים החוצה, ‫אומרים חברים, זה מה שהולך להיות, ‫ואחרי שרואים שזה קורה, ‫אז אתה מייצר מערכת אמון. ‫ושיש מערכת אמון, אז הדברים ‫הרבה יותר קלים והם קורים. ‫כי זה דבר שמוביל לדבר לדבר לדבר, ‫פתאום הרכבת מתחילה לזוז.

‫אז אתם עובדים גם מנטלית ‫על הבוגרים יותר… ‫על כולם. ‫-כדי להחזיר להם… ‫משהו שחסר להם? ‫או לתת להם משהו שחסר להם? ‫חד חלק. ‫-להרגיש שהם שווים בין שווים? ‫חד חלק, ואני אומר לך, בסוף, ‫אם הגיבה הזאת לא תיתן לספורטאי ‫את היתרון היחסי שאנחנו חייבים ‫לתת לו כדי להתמודד בזירה בינלאומית, ‫אין לנו זכות קיום.

‫אין לנו מה לעשות פה. ‫זהו, את הגיבה הזאת. ‫אם אנחנו יודעים לייצר את זה, ‫אין לנו זכות קיום.

‫ואני חייב גם לשאול את זה, ‫עוד פעם, ממקום של בורות. ‫הרי היום יש הרבה תחרויות בעולם, ‫זה לא רק התחרויות ‫שכל הזמן אנחנו רגילים, ‫הרי לא הכול מתפרסם. ‫וצריכים לשלוח את הספורטאים לשם.

‫ושאתה שולח ספורטאי, ‫אתה צריך לשלוח איתו מאמן, ‫ואתה צריך לשלוח איתו פיזיותרפיסט. ‫-פיזיוטרפיסט, מעשה, מנטליסט. ‫מנטליסט, אנשים לא מבינים ‫שמנטליסט זה… ‫יש לו מקום מאוד מאוד חשוב.

‫האם גם כאן יש שינוי ‫ויש לנו תקציבים גם לדבר הזה? ‫הרי זה לא רק אינסייד. ‫אז כמו שאמרתי, ‫המזל הכי גדול של מכון וינגט ‫שיש לנו שר שמבין ספורט, ‫מבין את הצורך, ‫יודע בדיוק מה אנחנו צריכים. ‫אתה מעביר את זה לשר, ‫אתה כל הזמן מקטין את עצמך.

‫לא, אני לא מקטין את עצמי, ‫אני יודע, גם כל אחד מהתפקידו. ‫יש שר בסוף שמדווג על מדיניות. ‫אני גם אומר יותר מזה.

‫בסוף, התקציבים שהיום ‫המכון וינגט נהנה מהם ‫הם לאין שיעור הרבה יותר גדול ‫מאשר היו בעבר. ‫וכמו שאני אומר, ‫זה לא בעיה של כסף תמיד. ‫כסף הוא אף פעם לא בעיה.

‫הבעיה זה בקביעת סדרי עדיפויות. ‫יכול להיות לך המון כסף, ‫אתה לא תגיע לשום משגים, ‫ואחר כך מאוד מאוד ‫אתה תגיע לישגים. ‫אתה עוד פעם אומר דברים שאתה יודע ‫שאנשים שומעים את זה, ‫הם צריכים להבין, ‫הקביעת סדרי עדיפויות, ‫סליחה שאני עוצר אותך, ‫זה גם חלק מהבנייה העצמית שלנו.

‫-אחד וחלק. ‫זה שהרבה פעמים אנחנו מתפזרים ‫לכל מיני כיוונים ‫ואנחנו מאבדים את הדרך. ‫-אחרי אתה צריך את כוכב הצפון.

‫הסליחה שאני עוצר אותך, ‫אבל אנחנו רוצים שאנשים ‫גם ילמדו מאיתנו. ‫אין בהן, אבל בסוף כוכב הצפון, ‫ברגע שאתה קבעת על עצמך ‫את כוכב הצפון, ‫אז אתה יודע להתעדף. ‫אתה יודע מה סדרי העדיפויות שלך, ‫אתה יודע מה אתה צריך לעשות, ואתה יודע איפה אתם צריכים לשים את השקל השולי שלך.

אני יודע בדיוק איפה אני צריך לשים את השקל. תן לי שקל ואני יודע איפה אני שם אותו. למה? כי אתה בסוף בונה לעצמך תוכנית עבודה מסוימת, בונה כוכב צפון.

ולכן אני אומר בסוף תקציב זה דבר חשוב, זה דבר שצריך תמיד לבקש יותר, תקציב תמיד חסר. אבל תקציב הוא לא פתרון. לכלום.

הפתרון הוא קביעת סדרי עדיפויות שגם אתה אומר אותם וגם השטח מכיר אותם וגם רואים אותם את זה בשטח. כלומר זה שאני אומר שסדרי עדיפויות שלי הם א' והשטח לא רואה אותם אז כל מה שאני אומר לא שווה שקל. אין מה להגיד.

איזה עוד פעולות עשית פה אני הבנתי שהיו יכולים להיכנס כאן כל מי שרצה וכל מי שהיה בא רוצה לסחוט ולעשות היה כל דכפין כן היה צריך לגייס כסף היה למכור מינויים ולעשות את הדברים. איזה עוד תהליכים עשית פה חוץ מה שאמרת ששדרקת את כל המכונים ששיפרו כאן את התנאים ובאמת אז אני אגיד בכמה רבדים זה לא אני קודם כל יש צוות שלם. אתה מוביל אותו.

אבל בוא ניתן לו קרדיט. הצוות שלם יש לי פה הנהלה מעולה שישבתי איתי ומפתחתי אותי. שינית הנהלה או שנשארת? הנהלה השתנתה בצורה מאוד משמעותית כן הנהלה מאוד חדשה אבל יש פה הנהלה מצויינת שמבינה מה המטרה אז זה לא אני שתיים יש מועצה יש דירקטוריון מאוד פעיל מאוד דינמי יש לי יושב ראש דירקטוריון שהוא ‫הוא תמיד חולם אסטרטגיה.

‫-מי זה? ‫יואב הלר, דוקטור יואב הלר, ‫ויש לנו גם את משרד הספורט, ‫שהוא גם זה. ‫עכשיו בואו נגיד מה השינויים ‫שקרו פה. בואו נתחיל.

‫השינוי הראשון, שקודם כול הבנו ‫שאנחנו צריכים להקים פה בית ספר. ‫אני צריך שפה יהיה לי בית ספר. ‫למה? ‫כי אני צריך להתאים את הבית ספר ‫לספורטאי, ולא הספורטאי לבית ספר.

‫אז קודם כול, אחרי משנה שעברה, ‫נפתח פה בית ספר. ‫אנחנו נעשות את זה כמה? ‫אז זה השינוי הראשון. ‫השינוי השני שאנחנו מבינים, ‫תראה, ספורטאי, ‫הדבר הכי חשוב לו זה זמן.

‫על הכול הוא יודע להתגבר. ‫זמן זה המרכיב הכי חשוב. ‫היום שלו יותר מורכב, ‫יש לו גם את הספורט, ‫לפעמים זה שעות ארוכות של אימון, ‫וגם לעשות את הדברים האחרים.

‫הכול, ולכן אני אומר, ‫אני צריך לתת לו זמן. ‫וליהול זמן. ‫-ואיך אני עושה את זה? ‫תראה, יש פה פיזיוטרפיסטים, נכון, ‫אבל אם אתה רופא, ספורטאית, ‫צריך רופא נשים, מה קורה? ‫היא הולכת לנתניה, זה נשמע לכאורה… ‫מה זה נתניה? זה פה.

‫שני מטר. ‫-נתניה, היא הפסידה יום אימון. ‫היא צריכה ללכת לרופא נשים, ‫היא הפסידה יום אימון.

‫למה? ללכת לקוותו, ‫תיקח את הזה, תיסע לשם, ‫תחכה בקופה, תיכנס לרופא, ‫תצא, תחזור, נגמר היום שלך. ‫אמרתי, חברים, לא. ‫רופא נשים יהיה פה.

‫למה? כי פה היא תבוא לרופא נשים, ‫עשר דקות, לא יהיה לה תור. ‫היא תבוא לזמן מדויק. ‫-מדויק.

‫היא תבוא מתי שנוח לה להגיע, ‫בזמן שלה זה מתאפשר, ‫ולא בזמן שמתאפשר בתור ‫בקופת חולים כזו או אחרת. ‫גם תקבל את זה מידי. ‫-תקבל את זה מידי, ‫ונותן את הרופא הטוב ביותר.

‫-וכאן יש משמעויות יותר כבדות ‫לטיפול הפיזי. ‫-נכון. ‫ויש הבדל רופא נשים ‫שלא מבין בספורט ‫לרופא נשים שמבין בספורט.

‫-אחד משמעי. ‫ולכן אמרתי, לא, אנחנו נותנים פה ‫מלפעת ממומחים, תתחיל להיות פה. ‫למה? כי זה לא רק רופא נשים, ‫זה קרדיולוג, ‫זה המון רפואה שכאילו לכאורה ‫היא לא רופא, רופא משפחה.

‫כואב לי הגרון. ‫למה שהיא תלך לנתניה? ‫למה שהספורטאי ילך לנתניה? ‫לא, אתה תבוא לפה, ‫אתה תקבל את המענה פה ‫ותחזור למה שאתה צריך לחזור, ‫ומתי אני אקבל אותך? ‫מתי שתה יכול, ‫לא מתי שפנוי לי ביומן. ‫ולכן התפיסה צריכה להשתנות, ‫ככה זה היה גם בבית הספר.

‫אני מתאים את מערכת החינוך ‫לספורטאי. ‫אני צריך להתאים ‫את המערכת הרפואית לספורטאי. ‫אני יכול רק כדי לחזק אותך, ‫שהבן שלי היה, ‫הבן הגדול היה שחקן כדורף, ‫השני הספורטאי בתחום אחר, ‫והוא היה בנבחרת כדורף לבית הספר, ‫והוא היה מפסיד כמויות של שיעורים ‫לשלא ידעו לעשות לו את ה… ‫את התאים.

‫-זה כל כך נכון מה שאתה אומר, ‫וזה כל כך מורכב, ‫מי שרק חווה את זה בבית יודע את זה. ‫אז בוא נמשיך. ‫-אבל הנה, שוב, כוכב הצפון, ‫למי אני פה? בשביל מי? ‫בשביל הספורטאי.

‫אז אם אני בשבילו, ‫אני צריך לתת לו את המענה. ‫אמרת, אני נותן לו את השירות. ‫-ולכן אני אומר… ‫אבל אנחנו מבינים את השלט ‫שרצינו לכתוב קודם.

‫ולכן אני אומר, שוב, ברור, ‫אתה צריך להבין לעצמך מה התפקיד שלך. ‫ולכן אני אומר, ‫אז אנחנו מקיימים פה רפואות מומחים ‫שבעצם כל הרפואה שהיום הם יוצאים ‫החוצה לקבל את השירות, ‫לא, הם יקבלו אותה פה, ‫הצליחו בו. ‫הם גם עוברים פה את כל המבחנים ‫הרפואיים כמעקב אחרי המצבים שלהם? ‫הכול פה.

‫אז אני אומר, קודם כול, ‫אנחנו הבנו שרפואות המומחים ‫צריכים לפתוח אותן. ‫אנחנו גם מבינים, ‫אני אתן לך עוד דוגמא. ‫הבנו שהנושא המנטלי ‫הוא נושא קריטי, קריטי.

‫עכשיו, מי קיבל את המנטלי? ‫רק הבוגרים. ‫הנוער לא קיבל מנטלי. ‫כל מי שלמד בכיתה ז' ‫נדיות בית ולא היה ספורטאי סגר.

‫אמרתי, חברים, זה לא נכון. ‫זה לא נכון. ‫ילד מכיתה ז' צריך מלווה מנטלי.

‫אז אנחנו נותנים היום לכל הילדים ‫שנמצאים פה בכיתה ז' ‫מלווה מנטלי, בסדר? ‫למה? כי אני מבין את הצורך השניים. ‫עוד צורך שהבנתי. ‫בסוף, כשאתה גדל בישראל, ‫אתה עומד מה החיסונות שלנו? ‫כשאתה באירופה, כן? ‫לנסוע לתחרות בינלאומית, ‫אתה עובר מפריז, מצרפת להולנד, ‫ברכבת, יופי.

‫אצלנו לא. ‫-אנחנו צריכים לטוס. ‫לטוס.

ואז אתה אומר, רגע, ‫הוא בשבילו, זה בתוך הבית, ‫להתחיל להשתתף ‫בתחרות בינלאומיות. ‫עכשיו, כך ספורטאי, ‫שהוא לא ראה תחרות בינלאומית, ‫הוא מגיע בפעם הראשונה, ‫נעמד מול קהל, מול זירה, ‫הוא קורס. ‫-לחץ.

‫לחץ נפשי של… אני מייצג. ‫-למה? נכון. ‫עכשיו הוא מתמדד מול כל אחד ‫שעשה כבר כמה תחרויות ונכשל בהן.

‫אז אמרתי לו שצריך ‫לקם ניסיון בינלאומי. ‫ככל שאתה נותן לו את הניסיון ‫בגיל יותר צעיר, ‫ככה החוסן המנטלי שלו ‫הרבה יותר חזק. ‫ופיתחנו פה תוכנית ‫שמכיתה זין הם משתתפים ‫או במחנות אימון בחול ‫או בתחרויות בחול.

‫ואנחנו מממים את זה. ‫לא האגודים, אנחנו. ‫למה? כדי שהם יצבירו את הניסיון ‫בזירה הבינלאומית.

‫הניסיון בזירה הבינלאומית ‫הוא כל כך קריטי, ‫כי גם אם אתה ספורטאי טוב, ‫אתה יכול לפעול. ‫והבנו את הקשר הזה. ‫והבנו עוד קשר.

‫נכון. ‫-בנו ואמרנו, תראה, ‫אני שם רגע את המתקנים, ‫כי מתקנים זה נושא קריטי. ‫אבל באתי ואמרתי, חברים, ‫מי משתמש במתקנים? ‫אני רוצה רגע להבין, ‫אפרופו מועדון המינוי.

‫ואז אתה מגלה שכדי להביא כסף, ‫ואני לא מזלזל, ‫מאחרנו פה שירותים ‫שפגעו מספורתיים. ‫לא הייתה ברירה. ‫-נכון.

‫לא הייתה ברירה. ‫-נכון. ‫העמותה צריכה להביא כסף.

‫-נכון. ‫אבל אז אתה מבין ‫שבעצם יושב ספורטאי, ‫מתאמן, שחייה הולך חוזר, ‫ויושב לידו מישהו שהוא בא לקאנטרי. ‫הוא שילם כסף לקאנטרי, ‫ואני לא בא לבית תלונות, זה בסדר, ‫אבל הוא במהות, ‫בא לכיף, לפאן.

‫אתה לא יכול לשלף את הפאן ‫עם המקצועיות. ‫עכשיו, בוא, קח כל מוסד ‫שמקביל לי בעולם, ‫קח את האינסטפט, פאפנדל, ‫מאגליגן, קר. ‫אתה רק אומר להם שספורטאים ‫מתאמן עם מישהו מן היישוב, ‫הם לא מבינים מה אתה אומר.

‫ולמה? ‫כי מה, אני יותר חכם, ‫הם יותר חכמים. ‫חברים, החוכמה לא אצלי, ‫היא בעולם. ‫ולכן הבנו שגם אנחנו צריכים להתחיל ‫להתמקד מי משתמש במתקנים.

‫ואיך אני מייצר לספורטאים ‫זירה סגורה, ‫שהוא לא חווה רעשי רקע מסביב ‫שמגיע מישהו לקאנטרי, ‫הוא פותח לו, סליחה על הביטוי, ‫זה לא רע, אני לא אומר את זה במקום רע. ‫פותח לו ציידנית ומוציא שתייה קרה ‫ויושב עם חבר שלו וצוחק ומפוצח גרעינים. ‫זה אחלה.

‫-זה שלחו לקאנטרי. ‫נכון, רק לא פה, ולא עם הספורטאים ‫העיסק של מדינת ישראל. ‫ולכן קיבלתי החלטה, ‫שביקרו אותי עליה המון.

‫עכשיו, זה לא גיא, זה המועצה. ‫זה כולם ביחד קיבלנו פה החלטה. ‫חברים, אנחנו לא מערבבים ‫שמחה בשמחה.

‫מי שרוצה קאנטרי, שילך לקאנטרי, ‫פה, זה בית המקדש ‫של ספורטאי העיסק של מדינת ישראל. ‫כשספורטאי נכנס לבריכה, ‫עכשיו לעשות בריכה, הוא צריך נקי. ‫נקי, נקי.

עוד פעם, למה? ‫אני רואה בכוסל בירושלים ‫שיש גם את אלה שבאים לסחוט קצת ‫וגם כאלה שבאים קצת לבול, ‫ואחד רוצה לעשות בריכות ‫ומפריעים לו בדרך, וזה לא הישגי. ‫-לא, בטח. ‫ספורטאי הוא המרכז.

‫אני צריך תמיד להסתכל עליו. ‫כשאתה מתחיל לפקס את עצמך, ‫אתה מבין? ‫זה גם… ‫-התאחתות קלות. ‫יש בהסתכלות מנטלית של הספורטאי ‫שהוא לא כדרך הגב, שהוא המרכז.

‫זה לא רק שנתת לו את המקום, ‫אלא גם אמרת, רגע, ‫אתה, אנחנו לא נכניס כאן אנשים ‫בשביל כסף, ‫אתה הקדוש שלנו, ‫אנחנו נותנים לך את המרחב. ‫יש בזה עוד היבט. ‫ולכן אני אומר, ‫ועוד שינוי שאנחנו מנסים להכניס, ‫בסופו של דבר, ‫ואני אומר, יבקרו אותי על זה לא מעט.

‫והנה אני אומר את זה גם פה. ‫אני מאמין שמה שקורה פה היום ‫בגבעה הזאת, הוא לא נכון באיזה בית. ‫אם אתה מסתובב פה, ‫אתה תראה פה רכבים ‫על כל מקום שאתה תסתובב.

‫אם אתה הולך לפאפנדל, ‫מה אנגלית? מצפת. ‫זה בית מקדש, ‫אי אפשר להיכנס אליו. ‫בן אדם, לא חלילה שיש לי משהו ‫נגד אנשים מעין היישוב.

‫פה כל אחד יכול להיכנס. ‫תבוא לשער, תשלם כרטיס, נכנסת. ‫-כן, אותי אף אחד לא עצר.

‫שנייה. ‫-לא שאלו אפילו. ‫תנסה להיכנס לאינסטנדט בצרפת, ‫אם תצליח, אין לך מה שאתה רוצה.

‫אני, כמרכב מכון וינגט, ‫אני צריך לטעם מראש, ‫ואני צריך לעבור, ‫והוא צריך לבוא לכניסה… ‫לאסוף אותך. ‫-לקבל אותי, לזהות אותי ולהכניס אותי. ‫פה כל אחד יכול להיכנס.

‫זה לא נורמלי. ‫עכשיו, לא כי אני רוצה ‫לעשות את זה מגדל אשן. ‫חברים, אנחנו צריכים ‫שהספורטאים פה יהיו בצורה סגורה.

‫הם צריכים להיות במשק סגור. ‫הם צריכים להתעסק ‫כל מדבר אחד. ‫איך אני מגיע למזרן, ‫איך אני הופך להיות יותר טוב, ‫איך אני מביא תוצאות יותר טובות.

‫ואני מנסה להוביל פה מהלך ‫שיבקרו אותי עליו, ‫אבל אני לא מפחד. ‫אני לא רוצה שכניסה פה ‫תהיה לאף אחד. ‫יהיה פה מקום סגור, מתחם סגור.

‫עכשיו, זה כמשדה רצינות. ‫ששגעת את המתחם, ‫רק ספורטאים יכולים להיכנס לפה. ‫בתפיסה, כמו שאמרת, ‫אתה משנה את הדיסקט של כולה.

‫כולם מבינים? חברים, ‫הם פה נכנסים ‫רק ספורטאי הישג של מדינת ישראל. ‫אז יש שיגידו שאני מנסה ‫לייצר את מגדל אשן, ‫אבל אני לא מנסה לייצר פה ‫את מגדל אשן. ‫אני מנסה לייצר משהו נכון ‫לספורט ההישגים במדינת ישראל.

‫כן, מי שרק יקשיב לך, ‫תראה, אני לא במהעולם הזה, ‫וכל כך מבין את מה שאתה אומר, ‫ובכל תחום, בכל תחום. ‫אפילו באוניברסיטאות, ‫כשאתה יוצר חממה לבן אדם להצליח, ‫שם הוא מצליח. ‫וזה כל כך נכון שהם צריכים ‫להיות מבודדים ‫ולקבל את העולם שלהם, ‫שזה חייב להיות ברור ומובן מאליו.

‫הדבר האחרון שאנחנו עשינו, ‫וזה הגיע לי מביקורים בחול דרך חייו. ‫אתה מגיע, אתה אומר, ‫אני מישראל. ‫הדבר הראשון שאומרים לך, ‫סטארט-אפ ניישן.

‫אין מקום שאתה לא דורך, ‫אתה אומר, אני ישראל? ‫אה, אתם? סטארט-אפ ניישן. ‫ואז אני מסתכל פה, ‫אני אומר, חברים, ‫אתם יכולים להבין? ‫-איפה זה? ‫איפה הסטארט-אפ? ‫רגע, מה קרה? ‫אתם צריכים עליי. ‫ואז הבנתי שני דברים.

‫אחד, שהמכון לא התעסק עם זה. ‫ואם אתה לא מתעסק במשהו, ‫הוא לא קורא. ‫אתה יודע, זה משוואה מאוד פשוטה.

‫-ברור. ‫אתה לא עושה לו קורא. ‫אתה עושה קורא.

‫אז אמרתי, חברים, אנחנו צריכים ‫שכל חברות הסטארט-אפ בעולם הספורט, ‫אני צריך להיות המקום הראשון ‫שהם מרצים אליו. ‫הראשון. כשאתה אומר, ‫סטארט-אפ ספורט, ‫בינגה צריך לקפוץ לך בחוש.

‫זה שאני לא קופץ לחברות ‫סטארט-אפ ספורט בראש, ‫משהו לא עשיתי בסדר, ‫אבל אנחנו צריכים לתקן. ‫התחלנו למנות תוכנית חדשנות ‫מאוד מאוד רצינית, ‫ובימים האלה היא ממש יוצאת לאור, ‫ואני מרגיש את השינוי. ‫מה התוכנית? מה המשמעות? ‫-אני… בשני היבטים.

‫ההיבט הראשון, התפקיד שלנו, ‫כמו שאמרנו, דוגמא ספורטאין, ‫אז אני רוצה שאם יש משהו בחדשנות ‫שיכול לשפר לי ביצועים, ‫קודם כול, אני רוצה הראשון להשתמש בו. ‫אני רוצה הראשון to be the person who knows this ‫ומשתמש בו ומביא אותו ‫לספורטאים הישראלי. ‫גם אם בודקים את זה עליך? ‫-כן, כן.

‫ולא רק אם בודקים. ‫-תחת בקרה? ‫ברור, ברור, יש עולה מאוד מפוקחה. ‫אבל אני רוצה להיות שאם יש משהו ‫שיכול לתת עיתרון יחסי, ‫אני לא צריך לשמוע עליו ‫אחרי שיש אותו לכל העולם ‫ואני צריך להדביק את הפער מול העולם.

אני רוצה להיות זה שהעולם אדביק את הפער מולי שאומר וואו תראו מה ישראל עשתה אני רוצה תביאו לי את המוצר הזה זה אני רוצה זה מה שאני רוצה שיהיה אצלי זה הדבר אחד דבר שני אני רוצה שחברות גדולות כן יבואו אליי ויגידו וואו וינגט עד היום יש מבחן וינגט אתה אומר בעולם וינגט טסט וינגט טסט זה משהו שמאוד… למה כי היה פה פעם אנשים שהתעסקו כל היום איך אני מפתח דברים ייחודיים שבעצם אני האור לגואים בהם. ואני חושב שזה משהו, שתי היבטים האלה, אנחנו מניעים תוכנית, אנחנו מתחילים לספסד סטארט-אפים שיבואו לפה ויעשו פה את דברים מסוימים. אנחנו מוכנים לשיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ.

אתם מתכוונים גם להקים פה חממות? חממות. אנחנו בדיוק בימים האלה מתחילים לבנות את הכל, ואתה יודע מי מלמדנו את זה? הרבה פעמים אנחנו לא חכמו. יש תל השומר, ארק אתה מכיר? אתה מעולם האמנדנטסט הזה.

מעולם החדשנות יש מוסד אחד בישראל שעשה משהו מטורף בזמן קצר. קוראים לו ארק. אנחנו לא למדנו, מה הם עשו? היינו גם באינסטפט שהם המתמחים, מה הם עושים? אנחנו מתחילים לעשות את זה פה.

מה שאני אומר לך, אנחנו לא פחות טובים. ואני אומר לך שבעוד עשור אני מקווה שהמקום הזה יהיה אור לגויים בנושא זה. ועכשיו, שתי דברים אתה מרוויח.

אתה מרוויח שיש לך פה ידע שמקדם את הספורטאים שלך, כי אם יש משהו שמקדם דזונה, לנה, יונאמת, כל דבר, אז אתה הראשון לקבל אותו. הדבר שני, אם אתה עושה מיזמים נכונים, אתה יכול להביא כסף מטורף. ולא רק מהמדינה.

בלי לפגוע בספורטאים, בלי לפגוע בספורט. לא צריך מעדון מינויים. מספיק שיש חברה אחת שעושה לי אקזיט, ואני חלק איתה ב-IP, או אני חלק מהרווחים, תודה רבה, לא צריך יותר.

ואני לא פוגע בספורט. אפשר לעשות פה כסף, בלי לפגוע בספורטאים, ולעשות כסף שמתים עם הספורטאים. למען הספורטאים ולמען הספורט.

לא, אני לא עשיתי, לא הכנסתי לעולם החדשנות, כדי לעשות כסף. אני עשיתי את זה כדי, אמרתי תמיד, תוכנית קודם כל, היא נבחנת, האם היא תורמת לספורטאים. החלק השני שלה, האם היא יכולה להרוויח.

אבל קודם כל, האם היא טובה לספורטאים. אז אני אומר, אלה הדברים שלמדנו, התחלנו לגבש אותם, אנחנו נמצאים בתוכניות, ואני מקווה שעוד שנה, כל מה שאני ואתה אומרים פה, פתאום תסתכל ותגיד, וואי, קרה. אז בואו ככה, אתה יודע, אנחנו לקראת הסוף, ואני חושב שקיבלנו פה כל כך הרבה מסרים, ומי שיקשיב לנו, לא יקשיב רק למה שקורה בווינגט, יקשיב והבין איך הוא צריך להסתכל על החיים.

אני חושב שאתה מראה בגישה שלך, נכון שיש לך כאן תמיכה מאוד מאוד גדולה, ואתה מדגיש אותה בצניעות רבה, שאם אתה מאמין בדרך, אם אתה לוקח דרך נכון, גם אם אתה צריך לעשות שינויים, אתה צריך לשנות תפיסה, וללכת ולעשות את זה. אז בואו ככה נסגור את השיחה הזאת, שתאר לי את ווינגט בעוד עשר שנים. איפה אנחנו נמצאים? ווינגט בעוד עשר שנים? זה אחד מחמשת מכונים הלאומיים הכי טובים בעולם.

ואיפה עובדים הספורטאים הישראלים באותו זמן? הספורטאים הישראלים באותו זמן עובדים, שהמקום הזה נותן להם את האפשרויות הכי טובות, וההישגים שלנו בזירה הבינלאומית הרבה יותר טובים. זאת אומרת שאנחנו צפויים להוד הרבה מדליות. אני כן, אני רק אגיד עוד נקודה אחת.

צפויים עוד מדליות, ומבחינתנו הכי חשוב, תראה בג'ודו אנחנו כבר שם. בשייט אנחנו כבר שם. בהתעמלות אנחנו כבר שם.

בשחייה אנחנו בדרך. אם לא תפרוץ, בסוף כמות המדליות היא לפי כמות הענפים שאתה יכול אז תסחוט את הלימון, לא שבע מדליות, תוציא שמונה מדליות. תסחוט עוד טיפה את הלימון, תגיע לתשע, נגסמת.

אם לא נכניס עוד ענפים שיודעים להביא מדליה כמות המדליות במדינת ישראל לא תשתנה. אז אתה שאל אותי בעוד עשר שנים מפת המדליות בישראל צריכה להיות הרבה יותר רחבה ואני יכול לסמן לך את הענפים שאני חושב שצריכים להיות שם. תקשיב אני רוצה לאחל לך דבר אחד, אני רוצה לאחל לך שעוד פחות מעשר שנים באחד ממעצמאות שסוף סוף יחזרו לנו, אתה יודע ויהיה כאן את הרוגע וזה, שאתה תשים עשוע כמי שתרם יחד עם כנציג המכון כן אבל כמנכ״ל והוביל לתהליכים ששינו את הספורט בישראל.

גיא היה לי לאונג רב גם לי ואני בטוח שאני עוד אבוא לפה ואיראה כאן דברים עושים. תודה רבה תודה רבה לך איזה יסד אם אתה מסמן לענפים הנוספים אני אומר שסייף תודה רבה