פודקאסט נדל"ן בשידור – עם צחי קווטינסקי וחנן צאיג

נושא: הורדת הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן

(צחי קווטינסקי): יאללה, כאשר להקלטה. ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט "נדל"ן בשידור" של צחי קווטינסקי ו"נדל"ן בקלות", והיום עם חנן צאיג. אנחנו לא עושים פרק רגיל, אנחנו מקליטים באופן ספונטני. אתה יודע, אנשים שומעים ומתפלאים למה אני מקליט בזום, רגילים שאני אוהב לשבת, אנחנו אוהבים להכיר את האנשים, לשבת עם אנשים, ואנחנו כבר הרבה זמן רוצים ככה לשבת ולהכיר, ואתה יודע, העולם רק רץ, אז היום החלטנו שאנחנו פשוט עושים, אבל זה לא תחליף.

(חנן צאיג): כן כן, אבל זה ממש לא תחליף לשום דבר שאנחנו הולכים להקליט ביחד. אנחנו עוד לא החלטנו אם נעשה את זה בגדרה או אצלי, אבל החלטנו שאנחנו רוצים. הסיבה שאנחנו ככה עולים לפודקאסט מיוחד כזה, זה בעקבות הורדת הריבית שעשה לנו הנגיד. ואתה יודע, מהרגע שהוא עשה את זה, יש התלהבות יתרה, ואני לא בטוח ש… אני עשיתי על זה אפילו סרטון. ופשוט ככה, כשהתקשקשנו היום, החלטנו שאנחנו פשוט הולכים להסביר לאנשים, או להבין – וגם אני רוצה להבין – עד כמה זה באמת שווה להיכנס לאקסטזה מהדבר הזה, ולהבין גם איך זה ישפיע.

(צחי): אז ככה, אתה יודע, דקה לפני שאנחנו נתחיל, רק תגיד לכולם ככה, למי שמאזין לנו – אתה יודע, חלק יהיו אנשים שאתה מכיר, אבל לא כולם מכירים את חנן צאיג, למרות שיש לך קהל מאוד גדול. תן ככה בכמה מילים, מי זה חנן צאיג, ומשם נמשיך.

(חנן): טוב, אז קודם כל כיף להיות פה, צחי. באמת הרבה זמן אנחנו ככה מנסים להגיע לאיזשהו מקום ששנינו יסתדר לנו. אני קורא לעצמי מומחה לביטחון כלכלי, מתעסק עם משכנתאות והלוואות ומינופים, ודי חופף לעולמות שלך. מאמין מאוד מאוד בנדל"ן כבטוחה, להביא משפחות לנמל מבטחים כלכלי, כאשר יש מה שנקרא את השקט, ביטחון המגורים וביטחון כלכלי בתוך הדבר הזה. אנחנו מתעסקים בזה כבר… אנחנו עסק שנקרא "משכנתא חדשה" משנת 2010, כשחני, אשתי היקרה, פרשה מ"דיסקונט למשכנתאות", כשהיא הבינה שהיא מוכרת אחלה הלוואות, אבל הבנק, לא מי שלוקח אותן, הוא זה שמרוויח. היא עברה לצד הטוב של השולחן, ומאז שאנחנו שם הצטרפתי אליה. אמרתי לך לפני כן שאני עובד אצל אשתי, באמת עם תלוש אפילו. כמו שכל הגברים עובדים אצל האישה, אני יצאתי חכם פה, והייתי עם תלוש מהעניין הזה. אבל זהו, יש לנו שישה ילדים, אנחנו מגני טל, מגורשי גוש קטיף – הזכרנו את זה, וזה ככה בכמה מילים. עוסקים בזה הרבה שנים, הרבה לקוחות. הייתה לי עד השביעי באוקטובר פינה כלכלית בערוץ 14, אבל מה לעשות, אני כבר כמעט שנה, בתוך השנתיים האחרונות, במילואים, גאה מאוד בדבר הזה. אבל כל הזמן עם יד על הדופק, אוכלים משכנתא, ישנים הלוואות, שותים משכנתאות, ובעיקר בעיקר מתעסקים בכסף של אנשים.

(צחי): מעולה. אז בואו ככה, בואו ניכנס לזה. אנחנו שמענו שאנחנו הרבה זמן מחכים להורדת הריבית, ואנחנו יודעים שהריבית – בעצם עליית הריבית וכל מה שעשה הנגיד – זה היה אחד מהגורמים שגרמו להאטה בשוק ולעצירה של שוק הנדל"ן. והנה אנחנו מקבלים טעימה: יורד לנו רבע אחוז. הנגיד מודיע לנו במקביל שלא נתלהב, אומר לנו "חבר'ה, אומנם הורדתי, אבל אל תצפו להורדות גדולות". והשוק כמרקחה. אתה שומע, אתה יודע, מכל מקום, ואתה שומע אנשים כל הזמן… גם אני אמרתי, ברגע שתרד הריבית, השוק ישתחרר. אז בוא תגדיר לי קצת, מה בעצם… ואתה יודע, בוא נעשה שכל לאנשים. אתה יודע, אחד הדברים שהוא הצעקה שלי בקורסים שאני גם מלמד, אני נגד אחוזים. כשאומרים אחוזים, אף אחד לא מבין. אני אומר לאנשים: אתם בודקים עסקה? אין שישה, חמישה, ארבעה, שלושה אחוז; אתם תבדקו, אבא שלי לימד אותי, מה נשאר לנו ביד. בוא תעשה לנו סדר, ירד רבע אחוז – איך זה משפיע על המשכנתאות שלנו? מה זה עושה לנו?

(חנן): אני חושב שאולי קודם, כדי לעשות סדר למאזינים ולצופים, אני חושב שצריך לעשות כאן איזושהי הבנה: מה זה בכלל ריבית בנק ישראל? למה היא נועדה? אוקיי, אנחנו כל הזמן עובדים על איזונים ובלמים. בנק ישראל אמון על דבר אחד: על יציבות הבנקים. אנשים אומרים "מה, לא דואגים לאזרחים?". לא, הם אמונים על יציבות הבנקים. אני טוען שבשנים האחרונות הם אמונים על רווחי הבנקים, והבנקים מרוויחים. מרוויחים שלושים מיליארד שקל נקי כל שנה, המערכת הבנקאית בישראל, עם הון עצמי של מאה ארבעים מיליארד שקל, שזה תשואה… דיברת על אחוזים, כל אוהבי האחוזים שיתחילו לעשות אחוזים עכשיו.

(צחי): אני חייב לעצור אותך שנייה, אני חייב להגיד לך, אני חייב לפרוק משהו מהלב. אתה בידיים טובות, יש לי משהו… אני תמיד הייתי בעד בנק ישראל וההגנה שלו. בקדנציה הזאת, גם היה לי נגד סטיינלי פישר, על חלק מהפעילות שלו, למרות שהוא שינה לנו אז את כל התמהילים, את הכל, את הרגולציה [במקור: החנוכה], וכמה מותר, וזה היה מצוין, הוא עשה גם דברים מצוינים. קרה משהו בבנק ישראל, שלדעתי לא פועל נכון, ואתה תמשיך משם. אחד, הנגיד מתערב לנו בשוק הנדל"ן, הוא דוחף את האף שלו. סליחה, אני מאוד מעריך אותו, הוא איש מאוד חכם, אבל דחף לנו וביטל לנו את היכולת למנף דירה ראשונה, וכל מיני דברים שהוא לא מבין את הנזק שהוא עושה. זה פעם ראשונה, והוא נכנס לנישות לא לו. אבל עוד פעם, בגלל שאין לנו הנהגה כלכלית במדינה, ואין מי שינווט [במקור: ימבט] אותו, זה פעם ראשונה. פעם שנייה, בכל התהליך שהוא עשה עכשיו עם השינויים בריבית, מה שהוא גרם – ואנחנו רואים את זה בצורה בולטת – הוא העלה בצורה חסרת תקדים את רווחי הבנקים, והוא שכח… הוא שכח את התפקיד שלו כשומר שלנו?

(חנן): הוא שכח את התפקיד שלו? לא, צחי, סליחה שאני קוטע אותך, אתה טועה ומטעה, ואני אומר את זה בפודקאסט שלך, כי זה בדיוק מה שאמרתי. התפקיד של הנגיד זה אחד – זה לא לשמור עליך ועליי, וזה לא לדאוג שתהיה לך רווחה כלכלית. התפקיד שלו זה לשמור על יציבות הבנקים. עכשיו, פה אני מרחיב לך ברגע. סליחה, סליחה שאני אומר לך, גם שאתה בתפקיד שלך… אני לא מסכים איתך במהלך, אני מסכים איתך ב-2000 אחוז שעצם השמירה היתרה שלו… אוקיי, אנחנו נוריד ריבית, אנחנו נוריד ריבית כבר לפני 3 ו-4 הכרזות. הרי יש 8 הכרזות בשנה, עזוב עכשיו את המועדים, זה 8 הכרזות בשנה ידועות מראש. הוא היה יכול לעשות את זה. למה? כי, וזה בדיוק מה שרציתי לומר לך לפני כן, צריך להבין את האיזונים והבלמים.

מה זה, למה נועדה בכלל ריבית הפריים? אני עושה קצת שיעור היסטוריה קצרצר. אינפלציה שנות ה-80, אינפלציה שהגיעה במדינת ישראל ל-400 ול-500 אחוז אינפלציה בשנה. זה אומר שבבוקר, אז לאבא שלי הייתה מכולת, אוקיי? הלחם, מחיר בפיקוח, היה עולה שקל; בצהריים שקל וחמש אגורות; בערב שקל ועשר אגורות. חבר'ה, זה הקצב גידול הזה. אתה זוכר את זה, אולי הרבה צופים לא זוכרים את זה. ואז קמה ממשלת אחדות לאומית, יצחק מודעי, שמעון פרס, שניהם באוצר, ייצרו בעצם מנגנון. המנגנון הזה נקרא ריבית הפריים. מה זה ריבית הפריים? ריבית בנק ישראל ועוד אחד וחצי אחוז.

אז כל מה שאנחנו מדברים על הדבר הזה, למה? כי אם אנחנו בעצם נותנים ריבית גבוהה, אנשים פחות קונים, ואז שוק הנדל"ן נפגע, ושוק המכוניות נפגע, הכל נפגע. למה עושים את זה? כי אז כשקונים הרבה, אז מדד המחירים לצרכן עולה למעלה. וזה סוג של מפלצת שגדלה ואתה לא יכול לעצור אותה, אלא על ידי עליית ריבית. כשאתה אומר לאנשים: "חבר'ה, הכסף שלכם זול", הריבית שהייתה פריים 1.6 אחוז – זאת אומרת שהמשכנתאות וההלוואות היו בפריים מינוס חצי אחוז או פלוס חצי אחוז או פלוס אחד – היה ריבית של 2.5, 2.6, זה לא היה כסף. מה קרה לאנשים? התחילו לקנות ולקנות ולקנות ולקנות ולהתמנף. תוסיף על זה שאני צרחתי בזמנו בכל פלטפורמה אפשרית: "חבר'ה, תיקחו כסף מהבנק, מחשבון הקירות שלכם", אוקיי, ועשינו את זה שנינו אז, ואנשים מברכים אותך שעשית את זה ודחפת אותם ותקנו. עוד פעם, היית יכול לעשות 50 אחוז מהבית שלך, ועוד 50 אחוז, קנית בית ב-100 אחוז מימון, חוקי לגמרי. לא משנה שבאוקטובר 21 עצרו את זה ואז אמרו שאי אפשר לקחת על נכס נוסף – זה גם עוד טענה שלנו לגבי עצירת שוק הנדל"ן. אבל רגע, אנחנו מבינים שנדל"ן זה המנוע של המשק, הקטר של המשק. אני חוזר רגע ל"באלאנס". היום, בתחילת 2022, באמת באפריל 2022 שהתחילה לעלות הריבית, אוקיי, הנגיד התחיל להעלות את הריבית כל פעם ב-0.25, 0.5, כל פעם כזה, עד שהגענו מ-0.1 ל-4.5 אחוז, פלוס 1.5 זה ה-6 אחוז – זה הפריים שכולם מדברים על זה. בעצם הוא בלם את האינפלציה, עשה עבודה טובה, אי אפשר לומר שלא. זה שיש לי טענה ענקית לבנק ישראל, ענקית, צועקת לשמיים, אני אם הייתי יכול, הייתי עושה תביעה ייצוגית נגד הבנק, כי רבע שעה לפני כן, הוא אמר לאנשים: "מה הבעיה, אתם רוצים לקחת משכנתא? בואו תיקחו בשני שליש פריים". אז היה מוגבל. הזכרת את סטיינלי פישר…

(צחי): הוא הוציא לי את המילים מהפה.

(חנן): יקירי, סטיינלי פישר, בזכותו עד היום המשק הישראלי – בניגוד לכל התחזיות, והמדד, ומשבר סאב-פריים של ארה״ב, ומשברים בעולם – ואנחנו אחרי שנתיים, או בתוך שנתיים ומשהו של מלחמה, כשיש לך לשלם ערמות של כספים על תחמושת, ועל מפונים, ועל בתי מלון, וימי מילואים, וצבא ששואב תקציב ביטחון מטורף… שנתיים, זה 700 או כמעט 800 יום באירוע הזה, אוקיי? ואגב, המלחמה לא נגמרה, יש לי עוד פעם מילואים בעזה בינואר, אבל עזוב את זה, המלחמה לא נגמרה.

(צחי): תשמור על עצמך.

(חנן): תודה רבה, אני כבר זה… עוד יום לי כנראה, רק קצין לוגיסטיקה עכשיו, לא גולנצ'יק שמסתער, דואג לחבר'ה כמה שצריך. עכשיו קבעתי ייעוץ, ממש לפני שנכנסנו לשידור, קבעתי ייעוץ לבחור שבתחילת המלחמה, ביום הראשון, בשביעי באוקטובר התגייס, והוא עדיין במילואים. לא היה יום אחד חופשי, איבד את העבודה שלו, איבד את העסק שלו. כן, יש כאלה. הוא פונה אליי, ואני לוקח אותו עכשיו, נראה לי אני אקח אותו…

(צחי): אקח אותו רק למקום טוב, כמו שאתה יודע לקחת את האנשים שלך. אבל אתה יודע, יש שם בעיה, ואני צריך לדבר על זה. אבל זה ככה, אתה יודע, אנחנו מדברים ככה, אנחנו מדברים, תראה, מתוך ליבנו. אתה לוקח בן אדם כזה, שאין לו פרנסה קבועה, הוא מילואימניק, הוא לא נכנס לקבע, והוא תכף ישתחרר, והשעות מעט ישחררו מילואים כבר, הצבא לא יוכל לשאת את המילואים, והוא צריך לשמור כוחות לפעמים הבאות, ואין לו הכנסה קבועה… אין לו הכנסה קבועה! ואשתו עזבה את העבודה, והיא סיימה אז לימודים, והייתה צריכה לשמור על שלושת הילדים שלהם, מבנה שלושים וזוג צעיר, אז היא לא הייתה יכולה לעבוד שם, הוא לא היה שם בשבילה, ולהיות איתם בכל, גם האיראן וכל מה שנפילות, הבית שלהם לא היה מוגן. ואתה אומר לו: "רגע, אתה הולך לקנות נדל"ן, אבל אין לך הכנסה קבועה". איך אנחנו נעשה את זה? וגם על זה, סליחה, לא נתנו את הדעת. אבל בסדר, בוא נתקדם מאיפה שהיית, סליחה.

(חנן): זה נושא עמוק מיני ים, מה שאתה אומר. אבל באמת זה נושא, אתה יכול להקליט איתי פה עשרה פרקים על הדבר הזה – איך כן מממנים, ואיך כן עוזרים, אולי יש כל מיני פתרונות, משכנתא הפוכה, או… יש לנו נושא לפרק שנעשה.

(צחי): זה נושא לפרק אחד, יש לך עוד מלא נושאים, אבל עזוב את זה. רגע, בוא נחזור שנייה אלינו, לנושא של הריביות, היציבות של הבנקים. תראה, אני בעד יציבות של בנקים, שנינו בעד היציבות של הבנקים. וגוף, הגוף שנקרא בנק ישראל, הוא בלתי תלוי, לכן אמרתי לך, הפוליטיקה לא יכולה לשלוט בו, ממשלה, כלום, הוא גוף בלתי תלוי, הוא עושה מה שבא לו. עד לפני כמה שנים רק הנגיד היה מחליט, היום יש ועדה מוניטרית שמחליטה לפחות, איזשהו סיעור מוחות. כי מה יושב על זה? אם יושב על זה, כל המשק. האפשרות שלנו, בכלל, מה זה כלכלה? מה זה בנק?

(חנן): בנק זה שאני ואתה מאמינים שיש גוף שישמור לנו על הכסף. אנחנו מבינים שזה… הוא שומר לנו על הכסף רק אם הוא מרוויח מהכסף שלנו. כלומר אנחנו שמים את הכסף אצלו. עכשיו יש לך מיליון שקל, ברוך השם יש לך מיליון שקל, הרווחת, אתה רוצה להפקיד אותו. אומרים לך מאיפה הכסף, למה הכסף, איך הגעת לזה, אתה צריך להוכיח למה יש הוכחות או אין הוכחות, איזה עסקה עשית. אוקיי, הפקדת את הכסף. עכשיו אתה רוצה למשוך את המיליון כסף, אומר לך: תודה, למה? תודה למה? כי על כל שקל שיש לבנק, על פי חוק – חבר'ה, אנחנו מדברים על מדינת חוק, מדינת ישראל, אתה יכול להגיד הכל, הכלכלה שלנו מאוד מאוד יציבה. אין מדיניות? יש מדיניות. זה פרשנות פוליטית, אני לא נכנס לזה. אנחנו על פי חוק, בין המדינות הממונפות ביותר, כי על פי חוק, כל שקל שיש למערכת הבנקאית יכולה להלוות לך כמה, אתה יודע?

(צחי): אני חושב שרוב האנשים לא יודעים את זה, אבל כשאני עושה הרצאות… אני לא יודע. אני עושה, ואתה חזק מאוד בכסף.

(חנן): עשרה שקלים על כל שקל, בגדול [במקור: ביי דלור]. אם נלמד את זה, תקווה משהו חדש. אתה מבין את זה אבל? אתה מבין שכשאנחנו ראינו בעשרים, שלושים שנה האחרונות תנופת בנייה מטורפת במדינת ישראל – אם מישהו מסתובב בפתח תקווה, בירושלים, בכל מקום, אז עובר את המחיר למשתכן ואת הבניינים ושכונות חדשות. קריית גת, כרמי גת הכפילה, עכשיו נתיבות הכפילה את הזה, עכשיו הולכים להכפיל עוד פעם את נתיבות. אנחנו מדברים, חבר'ה, על עיר על הגדר, על בעוטף, אוקיי? אופקים – בניינים אינסופיים. באר שבע נהייתה מפלצת, אוקיי? אתה אומר, רגע רגע רגע, מה שאתה אומר לי, חנן, בעצם, אתה נוגד את הסיפור של היצע וביקוש. הרי אנחנו יודעים דבר מאוד פשוט: אם יש היצע מאוד גבוה, ביקוש מאוד מאוד נמוך. אבל פה הכל עובד הפוך. כולם אומרים לנו: "תקשיבו, מדד מחירי הנדל"ן". מדד מחירי הנדל"ן, מה קורה לו בחודשים האחרונים? בשנה, שנתיים האחרונות, מה קורה? הוא יורד, 0.3, בחודשים האחרונים 0.4, לפני כן ירידות. ואומרים: "השוק קפוא", המתווכים אומרים "על הפנים, השוק". עכשיו תסביר לי אתה, למה ואיך, ואיך זה יכול להיות, שאנחנו מדברים על שוק משכנתאות, שזה שוק משכנתאות לדיור – עזוב לכל מטרה – שעומד על 19 מיליארד שקל ביצועים כל חודש? משהו פה לא מסתדר לי להבין [במקור: לברבין].

(צחי): אני כאילו, אתה יודע, אני שואל, כן? אבל תזכור, תזכור שרוב העסקאות שהיום יש לך במשכנתאות, זה על הדירות החדשות, על הדירות שנקנו ב-20/80 וב-10/90, ועסקאות שנעשו בתקופות האחרונות. אתה לא רואה את זה כל כך ביד שנייה. ויותר מזה כבר, אנחנו מתחילים לראות גם – ולא ניכנס לזה בפודקאסט הזה – את אלה שכבר מתחילים ליפול מכל אלה שנכנסו לעסקאות האלה, בלי שהם עשו חיתום, ובלי שהם היו מוכנים. ואני צעקתי, אני לא יודע כמה אתה יודע, אבל אני צעקתי, וגם הבאתי לפה את… הבאתי לפה כאלה שצעקו יחד איתי נגד הדבר הזה. ואנשים עשו דברים נוראיים, ואני מצאתי את עצמי בולם אנשים מכל מיני כאלה… אני לא רוצה להגיד שמות, ושאחר כך יש תביעות בכל מיני כאלה שאתה אומר שמות, אתה בטח יודע, שלקחו אנשים לכל מיני אבדונים. אז אתה בעצם היום, ברוב המשכנתאות שאתה עושה, זה לא מעסקאות של היום, זה מעסקאות שבאות. אמרת שאנשים קנו באופקים וקנו בנתיבות וקנו, וקנו ב-10/90 ובגדרים האלה. השוק סך הכול… אני לא מתווך, אני מלווה משקיעים, כן? אני בא לשם תיווך, אבל אני מלווה משקיעים. השוק עומד. אתה יודע, אני הייתי שבוע שעבר במפגש של אנשי נדל"ן, מפגש שאני שייך ל"ביז" – עסקים עושים עסקים, לנטוורקינג – והלכתי למפגש של מעגל הנדל"ן שלנו. היינו שם איזה 40 אנשים, 50 אנשים. תקשיב, אנשים באים. עומד לידי מתווך פעיל, ואני יודע שהוא מצליח, אומר לי: "צחי, שלושה חודשים לא נכנס לי לקוח". והוא מראה לי יועצי משכנתאות שיש שם, אין עבודה. ואני שומע שם את האנשים, את עורכי הדין ואת הכול. ואתה יודע, אנשים פונים אליך… הרי איך אני מרגיש את זה בשוק? אתה יודע, בכל אחת מהירידות שהיו בשנים האחרונות – והיו לנו הרבה סיבות שהשוק נעצר – אני, הרי אני לא מתעסק במשכנתאות, אבל כשאתה מקבל פתאום טלפון: "אהלן, אהלן צחי, אני משווק אזורי של אחד הבנקים למשכנתאות", ונכון שמכירים אותי, אני עשיתי איתם פודקאסטים, אני גם… בכל זאת מכירים אותי, כמו שאתה מכיר אותי, ו"אהלן צחי, תשמע, מה, אתה לא מפנה לנו לקוחות?" וזה… אני אומר להם: "רגע, אבל אני לא עובד לבד מול משכנתאות". אני עד לפני כמה שנים, באמת, לא הייתי משתמש ביועצי משכנתאות, בוא נגיד את האמת, גם לא היו יותר מדי. אבל היום אין כמעט עסקה שאני מוכן להיכנס עם לקוח, בלי שהוא ייקח יועץ משכנתאות. אז עוד פעם, אני גם לא מתערב. אם אני מעביר אליך לקוח, או אם לקוח הגיע דרכי, אני לא מתערב ליועץ המשכנתאות באיזה בנק הוא עושה את זה. אני לא אומר לו "אני רוצה שתיקח אותו בבנק דיסקונט או בבנק מזרחי או במשהו". אני אומר, זה התפקיד שלו. זה כמו שאני לא רוצה שהוא יתערב לי באיזה דרך אני אקדם לו את המכירה [במקור: הבהירה]. אז אני אומר, ביום שמצלצלים אליי ואומרים "נו, מה עם לקוחות?", אני, או שעורכי דין אומרים "מה, אין לך עסקאות?", אנחנו יודעים את המצב של השוק. השוק עכשיו, אתה אומר, יש בו שתי התנהגויות, וזה טוב מאוד שאתה מסביר את זה לאנשים, ואנחנו מסבירים את זה יחד, כן? אבל בוא נמשיך ונדבר על זה.

(חנן): הרמת לי בדיוק לנושא לשמו התכנסנו: איך משפיעה ירידת ריבית של רבע אחוז. שזה לא הרבה. אם אתה לוקח מאה אלף שקל שיש לך במשכנתא, וירדה רבע אחוז בריבית, אתה בערך תחווה חיסכון של חמישה-עשר שקלים בחודש על כל המאה אלף. יש לך חצי מיליון? אז תחווה שבעים וחמישה שקלים, שבעים שקלים, שמונים שקלים, תלוי כל אחד עם המרווח שלו. יש לך פריים מינוס אפס-חמש, או פריים מינוס אפס-תשע – בסדר, שזה כבר יותר נדיר – אבל זה כל הסיפור. אבל מה זה כן עושה ל"סטייט אוף מיינד" של האנשים?

(צחי): רגע רגע, לפני זה, חנן. יש משהו שאני רוצה שיהיה ברור לאנשים. אתה מדבר כרגע, ואתה גם אמרת את זה, אתה מדבר בריבית הפריים. אתה אמרת בריבית של הפריים, שזה שם הכי מובהק. ברגע שיש את הירידה, אנחנו רואים את זה בחיוב הבא. מה קורה, תסביר לאנשים, מה קרה לכל האנשים שיש להם ריבית קבועה? מה קורה שיש לאנשים שיש להם ריבית משתנה? למעשה בגלל ש… בוא נגיד שלא הלכו לשני שליש כמו שאמרת, למרות שהרבה הלכו, אנחנו יודעים שהרבה הלכו. אבל נגיד לא הלכו לשני שליש של הפריים ששם הם יקבלו את הכי הרבה הנחה, ולבן אדם יש קבועה צמודה או לא צמודה ומשתנה ויש לו שליש פריים, ויש לו מיליון שקל – האם הוא יראה את אותם כספים, את אותם סכומים שהוא יראה?

(חנן): לא.

(צחי): אתה רוצה שתסביר להם את זה.

(חנן): אז אני מסביר. חשוב לי. אוקיי, תראו. הבנק מציג בדרך כלל לכל לקוח בכל בנק, בכל הסניפים, בכל הארץ, את אותם שלושה… היום זה נקרא סל אחיד, סלים אחידים. אתה צריך להציג את זה, בסוף זה מבוסס על שלושה מסלולים עיקריים שמוצגים ללקוחות. אגב, יש שלושים מסלולים בבנקים, בסדר? זה כבר עזוב, זה ייעוץ משכנתאות, אני לא נכנס לזה. מה זה המסלול העיקרי? זה המסלול ריבית הפריים שהסברנו, שלוקחים את ריבית בנק ישראל פלוס אחד וחצי, נגיד שהיום זה חמש שבעים וחמש אחרי הירידה, פחות איזשהו מסלול. כי הבנק, אתה נותן לבנק בטוחה למעשה שזה נדל"ן, בגלל זה הם נותנים לך איזה ריבית שנחשבת הכי זולה בעצם, אפילו שכאילו היום היא קפצה. אוקיי, היא קפצה. ואז, כמו שאתה אומר לי, ירד לי בחמישה עשר ושבעים שקלים במאה שקל, אבל לפני כן עלה לי באלף שקל.

(צחי): ברור.

(חנן): כן, אז זה איזשהו תיקון קל על זה, אבל אנחנו מדברים על עולם שהוא פסיכולוגי. מי שלקח חלק שהיית חייב לקחת בריבית קבועה, לא קרה כלום מזה שירדה ריבית הפריים. ריביות משתנות, שתגיע לתחנת השינוי – אוקיי, יכול להיות שתרד לך עוד פעם. אז זה אני רוצה שאנשים יבינו. אבל הבנקים, תראה מה הבנקים עושים. אני העליתי סרטון לפני חודש, אמרתי: חבר'ה, יש צפי, וכולם מבינים שהפריים צריך לרדת. צריך, הוא חייב. ירון, הנגיד, כבר לא יכול לעמוד בפני כוחות השוק, כי כל כך הרבה זמן האינפלציה הייתה בשפל. אנחנו מדברים על קצב אינפלציה שנתי של שניים וחצי אחוז, וזה בתוך תחזית בנק ישראל של בין אחד לשלוש. זה אומר, תקשיב, אינפלציה תמיד תהיה, תמיד הייתה. אסור שיהיה דיפלציה. מה זה אינפלציה? זה קצב עליית המחירים. זה בסדר? לוקחים מדד המחירים לצרכן בעצם, עשוי [במקור: אסוי] או אסוף בערך אלף מוצרים. מוצרי צריכה: ירקות, פירות, דלק, חשמל [במקור: ירקול, פרולבין, גודל מנהל בשעה]. כל הדברים האלה עושים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמה יוקר… זה נקרא יוקר המחייה, מדד המחירים לצרכן. אוקיי, אם מדד המחירים לצרכן הוא בקצב של בין אחד לשלושה אחוז, אנחנו בסדר עם זה. ואז הריבית לא צריכה לעלות יותר מדי, היא צריכה להיות באיזשהו מאזניים לדבר הזה. אבל זה רק על הריבית של בנק ישראל. זה משפיע על שני דברים. אתה מדבר על סגמנט אחד של אנשים שכבר יש להם משכנתא. אני טוען שהם צריכים לבדוק. יש לכם יועץ משכנתאות? אתם מכירים יועץ משכנתאות מוכר? אני מקווה מאוד שעכשיו גם תעבור ההסדרה. בבנק ישראל יש לנו ועדת עשרים סוף סוף, התאחדות יועצי המשכנתאות שזכיתי להיות ממקימיה, מייסדיה, מדור המייסדים. לא הקמתי אותה, מדור המייסדים שלה. סוף סוף הסדרה בעניין הזה, כי יש הרבה הרבה הרבה לצערי, פרצות וכל מיני אנשים שמתקראים יועצי משכנתאות, ובינם לבין ייעוץ משכנתאות אין וכלום ושום דבר. אבל תיקחו מישהו שאתם סומכים עליו.

(צחי): פה בענף, שנינו מלווי משקיעים.

(חנן): זה בדיוק פה בענף מלווי המשקיעים. בוודאי. היום כל ילד זהו [במקור: זוו] חותם שעוד לא קנה דירה אחת, פתאום נהיה מלווה. מלווה משקיעים והוא כבר מומחה גדול, כשהוא בעצמו לא יודע מה זה נסח טאבו. אבל עזוב את זה. לכו תבדקו את ההלוואות… זה פרטני, אני לא יכול להגיד באופן כללי. באופן כללי גורף: ריבית קבועה לא מושפעת. ריבית משתנה, אם זה לא בתחנת היציאה שלה – שנתיים, שלוש, חמש, שבע – אין השפעה כרגע. יכול להיות שתהיה השפעה בעתיד, אני מאמין שתהיה השפעה בעתיד, ותראה. המחיר של הכסף זול יותר. בסדר? אז בוא בעצם, בוא ניגע, אם אני עכשיו ערב קנייה.

(צחי): אם אני ערב קנייה. נכון, עכשיו קודם כל הבהרנו לאנשים, וזה בעצם הצעקה הגדולה. קודם כל, איך אמרנו? אנחנו בודקים מה נשאר ביד, נכון? אז קודם כל, בוא נראה שלא נחשוב שאנחנו בחיוב הבא… המשכנתא הממוצעת זה מיליון, מיליון וחצי, אז לא נראה כאלה סכומים, בטח אם אנחנו לא בשני שליש פריים. מי שיש לו שני שליש פריים, אומנם יקבל יותר הנחה, אבל אתה אמרת, אז יהיו 150 שקל.

(חנן): לא, אבל אמרת קודם, תזכרו מה שזה עלה להם קודם, שאלה עם המשכנתא ההיא שהכי נפגעו מראש.

(צחי): אבל השאלה, פשוט אנחנו, אתה יודע, מתקדמים בזמן של ההקלטה. אני אומר, אני עכשיו צריך ללכת לקנות דירה. איך אני מתכנן את הצעדים שלי? א', בשביל לעבור את התקופה הקרובה, ב', ליהנות כן מהמצב הנוכחי של הריבית, ואתה יודע מה? אולי נזכיר ברקע שאנחנו פעם היינו צוחקים על אלה שלוקחים את הקבועה הצמודה וזה, והיום הם… אולי נחזור למדדים, אתה אומר.

(חנן): אין פה גיגול בזה. אני אענה לך, אני אענה לך, אני אגיד לך סוד. אני כבר שנתיים בערך לא משתמש בריבית הפריים. אוקיי? יש מסלולים אלטרנטיביים. משתנים, לא צמודים למדד, תקופות משתנות, בנקים שונים. הבנקים גם פתחו מוצרים, כי הם ראו שאי אפשר למכור פריים פלוס, פריים מינוס חצי, זה חמישה וחצי אחוז. הם אמרו בואו נלך, נפתח מוצרים בעזרתנו. אנחנו דחפנו, אני למשל בנבחרת היועצים של בנק… זה אתמול, לפני שבוע אני פגשתי את מנהל קלא"ק [מנהל חטיבה בבנק], יחד עם איזו קבוצה קטנה של יועצים. הבנקים כן מתייעצים איתנו, אנחנו חיים את השוק בעניין של המימון. אני כבר לא משתמש במוצר הזה. למה? כי אם הייתי יכול לקבל חמישה וחצי אחוז, אוקיי, שזה וואו, 5.2 אחוז, זה מדהים, אני מביא לאנשים כבר היום 4.6, 4.5 אחוז במשתנות לא צמודות. זאת אומרת כבר חסכתי שניים או שלוש פעימות – שתיים או שלוש פעימות, למען העברית התקינה – על ידי זה שכבר עכשיו אני עושה להם, והם נהנים היום מריבית זולה יותר.

מי שבא היום לקנות… שאלה מדהימה מה ששאלת. מי שבא היום לקנות, אני חושב שאין אדם היום במדינת ישראל שמבין… למרות שהשוק המיועץ רק 62 אחוז על פי נתוני בנק ישראל. שוק מיועץ, במגזרים זה קצת יותר, אבל בשוק הכללי רק 62, זאת אומרת 38 אחוז עוד לא מיועצים, הולכים ישר לבנק. לא הצלחתי להבין את זה מהיום שאני נחשפתי בכלל לעניין של הייעוץ, אבל זה עולה להם ים של כספים. ואז כשאתה בוחר מתוך החלופות, ויש לך 30 חלופות, שתבין את זה, ולפי כל… אתה יש לך משקפיים, אני רואה אותך מולי, אוקיי? כשאתה אומר "אני הלכתי לבנק וקיבלתי את כולם, השלושת הסלים האחידים", כאילו אמרת לכל מדינת ישראל מתאים אותו מספר במשקפיים. הרי זה לא הגיוני. אבל זה בצד. מה אני עושה לאנשים היום? אני אומר להם רגע, אתה עכשיו משקיע? צחי, אתה בא ואתה אומר לי, אני רוצה, אני מלווה משקיע. עצם זה שהוא משקיע, זה אומר שמחר יהיה לו עסקה טובה יותר, הוא ימכור או יקנה. זאת אומרת, הקטע של הכנסות צריך לקחת בחשבון. הקטע של מה קורה בינתיים עד אז. הקטע של מה אני רוצה להיות: אני קניתי עכשיו, אני קונה מקבלן, ואני מחכה ל"פליפ" כדי שהקבלן יצא, ואז אני אעבור שנה וחצי, ואז אני אמכור כדי לא לקבל מס שבח מצד אחד, ואז למכור כדי לעשות רווח הוני? או שאני רוצה תשואה פירותית? ואם אני רוצה תשואה פירותית, ולא מעניין אותי שום דבר, אז אני אומר רגע, אני עכשיו קניתי יד שנייה בתל אביב, מושכרת ב-15,000 שקל, השקעתי כמה שהשקעתי, לא מעניין אותי כלום. אבל, אוקיי, אני לא לוקח משכנתא, יש לי כסף משלי, זהו. לקחתי השלמה קטנה של משכנתא, ואני צריך לחיות מזה, אז אולי אני אעשה לו פה בכלל משהו שהוא "גרייס", משהו שיישאר להם רק הריבית, ויהנה מהפירות, כי הוא צריך עכשיו אוכל, תרופות, או וואטאבר. אוקיי, או בן אדם שיש לו משכנתא הפוכה. או לא, או אני יכול לומר לו, תשמע, אל תעשה על הפנים. בן אדם ערירי, אין לו כסף לתרופות – חבר'ה, יש מקרים כאלה – אין כסף לאוכל, אבל יש לו בית ששווה 4 מיליון שקל. טוב מה, אתה תאכל את הסיד של הקירות? את הטיח? מה תאכל? עושים משכנתא הפוכה, עושים אפס החזר חודשי. יש דברים כאלה. נכון, בסופו של יום זה בא על חשבון, זה מגיע, החוב מצטבר, צודק. אבל אני מדבר רק על דבר אחד בחיים: תזרים. התזרים, אחרי הקדוש ברוך הוא, מה לעשות, התזרים הוא המלך. ואם אנחנו לא עובדים לפי תזרים, ולפי משהו ספציפי, עם המספר במשקפיים של כל אחד ואחת, שלוקחים – או כל זוג, או כל משפחה, או כל יחיד, לא משנה מי נשוא ההלוואה – הוא בעצם חוטא. אתה חוטא למקצוע, שלשמו התכנסת. כי לדבר רק על ריבית, למעשה אתה אומר את הלב של העיסוק שלך ושלי, כל אחד בתחומו. שבעצם אנחנו, אתה יודע… אני העליתי, אני לא יודע אם ראית את התמונה [במקור: הדמונה/המכטיית] שהעליתי, ההמחשה של נדל"ן, עשיתי את זה עם ה-AI, יצא לי יפה מאוד. אנחנו בעצם, אנחנו לא הולכים על מוצר מדף. אנחנו לוקחים… אנחנו בעצם באים לבן אדם… איך אמרת? אמרת כאן דברים מאוד מאוד חשובים, שאנשים צריכים להפנים. כשאתם הולכים ליועצי משכנתאות, אתם צריכים לפרוס… הוא צריך ללכת, להקשיב לכם, להקשיב לכל מיני דברים. יש כל מיני דברים שמשפיעים: צרכים מיידיים, תוכניות עתידיות, מחשבות, מצב הנדל"ן וכל מיני תוכניות, איך אתם רואים את זה. והוא צריך לתפור לכם לפי זה את המשכנתא ואת המסלולים. זאת אומרת ש… הרי איפה אחד האבסורדים? אחד האבסורדים זה שאמרת את זה נכון: כשאנחנו הולכים לבנק, הרי מהיום הראשון הבנק חוטא איתנו. מה הבנק חוטא איתנו? אם אני היום יש לי 250 אלף שקל, ואני אומר "אני רוצה, אני הולך לבנק ואני רוצה לקנות דירה". הבנק נותן לי אישור עקרוני, ויש לי משכורת בסדר, הוא נותן לי אישור עקרוני ל-750 אלף שקל. ואומר לי "קח". קודם כל חטא איתי בפעם הראשונה, שהוא שכח להגיד לי: שמע, אתה צריך גם כסף להוצאות, ולשלם ליועץ המשכנתאות, ולשלם עשרה אחוזים מס, וכל הדברים. דבר שני, כשאנחנו מקבלים ואנחנו מקבלים בהצעות את התמהיל שהוא מציע לנו, הוא לא שאל אותנו את השאלות האלה. למה? בשביל שהוא בנק. נכון, בינינו, בוא נהיה אמיתיים. הבנק צריך לשאול אותנו. כשאנחנו הולכים לבנקאי של המשכנתאות, הוא צריך לשאול אותנו את כל מה שאתה שואל. אבל בוא נהיה אמיתיים, שהבנקאי שיושב אחרי השולחן בבנק, בעצם יודע איפה הבנק שלו, איפה הוא צריך לעבוד נכון, איפה הוא יעבוד במדויק. הוא יקרב אותנו למשהו נכון, אבל הוא עובד בשיקולים אחרים. הוא עובד בשיקולים אחרים. חוץ מזה הוא עובד על מסות, ואין לו זמן כשיושבים עוד עשרה אנשים בתור. יעדים, יעדים, הוא עובד על יעדים. בצורה ברורה [במקור: סניורה], אשתי הייתה בנקאית משכנתאות. הם אנשים מקסימים, אנחנו עובדים איתם ביום יום, במשותף. הם אנשים, במיליון אחוז, אנשים מקסימים. אבל עוד פעם, ההבנה של מה התפקיד של בנקאי המשכנתאות, לעומת, כמו שאתה אומר, מה התפקיד של נגיד בנק ישראל? אני אומר עוד פעם, נזכיר: נגיד בנק ישראל אמור לשמור על עצמאות ויציבות הבנקים, יציבות סלאש רווחיות, אוקיי, קצת הגזים, דיברנו על זה. ובנקאי אמור לעמוד ביעדים שהבנק מציב לו למכירת כסף. זה המהות של בנק, הבנק מוכר כסף. אנחנו צרכנים והוא מוכר, זה כמו חולצה, כמו בגד, הכל רגיל, זה מסחר לחלוטין. זה הכל מסחר, אוקיי? ולכן גם אפשר לעשות "מסחרה", כאילו, זה קצת מילה לא יפה, אבל זה נכון, אפשר לעשות שוק. אם אתה רואה, אני כל יום הולך וזה… עם חליפה. למה? כי כשאני אפגש עם בנקים, אני רוצה לראות אחד שמבין עניין, אפילו שנגיד שאני לא מבין, אבל לפחות אני נראה ככה, אז לפחות מכבדים, אוקיי? אז בוא אני אגיד לך משהו בסוד ככה, אני אגלה לך. היה לי, אני לא אגיד לך את שמו, היה לי שכן שהיה פרופסור, אחד הגדולים בארץ לכלכלה. והוא היה שלומפר, הוא היה הולך לבוש לא בחליפות, בגדים אפילו היה נופלים לו וכל מיני. והוא הגיע, והוא סיפר לי שהוא הגיע לבנק בארצות הברית, הוא היה נציג של איזה מותג, יושב ראש, כן? והוא בא שלומפר כזה, ושלומפר זה בן אדם שלבוש ברישול, ולקחו אותו בבנק שם, כל סניף זה כמו בנק ישראל פה בגודל. וקראו לו למרכז, והושיבו אותו במקום מכובד. והגיע לו המנהל והוא שאל אותו: "תגיד לי, למה באת אליי? אני לא באתי לך לבוש חליפות ועניבות, למה הגעת אליי?". הוא אומר: "מי שמגיע כמוך לבנק, הוא האיש שאני צריך לשבת איתו, כנראה שהוא האיש המכובד".

(צחי): אז אתה יודע, בסוף אני אגלה לך… אני אגלה לך שבסוף מסתכלים על מי שאתה. נכון, צריך לבוא מסודר והכל, ואתה מייצג לקוחות. ואני אגלה לך עוד משהו: כשאתה בא לסניף, אז בא חנן צאיג, ואנשים כבר יודעים לכבד אותך, והבנק יודע לסמוך עליך, והבנק יודע שאתה אומר מילה – המילה שלך מדויקת. וזה לא משנה אם אתה לובש… נכון, זה מכבד, אנחנו מכבדים, זה לא משנה אם אתה לבוש את הז'קט או לא, אבל אתה עצמך, ואתה בנית את השם הזה בעשר אצבעות.

(חנן): תודה רבה וברוך השם, וזה נכון, ואני מאוד שומר על זה. ואני גם רוצה להגיד לך שהאמון של המערכת בנו, זה משהו שעובד לטובת הלקוחות בסופו של דיון. כי אני ביקשתי לפגוש את דרור פלדמן, דרור פלדמן זה מנהל תחום קמעונאות בבנק מזרחי, אחראי כל המשכנתאות. התעצבנתי כבר כאילו, שכל פעם אנחנו צריכים מחדש להוריד את האמון ולהגיש… אמרתי לו: דרור, לפני שאנחנו יושבים, תבדוק. 12 שנה אנחנו עובדים עם הבנק. תראה לי לקוח אחד שלי שהיה לו "דיפולט" (Default), דיפולט זה שחוזרת המשכנתא. אז הוא אמר לי: "ידידי, לפני שבדקתי, לפני שבאת כבר בדקתי. אין לך". אמרתי לו: "אתה מבין שאני עושה לך… אנשים שואלים, למה לקחת יועץ משכנתאות? יועץ משכנתאות, כי אני עושה לבנק את כל העבודה החיתומית. מביא לו לקוח מבושל Well Done, לקוח טוב. אני לא מתעסק עם אנשים ממש… יש מקרים [במקור: דיבר] שבקצה, ברוך השם גם מעל 93% הצלחה בלקוחות מסורבים, אבל כשאני כבר אומר למערכת הבנקאית 'זה הלקוח', לא תחזור המשכנתא. כי אנחנו כבר עובדים על כלכלת המשפחה, ולא אראה לך פה את כל התעודות של הזה, בסדר, זה הכל שטויות. ובסוף אמרת, מגיע חנן צאיג, לי אכפת שיהיה לבן אדם ביטחון כלכלי. אני רוצה כן לעשות איזשהו… גם אנחנו יכולים לדבר, אתה ואני, שבע שנים רצוף…".

(צחי): לא לא לא, אנחנו צריכים להתחיל לסגור. אני רוצה לעשות איזשהו סגיר למה שהתכנסנו.

(חנן): אז הדבר היחיד שצריך להבין פה בסיפור הזה, שזה שתהיה הנחה, נקרא לזה ההנחה ביוקר של הריבית, שנוצרה – זה אולי התחלה של מגמה. אולי הם יחזרו עוד פעם ל-6%, אי אפשר לדעת. למה הנגיד עושה את זה בצורה… בטיפין טיפין? למה הוא לא הוריד באחוז? הוא יכול להוריד באחוז, אוקיי? כי זה מזעזע את כל אמות הסיפים של הכלכלה. זה הריבית הבסיס. הוא עושה כאן איזשהו ניסוי כלים, הוא נוגע, רוצה לראות "נכוויתי, לא נכוויתי", בואו נבין מה זה עושה למשק. אני חושב שאנשים, אם יבינו שתהיה עוד הורדת ריבית קטנה, או בינואר או בפברואר 26', אוקיי, זה כבר איזושהי תחילה של מגמה. ואז אנשים יחזרו לשוק הנדל"ן, כי שוק הנדל"ן זה שוק שנחשב שוק בטוח. אנשים אוהבים ביטחון. אל תשכח שיש לנו גן יהודי.

(צחי): אנחנו היינו 2,000 שנה, הסתובבנו בגלות, ואנשים לא מבינים איזה, מאיפה זה בכלל, זה גנטיקה כבר נהייתה. אנחנו רוצים בית, אנחנו רוצים… אתה מסביר את זה בדיוק כמוני.

(חנן): אז כיוונתי לדעת גדולים, וזה כנראה נכון. כי אנשים בישראל, כשבודקים אחוזים, הם בעלי נכסים. זה לא הגיוני בעולם, אין דבר כזה. אין תקדים לזה, אוקיי? למה? כי מאז שנולדנו מהבטן של האימא שלנו, אנחנו במרוץ לדירה, אוקיי? אנחנו רוצים לקנות בית. למה? ככה חונכנו עכשיו עד חתונה. אצל המגזר החרדי זה מאוד חזק, אנשים לא מחתנים את הילדים לפני שיש בית. מה זאת אומרת? בית. לכן הביקושים, דיברנו על היצע וביקוש, הביקושים פה הם קשיחים [במקור: תשוחים]. הביקושים הם יציבים. החוסר בנדל"ן, אנשים אומרים שיש עכשיו דירות לא מכורות. זה נכון, כי כשאתם העליתם, קבלנים, העליתם את מחירי הנדל"ן בלי שום קשר ושום דבר, עכשיו אתם חווים תיקון. אין ירידה במחירי הנדל"ן, אם תסתכל מקום המדינה עד היום. אתה יודע מה קרה לי כשאני העליתי סרטון שאמר שאין ירידה במחירי הנדל"ן, שזה רק תיקון? יש לי עשרות אלפי צפיות, אבל נכנסו בי אנשים חזיתית.

(צחי): תבוא אליי, אני אשלח אותם גם אליי, אני אעזור לך.

(חנן): לא לא לא, אני כל כך שמח שאתה אומר את זה, ושזו העובדה. זו העובדה, תרגיש בנוח, אני רוצה לחזק את זה. צחי, האנקדוטה מהשבוע: הלקוח שרוצה לקנות בית מקבלן, פורסם ב-3.6, נכנס איתו למשא ומתן. הקבלן מוסר בעוד חצי שנה, בית מוכן, אוקיי? ריצופים, טיח, סידורים אחרונים, אוקיי? תוך חצי שנה מסירה, אפריל מסירה. הוא אומר לו: אני לא מוכן, אני רוצה לשלם 3.2 על זה. הוא אומר לו: בוא לפגישה. 3.2? מגלגלים אותך מכל המדרגות. הוא אומר לו: תקשיב טוב, אני לא יכול. אני ב"פריסייל" מכרתי ב-3.350 לפני שלוש שנים. בפריסייל. אני לא יכול שמישהו עכשיו יפתח את רשות המסים ויראה שלך מכרתי בפחות ממי שקנה בפריסייל. אז בוא, אבל אני רוצה למכור לך. בוא, אתה יודע מה? בוא אני אכתוב 3.350, בוא אני אתן לך מזגנים, מטבח, טה-טה-טי, טה-טה-טה, בוא קח 100 אלף שקל ללא ריבית, ללא הצמדה, אל תחזיר לי כלום, תחזיר לי רק שתמכור את הבית שלך. הטבות מפליגות בשווי עשרות אלפי שקלים על מנת רק לסגור אותה. כאילו אתה עומד לנוח.

(צחי): אתה אומר לי עוד סיפור שאני כבר אוכל ישר, וזה נכון. הם לא מורידים את המחירים כדי שלא תהיה ירידת מחיר, ופה גם הבנקים מתערבים. בנק שנותן אשראי לקבלן, אומר לו: אני רוצה לראות, אני נותן לך עכשיו אשראי, עזוב את הריבית שאתה משלם לי, בסדר? אני רוצה לראות את הרווחיות שתהיה לך מהפרויקט. הקבלנים באים ורוצים להוריד את המחיר כדי לתקן למחיר הריאלי. מה אתה אומר לו? "אדוני, אתה התחייבת לי על 20 אחוז רווח? מה אתה מוריד לי עכשיו את המחיר, חביבי? לא אכפת לי כלום". תיתן לו מתנות, תיתן לו ליווי של אחותך שתלווה אותו בעיצוב… אבל בואו נהיה אמיתיים, חנן. באמת, אנחנו לא יכולים להרחיב יותר מדי. תזכור רק דבר אחד, ואני דיברתי על זה, ואני עשיתי זום על זה ביום ראשון, ויש לי המשך לזום ביום ראשון הבא. אחת הבעיות שבכל הפריסיילים האחרונים, כל מה שאנחנו מכירים, ה-20/80, ה-10/90, זה לא פריסיילים אמיתיים. זה לא הפריסיילים שאנחנו מכירים מפעם, שקבלן מתחיל פרויקט סגור, בליווי סגור, ואומרים לו "תמכור חלק מהדירות בכמות מסוימת, כדי לראות שבאמת זה עובד, ולראות… להכניס קצת כסף לרפד את הקופה". לא, הפריסיילים – זה אותה מילה, אבל זה היה שיטת שיווק ושיטת מכירה, כדי להציל מכירות שלא היו. ובעצם מה עשה קבלן? אם אני עכשיו תכננתי למכור במיליון שקל דירה, ואפילו באקסל [במקור: בתוך אפס] שלי עשיתי מיליון שקל, אני חושב על זה שאני בעצם מוכר דירה שאני הולך לתת אותה בעוד ארבע שנים, אני גם נותן 20/80, אני צריך לממן את זה… ללא הצמדה, למדד תשומות הבנייה [במקור: למדע עצומות אופניים].

(חנן): כן, אני צריך לממן את זה באיזושהי צורה, אז לפחות אני ארוויח בסוף.

(צחי): ואני אומר, במקום מיליון שקל שתכננתי, אני כבר מבקש מראש מיליון-מאתיים. מה שקרה היום, זה שבעצם האנשים נאלצים לחזור למיליון, ושזה המחיר האמיתי, אז זה התיקון. אבל בוא תקשיב, אני ככה, אתה יודע, כשדיברנו ועשינו את זה באמת בשיחה ספונטנית הבוקר, ובאמת אני שמח שככה שנינו התפנינו, והחלטנו לעלות לשידור הזה, זה בדיוק מה שרציתי שיקרה. ועזרת לי להעביר את זה בצורה, באמת מה זה, אתה נותן כאן מידע בלתי רגיל, והיה חשוב לי שאנשים יבינו. לא התחלתי…

(חנן): אני יודע, אני יודע, ואני יכול להמשיך איתך בלי סוף.

(צחי): אבל היה חשוב לי שאנשים יבינו, שלא יצפו… תכף תראה להם את זה… לא לא, רגע, תכף אני רוצה שתראה להם את זה. אנשים צריכים להבין שהם צריכים לבדוק אחד לאחד, וזה הזמן ללכת ליועץ משכנתאות שלהם, ולבדוק איתו איפה הם עומדים, ולראות שבאמת המשכנתא מתאימה אליהם ואולי צריך תיקונים וכאלה. זה הזמן. למגלגל [?], באמת אנחנו צריכים להתארגן ואנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים מה יעשה הנגיד, ואנחנו לא יודעים מה יקרה עליו, ואנחנו גם לא יודעים מה יש בכלכלה במדינת ישראל, בגלל שעוד פעם – אין לנו הנהגה כלכלית, וגם יש לנו משברים של מלחמה.

(חנן): אני חולק עליך, אני חולק עליך בעניין של אין להם הנהגה כלכלית. כי מבחן התוצאה אומר שאנחנו אחרי שנתיים של מלחמה פלוס, ואחרי משבר של קורונה, ואחרי פוסט-קורונה, ואחרי מלחמה ותוך כדי מלחמה עם אוקראינה ברוסיה שמשפיעות ישירות על הסחורות, לפחות 40% מיצור החיטה נפגע. יש פה ניהול כלכלי שבטח ובטח שיש פה מה לשפר והמון, המון. אבל זה לא נכון, אנחנו לא בגירעונות, מדינת ישראל…

(צחי): אז אנחנו נעשה… אלה שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים את זה, ואין לנו את הנתונים האמינים.

(חנן): נכון, אין לנו את הנתונים.

(צחי): אני רוצה להגיד לך שסטיינלי פישר, אתה לימדת על זה קודם… אני רוצה להגיד לך שסטיינלי פישר בתקופה שלו, הוא צריך להיות חתן פרס ישראל לדורות [במקור: לדורי לירות], על כל מה שהוא עשה. גם אם היה לי מחלוקות על דברים שהוא עשה. קודם כל העובדה, העובדה שהוריד… ואתה יודע מה? אנשים, אולי גם אתה תיכנס לזה, זה שהורידו את היכולת לעשות 100% מימון בקלות, ולעשות עם ה-EMI וכל הדברים, וקצת הרגיעו את השוק, וקצת… נכון, זה עצר. אבל אם הנגיד לא היה עושה את השטות [במקור: תשתות] הזאת של מינוף דירה, בגלל זה אין דירות היום בשוק, והכניסו אותנו למינופים של חוץ בנקאים וכל מיני דברים… יש שם לא המון אנשים משקיעים בחו"ל, הוציאו כספים ממדינת ישראל לחו"ל. בוא תעבוד בתוך המדינה! אתה יודע כמה ישראלים קנו בקפריסין, רומניה, בוקרסט, בולגריה, בארצות הברית… אני לא רוצה קצת פחות כי… בוא בוא בוא, אנחנו יכולים עוד פעם, אתה רואה, אנחנו יכולים עכשיו לדבר עד הערב.

(חנן): לגמרי.

(צחי): בוא תקשיב, אני חושב שהעברנו פה מסר גדול: אנשים, תבדקו את עצמכם. אנשים, אם אתם הולכים לקחת משכנתא, תחשבו בכובד ראש, תעשו הערכה, תעשו עם היועץ משכנתאות שלכם סימולציה: מה המשמעות אם לא מוריד את הריבית, כן מוריד את הריבית, כמה אתם תשלמו, איפה תהיו, שתעמדו בתשלומים. איך אמרנו? אנחנו רוצים לעמוד בתשלומים. ותעשו את זה נכון. היום זה הזמן לא להתפתות, לא להתפתות ממה שהייתם בהתחלה של זה. ואמרו לכם, גם אני אמרתי, שאם תרד הריבית השוק ירוץ – לא, אנחנו עוד לא שם, אנחנו רק בטעימה של הדבר הזה. ובואו לא נרוץ, נעשה את הדברים נכון. וכן לקנות נדל"ן היום, מי שלא ישלם את זה בריביות, ישלם את זה בעליית מחירים. עזוב, לא משנה, משפט המחץ: אתה חייב להבין, מי שהיום קונה ועדיין תרד הריבית, הוא יהנה מהירידה העתידית. זה בסדר גמור. אני אשלח לך, שים בלינק מדריך לכל אחד, שיוציא את דוח יתרות לסילוק משכנתא שלו, שישלחו אליי בשמחה. אני אשלח לך לינק, אם אתה רוצה.

(חנן): מעולה, מעולה. את הוואטסאפ האישי שלי, בשמחה רבה, למאזיני הפודקאסט שלך. מגיע תודה רבה, זה חשוב מאוד מה שאתה עושה, להנגיש את המידע הזה לקהל הרחב, כי לא למדנו את זה בבית ספר, לצערי גם היום לא מלמדים את זה בבית ספר. וחלום שלי שילמדו חינוך פיננסי מכיתה ב'. כתבתי את זה גם בספר שלי, גם אמרתי: ללמד לקרוא את הילדים, תלמדו אותם איך לקנות במכולת.

(צחי): אני מחכה לעותק מתנה עם חתימה.

(חנן): אתה תשלח לי מיד בוואטסאפ, שאף אחד לא יודע, אני אשלח לך מתנה בכיף ואהבה גדולה. אנחנו ניפגש ונעשה את זה עם חיבוק.

(צחי): חנן, אני ממש מעריך שהצטרפת אליי, אני ממש שמח שהעברנו את המסר בצורה חכמה, ואנחנו קובעים, ואנחנו נקליט פודקאסט… הנה עשינו פודקאסט ארוך, אבל נעשה, ואנחנו נעשה הרבה ביחד.

(חנן): זה בליבנו, בליבנו הדברים האלה. יופי, שיהיה לכולם בהצלחה, תודה רבה רבה רבה. יום נפלא, להתראות.

(צחי): להתראות, ביי.