נדל"ן בשידור | פרק 329

עקיבא ברוידא | Prime Steel

בנייה מתקדמת — תמלול מתוקן

תמלול הפרק

צחי: ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט נדל"ן בשידור של צחי קווטינסקי ונדל"ן בקלות. עקיבא, כבר מזמן לא ערכתי אנשים, ואני עם כל הפרקים האחרונים, בעיקר בעקבות המלחמה, יותר דיברתי לבד. הייתי פה — אי אפשר היה לצאת ולהסתובב. אבל אחד האנשים האחרונים שערכתי פה זה תומר נשאול, שהוא בעצם הקישור בינינו, והוא חבר, ואנחנו אפילו הולכים עכשיו לאיזה דרך משותפת בשיתוף פעולה והכל. הוא איש מקסים, ובמסגרת המפגשים שאנחנו עושים איתו, שעכשיו אנחנו משדרגים אותם כמובן, פגשתי אותך. ואני חושב שאחד הדברים שאנחנו יכולים להגיד זה שברגע שדיברנו אחד עם השני — אני אגיד את זה במרכאות — כמו אהבה ממבט ראשון. מצאנו שפה משותפת, וזה היה רק שאלה מתי נעשה פרק יחד, ומתי גם נשתף פעולה ונעשה דברים. אז היום אנחנו עושים את הצעד הראשון. קודם כל, עקיבא ברוידא — ברוך הבא. באת מרחוק — תספר לכולם מאיפה הגעת. אז זה לא מובן מאליו, באת במיוחד, לאלי, לירושלים, למי שלא זוכר. ואנחנו הולכים לדבר על בנייה חדשנית, מיוחדת, מתקדמת. ואנחנו אוהבים לספר לעולם על דברים חדשניים. גם כשדיברתי עם תומר, דיברנו קצת על סין ועל להביא דברים. זה מתחיל להרגיש לי, וגם בקבוצה — אנחנו פוגשים את האנשים — שאפשר לעשות דברים. אתה יודע שבניתי פה בניינים, עלה לי המון כסף, ואפשר לשכלל ולדייק את זה. אז אנחנו הולכים לדבר על זה היום. לפני שניצלול לנושא — שהוא מרתק, ואני הייתי חייב לעצור בהכנה שלנו — בוא תספר לכולם מי זה עקיבא, איפה אתה בא, משפחה, רקע, ובוא נדבר על הבנייה המיוחדת שלכם.

עקיבא: קודם כל שמח שהזמנת אותי, זה ממש כבוד, תודה רבה. אכן כמו שאמרת, מהכרות הקצרה שלנו — יש כימיה, רואים שיש קליק, וזה מצוין. כי אני חושב שבשיתופי פעולה, דווקא בענף שלנו, אפשר להשיג הרבה דברים גדולים. ואיך תדע? כשהכול מתחיל — אנשים צריכים להבין, גם כשאני מתאים את הצוות שלי לאנשים, יועצי משכנתאות, קבלנים, והכול — אני אומר: הכול מתחיל בחיבור האנושי. אנשים לא מבינים את זה. ברגע שיש חיבור אנושי — זה לפני המקצועי. ואם יש גם על זה מקצועיות — שיחקנו אותה. אז כן, סליחה.

על עקיבא ברוידא — רקע אישי

עקיבא: כמה מילים עליי? קוראים לי עקיבא ברוידא, אני בן 46, אב לשישה, נשוי לאריאלה החמודה. אנחנו גרים ביישוב רבבה, שזה בשומרון. ילדים שלנו בגילאים שונים מאוד — הגדולה כבר נשואה, ברוך השם, והקטנה בת שנתיים וחצי. כן, כך זה. לגבי התחום שלנו — הייתי הרבה שנים בחוץ לארץ בשליחות. לא גרתי בחוץ לארץ — הייתי בשליחות 12 שנה, בשתי המדינות.

צחי: אתה יליד הארץ או יליד חוץ לארץ?

עקיבא: לא, אני נולדתי בברית המועצות — באוקראינה. ב-1994 עליתי לארץ, לבד, ללא הורים, ללמוד בבית ספר. בית ספר שהוא פנימייה פה בירושלים. אז ההיכרות שלי עם ישראל התחילה דווקא בירושלים. אחרי שלוש שנים שסיימתי, הלכתי לישיבת הסדר. כמובן חזרתי בתשובה, כי בברית המועצות, כמו שאתה יודע, חוץ מיחידי סגולה, כולם היו מתבוללים — נקרא לזה ככה. הכרתי פה את היהדות, הבנתי שזה בשבילי לא מסורת — אלא באמת מסלול חיים. אז אחרי בית הספר הלכתי לישיבת הסדר. עשיתי מסלול שם, שרתתי בחילוץ והצלה — הייתה פעילות מאוד אקטיבית, מאוד מעניינת, לא פשוטה, אבל ברוך השם.

עקיבא: אחרי השירות הצבאי התחתנתי, עברנו לגור בשומרון — עברנו מיהודה לשומרון מאידיאולוגיה. כי אני ועוד כמה חברים שלי, שלמדו איתי יחד — גם דוברי רוסית — הקמנו יישוב חדש. אמרנו: אנחנו עלינו לארץ, אנחנו צריכים מקום לעשות משהו חדש. המקום נקרא נופי נחמיה, ליד אריאל. נמצא עד היום, ברוך השם, מתפתח.

עקיבא: אחרי מסלול מסוים, הלכתי ללמוד באוניברסיטת אריאל — אז הייתה מכללה. לא סיימתי את המסלול, כי הבנתי שהמקצוע שבחרתי — כלכלה ומדעי המדינה — זה לא בדיוק מה שחשבתי. אז אמרתי: חבל על הזמן שלי ועל הזמן של המורים. ונוצר לי איזה חלל. החלטנו שאנחנו רוצים לנסוע לשליחות — לתרום את זמננו לקהילות היהודיות, להעלות אותם לארץ, לעזור בעצירת ההתבוללות.

צחי: איפה הייתם?

עקיבא: התחלנו במינסק, שזו עיר הבירה של בלרוס. שם מצב ההתבוללות היה מאוד מאוד קשה — ונשאר קשה. רק לסטטיסטיקה: כשאנחנו הגענו, זה תחילת שנות ה-2000, 2003 או 2004 — לא זוכר עכשיו — אפילו לפי סטטיסטיקה של ה-SOHNuT, מתוך עשרה יהודים שהתחתנו, תשעה היו נישואי תערובת. זה אומר שעוד דור או שניים — הכל נמחק. כל הפנינה היהודית של בלרוס פשוט כמעט הושמדה.

צחי: עצוב.

עקיבא: כן, עצוב מאוד. היינו שם — חשבתי שאנחנו עושים שנה, שנתיים, אולי שלוש. זה הגיע עד תשע שנים, פשוט כי זה מפעל שאתה נכנס אליו מאוד עמוק. ואז כשחשבנו שהגיע זמננו לחזור הביתה, קהילת מוסקווה בדיוק פתחה כמה פרויקטים מאוד מעניינים. אחד היה במסגרת משרד החינוך, ואשתי היא מורה. אז הזמינו אותנו למוסקווה. הפרויקטים היו מאוד מעניינים מקצועית — לא סירבנו. היינו שם עוד שלוש שנים. ואז כשהגענו להחלטה שזהו, הילדים גדלו, זה מציאות שונה — חייבים לחזור הביתה.

עקיבא: עשינו מאמץ. לא קל היה, אחרי 12 שנה לחזור. לחזור היה כיף, אבל לצאת מהמסלול חיים שאתה כבר 12 שנה בתוכו, ולהתחיל חיים חדשים מאפס — זה לא פשוט. ברגע שאתה מגיע לפה, אף אחד לא מכיר מה עשית שם, מה הרקע שלך וכדומה. זה הבעיה של כל השליחים — גם של משרד החוץ. ששם בחוץ הם מנהיגי השגרירות, וכשחוזרים לארץ מתייחסים אליהם כמו פקידים. אין בו פרופורציות — לא הקונסולים ולא השגרירים.

צחי: אתה צודק ב-100%.

עקיבא: אבל אנחנו, כמו שיצאנו מאידיאלים — לא נסענו לחוץ לארץ בשביל לגור שם חלילה, יכולתי לקבל אזרחות חזרה של אוקראינה או של רוסיה — אמרתי: אני לא עושה שום דבר, יש לי רק אזרחות אחת. נסעתי בגלל אידיאלים, חזרתי בגלל אידיאלים. אבל בואו נתקדם.

ההיכרות עם בנייה מתקדמת

עקיבא: עכשיו, למה נגעתי בנושא של חוץ לארץ? כי כשהייתי בחוץ לארץ, הכרתי דברים שלא ידעתי פה בארץ. לא הייתי ישירות קשור לתחום הבנייה, אבל ראיתי דברים יפים שלא ראיתי אותם בארץ. ואז נוצר לי איזה קשר עם שיטות חדשות. התחלתי לחקור — מה יש דברים מעניינים שיצאו לשוק, שעדיין אין בארץ, או שאם יש הם עדיין בתחילת דרכם. וכך בעצם הכרתי סוג שנקרא בנייה מתקדמת. אנחנו מדברים על 2016–2017, שגם מה שהיה בארץ היה ממש בתחילת דרכו. לאט-לאט התחלתי לחפש חברות שכבר מבוססות, שיש להם ידע ורקורד טוב, ובאמת שפיתחו מוצרים שאפשר להביא לארץ ולהכניס לשוק.

צחי: ולפני שניכנס לשיטה עצמה — אנחנו עם מאוד טכנולוגי, אנחנו מאוד מפתחים ועושים, אבל אנחנו עם מאוד שמרן. ובטח אם אתה תסתכל על הקבלנים הוותיקים. אני אגיד לך שבניתי בניין, עשיתי את כל החיפויים הפנימיים, כולל קירות בידוד מגבס. הגיע לפה בעל מוסך גדול בירושלים, מאוד אהב את הדירה, דפק על הקיר, שמע גבס — וברח. לא היה מוכן לשמוע שזה דו-שכבתי, שמאחוריו יש צמר סלעים, שזו שיטה יותר חדשנית עם גימורים יפים יותר. אז אני אומר: אתה בא ואתה מביא בנייה חדשנית. איך אנחנו מתמודדים עם זה מול הקהל בארץ?

עקיבא: שאלה ממש לעניין, כי אני פוגש אותה מהרגע הראשון. כשהתחלתי לדבר על השיטה פה בארץ, כולם אמרו: העולם פה שמרן מאוד, מה שלא מוכר ולא ידוע — לא רוצים לשמוע. אבל בזמנו מישהו מהקבלנים הוותיקים, שגם הוא נדלק על השיטה — יש לו הבנות טכניות מאוד עמוקות — אמר לי: עקיבא, באיזה טלפון השתמשת לפני 5–7 שנים? אמרתי: ודאי בנוקיה. ובמה אתה משתמש היום? אמרתי: באייפון או באנדרואיד. אז הוא אומר: מה קרה? ואז נפל האסימון — שבאמת, עניין של זמן ומודעות. מה שאתמול צחקת עליו, היום אף אחד לא צוחק. פעם כולם צחקו על רכבים סינים — היום הם שולטים בשוק. העולם מתקדם.

עקיבא: ופעם, איך היו בוחרים קבלן? 'אחמד שבנה לשכן' — אתה מזמין אותו, הוא בונה לך, לא מסתכל לימין או שמאל. היום כל אחד שמגיע לבנות, קודם כל בודק באינטרנט. ואני הרגשתי שמלפני שלוש שנים לעכשיו — כשאני מגיע ומדבר עם לקוחות — כבר שמעו, כבר יודעים. אז הנושא צומח.

השיטה — הסבר מלא

צחי: בוא, אנשים סקרנים — מה השיטה שלכם? מה הייחודיות?

עקיבא: אנסה להסביר מה היא בנייה בעצמה, ואחר כך את היתרונות. בכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, אני לא יכול להגיד שיש משהו שגובר על הכל. אבל יש פרמטרים שבשיטה שלנו מאוד חזקים.

עקיבא: בשיטה שלנו, אנחנו מדברים על בנייה מתקדמת שהשלד שלה לא נבנה מיציקת בלוקים וביטון. זו בנייה נקייה, שנחשבת ירוקה, עמידה בשריפות ועמידה ברעידות אדמה. איך הבנייה נעשית? מרגע שיש תוכנית אדריכלית, שולחים את התוכנית למפעל שמייצר במכונות CNC, מפלדה דקת דופן, בדיוק לפי מידות — כל הקירות, כל הפתחים, כל החלונות. זה מגיע כבר מוכן לאתר. השלד מגיע בחתיכות — קיר, קיר, קיר — כל חלק של הבית הוא ממוספר, יש לו מספר קטלוגי, מגיע עם מפה שמראה איפה כל חלק נמצא. אי אפשר לטעות. החלקים יוצאים ישרים מראש, מאוד מהר, מאוד מדויקים — חיתוך לחיתוך, חיבור לחיבור.

צחי: אני מנהל פרויקטים קונבנציונליים ובניתי קונבנציונלי. כולנו מכירים את הקורות, העמודים, קירות התמך — ואחר כך ממלאים בבלוקים, איטונג ודומיו. איך זה עובד אצלכם?

עקיבא: השלד נעשה מחיבור — יותר נכון לומר מהעמדה — של קירות מפלדה דקת דופן מוכנים, שמגיעים מהמפעל. אני רוצה לחדד: מי ששומע 'פלדה דקת דופן' אולי מדמיין פלטה ישרה וחלקה. לא. מהפלטה הזו יוצרים אלמנטים כמו מסגרת — זה כמו משחק לגו. זה לא פלטה ישרה חלקה אלא מסגרת עם פרגמנטים שמכונת CNC חותכת, מכוררת ומקפלת לפי תוכנית. אחר כך יש צוות שמרכיב קירות מוכנים. בדיוק כמו קיר גבס — שגם לו יש פרופילים וחיזוקים — רק שפה הפלדה היא מגולוונת, מאוד מאוד חזקה, בידיים אי אפשר לשבור אותה, רק עם כלים מסוימים.

עקיבא: המגולוון — זאת אומרת, הוא יודע להתמודד עם לחות. אורח חיים שלו לפחות מאה שנה. הוא לא עומד גלוי — יש עוד מספר שכבות משני הצדדים שסוגרות עליו.

צחי: רגע, אני חייב לשאול — אסון התאומים. אמרו לנו שהבניין היה בנוי בשלד ברזל, ובחום הגבוה מהשריפה השלד נמס. איפה זה תופס אותנו כאן?

עקיבא: קודם כל, אני לא מכיר את כל התקנים בעל פה — זה יותר תחום של הנדסה. אבל ברור שיש תקנים שמגדירים כמה זמן חומר מסוים צריך להיות תחת אש בחום מסוים. ראיתי סרטון מארה"ב — שם שריפות הן עניין מאוד נפוץ לאחרונה — ובסרטון מראים בית שנבנה משיטה מסוג זה לצד בית מחומר אחר. השלד שלנו שרד לחלוטין — הבית עצמו אבד, אבל שלד הפלדה שרד. מה שאומר שלשחזר את הבית — זה לא לבנות מחדש מאפס, זה בערך 50 אחוז מהעבודה. יש טבלות ברורות, ובעלי המקצוע שמתכננים את הבית מבקשים מהחברה את כל הנתונים, חישובים סטטיים וכולי, ועל בסיס זה יודעים לדייק.

שכבות הקיר — פנים וחוץ

צחי: אחרי שהשלד עומד — וכך הבנתי שהוא יחסית חלול, כמו מסגרות ריבועיות — אני צריך להתחיל לסגור את החיפויים, לעשות את הבידוד. בוא תסביר לי: איך אני מחפה מפנים ומחוץ, ומה זה נותן לי?

עקיבא: שאלה מאוד חשובה, שאני מקבל הרבה מלקוחות. אחרי שהקונסטרוקציה עומדת — והיא אכן חלולה, לכן היא קלה מאוד — הרבה פעמים אנחנו לא צריכים אפילו מנוף בשביל להקים קיר שלם, אלא אם זה קומות גבוה. וזה גם משנה את השיקול ביסודות. אחרי שהכל בנוי עם כל המילואים — זה בערך שליש ממשקל בנייה קונבנציונלית. זאת אומרת, כשמדובר על יסודות, במיוחד אם אתה מוסיף לבית קיים שיסודותיו לא תוכננו מראש לקומות נוספות — פתאום אתה מגלה שבעזרת הטכנולוגיה הזאת אתה עובר את זה בחופשיות, ועם מקדם ביטחון.

עקיבא: אחרי שכל הקונסטרוקציה עומדת, עושים חיפוי חיצוני. בדרך כלל משתמשים בפלטות פסאד — פלטה מיוחדת עם בסיס גבס שיודעת להתמודד עם כל מה שקורה בחוץ: לחות, תחמוציות, רשת חיזוק — פלטה מאוד חזקה. לפי האקלים ולפי הדרישה הטכנית, אנחנו יודעים להגדיל את עובי הקיר לפי הצורך. אם זה קר, אם זה חם, אם יש רעש מכביש — יש מענה לכל.

עקיבא: ובתוך הקיר — חשוב לציין — כל התשתיות של אינסטלציה, חשמל וביוב מובנות בתוך הקיר. זה אומר שעוד בזמן הייצור יש תעלות בתוך השלד. לא צריך לחצוב שום דבר. אתה פשוט מושך כבלים, או צנרת, בתוך התעלות הקיימות. אין חציבות ואחר כך סגירות.

צחי: ואתה יודע — שומעים אותנו גם משקיעי נדל"ן שקונים דירות יד שנייה, או רוכשים. אם קניתי דירה שבנויה בשיטה שלכם, ואני רוצה לשפץ אותה — לשנות את הקבלים, לשנות את המקומות, אפילו להפוך את המטבח לצד השני — זה נגיש לי?

עקיבא: ממש נגיש, הרבה יותר פשוט. תקחו בחשבון שכל השלד הוא מודולרי. זה אומר שחוץ מקירות שאנחנו נגדיר כנושאי משקל — בדיוק כמו בבניין קונבנציונלי — אתה יכול לשחק עם כל המחיצות איך שבא לך. להזיז, לסגור, לעשות חלל גדול יותר, או להיפך — לחלק חלל גדול ליחידות. ממש גמיש, כי בסופו של דבר זה להוציא חלק ולשים חזרה.

עקיבא: כמובן שצריך להחזיר את הלבנייה — גבס, שפכטל, צבע, חשמל ומים — אבל זה הרבה יותר פשוט. אין לך את כל הלכלוך וכל החציבות הקשות, כי המסלולים כבר קיימים. אתה רק מתחבר למסלול הקיים ומעביר לנקודה שאתה צריך.

צחי: ושאלה נוספת: קניתי בית, בניתי בשיטה שלך, ואני רוצה לעשות תוספת — להגדיל אותו. איך אני מתחבר לשלד כדי לייצר שלב המשך?

עקיבא: האמת שזה מאוד פשוט. אם אנחנו מדברים על בניית קומה נוספת לבית קיים — יש לך את כל התשתיות כבר מובנות בקירות. מה שנשאר אליך זה רק להתחבר עם אותה קונסטרוקציה לקונסטרוקציה שלמטה, בעזרת מנגנון מתאים — זה מאוד פשוט. אתה מתחבר גם למערכות הקיימות, לא צריך לבנות מחדש. גם לימין, לשמאל — נניח רוצה להרחיב בית בקומה א' — בדיוק אותו דבר. אתה יודע איפה הפריים שלך, מוציא את הקיר שאתה רוצה להגדיל, מחבר שתי יחידות אחת לשנייה, ובעצם יוצרת יחידה אחת.

עקיבא: אני אגיד לך יותר מזה: הפרויקט שראיתי בדרום רוסיה — הם בנו שכונת תאון-האוסים גדולה — ומראש תכננו כך שאם מישהו רוצה להרחיב, אפשר פשוט לפתוח קיר ולחבר לשכן, או להיפך. מראש זה מתוכנן, ולא דורש כמעט שום מאמץ.

רשויות, משכנתאות והכרה חוקית

צחי: שאלה נוספת — כשאני בא לרשות המקומית עם שיטה שהם לא מכירים, איך הם מקבלים את זה?

עקיבא: מבחינת פתרונות כאלה, מדינת ישראל קצת בפיגור משאר העולם — אבל אני חושב שנשיג. הטכנולוגיות האלה קיימות כבר שנים. כל הטכנולוגיה נולדה בשנות ה-60 בארצות הברית. פשוט לא הייתה פופולרית כי בנייה קונבנציונלית הייתה זולה ונגישה. היום הכל התהפך. הרשויות כן מכירות — כשאתה מגיש תוכניות ומציין סוג בנייה, הם כבר מכירים מה זה בנייה מתקדמת. אתה לא מחדש להם משהו שלא שמעו עליו.

עקיבא: ואני תמיד אומר: איך יודעים שהכל חוקי ומקובל? אם הבנק נותן משכנתא — הוא בדק לאורך ולרוחב. אם בנק נותן משכנתא, אתה יכול ללכת לישון בראש שקט. אין שום רישוי שלא יינתן לך אישור.

בידוד — בטון מוקצב מול צמר סלעים

צחי: מה ממלאים את החלל הפנימי של הקונסטרוקציה?

עקיבא: יש מגוון פתרונות. הכי פשוט והכי מוכר זה צמר סלעים. אני פחות מתחבר לזה — לא שזה חומר לא טוב, פשוט יש פתרונות באותו מחיר שטובים יותר. מה שאני הכי דוגל בו זה הבטון המוקצב — טכנולוגיה של הקצפת בטון שהופכת אותו לחומר קל מאוד, עברירי, שנותן בידוד מצוין.

עקיבא: למה בטון מוקצב ולא פוליסטירן מוקצב? בגדול, בפנים — לרוב המקרים — עושים שתי פלטות גבס. בתוך הקיר יש את כל הפתרונות, הכל לפי דרישת הלקוח. בסמרסלעים יש פתרונות, הקצפה פוליסטירנית — בארה"ב זה מאוד מוכר, בארץ קצת פחות. עשינו פרויקט אחד גם ככה.

עקיבא: הבטון המוקצב — אומנם אתה לא יכול לרוצד ממנו הרבה בבת אחת, כי הוא בטון בסופו של דבר — אבל לדעתי: חוזק, רמת בידוד, קור חום וכדומה. וגם ההרגשה הזאת שאתה דופק בקיר ושומע בטון — זה מה שהישראלים אוהבים. ומבחינת עלויות הוא פחות או יותר כמו פתרונות נוספים. ואורח חיים שלו הרבה יותר ארוך — נניח אם נכנסים מים, לא קרה שום דבר. צמר סלעים שספג מים — צריך להחליף. הבטון המוקצב — כמו שנכנס, ככה יצא. הוא לא כזה סופג.

עקיבא: ולנו יש את הטכנולוגיה, הציוד והחומר המקציב. אנחנו יודעים לתת — מפרויקטים גדולים עד למשהו נקודתי. וכמובן, אם לקוח אומר שהוא רוצה רק מה שהוא מכיר — צמר סלעים, פוליסטירן — בשמחה רבה. רק השאלה אם זה אותו חוזק.

צחי: ושכבות הקיר הסופיות?

עקיבא: אחרי שמשליכים את כל התשתיות, סוגרים בפלטות חוץ — לדוגמה גבס כחול כלפי חוץ. בפנים שמים שתי שכבות גבס, ואז יוצקים בטון מוקצב שממלא 100% מהחלל הפנימי. זאת אומרת, אין גשרי קור או חום — לא יכול להיות דבר כזה אם עושים הכל לפי הטכנולוגיה. מבפנים — שתי שכבות גבס. מבחוץ — לפי אקלים ודרישה טכנית, אפשר להוסיף שכבות נוספות: פלטות חוץ עם בידוד נוסף, קרקל, צמר סלעים — הכל לפי מפרט. ואחר כך מעל זה: טיח עם רשת כפולה, ואחר כך שליחה, עיטור, או חיפוי לפי בחירת הלקוח.

עלויות וזמנים

צחי: בכמה זמן זה מקצר את הבנייה? נניח בית של 100 מטר קומת קרקע — שיטה שלכם מול קונבנציונלי?

עקיבא: אם צוות נורמלי — גם צריך לקחת בחשבון שהצוות הוא הרבה יותר קטן, לא צריך מיליון בעלי מלאכה, אין תבניות וכל מיני דברים מסוג זה — אני מניח שזה 50 אחוז מהזמן הרגיל, ויכול להיות שבחלק מהמקרים אפילו יותר מהר. זה מאוד תלוי בפרויקט.

צחי: ובלי להיכנס למספרים של עלויות — בכמה זה מוזיל את עלות הבנייה?

עקיבא: אתה שואל בתור קבלן או בתור לקוח? אסביר למה — זה יכול להיות גם וגם. אני יכול לבנות בזה יותר זול ולהרוויח יותר, או לפנק את הלקוח — להיות יותר אטרקטיבי במחיר ועדיין להרוויח.

עקיבא: בחוץ לארץ הצליחו כבר להגיע לכך שסוג הבנייה הזה זול ב-20 עד 30 אחוז מבנייה קונבנציונלית. בארץ, משום מה, כמה חברות העלו את המחיר וטענו שזו בנייה 'VIP'. אנחנו יודעים לבנות ללקוח הסופי קצת יותר זול מבנייה קונבנציונלית — וזה יתרון משמעותי מול המתחרים. ואתה בתור קבלן — הרווח שלך הוא יותר גדול, כי לך זה עולה פחות: פחות כוח אדם, פחות זמן, פחות כלים, פחות חומרים. אז אם אתה עובד עם צוות מקצועי ויודע לתכנן את הפרויקט — הרווח הקבלני שלך הרבה יותר גבוה.

סיכום הפרק

צחי: תקשיב — אי אפשר לתת את כל האינפורמציה בפרק אחד, אז כמובן אפשר יהיה להגיע אליכם — יופיע בפרק איך להגיע. ואני אישית רוצה שנשב עם האדריכל שמתכנן לי כרגע את הפרויקט בבאר שבע ונלמד עוד. אשמח מאוד אם תיקח אותי לראות פרויקט שבנית בשיטה הזאת — ואולי נעלה את זה בצילומים באתר שלי, ונתן לזה קישור בתיאורי הפרקים. כל מי ששומע את הפרק הזה יודע שבאתר של נדל"ן בקלות יש הפניות לתמונות ולדברים.

צחי: עקיבא — תודה רבה. אתה אדם מקסים, כיף לי שאנחנו מכירים, ואני מקווה שאנחנו הולכים לדרך ארוכה ונעשה עוד עסקים.

עקיבא: בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה על ההזמנה.

סוף תמלול — פרק 329 | נדל"ן בשידור