בפודקסט 58, שהינו הרביעי בסדרת חקר השוק, אני מארח את כתב הכלכלה והנדל"ן בעיתון ידיעות ירושלים, קותי פונדמינסקי, המומחה, בין השאר לכל מה שקורה בירושלים בכלל ובנדל"ן בפרט.
עם קותי אני מדבר בפודקסט על:
בעיית הנדל"ן של העיר ירושלים.
תוכניות עתידיות לפיתוח בניה למגורים בירושלים,
עם דגש על:
רכס לבן (השכונה שנגד הקמתה קיים מאבק גדול בעיר)
גבעת המטוס,
עטרות,
הר חומה
המתחם הכניסה לירושלים,
ליפתא
יער ירושלים.
קותי, כפי שתשמעו, הוא "אנציקלופדיה מהלכת", ובקיא בכל רזי התוכניות עד לפרטים הקטנים ביותר. אני איש נדל"ן ירושלמי ותיק, אולם היה לי המון מה ללמוד ממנו.
האזינו והחכימו
צחי קווטינסקי
תמלול הפודקסט
צחי: "ברוכים הבאים לעוד פודקסט של צחי קווטינסקי בנדל"ן בקלות ואנחנו שוב בסדרת חקר השוק ואנחנו שוב מדברים על ירושלים. אבל היום אנחנו הולכים לדבר על ירושלים של מעלה, אנחנו לא הולכים לדבר על שכונות מתוך עיניים של מתווך, אלא היום זכיתי ועכשיו אני חושב שכבר הפכנו להיות חברים בעקבות המבוא הזה. לדבר ולהזמין ולארח כאן אדם שעד היום מבחינתי היה אגדה עיתונאית, ואתם צריכים לראות את הפנים שהוא עושה כשהוא נבוך וזה… אבל מבחינתי הוא היה אגדה עיתונאית ובן אדם שאני אוהב לקרוא ולראות מה שהוא כותב לי, וזכיתי שהוא יסכים ויעטר לבוא ולדבר איתי ואני מדבר על הכתב "קותי פונדמינסקי", עוד אחד עם "סקי" בסוף, שהוא יספר תכף על עצמו אבל הוא עובד בידיעות ירושלים, וכותב שם כבר 20 שנה, וקותי הוא בהחלט מומחה, וכבר בהכנה לפודקסט… יש לכם למה לחכות, כבר הייתה לי חוויה וכבר למדתי המון, אז ברוך הבא קותי."
קותי: " נעים מאוד, תודה רבה."
צחי: " וזה זכות ענקית שאתה… זה לא מובן מאליו שיש לי אורח כזה מכובד למרות שאתה יודע שיש לי סך הכל בפודקאסטים הגיעו אליי אנשים מדהימים אז אני אשמח מאוד, אני יודע מי אתה, ספר קצת למאזינים מי זה קותי פונדמיסקי, אני חושב שמי שלא ירושלמי לא כל כך מכיר, ומשם נזרום לתוך הנושא שלנו שהוא ירושלים."
קותי:" אז א' נעים מאוד ותודה רבה על האירוח, זה באמת…, אני שמח. אני באמת ירושלמי גם במהות שלי גם בעיסוק שלי, וזכיתי להתעסק בירושלים ועוד לא זכיתי לבנות בירושלים כמוך אבל גם לכתוב ולבנות בירושלים זה נראה לי מצווה, ולעזור לאנשים אחרים ולתושבים בכלל, גם לבנות וגם ליהנות ולגור פה ולהישאר פה… אני כתב באמת 20 שנה בעיתון ידיעות ירושלים ברשת המקומונים של ידיעות תקשורת, הייתי לפני זה גם ב"רדיו ירושלים", גם ב"כל העיר", היה איזה פרק זמן שהייתי הדובר של התיכון של תאגיד המים של ירושלים, ואני גם נהנה לכתוב, גם נהנה להתעסק בנושא של נדל"ן, אני לא רק מתעסק בנדל"ן, אני גם כותב על עסקים , על מסחר, על תיירות ש… מקווה שתחזור אלינו בקרוב בימינו אמן, איכות הסביבה… דברים כאלה… בעיקר נושאים כלכליים של ירושלים.
צחי:" אז תקשיב, הסיבה שאנחנו יושבים פה ואנחנו… אתה יודע לקח לנו זמן להחליט על מה אנחנו מדברים מרוב שאתה יודע דברים, אבל אני חושב שמה שחשוב לנו זה באמת לא לראות כמו שעשיתי פה עם ירון גילינסקי שירדתי ממש לרזולוציה של מחירים בשכונות והכל, זה טוב בשביל חקר שוק מסוים. אבל אני חושב שבבסיס של חקר שוק , וזה גם אני אלמד, זה להבין את העיר. אני אוהב שאנשים יודעים לחשוב נדל"ן. ואני… מה שאני רוצה שנגיע בפודקאסט הזה זה שאנשים קצת יבינו וגם אני קצת נבין את המגמות בירושלים, ירושלים היא עיר בעייתית, היא עיר בעייתית מהבחינה הזאת שאם היום הילדים שלי רוצים לקנות פה בית, אין להם איפה לקנות, ירושלים זאת עיר… בעיקרון עיר של שכירים ופקידים…, נכון שיש פה הרבה הייטק והכל אבל במהות שלה זה עיר של עובדי מדינה, זה עיר של שכירים, ואנחנו עיר שאם אנחנו מדברים על נדל"ן אנחנו מדברים רק על נדל"ן יוקרתי כמעט, ופה בשכונה לקנות דירה זה 35,000 שקל למטר ואני מדבר על רמת בית הקרן ובית הכרם, אז בוא נבין קצת מה קורה בעיר, ואני אשמח אם ככה תתאר את המצב שאני מדבר עליו, קודם כל איפה אנחנו עומדים היום בדבר הזה, מה קורה היום בנדל"ן בירושלים, ומשם אחר כך נזרום לכל הדברים העתידיים שאנחנו מקווים שיקרו בירושלים."
קותי: "כן, אז לירושלים באמת יש בעיה אקוטית יסודית שמלווה אותנו תקופה ארוכה שהביקוש פה הוא מאוד גבוה, גם של תושבים שגרים פה, ילדים, בנים ממשיכים, אנשים שרוצים לגור פה, יש גם… ירושלים היא אבן שואבת גם כל יהודי עמיד מחו"ל רוצה שיהיה לו פה נכס שהוא יוכל להגיד שיש לו נכס, שיוכל לבוא להתגורר פה בחופש או לעתיד לבוא או לעתיד לא לבוא, שאם מתרחש חס וחלילה משהו רע אז יש את הפינה החמה הזאתי פה שיהיה לו איזה… עושה לו קצת שקט בלב ומעלה פה את המחירים…"
צחי: "או סתם שתהיה לו דירה בעיר הקודש…"
קותי: "כן, גם להתגאות בזה אפילו אם הוא לא משתמש ואפילו אם הוא לא גר אז הוא יכול להגיד שיש לו דירה פה אז זה כבר עושה לו איזה משהו באידישקייט בנושא הזה, אז יש פה גם כל מיני שכונות רפאים או אזורי רפאים."
צחי: "כמו למשל?"
קותי: "כמו בכפר דוד, כמו גם במושבה גרמנית, כל מיני מקומות כאלה בבקה שהחלק מהדיור שמה , אנשים באים משקיעים את מיטב כספם…"
צחי: "שאנחנו מדברים על עשרות אלפי שקלים למטר"
קותי:" כן, כן מבנים יוקרתיים, הם בכלל לא מייעדים את זה להשכרה , הם בכלל זה לא בפול של היחידות דיור, הם מוציאים את זה מהפול של המצא של ירושלים, והם מייעדים את זה אולי לבן שמתי שהוא יעלה לפה שיגור פה או לחופשה ארוכה או קצרה בחגים הם באים בסוכות , בפסח באים לשבועיים שלושה , בחופש הגדול והנכס פה נשאר , יש להם גם כל מיני מתווכים ששומרים להם על הבית שמשלמים להם את כל מיני תשלומים , אפילו בתקופת של ראש העיר קודם ניר ברקת ניסו לעשות פה איזה מהלך שלא ישפיע להם על הכיס אבל להגיד למשל שמישהו שם כאן דירה ריקה ודירת רפאים כזאתי יחוייב בארנונה יותר גבוהה וזה גם לא סכומים כאלה שישפיעו עליהם אבל זה מעיד על המצב שהוא בעיקרון הוא מצב בעייתי . אתה לא יכול להגיד לאנשים לא לבוא לקנות אבל ברגע שהשוק כל כך רותח אפילו אחרי עידן הקורונה עדיין המחירים פה עולים, הבנייה פה אפשר אחרי זה להיכנס לעומק לפרט חוץ מההיעדר של קרקעות לבנייה יש פה הרבה בעיות רגישות פוליטית, מדינית, לא בכל מקום אפשר לבנות. כל מקום שמרימים פה אבן…
צחי: "עוד מעט ניכנס קצת לתוך הרזולוציה"
קותי: "כן, אז או שמגלים קברים ואז צריכים כבישים עוקפים וחס ושלום משהו ולהפסיק את הבנייה או שזה רגיש לערבים וליהודים ולמאחורי הקו הירוק ולפני הקו הירוק ולא מדבר על האנשים שזה כבר מסתיר להם את הנוף ותמ"א 38 ובנייה לגובה. אף אחד לא רוצה שיבנו לו מול הבית היחיד והיקר שהוא קנה איזה מגדל שיסתיר לו את כל השמש ואת כל הנוף וגם לא שיחפרו לו מתחת לקרקע , לך תדע על היציבות על הדברים"
צחי: "הנה עכשיו ראינו בירושלים את המנהרה שעושים לנו כביש 16"
קותי: " כן אז אנשים עכשיו מפחדים גם…."
צחי: "אתה יודע קותי באמת אם אנחנו מסתכלים אנחנו אתה יודע בוא בוא תיארת לנו את המקום של הבניינים היוקרתיים, ממילא וכל אלה עיר דוד, כל המקומות האלה שבאמת זה ערי רפאים שאתה יכול להסתובב שם ערום ואף אחד לא יראה אותך. והשאלה היום, היום אם אנחנו, הילדים שלנו רוצים לקנות בירושלים איפה יש להם לקנות?"
קותי: "באמת זה בעיה יש היום הרבה אבל תוכניות וגם דברים שמתבצעים לפינוי בינוי, לתמ"א 38, להתחדשות עירונית. אז בהתחלה באמת זה התחיל ברחביה איפה שאיזורי ביקוש אבל היום יש גם מקודמים מאוד בקריית יובל, באמון הנציב, בנווה יעקב"
צחי: "בקריית מנחם."
קותי: "בקריית מנחם, בעיר גנים, ברמת אשכול. יש הרבה מאוד תמ"א 38.
צחי: " ברמת אשכול כבר יש…"
קותי: "כן, כן, גם רואים בשטח, כן, כן… אז אמנם זאת תוספת של פה דירה, פה שתי דירות, פה עשר דירות בתמ"א 38 בפינוי בינוי זה באמת מכפלות יותר גבוהות, אבל באמת זה פתרון, האמת מי שגר שם אתה יודע, אומרים שעל התשתיות, על העומסים, על הכבישים, אם יהיו אותם כבישים ואותם חניות ויעשו הכפלות של האוכלוסיה, יהיה פקקים, יהיו בעיות אחרות, אבל אתה יודע די לצרה בשעתה, אבל באמת זה פתרון, יש פה הרבה מחשבה גם בוועדות תכנון המקורית והמחוזית לדיור בר השגה, לעשות דירות קטנות, לראות…, להשאיר סטודנטים, להשאיר צעירים, לעשות פה דיור בר השגה במרכז העיר, עכשיו יש גם פרויקטים של השכרה…"
צחי: "איפה יש כוונה כזאת?"
קותי: "אפילו בכיכר מנורה ליד… בית העם, אמנם היה צריך להיות שם מעונות לסטודנטים, זה משום מה לא יצא כי כנראה שלא רצו שמה, רואים שהחרדים הנציגים החרדים אמרו מעונות לסטודנטים זה כאילו זה קטע שלא היו מעוניינים לקדם אותו אבל יבנו שם פרוייקט לדיור להשכרה לטווח רחוק לדיור בר השגה של דירות קטנות. יש עכשיו גם פרוייקט, הוא ארצי של חברה שנקראת "דירה להשכיר", זה חברה ממשלתית שהיא מקדמת פרוייקטים לדיור לטווח רחוק להשכרה, זאת אומרת זה שוק, בניו יורק זה קיים בכל מקום, בלונדון זה קיים בכל מקום, בעולם זה קיים. בישראל השכרה זה כאילו…"
צחי: "לזרוק כסף לים."
קותי: "כן…"
צחי: "אבל אני רוצה להגיד לך פה משהו, אתה יודע… אני הרי ידוע בתור הלוחם נגד כחלון, שהלך על כל הדברים הלא נכונים על הדיור למשתכן, על כל הדברים."
קותי: "הדיור של ההשכרה זה יכול להיות הפתרון."
צחי: "כן."
קותי: " אתה יודע, ולא רק בירושלים, אנחנו כרגע תוקפים את ירושלים, אבל ברגע שיהיה דיור להשכרה בייחוד במרכזי ירושלים ותל אביב ובמיוחד בתל אביב ששם זה זוועה, זה לא יהיה כלכלי לאחרים הרי חלק מעליית המחירים זה זה שהיום אנשים קונים דירות, מפצלים אותם, מעלים את הרצועות, ואז הם יכולים להרשות לעצמם לשלם יותר על הדירה. וזה יכול להיות אחד הפתרונות הכי חשובים וכן, זה בסדר גמור לגור בדירה להשכרה, וזה חשוב מאוד וזה צריך להיות הפרויקט הלאומי עכשיו…"
צחי: "נכון, אני מסכים איתך."
קותי: "יש עכשיו את הפרוייקט הזה בדרך שם לקריית יובל, ליד המפלצת…"
צחי: " נכון, נקרא הדסה הקטנה, זה ממש בפנייה, בינוי יפה, חדיש… תשמע, עשינו כתבה על זוהר נחלאות, אנשים אתה יודע משכירים מחסנים, דברים שלא רואים בכלל למה הם גורמים לבני אדם. עשו מזה חלון בחלק העליון, ועושים דירה להשכיר בלי תנאים בלי זה, מחר בבוקר הבת שלו גמרה את הצבא, היא רוצה דירה, מוציאים את הבן אדם שגר שם 5 שנים, אומרים לו תודה רבה שלום אז פה מעלים את המחירים, משנים את הדברים, משנים את התנאים…"
צחי: אבל שם אתה כבר רואה שאתה בא לקנות איזה דירה ופתאום אומרים לך שהיא 60,000 שקל למטר, ואתה מקבל סכומים או שאנשים דורשים שם סכומי עתק, בגלל שבאמת הדברים האלה אבל למה אנשים רוצים לגור שם? בגלל שזה קרוב היום לכל הפעילות של המסעדות, של השוק ולכל המרכז הזה, שכל השוק הזה בכלל צריכים לסדר אותו ולשנות אותו, אבל בוא נראה אז אנחנו אומרים שהיום אין יותר מדי אלטרנטיבות, ארמון הנציב כבר עמוסה, הר החומה חסומה כבר היא מלאה, גילו די גמרה את הכמויות של הדירות…"
קותי: "תראה, יש שכונות חדשות שנמצאות על הפרק, על שולחן הדיונים בוועדות תכנון, יש שכונה שנקראת רכס לבן של 5000 יחידות דיור…"
צחי: " בוא תגיד לנו רק איפה זה הולך להיות…"
קותי: " זה מתחת לאורה ועמינדב, אבל זה מקום שהוא ירוק, מקום שהוא נחשב ריאה ירוקה, מעל…"
צחי: " היום זה חורשה."
קותי: " היום זה חורשה, וגם מהווה את הבסיס לאין לבה למעיינות, כל המעיינות יורד משם מים בתת הקרקע ומגיע לשם. אז אומרים גם זה יהרוס את החורשה המקום הירוק, גם זה יפגע במעיינות באיזה שהוא צורה או בדרך כלשהי, הגופים הירוקים, החברה להגנה לטבע…"
צחי: " … כשאנחנו רוצים לעשות טיול טבע ומעיינות אנחנו הולכים שם."
קותי: " כן אז נחמץ הלב, צריכים לבנות אבל אומרים שזה פתרון לא טוב בגלל שאין את ההתחדשות עירונית בקצב מדהים, בגלל שאין את הפינוי בינוי, בגלל שיש כל מיני מגבלות אחרות, אנשים רוצים להוריד עוד עצים, להוריד עוד שטחים ירוקים, בסוף זה יפגע בנו, לאן כאילו… אתה יודע גם אי אפשר להתקדם ולהתקדם מה נגיע לבית שמש? לאן נגיע? העיר לא יכולה לגדול עד אין סוף."
צחי: " השאלה היא האם בתוכנית של רכס לבן בכלל הולכים לתת פתרון לצעירים ולזוגות…"
קותי: "כן, יש שם דיור בר השגה, יש שם גם דירות יוקרתיות יותר, הרכבת הקלה, התשתיות, הכל יהיה יותר נגיש, הכל יהיה יותר מתוכנן, הוועדה המחוזית כבר אישרה את זה בערים, אבל יש בזה הרבה התנגדויות, הרבה דברים מעוררי מחלוקת, אבל בוא נגיד יש פתרון אחר נגיד חלופי לשכונה פי 2 יותר גדולה שנמצא בעטרות, שדה התעופה הישן שלא יקום לתחייה בצפון העיר בתוך הגבול המונציפלי של ירושלים, אין שם שום ערך לאיכות הסביבה שם לקרקע, זה אזור מופר, שם משרד השיכון קידם יש תכניות ל9000 יחידות דיור, אמנם אולי כנראה בעיקר למגזר החרדי, אבל גם כן חייבים גם לדאוג להם, וגם זה יעזור למנוע תופעות של התחברות של שכונות חלוניות, אבל שם זה תקוע עם עניינים מדיניים. יש בירושלים חוץ מהעניין ההיסטורי וחוץ מהעניין הישן וחדש יש עוד סיפור, יש עוד רובד של רגישות מדינית פוליטית. זה מעבר לקו הירוק של 67, זה באזור שקרוב לרמאללה, זה אזור שמייעדים אותו בלפחות בעסקת ה100 של טראמפ שכנראה לא תצא לפועל, רצו לעשות שם אזור תעשייה משותף ערבי יהודי, אז זה חלומות…"
צחי: "שיהיה צמוד לאזור תעשייה עטרות של היום."
קותי: "כן, כן, אז זה חלומות, כולם רוצים להגשים חלומות, אבל בינתיים צריכים איפשהו לגור, אז נגיד אם היו מקדמים את התכנית הזאת, ובינתיים התכנית הזאת מוקפאת, למרות שמשרד השיכון בעד, הגופים הישראלים בעד, אבל מלחץ בינלאומי לא מעלים את זה לאישור לוועדה מחוזית. לא מעלים את זה להתנגדויות, זה תקוע. אז בגלל ששכונה כמו עטרות תקועה, צריכים לקדם שכונה כמו רכס לבן. אז אם עטרות היו יכולים לשחרר אותה, לשחרר את הפלונטר, לשחרר את העניינים המדיניים שהם לא תכנוניים, שהם לא קשורים לאיכות הסביבה, הם קשורים לפוליטיקה הבינלאומית, המדינית זה גם נושא רגיש אבל זה יכול לפתור את זה. אז יש איפה לבנות בירושלים. גבעת המטוס זה עוד דוגמה…"
צחי: "אני בדיוק בא לשאול אותך בגלל שגבעת המטוס למי שלא יודע, גבעת המטוס יושבת ליד מנזר מאר אליאס, שם על דרך חברון בואכה הר החומה, בואכה חברון, בואכה גילו, וזה שטח עצום, היה שם תקופה שהיה שם את הקרוונים שהיו משכנים שם בהתחלה אוכלוסיה חלשה, אחר כך כל האתיופים שהיו מגיעים לארץ, והיו גרים שם, הייתה שם תחנת כיבוי… האם המקום הזה הולך לעלות?"
קותי: "כן, אז הנה בשעה טובה מה שנקרא, אחרי הרבה מהמורות ואחרי הרבה הרבה הקפאות הצליחו לשחרר את זה, עכשיו היה מכרז ממש לאחרונה של רשות מקרקעי ישראל, מכרז ראשון שם של 1,100 יחידות דיור, סה"כ תוכנן שם 2,600 יחידות, שנים זה היה מוקפא, לא יודע כל מיני…, זה עובר על איזה רצף טרטוריאלי בין רמאללה לבית לחם, בין לא יודע…, בית צפפה, אני אפילו לא יודע להגיד איפה זה הפריע למי, אבל אמרו ששם לא מטעמים מדיניים לא לבנות ושנים הקפיאו את התכנית. יש שם קרקעות בבעלות פרטית, יהודית, יש שם קרקע, הכל…
צחי: " יש קרקעות כנסייה גם."
קותי: "כן, אבל עכשיו הכל מתנהל 2,600 יחידות דיור זה שכונה חדשה שהולכת לקום בירושלים, ועכשיו הנה הוציאו מכרזים, זכו קבלנים, והתכנית מקווה שתמצא לפועל בשנה הקרובה אפילו יעלו על הקרקע."
צחי: "ואיזה סוג של בנייה הולכת להיות שם?"
קותי: " הולך להיות שם כמה סוגי בנייה, לא בנייה לגובה ממש אבל בנייה רבויה, שכונה טיפוסית ירושלמית, זה לא…"
צחי: " השאלה אם היא תהיה מיועדת לנו האזרחים הפשוטים השכירים או שזה מיועד ל…"
קותי: "לא לא, בכלל לא שכונת יוקרה, שכונה ממוצעת שיהיה גם שם חלק למחיר למשתכן, יש שם חלק בנייה רבויה, יש שם גם אזור של בנייה יותר כפרית, אבל היא גם מיועדת יש שם 600 יחדיות דיור שמיועד למגזר הערבי, זה כאילו כמו הרחבה של בית צפפה או משהו כזה."
צחי: " כן הרי למי שלא יודע בית צפפה יושבת אם אנחנו מסתכלים על המפה זה יושב בצד של בית צפפה בחלק הדרומי שלה, דרום מזרחי שלה, אז באמת צריכים לתת שם תוצאות, בסה"כ מי שיודע ואנחנו צריכים להיות ערבים של בית צפפה הם חלק מהתושבים שלנו."
קותי: " כן, כן בהחלט."
צחי: " וצריכים לתת להם פתרון בגלל שבית צפפה חנוקה ואין שם בנייה והם יושבים ובונים שם אחד על השני שם ואלוהים ישמור."
קותי: "כן אז הנה שם תהיה יותר נמוכה כפרית כמו שבית צפפה בנויה, וזה יהיה גם כן פתרון, מאוד מנסים אתה יודע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ולמצוא פתרון לכל הצדדים, ובאמת פה זה נראה לי תכנית ראויה ונחמדה וטובה, גם הר החומה ה, שזה גם כן מהצד השני של הכביש אבל גם כן קראו למאר אליאס עוד הרחבה של הר חומה שזה גם כן מאות יחידות דיור, ויש שם בנייה חדשה עכשיו ששוחררה ומקווים שגם כן יצאו… שם עדיין אין מכרזים אבל מקווים שיהיו בקרוב."
צחי: " לא אבל שאלה אם הר חומה, מה שאתה מדבר על הר חומה זה משהו שהוא כבר ישים בגלל שהר חומה סה"כ הייתה שכונה שנתנה פתרון מדהים לאוכלוסיה של ירושלים."
קותי: "נכון."
צחי: "היא נתנה מענה לסוף היכולת של גילו לקבל עוד תושבים והיא נתנה פתרון ואנחנו ראינו את ההתפתחות שלה. אנחנו ראינו גם את המעברים שהיו בהר חומה…"
קותי: " ראינו גם את עליית המחירים שהיו שם."
צחי: "טוב אבל עליית המחירים נבאה בעיקר מזה שהתחילו מהר חומה, זה היה תקופה של הירי, שירו עלינו מבית לחם…"
קותי: "גילו, כן?"
צחי: "ואז נמכרו דירות אני זוכר דירה חמישה חדרים דופלקס, בפרוייקט חדש נמכרה אז ב760,000 שקל דופלקס שהיו שם דירות שנמכרו ב500, ב600. דרך אגב זה גם מה שגרם להרבה מאוד אנשים שאחר כך הדירות זינקו והגיעו למחיר ררלי בגלל שאף אחד לא רצה לגור שם הקבלנים מכרו מחירי…"
קותי: "הפסד."
צחי: " הפסד העיקר לשחרר מכיוון שהם היו צריכים כסף, זה מה שגרם אחר כך למשקיעים ירושלמים לרוץ לקנות בהר חומה בלי שהם מבינים שבעצם בסופו של מה שנקרא תקרה זכוכית, בהר חומה בגלל שלדייר הירושלמי יש לו כיס מוגבל. אז זה יצר איזושהי תופעה שהיא קצת בלבלה את הירושלמים. השאלה, התכנית של הר חומה ה שהיא בעצם הולכת להתחבר לכיוון גבעת המטוס, האם היא בפועל היא קורית?"
קותי: "כן, כן, היא בפועל היא קורית, יצאו עכשיו, התכניות שם פחות מקודמות מגבעת המטוס, עדיין אין שם מכרזים, אבל התכנית עכשיו יוצאת לאישור בוועדות המחוזיות בוועדה המקומית וזה מתקדם נראה לי, כן. יש תכנית אחרת שאולי היא יורדת מהאלפיון, אפילו אני לא יודע איך להגדיר את זה, תכנית מאוד מאוד יוקרתית וגם בעייתית באזור ליפתא בכניסה לעיר בעמק, אזור שהוא היה כפר ערבי נטוש, אבל לפני זה גם הוא…, יש שם כמה דברים, שרידים מתקופות, גם אפילו מהתקופה העברית ואני לא יודע אני לא ארכיאולוג גדול אבל יש שם שרידים לאורך השנים, אבל מ48 הוא כפר ערבי נטוש, שעכשיו מייעדים שם גם כן מכרז חדש של רשות מקרקעי ישראל, 260 יחידות צמודות קרקע, בנייה באמת…, מקווה שאני ואתה נוכל לגור שם אבל זה לא נראה לי… אתה יודע… אם נשדוד איזה בנק או משהו…"
צחי: " מכיוון שאני לא מכיר את התכנית השאלה הגדולה היא האם לא הולכים לעשות שם איזשהו סוג של שימור, בגלל שסה"כ ליפתא שהיא כפר ערבי, ובתים יפיפיים שיש שם, יש שם גם את הבית ספר הרי, ויושבת בפינה שהיא מדהימה בירושלים בתוך חורש, בתוך עצים כאלה, השאלה אם לא הקפידו שם על הנושא של שימור?"
קותי: " כן, כן, יש שם בתים לשימור וחלק מהבתים ישומרו, חלק אתה יודע גם ב70 שנה שם הכל התפורר ולא תוחזק אז חלק חייבים להרוס מבחינה קונסטרוקטיבית וכל הדברים האלה אבל יש שם בתים שמיועדים לשימור, יש שם כבר היום מלון בוטיק של איזה 7,8 יחידות ממש מלון קטן, שהוא עובד במרכז שהיה של נגמלים מסמים, היה שם פעם איזה מרכז שעבד אז הפכו אותו עכשיו למלון כזה יוקרה, והאזור שם יש עוד איזה מבנה ציבור אחד או שניים אבל ממש… זה שכונה… זה אפילו לא שכונה בהיקף ירושלמי זה כמו רחוב… זה יהיה אזור יוקרתי ועדיין גם כן שם נתקלים בבנייה, בקשיים, בלשווק את זה, 10 שנים היו שם ויכוחים עם הירוקים, עם תזכירי שימור, עם כל מיני דברים, עמדו בכל התנאים, ורשות מקרקעי ישראל הוציאה את זה לפני חודש למכרז, ועכשיו העירייה אומרת זה לא מתואם איתנו, בואו נעשה עוד פעם בדיקה…, אחרי שכבר אתה יודע כל…. עברו את כל מדורי הגיהינום ואישרו את כל התכנית ועבר את כל הדברים עכשיו בעירייה אומרים רגע רגע רגע זה אולי בקדנציה הקודמת אישרנו, לפני עשור, בינתיים השתנו דברים, ויש גם כל מיני ארגוני שמאל וכל מיני גופים שאומרים רגע רגע, צריכים להשאיר את זה לזכות השיבה, לזכות כזאתי, לזכות אחרת, זה רגישות פוליטית, זה יש פה… זו הצהרה, זה כפר נטוש… יש פה מלא מלא מלא דברים שאתה יודע עד שכבר בונים פה משהו בירושלים אז הסכמה מקיר לקיר לא תהיה פה, זה שכונה קונטרבוסלית, זה מעורר מחלוקת אבל באיזשהו מקום צריכים לחתוך אז יש פה גם את מוסדות המשפטים שבסוף אישרו, גם את מוסדות התכנונים שאישרו בנייה נמוכה בנייה בהיקף נמוך, פגיעה מינימלית בערכי איכות הסביבה שם, אבל בסוף בדקה ה90 לא יודעים אפילו היום אם יבנו אם לא יבנו, מה יהיה, רשות מקרקעי ישראל אמרו אנחנו הולכים על זה, העלייה אומרת רגע רגע זה עוד לא סוף פסוק. אז אפילו אנחנו עדיין אני לא יודע לאן זה יצא, אבל מאמינים שבסוף גם השכונה הזאת תבנה, ולא יודע יכול להיות שהיו צריכים דווקא לבנות שם יותר, יכול להיות שבמצוקה של ירושלים צריכים לבנות שם משהו יותר מסיבי, אבל זה אתה יודע גם בלחץ של הירוקים אומרים לך לא לבנות, ואחרי זה אומרים לך רגע אם אתה כבר בונה ומפר אז בוא תבנה לכולם."
צחי: "אז אם אנחנו מדברים על ירוקים, הרי יש את הסיפור שהולכים לקרות את כביש בגין. יש איזו תכנית שרצה, שמדוברת, אנחנו המשפחה עורבים לתכנית הזאת כבר זמן, בגלל שסך הכל לנו לקחו קצת אדמות פה, ואומרים אנחנו גם רואים את זה פה מתחתינו כן? זה נמצא פה בדיוק אני רואה את זה אני מסתכל לכיוון, ואומרים שהולכים לקרות את כביש בגין בקטע שבין גבעת מרדכי צפון הרי אנחנו יודעים, מי שעכשיו עובר בירושלים רואה את מרכז כביש 16 שהולך להיכנס מתחת…, זה מה שבעצם, כולנו שמענו עכשיו בנפילה של מה שקרה עכשיו בשערי צדק, הולכת לצאת מתחת לשערי צדק המנהרה שתכניס את ירושלים מי שמגיע ל… רואה שם את שני הפתחים, ואומרים שהולכים לעשות פה בנייה…, האם זה דבר שיקרה?"
קותי: " אני מניח שבסופו של דבר כן, יכול להיות שזה יקח עוד עשור עוד איזה טווח מאוד רחוק אבל גם בצומת של גבעת מרדכי הפועל שמות כאביו, הוא בנוי על כביש…"
צחי: " כן אבל הוא, זה כבר עשו היסטורי שתכננו אז את השכונה, כבר עשו מראש שהחלק…, בנו את המנהרה, בנו אותה בעוצמה שהיא תוכל לשאת שכונה מעליה, שהיא תוכל לשאת קומפלקס מגורים, שדרך אגב זה נהיה שם מטורף, תדע לך, אנחנו לא בשיחה הזאת כן? אבל זה כבר הגיע למצב של 32,000 שקל למטר שגרים על גשר וזה קומפלקס מאוד זה…, אבל זה איזור שהוא ביקוש בגלל האלה שגבעת מרדכי אין להם עתודות בנייה, ועכשיו הולך להיות שם בכלל, הולך להיות החניון הגדול, ותחנת הרכבת הקלה…"
קותי: " אפילו המכללה, פתחו שם פתח, מכללת עזריאלי, במקום שצריכים להיכנס מסביב דרך השכונה שלכם…"
צחי: " היא פה, מתחתינו…"
קותי: "אז יש פה גם כניסה חדשה מהרחוב שם עם המדרגות שעולות שם, אז הם גם כן נפתחים גם עזריאלי…"
צחי: " יהיה שם את הרכבת הקלה, אז אתה אומר שזאת סגירה של ריאה ירוקה שלא נדבר, אנחנו יודעים שדיברו על יער ירושלים התכנית שהיה עליה צעקה."
קותי: " כן, גם בארנוף יש שטחים שהולכים להוריד שם יערות בולי הר ירושלים שהולך וקטן, בכל העולם דואגים ליער ולגבול היער שתנאי האקלים לא יקטינו אותו, פה הבנייה מקטינה את יער ירושלים, כל פעם נוגסים מפה, משמאל, גם המנהרות, הפתחים, הרמפות, הכניסה לכביש 16, על השבילים של יער ירושלים גם לוקח אותו…"
צחי: " אתה מדבר על החלק האמצעי…, בדרך לשן הפיל"
קותי: " כן, כן, כן, אז גם, גם כן זה לוקח את העצים, גם בתוך ירושלים, יש פה בעיה מאוד קשה, אפילו תכנית כאילו שכולם צריכים להסכים עליה בכנסת, צריכים להרחיב עליה את התשתיות ולהרחיב…, יש עכשיו 120 לכל חודש 4 עוזרים וכל אחד צריך את כל הפסיליפי שלו, זה כבר נהיה "כנסת מולטי", אז יש עכשיו תכנית להרחבה של הכנסת, על הדרך מורידים שם 740 עצים שזה לא יאמן, כל העלייה של לכיוון של גן סאקר שיש שם חורשה של עצים, בין גן סאקר לבין הכנסת, אמנם זה אזור כזה מגודר ושלא מטויל, זה אזור יפה…"
צחי: " לא רק זה, אנחנו הירושלמים זקוקים לעצים האלה, בגלל שהעצים האלה זה כמו השיערות באף, סליחה על ההשפעה אבל השיערות שזה אנשים מורידים את השיערות באף אבל לא מבינים שזה המסננת, זה בעצם המסנן של האבק, העצים שאנחנו רואים אותם פה בתוך האוניברסיטה שאנחנו רואים ביער ירושלים זה הבריאות שלנו, זה הנשמה שלנו, שגם חוץ מזה אנחנו צריכים בכל עיר…, אנחנו צריכים את הריאות הירוקות האלה, אנחנו חייבים…, אתה יודע, אני קצת מתעסק בשכונת התקווה, לא יודע אם אתה מכיר שם, אבל שם נתנו הטבות, שם למי קנה שני מגרשים וצמצם ובנה באמצע את הבניין וחיבר באמצע את שני המגרשים ובנה בניין, לא קרו כאלה מקרים הרבה, יש בודדים… ההטבה שאומרת התמ"א תקבל יותר אחוזי בנייה. למה? פתחת לנו ריאה ירוקה. אנחנו יודעים דרך אגב שתמ"א 38 מעבר, אתה דיברת קודם על התשתיות, ותכף אני רוצה עוד פעם לחזור לתמ"א, תמ"א 38 אחת הבעיות העיקריות שלה שאנשים לא שמים אליהם לב וזה עכשיו רק התעוררו ברמת גן ובכל המקומות זה הבנייה לגובה שהיא מחשיכה את הרחובות. בתקווה לא סתם לא נותנים לבנות לגובה בגלל שגם ככה הרחובות צרים. לא יהיה אור, אין אור. אבא שלי לימד אותי "אין אור- אין בריאות". ואני אומר זה הבעיה שלנו פה מכל הדברים האלה, אז אנחנו צריכים להסתכל איך אנחנו צריכים לעשות את זה נכון."
קותי: "נכון, צריך לבדוק כל דבר, גם נושאים של פגיעת ערך, גם אנשים שקנו דירות בכספים שלהם וקיבלו שורה ראשונה לאיזשהו אזור של נוף, עכשיו בונים להם לפניהם, היה חוק שהיו אומרים היסטורית הוא היה טעות, אבל טדי העניק חוק שבונים פה רק בשליש העליון של ההר. לא במורדות ולא בעמקים. עכשיו בגלל הבעיה התחילו לבנות עכשיו, שחררו את זה, זה באמת היה טעות היסטורית אבל ירושלים בנויה תמיד על ההרים ולא בנויה אפילו על אמצע ההר, אז עכשיו יש את המורדות ארנונה, מורדות מלחה, מורדות מורדות… זה לא סתם שקוראים לשכונות החדשות מורדות, הם באמת בנויים על מורדות. מורדות מצאו אותם שזה שטח טוב לבנות עליו, שטח אמנם שצריכים יותר קצת לחצוב, זה קצת יהיה תלול, יש כל מיני עכשיו פתרונות גם לנגישות גם ברכס לבן, גם בגבעת מרדכי יהיו דרגנועים ציבוריים שיכוונו לתחנות של הרכבת הקלה, אז כל העליות…, אנשים שחוזרים מהשוק עם דברים כאלה עם סלים, אז יהיה להם לפחות איזה דרגנוע בדרך הביתה…"
צחי: " לא הבנתי, מה זה הדרגנוע הזה?"
קותי: " דרגנוע…, מדרגות נעות."
צחי: " באמת?"
קותי: " מדרגות נעות, כן, יש את זה בהונג קונג, יש את זה בכל מיני מקומות בעולם, אז גם מתוכנן בירושלים, בעיר הקודש שלנו יהיו דרגנועים ציבוריים פתוחים, חלק יהיה בתשלום…"
צחי: " כמו בשדה התעופה?"
קותי: " כן, כמו בשדה התעופה, אבל זה…"
צחי: " בחיפה עשו יותר, עשו רכב"ג."
קותי: " אז כן כן, ברור, אז מתוכנן גם ברכס לבן, גם באזור של גבעת מרדכי לעזור לאנשים…"
צחי: " גבעת מרדכי היא טיפה שכונה ישנה…"
קותי: " כן טיפה שכונה ישנה, יהיה לכיוון הרצוג יהיה דרגנוע, אז זה דרגנוע שיעזור לאנשים להגיע לרכבת הקלה ויעזור להתמודד עם המורדות, כי באמת המורדות …, גם רכס לבן הוא בנוי על מורד, מורד זה או עלייה או ירידה, הטוואי נגיד של הרכבת הקלה של רכס לבן אמור לעבור באמצע, אז חצי שכונה צריכה לעלות חצי שכונה תצטרך לרדת. אבל אתה יודע זה כמו הבניינים הגבוהים…"
צחי: " זה נראה לך ישים? זה באמת יקרה?"
קותי: " בתכנית זה נראה יפה, אתה יודע בהדמיות עושים את זה יפה, נראה את זה בפועל ושלא יהיה ונדליזם ושלא יתקעו דברים אתה יודע לך תדע…, אולי יהיה דרגנוע כזה שבסוף לא יעבוד וישבר ולא יתוחזק אבל אני מקווה מאוד שזה יהיה משהו יפה כמו שאתה יודע בירושלים הרכבת הקלה הראשונה בישראל עובדת פה למרות כל הקשיים…"
צחי: " עובדת יפה מאוד."
קותי: " עובדת, כן…"
צחי: " טוב, תקשיב, יש עוד שני מקומות אתה יודע אנחנו מתקדמים בפודקסט, יש עוד שני מקומות שאני רוצה לדבר ואני אתחיל דווקא מהפחות מרכזי ואז אני רוצה להגיע למרכזי, אנחנו יודעים שמתגבשת תכנית שהולכת ונהיית ליד התחנה, ליד מרכז התחנה, כל האזור הזה שם של החניון, כל ההתפתחות. שמענו לאחרונה שמאשרים שם הולכים לאשר שם מלונאות ומגורים. האם אתה יודע להאיר את עניינו על התכנית הזאת?"
קותי: " כן, זאת תכנית שהייתה…, גם כן עוכבה לא יודע זה יותר בעניינים הבירוקרטים הרבה שנים, זה מהמתחם תחנה הראשונה פנימה לכיוון…"
צחי: " תחנה ראשונה זה תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים מה שכולם מכירים כמתחם התחנה שהיום זה מרכז בילוי."
קותי: " זה התחיל שם, יש שם אזור שהוא גם של אראל מרגלית, של הjvp, גם הוא יש לו שם שטחים שהוא עתיד לבנות עוד ולהרחיב גם למגורים וגם לדברים נוספים, יש שם גם שטחים של רמי לוי, יש שם גם שטחים של איזה חברת דלק, הם עוברים לפעמים מיד ליד אז אני לא אזכיר את השם שלה, ויש שם תכנית כללית של כמה יזמים גדולים שזה באמת מה שהיום הולך זה שימושים מעורבים. גם מגורים גם מסחר וגם אפילו מלונאות שזה…"
צחי: " האם הולכים אבל להקפיד שם לתת גם לאוכלוסיה, הרי זה אזור מאוד יקר זה אזור מאוד יוקרתי, זה גם גובל אתה יודע בכל האזור של האלנבי, בכל האזור שם של רחוב כספי המפורסם, בכל האזור של המושבה הגרמנית, השאלה אם אנחנו לא צפויים לראות שם, גם בגלל עלויות הבנייה היקרות, האם אנחנו לא צפויים עוד פעם לראות שם בנייה רק לעשירים?"
קותי: " זה באמת חשש גדול. זה חשש גדול גם בעירייה. "חשש", חשש יותר של התושבים הירושלמים, היזמים… אתה יודע, ישמחו."
צחי: " לא, ברור, אנחנו רוצים שהילדים שלנו ישארו לגור פה."
קותי: " אז זהו, תראה, יש אמרנו כמו נגיד ליפתא ויש מקומות בטלביה או דברים כאלה שבאמת מייעדים את זה באמת ל…, יש עכשיו מקום שבונים מאחורי… קוראים לזה… זה כמו שם של ספא של האחים ישראל, פרימיום יוקרתי הכי לא שאתה יכול לרצות. אבל זה אני חושב שצריך להביא את זה לנקודות ממש ממש קטנות ומותחמות, ובאמת אזור גדול כמו מתחם התחנה השני שם שזה 13 דונם וחצי משהו כזה, אז שבאמת צריך לייעד את זה לציבור הרחב. לא יכול להיות שיהיה עוד כפר דוד ב'."
צחי: " השאלה אם ראש העיר שלנו יודע את זה מודע לזה ומקפיד על זה?"
קותי: " אני חושב שראש העיר מאוד מודע לזה, השאלה כאילו מבחינת התכנונים והדברים והוועדות המחוזיות, עם דברים שכבר אושרו, אחורה קשה מאוד מאוד לעצור תהליך שכבר…, שהרכבת כבר עזבה את התחנה שם, אז באמת אני לא יכול להגיד לך היום איך זה יראה. אתה יודע, פעם הציר הזה איפה… מסילה שזה פתרון מדהים, זה היה פעם אזור נטוש עם גדרות טיל אחרי שהרכבת הפסיקה לעבוד, וזה היה מחסום כזה בין טלביה למושבה הגרמנית, זה היה חצר אחורית של טלביה והחצר האחורית של המושבה הגרמנית, עכשיו אני לא יודע לא עשיתי סקר, אבל מה שהולכים לבנות שם איפה שה… ירושלים לשעבר וכל הפרוייקטים על מתחם התחנה…, על הציר של פארק המסילה קיבל שדרוג, זה היה האזור הכי נחות בטלביה, האזור הכי נחות במושבה הגרמנית, והפארק הזה הפך את זה, הפך את הרצועות. מחצר אחורית ומוזנחת ועם גדרות תיל ועם מסילות ברזל והעוצמה של הפארק הזה, יחד עם השילוב של המיקום של עמק רפאים, של המושבה הגרמנית ובקעה, וכל המקומות שהם יוקרתיים זה היה באמת פתרון ובאמת אתה צודק שהפארק הזה נתן לזה תנופה בלתי רגילה ואנחנו רואים את זה יופי שם, ואני רוצה לעבור אבל למקום אחד, אתה יודע, אנחנו יכולים לתקוף כאן מקום מקום, ונשאר מקום שכרגע כולנו רואים אותו בירושלים, אני יודע שאתה במתח, זה הכניסה לעיר. ידעת שאני הולך לדבר על זה. הכניסה לעיר שאנחנו כולנו רואים וכל ירושלמי…, אנחנו היום כבר לא יכולים הרי לעלות דרך בנייני האומה. הכל שם בבנייה, הולכים עושים לנו שם חניון ענק, יש לנו שם את הרכבת, יש שם את התחנה המרכזית, הרכבת שסוף סוף נהייתה לנו מאוד דומיננטית אבל כולנו שומעים וראינו הדמיות וראינו פרסומים שזה הולך להיות הלב של ירושלים. וזה עוד פעם נמצא ליד בנייה יוקרתית של מה שהיה מתחם משרד החוץ… מה בדיוק הולך להיות שם? איך זה הולך להשפיע על ירושלים? ואני חושב שזה הפרוייקט הכי גדול שקורה."
קותי: " נכון, זה יותר בקטע המסחרי, אולי זה הלב החדש אבל זה יהיה לב עסקי, הלב של כאילו הסנטר של ההייטק, כל משרדי הממשלה המחוזיים אמורים לעבור שם לשני מגדלים. יש שם כל מיני מגדלים של 30 קומות. קנדה – ישראל עכשיו זכתה במכרז של מתחם שערי צדק ההיסטורי. את הבניין של שערי צדק ההיסטורי שמרו אבל היה על זה מגדלים 20 קומות 30 קומות.
צחי: " כל החצר האחורית שם."
קותי: " כן, כן, יבנו שם הכל. ליד שרי ישראל יש שם איזה מרכז מסחרי חדש ש… עכשיו 18 קומות, איפה שתחנת האוטובוס הזמנית של מתחם של בליליוס גם כן נמצא בבנייה. סך הכל הולך להיות שם…"
צחי: " … הורידו את בית הטלוויזיה…"
קותי: " כן, שם זה בנייה לחרדים אמנם לא גבוהה אבל כל רוממה זה סיפור אחר, נבנים שם איפה שהיה תנובה, איפה שהיה גן החיות, הכל שם זה אזור תעשייה…"
צחי: " כל האזור כל ירושלים…"
קותי: " אולמי האירועים אחוזה זה לא סתם שהם עברו מודיעין. קנו שם את השטח ובונים אותו לבנינים למגורים לחרדים. יפה מאוד, זה אזור מפותח מאוד מאוד יפה, הכניסה לעיר הבעיה והסימן שאלה הגדול: א- אם ירושלים תוכל להכיל מיליון מ"ר משרדים, מאוד יש ספק אם יוכל…, למרות שזה בנייה שלבי ולא ביום אחד אבל איזה…, שזה לא יהיה פיל לבן, מגדלים שוממים…"
צחי: " לי יש רעיון על זה. הנה אני עכשיו חושב על זה תוך כדי שאתה אומר. יש לי רעיון- אם אני ראש העיר היום ואני מקווה ש…, ואני אעביר את זה לעופר איובי, עופר הוא חבר. אני היום הייתי לוקח ומוציא את כל המשרדים שנמצאים במרכז העיר. כל המלך ג'ורג' ובן יהודה וכל… הייתי מחמיר ארנונות מחמיר דברים יסלחו לי החברים שלי…, גורם להם לעבור…, דרך אגב אותו דבר אני רוצה לעשות בתל אביב בגלל שזה ישחרר אלפי דירות והנה תשמע את הרעיון, אנחנו נכתוב עליו יחד כתבה בירושלים, ולשחרר את כל המטרים האלה של כל המשרדים שנמצאים שם, לגרום להם לעבור שלא יהיה להם כדאי להחזיק את המשרד במרכז העיר, להשכיר את הדירות או למכור את הדירות, להעביר אתם לתת הקלה כמו שבזמנו נתן שטייניץ למרות שהוא לא עשה את זה נכון, הדרך, הישום של זה לא הייתה טובה. כל מיני התחייבויות שצריך למי שאסור שנתיים להפוך את זה למשרדים ואז אנשים לא רצו לקנות את זה בגלל שמי רצה לתת ערבויות לעיר אבל אפשר למצוא את הפתרונות, ואז כל מרכז העיר, כל האזורים שיש בהם משרדים, שד' הרצל, כל האזורים שיש בהם משרדים פתאום יתרוקנו ויהיה לנו עוד פעם דירות למגורים. אני חושב שזה משהו שיכול לשחרר…, אתה יודע כל רחוב יפו שהוא עמוס משרדים, הגרין פס, כל המקומות האלה יהפכו להיות אזורי מגורים, ישתחררו."
קותי: " אני מכיר מספר דוגמאות ספציפיות של משרדים, של מקצועות חופשיים, של אדריכלים, של עורכי דין, שבמרכז העיר אין להם פתרון, אנשים שבאים לפגישות לא מצליחים להגיע, לא מצליחים למצוא חנייה, לא מצליחים להגיע בזמן, העובדים מתעכבים, הם נאלצים להוציא את המשרדים האלה מחוץ לעיר. אז אם יהיה בכניסה לעיר משהו באמת מפתה, מזמין, עם תשתיות נכונות, בלי פקקים, ישר מרכבת מתל אביב מגיעים לפגישה בכניסה לעיר זה יהיה מעולה."
צחי: " ישר יוצאים מפגישה יש תחבורה והכל כאן וחניון ענק מתחת."
קותי: " זה יכול להיות פתרון מעולה, השאלה באמת ההיקיפים, המיליון מ"ר הזה זה מספרים שירושלים לא ראתה, ובאמת צריך לראות, לבנות אולי בשלבים, לראות שזה הכל מאוכלס…, עוד דבר אחד שהוא מאוד בסימן שאלה למרכז העיר בכנסיה לעיר רובע אחד מה שנקרא זה האם יש שם מגורים או לא. ניר ברקת היה אנטי לחלוטין ויצאו ממנו גם הקבלנים שרוצים לבנות למגורים וגם הרבה אנשים אחרים סוציולוגיים וגאוגרפים אמרו: אז מה? יהיה חצי יום, אחרי זה לא יהיה שם לא סטודנטים, לא דברים, יהיה כמו מרכזים מסחרים נטושים כמו הרבה מקומות בעולם, חייבים שיהיה 24 שעות רק ע"י מגורים, להוסיף עוד מגורים, 10% מגורים, 5% מגורים…"
צחי: " בעיקר דיור להשכרה."
קותי: " דיור להשכרה, וגם בכלל יש הרבה סטודנטים והרבה אנשים ירצו לגור שם, זה יהיה אזור מאוד מבוקש. עכשיו משה לאון מאוד מתלבט ורוצים להוסיף שם מגורים. זה היה כאילו טבור לניר ברקת הוא ראה רק את הקטע העסקי, הקבלנים באמת מאוד נלחמים על זה, ארגון הקבלנים. ואני מקווה שזה באמת יצא וזה עוד פתרון, עוד 2000 יחידות דיור בכניסה לעיר זה game changer."
צחי: " תקשיב אדון פונדמינסקי, אתה לא היחידי שיושב פה והוא אינציקלופדיה אבל אתה שולט בחומר, אני הרגשתי נוח להתקיל אותך בשאלות שלא התכוננו עליהם בגלל שהבנתי שאתה שולט ברמה מטורפת, וזה חוויה לשבת עם אדם כמוך."
קותי: " תודה, גם לי."
צחי: " ואני מקווה…, כמו שאמרתי אנחנו היום פעם ראשונה נפגשנו, קודם כל אני מאוד מעריך את ההיענות שלך המיידית אפילו לא שאלת למה. ישר נענת לי. ואני מקווה שעכשיו אתה יודע גם למה, אני יודע בטוח למה, ואני בונה על חברות ארוכת שנים ועוד אולי שיתופי פעולה כאלה ואחרים בהעברת ידע לאנשים ואני מקווה שאני אארח אותך עוד פעם. המון המון תודה שבאת ותרמת מהידע שלך."
קותי: " תודה לך."
צחי: " זה לא מובן מאליו ואני מאחל לעצמנו שכל מה שאנחנו מדברים פה שבאמת ירושלים תבנה."
קותי: " כן…, ושבאמת יצא מהנייר לפועל, יש הרבה ספרות של קוריאנקים וגם אחרים, כל מיני פרוייקטים אגדיים שנשארו על הנייר וחלק חבל וחלק מזל, אבל אתה יודע, אומרים יש בדיחה לסיום מההבדל בין ארכיטקט לבין רופא, שאת הטעויות של ארכיטקט רואים כל השנים ואת הטעויות של הרופאים לא עלינו הם קבורים עמוק באדמה. אז אני מקווה שירושלים תהנה מבנייה יפה, איכותית, טובה, ובאמת שאתה יודע, נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו."
צחי: " זה כמו שאומרים בסוף כל מקום " לשנה הבאה בירושלים הבנויה. אז תודה רבה קותי, תודה רבה לכם המאזינים שהייתם איתנו, ונתראה בפרק הבא, להתראות, תודה."
קותי: " תודה."