תמלול אוטומטי, נא להתעלם מהשגיאות

זום נדלן 219

רגע, ואנחנו, יציק, מה חדש? אנחנו חברים לעבודה, בתנופה. כן, ראית, גיל נהיה חבר של טראמפ, לפי הציורים. כן, לא רק הוא, הרבה יהיו חברים של טראמפ, בפרסוק וכדולי האחירות.

לכל אחד, זה השיטות שלו. יאללה, טוב. אני קצת, ייקח לי טיפה להתניעה, אני מתנצל.

אתם רואים גם שאבא שלי לא פה. אנחנו בענייני אימא. אז, ואני עזבתי אותם שם, ובאתי, כשיש לי התחייבויות, אז אבא היום כנראה לא יעלה לזום הנדלן.

אני חושב שאחד המקרים הראשונים. אז קודם כל, למרות שאני לא נראה כזה שמח, אבל כן. חגגתי ביום שישי את גיל 66.

לא חלמתי שהייתי בן 20, ובן 17, ובן שנולדתי, לא חלמתי, כשהייתי ילד, לא חלמתי שבגיל 66 יהיה לנו כזה כוח וכזה מרץ. ופעם שאני נולדתי, סבתא שלי הייתה בת 60. והיא הייתה זקנה.

והיא הייתה מזכירה כזאת את גולדה, היא הייתה האישה שהכי אהבתי בעולם. ומסתבר שהכל היא משתנה. ואין היום גיל.

אין היום גיל, והכל עניין של בראש. ואנחנו בענייני העשייה והעבודה. אז המרץ נשאר אותו מרץ.

וקיבלתי הרבה איחולים. אני רק אסכם, ואני רוצה לעבור לנושא. שאני אאחל לעצמי, כן? אני אחסוך לכם.

אני אאחל לעצמי שאני אעשה עוד הרבה שנים זום נדלן ופודקסטים. ואני מקווה ששמעתם את פרק 300. העליתי ביום שישי את פרק 300.

ואני מספר שם קצת הסיפור שלי על הליאון. ואני מאחל לעצמי עוד הרבה עשייה. הרבה מאוד עשייה, והרבה מאוד לפגוש את האנשים.

וזה מיותר להגיד שהיום אני בעיקר מה שאני עושה, ואני לא אכנס לסיפור שלי. תשמעו את זה, ואתם מכירים, וגם תקשיבו לפרק. אני עושה היום את שני הדברים שאני הכי אוהב.

אני עושה נדלן, ואני מתעסק עם אנשים. וזה שני הדברים שאני הכי אוהב בעולם, חוץ מהמשפחה, שזה דבר ראשון. אז יש לי זכות גדולה, ותודה רבה שיש לי פרטנרים.

ויש לי כי אנשים ממש שנעים לי להיות בחברתם, אז זה עוד יותר עושה לי טוב. וגם אם לא תמיד הכל מצליח, אז בסוף זה מצליח, ושהכיוון הוא תמיד נכון. ולפעמים יש עיכובים.

יכול להגיד לכם את זה לאון. אז דברים קורים, ואני מאוד מקווה שבשנה הזאת, אנחנו לא בראש השנה, כן, אבל בשנה הזאת ובתכנונים שעשיתי לעצמי בגיל הזה עד גיל 67, יש לי הרבה מאוד תוכניות שסימנתי כתוכניות יעד. חלק התחלתי ממש היום, ומי שראה על הקמפיין ובדברים אחרים, יש לי את התוכניות לגבי בר שבע של לאון, חלק מזה ועוד דברים.

אז אני מאחל לעצמי שכל מה שאני רואה שאני רוצה שיקרה, עם כל העיכובים שיש ועם כל מה שקורה, ואנחנו נדבר על חלק מזה היום, באמת יקרה. וזהו, וזה לגבי הדבר. אז באמת, אם אני תמיד נותן סקירה בתחילת זום, ואני מספר על הפרק שעלה, אז אחרי שלפני שבועיים העליתי, ולשלא נפגשנו שבועיים, העליתי פרק עם מנכ״ל וינגט, ושהוזמנתי לרעיין אותו, כאילו מה זה קשור לפודקאסט שלי, אז תקשיבו, זה מאוד מאוד מעניין, לי היה מאוד מאוד מרתק, אני גם מקבל פידבקים, וינגט עושה שינוי, שינוי חשיבה, ואם אתם רואים, ואני התחלתי להבין למה אנחנו רואים יותר מדליות, שמביאים ספורטאים ישראלים, יש שינוי תפיסתי, אני לא אכנס לזה פה, אני לקחתי את זה מבחינת מה שאנחנו יכולים ללמוד בזה, ברמה של ההתפתחות האישית, אז זה בעצם הסיבה שהפודקאסט, הפרק הזה נמצא אצלי, הרי וינגט לא קשור למה שאני מדבר עליו בדרך כלל, אבל שם אפשר לראות איך בשינוי חשיבה, בשינוי תובנות, אפשר לשנות נושא של התפתחות, שם פתאום הבינו שצריכים לשנות את הגישה, שאני אגיד בגדול, אני לא רוצה להיכנס לזה, שווינגט זה לא קרנטרי קלאב, וזה לא עוד מקום שספורטאים מגיע שם, והוא אחד ממי שבא לשם רק להתאמן, אלא צריך לתת שירות לספורטאי, וצריך לקדם אותו, וצריך לתמוך בו, וצריך לתת לו את הבסיס, כמו ברוסיה, שיש בכללות שהם נמצאים שם ולומדים שם, והילדים שם מההתחלה, והם נמצאים ויש להם את כל הכלים ואת כל התמיכה, והם לא צריכים כמו שהבן שלי לא היה בווינגט, אבל למשל הבן הגדול עידן, שהיה שחקן כדורף, אז הוא היה מפסיד לימודים, בגלל שהם היו מתאמנים יותר בכדורף, וזה פגע, וזה בדיוק מה שקרה בווינגט, עד שהם הבינו שבעצם צריכים לחלק ולעשות מקום נכון, ולשנות את התודעה ולתת שירות, אז בואו נלמד מהפודקאסט הזה, איך אנחנו יכולים לשנות תודעה ולבנות את החיים שלנו, ולעשות דברים יותר נכון, וזה לא משנה בני כמה אנחנו, ווינגט היא לא ילדה מה שנקרא, ובשינוי הזה באמת אנחנו רואים את התוצאות, אז זו הסיבה שהפרק שם נמצא, והשבוע הילדה, הפרק 300, שזה פרק שקצת מספר על, מדבר עליי, שועם לוי, החבר שלי, היחצן, זה שמוביל הרבה פודקאסטים, הזמנתי אותו, והקלטנו את זה ביבנה, אחרי שבדיוק ירו על יבנה ועל אשדוד, לא היה חוכמה גדולה שנסעתי לשם, אבל קבעתי ורציתי להקליט, ואתם מוזמנים להקשיב לפרק, וזה עד עכשיו הסיפור של הנושא הזה, לעניין המרכזי של הערב, אחת השאלות הכי גדולות, ואני רואה את זה ויש לי הרבה מאוד שיחות, ואנשים מתקשרים ואנשים בלחץ, ואנשים רוצים לדעת, ומסתבר שלא רק אלה שרוצים לקנות ולהשקיע, אבל גם את הבעיה העיקרית, זה גם אצל בעלי המקצוע שמובילים, מתווכים, עורכי דין, אני רואה את זה גם בקהילה אצלנו, שיש את השאלה הגדולה, איך באמת עכשיו ישפיע, אנחנו צריכים לראות, אתם זוכרים עשינו, מי שהיה או מי שהשיב, עשינו לפני מספר שבועות, עשיתי זום על פני השוק לאן, הסתכלנו אז על המלחמה באזה, הסתכלנו על המצב, על הנושא של הריביות, דיברנו על זה, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל, ולתת על זה חידודים, וזו הסיבה שאני ביקשתי לדבר על הנושא הזה היום, אני חושב שמה שקרה בעקבות המלחמה מול איראן, היה גורם מאוד מאוד דרמטי, שמאוד מאוד ישפיע על ענף הנדלן, על המחירים של הנדלן, על המצב בכלל, ובגלל זה אני ביקשתי לדבר על זה, ואני אשמח גם לשמוע את דעתכם, בעצם מה קרה, מה ההבדל, בין מה שדיברנו לפני המלחמה עם איראן, לבין המצב שנוצר עכשיו.

במשך המלחמה עם איראן, אנחנו, בעצם אחד הדברים שאנחנו ראינו פה, מעבר לניצחון הגדול לכאורה, הניצחון המפתיע, אי אפשר לקחת את מה שקרה באיראן עצמה, את זה שאנחנו הצלחנו לשייט באיראן, ולעשות שם כאילו אנחנו בשמיים של עזה, בשני מטר מאיתנו, לסייר שם במקום שאנחנו בשליטה מלאה, ואנחנו מחליטים מה יהיה, ומי יהיה באוויר ומהכל, אבל למרות ההצלחה האדירה, ואני שמעתי שההצלחה ערב טוב אבישי, וההצלחה מתבטאת בזה ש-88% מהטילים ששוגרו לארץ יורטו, ובאחוז יותר גבוה יורטו הקטבאמים, אבל לצערנו ב-10-12% של מה שכן חדר את ההגנה האווירית שלנו, אנחנו חטפנו וחטפנו נזק אדיר, שאנחנו מדברים על אלפי בתים, אלפי בתים והרבה מאוד בניינים, בין כאלה שנפגעו בצורה אישירה, כמו בניינים שראינו בבאר שבע, רמת גן ראשון, ובין אלה שנפגעו כתוצאה מהעדף הסביבתי, ראינו רחובות שלמים שהתפרקו, המזל באמת, המזל ששאנשים באמת היו ממושמעים ורצו לממדים, וגם על זה אני רוצה להגיד מילה, ובאמת בנפש, נכון, שיש לנו לצערנו הרוגים, ופצועים קשה, ופצועים, אבל אם שאנחנו חושבים מה היה יכול להיות, אנחנו מבינים שיצאנו בשן ועין, וברוך השם שלא היה יותר, אבל בעצם אנחנו נמצא במצב שצריכים להקים שכונות שלמות מחדש, ואנחנו מדברים על תל אביב, ועל ראשון, ועל באר שבע, ופתחתי כבר, ובכל איפה שנפלו הטילים, והלכתי לראות בחולון את מה שהיה, ואתם רואים את הסביבה ואת המרחקים שאתם רואים בבתים מפורקים, והשאלה העצומה זה בעצם איך המצב הזה, האם המצב הזה שינה את מה שאמרנו ערב המלחמה עם איראן, על מחירי הנדלן שהולכים לעלות, הרי מה אמרנו, אמרנו ערב המלחמה, שהולך להשתחרר, הולך להשתחרר השוק, אמרנו שדיברנו אם אתם זוכרים, או מי שלא שמע, כן אז תשמע עכשיו, שדיברנו על מצב רוח לאומי, ודיברנו על הריביות, ודיברנו על כל הסיבות האחרות שאנשים לא קונים עכשיו, ואמרנו שיש את הביקוש העצום, שהוא ביקוש, שהוא מחכה לקנייה, דיברנו על זה שרוב הדירות שנקנו, הם דירות בשנים האחרונות, רוב הדירות שנקנו, זה דירות חדשות שנקנו בשיטה של קנייה עתידית, סוג של פריסל מרמה, וגם על זה אני אגיד מילה, זאת אומרת קנו ברמות של 2080, 1090, 793 וכיוצא בזה, ואמרנו שאנשים בגלל שהם קנו לטווח ארוך הם לא שחררו את הדירות הישנות, בגלל שהם גרים שם עד שהם ימשכו שם כל זמן שהם יכולים, כדי לא לגור בסחירות, ואז הם ימכרו בטווח סביר לפני המעבר לדירה החדשה, א', הם יעמדו בתנאי המיסוי, שמיסוי של מס רכישה, כדי לקבל את זה חזרה ומת שבח, עם ה-18 או ה-24 חודש, תלוי בחוק, ואנשים לא שחררו דירות ישנות אז גם מלאי של דירות לא היה, והיה ברור שהשוק, זו הייתה המסקנה, ואני חושב שהיא לא רק מסקנה שלי, אמרתי לכם גם שהייתי בכנס של בנק מזרח התפחות, ושמעתי את מנהלי הבנק, ומנהלי ענף הנדלן מדברים, ושמעתי עוד אנשים, ואתם יודעים שאני כל יום שומע, ומקשיב לאנשים שמתוך השוק, והדעה היא לא רק דעה שלי, היא הייתה דעה שאמרה, ואני אדבר לפני המלחמה עם איראן, שהשוק הולך לעלות, והוא הולך לעלות אפילו ברמה מאוד מאוד חדה. וכאן נשאלת השאלה, איך השפיעה המלחמה? איך המלחמה הזאת תשפיעה על מחירי הנדלן אם בכלל? יש למישהו דעה, מישהו רוצה להגיד או שאני אמשיך? אני אמשיך. ובעצם אנחנו צריכים להסתכל, אנחנו צריכים להסתכל מה יקרה עכשיו.

מה שיקרה עכשיו, ענף הנדלן ענף מוגבל, גם ברמה של תקציבים, גם ברמה של עובדים, שזה חלק מהבעיה של הענף, גם ברמה של משאבים, אנחנו יודעים שחלק מהבעיה של ענף הנדלן היום, זה העלויות החומר, זה העלויות העצומות של הנדלן, שהן מאוד מאוד גבוהות, זה תוקע לנו מאוד את התוכניות העסקיות שלנו שאנחנו רוצים לבנות, זה גם מעלה את המחירים בצורה מאוד דרמטית, זה חלק מעליית המחירים, אבל עכשיו נוצרה לנו בעיה עוד יותר מיוחדת. הבעיה היותר מיוחדת, שהיום ענף הנדלן יהיה עסוק בשיקום. ענף הנדלן שהוא מוגבל ביכולות שלו, מוגבל בכמויות עובדים שלו, מוגבל בתקציבים שלו, מוגבל בכוח האדם שלו, כולו כמעט יהיה עסוק בשיקומים של שכונות, נכון? נכון.

שחלק מהשיקומים יכללו גם, כמו למשל מה שהיה בחולון, שם אנחנו אומרים, אוקיי, שם, הרי מה קרה בחולון? בחולון זה בניינים שהיו אמורים, חלק מהם שהיו אמורים לרדת בהתחדשות עירונית בעוד זמן קצר, אז יהיה גם התחדשות עירונית, שזה חלק מהתפתחות של עיר, אבל א', זה עוד לא היה ערוך לזה מבחינת תיכולות, מבחינת כוח אדם, מבחינת מי שהיה צריך לבנות את זה, ולמעשה, הרבה מאוד מהמשאבים של הנדלן היום, מכל סוגי המשאבים שדיברתי עליהם עד עכשיו, הם הלכו לשיקום, השכונות הקיימות, אנחנו נראה שקבלנים לוקחים פרויקטים, כמובן בחלקם הגדול, או ברובם בתקצוב ממשלתי, שגם זה לא ברור מאיפה יבוא כל הכסף הזה, אמנם אנחנו רואים את סמוטריץ', והולך מחייך כל היום, אבל שהוא צריך לארגן עכשיו את המיליונים הגדולים, מה זה את המיליונים? את המיליארדים, בשביל לשקם את השכונות ואת הכל, ואנחנו יודעים שחלק גדול מהבניינים שנפלו, זה לא בניינים ישנים שאפשר לעשות עליהם עוד תוספות בנייה, או להגדיל את האחוזים, ברוב המקרים, והצטרכו לפרק שם למשל, קחו לדוגמת הבניין שנפגע בנווה זאב, ואלה לידו, ובניינים אחרים, הצטרכו לפרק אותם מהיסודות שלהם, גם להוריד אותם, וגם לבנות מחדש את הבניינים. זאת אומרת שחברות הבנייה יהיו עסוקות עכשיו, במקום לבנות פרויקטים חדשים, פרויקטים שיחניסו דירות חדשות לשוק, יהיו עסוקים בהחזרת התושבים לבתיהם. אז יהיו את הבתים הישנים, כמו חולון, ששם הבנו גם תוך כדי בדירות חדשות, אבל עוד פעם, זה טיפה בים, זה טיפה בים, הרוב יהיה החזרת התושבים לדירות, כאשר לשם ילך כל העבודה, ובעצם מה זה יגרום.

ברגע שרוב חברות הבנייה, ואנחנו מדברים פה על עקיפים עצומים, עסוקים בשיקום, ברגע שרוב כוח האדם שהוא מוגבל בארץ, אנחנו יודעים שמאז שאנחנו לא מכניסים ערבים לעבודה בבניין, או מכניסים פחות, אנחנו לא מכניסים היום מהשטחים, בטח לא מאזה, אז אין, וצריכים להביא עובדים זרים, ואפשר, כמה אפשר להביא עובדים זרים, הרי שמביאים עובדים זרים, גם צריך להביא אותם, וגם צריך לשקן אותם, גם צריכים לשלם להם, וזה סכומי עתק, וזה דבר שעוד יותר מקשה על המחירים, אז למעשה, זה משאב שחסר, אז למעשה כל הכוחות, כל הכלים, כל החברות, אנחנו נראה בתקופה הקרובה, שמפנים את כולם לחידוש של הדברים הקיימים, זאת אומרת היום בעצם בעדיפות ראשונה, וזה ברור, זה ברור שצריכים להחזיר אנשים למגורים, אי אפשר, אין איפה להחזיק אותם, אי אפשר להחזיק את האנשים, אתם ראיתם, כבר יש בעיות, אין תקציבים להחזיק אותם בבתי מלון, אני לא מדבר על התקציבים של החמש מאות שקל, שאנשים קיבלו, שהם איבדו את כל הבגדים שלהם, והם יכולים לקנות באיזה זוג תחתוני, וטי שרט אולי בלא יודע איפה, אני אומר, צריכים להחזיר אותם לבתים, צריכים להוריד את הדבר הזה מעל הראש, חלק מהתקציבים עד שזה קורה, המדינה צריכה לשלם את זה באמת למגורים החלופיים, וזה כסף עצום שקורה, אז צריכים להחזיר את המקומות, זאת אומרת, המדינה תהיה עסוקה בלהפנות כל חברה, כל משאב לכיוון של החידוש של הקיים, של הרזאת המצב לקדמותו ככל שאפשר, ומה זה אומר? זה אומר שלא יבנו חדש, החברות האלה יהיו עסוקות בשיקום, הם לא ייכנסו לפרויקטים חדשים, וברגע שהם לא ייכנסו לפרויקטים חדשים, ברגע שהם לא יתעסקו עם העתודה שכל כך חסרה, הרי במדינה שלנו צריכים 70 אלף לפחות דירות, בשנה כדי לעמוד, זה דירות שנמסרות, לא התחלות בנייה, דירות שנמסרות 70 אלף, דבר שכבר אין הרבה מאוד זמן, אז למעשה הביקוש רק יעלה, וההיצע היא קטן, ואנחנו נהיה בבעיה. אם אני לוקח את הנתונים האלה, אם אני לוקח את הנתונים, אני מוסיף לנתונים את המצב של כל מה שאמרנו עד עכשיו, לפני המלחמה עם איראן, ואני אומר, לא יהיה בנייה חדשה, זה עדיין המשאבים יהיו עיקרים, ובאלה שמעט שיבנו בבנייה חדשה, עוד פעם, ליזמים לא יהיה אנשי ביצוע, שיבנו להם את הפרויקטים, ואם יהיה להם זה יהיה מאוד מאוד יקר, אז למעשה אנחנו הולכים להיות בתקופה מאוד ארוכה, וייקח זמן לשקם את מה שקרה, שיהיה חסר דירות, שיהיה חסר דירות לעבור אלינו, יותר מזה, אם אנחנו זוכרים את מה שאמרתי, ואמרתי קודם ואמרתי גם לפני שלושה שבועות, למעשה, אם הכל מתעכב, וגם הבנייה החדשה מתעכבת, ואין מי שיבנה את הבנייה החדשה, ואין מי שיקדם אותה, ובעיקר המשאבים של עכשיו מה יקרה, בהדות התכנון, כדי ליצור כלכליות בהריזר שלה, בייחוד במקומות הישנים, כן, אני מדבר על בת ים, ועל בר שבע והכל, למרות שבר שבע אתם יודעים, זה שכונה יחסית חדשה, זה שכונה של אחרי שנות השמונים, זה שכונות עם ממדים, זה שכונה של שנות התשעים, אז אני אומר, הוועדות התכנון, במיוחד באזורים הישנים, כמו שאמרנו, חולון, בת ים, פתח תקווה, כל המקומות, גם תל אביב, איפה שזה נפל, היו עסוקות בקידום תוכניות, דווקא באזורים האלה, איפה הוא עכשיו, נכון הייתה, אנחנו שמענו כולם, שמהר צעקו, כן, אנחנו ניתן לבנות בניינים עם ממדים, למסור בתים, החוסר האחריות הזה, שאנחנו נמסור בתים, שיש בהם ממדים, לפני שבדקנו אם הם בסדר, אני לא מבין איך זה קורה, אבל זה אני לא נכנס, זה גם לא כל כך הרבה, אבל יצטרכו להגיש את הבעות, ויצטרכו להגיש תוכניות, כדי לעשות את זה מהר, כדי מה? כדי לגרום לזה, שיהיה שווה לעשות, לתת לקבלנים איפה לחסות, אולי קצת להיעזר בזה, במכירה, לעשות איזה סוג של, או תם השתיים, או פינוי בינוי, שיש סיבה לקבלנים, הרי, בייחוד, מה ההבדל בין פינוי בינוי לבין זה, שעכשיו הבניין נפל מטיל, זה אותו דבר, מישהו הוריד לך את הבניין, נשאר לך רק לפנות אותו, אבל, מתי הם מורידים? בניין מורידים שיש תוכנית מאושרת, כל ועדות התכנון, יעזבו את התוכניות של ההתפתחות החדשה, והתעסקו, עם הקיים, התעסקו עם השכונות הקיימות, ובעצם, תעצר, התנופה העתידית, של התעודות הבנייה, כשאני לוקח, את כל הדברים האלה, אני אומר, אין כאן אפילו חשיבה אחרת, זאת אומרת, מה שיש, או דירות שקיימות, שהן יהיו מעט, וגם אם יעשו התחדשויות עירוניות, ויעשו בתוך הערים, זה לא יהיה בכמויות מספיקות, ההצעה הנמוך, ההצעה העתידי הנמוך, המצב שאין תחלופה, שגם יעצר הרבה מאוד מהפרויקטים, שכבר בבנייה, חלקם יעצר, והתעכב, בגלל הבעיות של עצומות, ושל כל מה שחסר, למעשה לא ישתחררו דירות ישנות, שתכף נדבר גם על זה, את הבעיה של זה, לא יהיה כסף, לא יהיה כוח אדם, לא יהיה הכל, ולמעשה אנחנו הולכים להיכנס לתקופה, שמי שירצה לקנות דירה, יצטרך לשלם יותר כסף, בעלי דירות שהמכרו ידעו, שאין מוצר כזה, אין להם תחרות, הם יכולים לבקש כמעט כל מה שהם רוצים, והמכירים לדעתי חד משמעית, הולכים לעלות, הולכים לעלות, וזה ייקח הרבה מאוד זמן, הרבה מאוד זמן, לשנות את המצב הזה, אז אני, כשאני מסתכל על התקופה, אנחנו הולכים לקראת תקופה, מאוד מאוד בעייתית, בעולם שלנו, בעולם הדירות, ובעולם הנדלן. מישהו חושב אחרת? יציק אתה חושב אחרת? הייתה לי לקרוכה, שאמרה לי, על דירה שאני משווק, שהדירות במודיעין יורדות, ואני אמרתי לה, שזה בדיוק ההפך, דירות רק יעלו, אני לא מכיר מצב, שדירות יורדות בארץ, זה היה מנושא מני מבטיק, לא מכיר מצב שדירות יורדות, לאור, אני בן 63, תמיד זה קדימה.

בכל הסיבות, ברורים שתיארת, אין ספק שהדירות יעלו, זה מגמה טבעית, בלי קשר למגמה טבעית, כמו שאמרת, יש חוסר ויש המון דירות חדשות, שאמורות למעשה, אם עשו בכלל, בסיפור של 2080, 1090, נראה לי מאוד עזובים. אני אגיד לך משהו על הדירות יורדות, תקשיב. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת ביניים, מה שאני מדבר זה להמשך, למרות שזה תוצאה של מה שעכשיו קורה.

בעצם מה קורה עכשיו? מה שקורה עכשיו, השוק עדיין, נמצא, בהלם של מה שאנחנו דיברנו לפני מלחמת עירן, שעשיתי את הזום ממש על המצב של הנדלת, מה שאמרתי בהתחלה עד עכשיו. למעשה, מה אתה תיארת, מה שאמרה לך על הכוחה שהמחירים יורדים, המחירים לא יורדים. בגלל שכרגע, בגלל שכרגע, מה שאני דיברתי זה מה שיקרה, בתקופה הקרובה מאוד.

אנחנו עדיין נמצאים בתוך המלחמה. אנחנו עדיין נמצאים בתוך המלחמה בעזה. אנחנו עדיין נמצאים בריביות הגבוהות.

אנחנו עדיין נמצאים בגורמים הקודמים. אנחנו עוד לא רואים את ההשפעה של הדברים שהרגע אמרתי, שהם עוד אותו משפיעים עלינו. כן? והשיקום של השכונות יתחיל עכשיו.

עכשיו סך הכל מה עושים? עכשיו מלקקים את הפצעים, אוספים ומנקים את השאריות של מה שנפל מסביב, עושים חישוב מחדש, עושים בדיקת דרך מחדש, בודקים איפה אפשר לעשות, איפה אפשר לעשות טבעות חדשות מהירות בהליך מזורז, ואני אסביר תכף מה זה תהליך של מזורה של טבע, או מה אפשר לעשות, וצריך להוציא יותר ולבנות את הבניינים מחדש. זה יקרה, זה עכשיו קורה, זה מתהווה, אני אומר את זה באחד עם לב, כאילו זה בתהליך. מה שאתה אומר, אתה אומר במצב הנוכחי שאנחנו עוד נמצאים, בתוך המיינד שלנו, בערב החתימה שישר, הריביות גבוהות והכול, והמצב רוח הלאומי, כל הסיבות הקודמות שדיברנו, מה שקרה, זה לא שיש, זה לא שיש, רגע, מישהו מנסה להיכנס, רגע.

רגע, סליחה. הוא רוצה קישור, סליחה. מחילה, נשלח לו.

רגע, נעשה כבר לכולם. הנה הוא נכנס, סליחה. אנחנו נמצאים בתקופה, שכרגע עדיין, מה מאפיין את שוק הנדלן? היו תקופות בשוק הנדלן, כך מקומות כמו מודיעין, שמודיעין, אתה יודע, עיר שהיא תופעה מבחינת עליות ערך, ואתה יודע, אתה גם גר שם, אתה עובד שם והכול, אבל ככה זה בכל מקום, שאנשים ביקשו כבר מחירים יותר גבוהים, אנשים הרגישו שהם יכולים לבקש כל מה שהם רוצים, או כמו שאמרתי, שזה חלק ממה שיקרה להמשך.

אנשים כרגע, נכון להיום, נכון להיום, או הנה אבא שלי מצטרף, נכון להיום, אהלן אבא, נכון להיום, תראה אבא רק נכנסת, תראה איזה ברכה הבאת, כמה אנשים רוצים להיכנס. יופי. אז אני תכף אחזור על הדברים שאמרתי, אוו, מה קרה? אנשים שניסו לעלות ולזרוק סתם מחירים ולעלות מחירים, אני רואה את זה גם בטירת כרמל, ואני רואה את זה בחיפה, ואני רואה את זה בחולון, אנשים שבמקומות שאני מסתובב, שם אני חי, כן? אנשים שניסו לנפח מחיר בשביל, בגלל שהם אמרו, אה, אנחנו יכולים עכשיו לבקש מה שאמרתי, שאפשר יהיה לעשות אולי בעוד תקופה, פתאום הם הבינו שאין להם קליאנטים, בגלל שעדיין אנשים נמצאים במצב רוח האחר, במחשבות האחרות, בריביות האחרות, ואז מה הם עשו? הם פשוט ירדו למחיר הנכון.

זאת אומרת, הם ביקשו מחיר יותר גבוה, הם ביקשו מחיר שהוא מעל מחיר השוק, והם פשוט ירדו, חזרו למחיר של השוק. אנחנו יודעים שזה היה בכמה תקופות של נדלן, בכמה תקופות שאנחנו ראינו את הדברים האלה, ובעצם זה יכול להיות שמה שראיתה לקוחה, שראיתה אנשים שניבחו ופשוט ירדו למחיר הנכון. אבל אתה צודק, זה לא היה ירידת מחיר.

אתה יודע שהייתה בתקופה של הקורונה, אמרו אז, מה? יש ירידת מחירים. יש ירידת מחירים, אבל לא היה ירידת מחירים, לא היה מחירות, אבל אחר כך היה גם אתה תקופה, למרות שאחר כך זה גם עלה, זה טס למעלה, אבל היו תקופות שזה נעצר, או בתקופה של הריביות והתקופה של המלחמה, גם המלחמה באוקרניה, גם האינפלציה, וגם אחר כך במלחמה של 7 באוקטובר, שפשוט אנשים שניבחו מחירים קודם, ושהם ראו את העליות המופרעות שהיו גם בתקופת הקורונה, פשוט נאלצו לחזור למטה ולבקש את המחיר הנכון. אני זוכר שאנשים למשל בטירת קרמל על דירות של מיליון-מאתיים, הם ביקשו מיליון-ארבע עמות.

עכשיו, למה הם ביקשו? בלא שהיה כל מחיר שהייתה עומר, הייתה קונה. פתאום אנשים לא יכלו לקנות, ולאט-לאט זה חזר, וחזרה השפיעות, וירדו המחירים. רגע, מי זה רוצה? אהלן אורבן, סיימן.

רגע, אני עושה מיוט אול, סליחה. אז אני אומר, אני אומר, היה חזרה, הנה, יש לנו פה את איציק, שאולי יאשר לנו את זה, אהלן איציק. אהלן, אהלן, אהלן.

היית בא לפה, יש את ההוגה שאתה אוהב, אבל… סליחה, אבל אני בדרך, שנייה. אז אני אומר, זה מה שהיה. אני רוצה לחזור לטובת אלה שנכנסו.

ונכנסו לא מעט עכשיו, אני רוצה להגיד דבר כזה. מה שאמר איציק, איציק אלייטים, כן, לא איציק לוי, מה שאמר איציק קודם, זה, הוא אמר את המאפיין של בצם, שמאפיין את התקופה, בדיוק כמו שדיברנו בזומים, לפני מלחמה עם איראן. שהשוק, השוק נעצר, השוק קפא במחירים, קשה למכור, הרבה יותר קשה למכור אנשים במצב רוח על-לאומי בכל.

אנשים לא משחררים דירות יד שנייה, אבל שאנשים, אני עושה חזרה לטובת אלה שנכנסו, סליחה לאלה שהיו מההתחלה. אנשים לא משחררים דירות ישנות, בגלל שהם קנו ב-10.90, ב-20.80, בכל הפטנטים העתידיים, והקבלו את הדירות רק בעוד ארבע שנים, אם הם יקבלו ואם הם לא ישלמו ההפרה היסודית ליזמים, בגלל שהם עשו שם השטויות, והרוב יחזרו את הדירות לקבלנים. אבל זה זום אחר.

מה שאני אמרתי, איציק לוי, אני אמרתי שכרגע, ואני אשמח גם לשמוע את דעתך, כרגע המצב שנוצר בעקבות המלחמה עם איראן, שרוב המשאבים, המשאבים, אני מדבר בכוח אדם, בכלים, בכסף, בכל דבר, שיהיו בעולם שיש לה בנייה במדינת ישראל, יופנה לשיקום אלפי הבתים שנפלו. יופנה לתוך הבתים האלה, כדי להחזיר אנשים לבתים שלהם. זאת אומרת, זה לא מצב שהולכים לבנות בתים חדשים, כדי שאנשים יקנו ויגורו, אלא פשוט עכשיו צריכים להחזיר אלפים רבים של אנשים, למגורים, לבתים שלהם.

והתוצאה תהיה, ועכשיו גם אמרתי עוד משהו, אמרתי שגם המשאבים של התכנון, שאני מדבר על ועדות התכנון, ועדות התכנון יהיו עסוקות כרגע, גם, דבר ראשון, בשיקום הקיים, זאת אומרת, יצטרכו להוציא תירים ולהוציא זה, אבל גם מבחינת הבעות, ואני מדבר באזורים כמו בת ים, חולון, פתח תקווה, גם תל אביב, ביר שבע, למרות שביר שבע אמרתי שלבי זאב זה שכונה של אחרי שנת שמונים, יצטרכו לתת את דעתם ולתת תשובה מהירה של תוכניות עתידיות, או מיידיות של תבעות, כדי להגדיל את כמויות הדיוק, כדי שיהיה אפשר יהיה לשקם, שיהיה כסף, שיהיה מאיפה, שיהיה דרייב ליזמים, לקחת על עצמם את הבניינים שנפלו, כמובן גם לקבל תקציבים ועידודים, אבל שזה בעצם יהיה כמו שהלכו לעשות פינוי בינוי, או הלכו לעשות תאם השתיים, הבניין כבר ירד לבד, רק צריך להשלים את הירידה שלו, ולבנות את הבניין החדש, אני מדבר על הבניינים הישנים, כמו הבניין בחולון, בארונוביץ', או כל היתר שבבת ים, או כל מה שנפל. אז היו עסוקים בהרצאה תוכניות, בעצם לא התעסקו עם תוכניות עתידיות. מה שאני אומר, אני אומר כתוצאה מכל זה, ובזה אני בעצם חוזר להמשך של הרצף של מה שדיברתי, זה שיהיה מחסור בדירות חדשות.

גם בבניינים החדשים, בפרויקטים החדשים, מה שעוד לא התחיל להיבנות יעצר, או חלק יהיה חסר כוח אדם, יהיה חסר כלים, יהיה חסר קבלני ביצוע. אנחנו יודעים שכוח אדם חסר, ועוד לא נהיה לזה פתרון במדינה. אז פרויקטים יועטו, ואנחנו כבר רואים שיש גם בחברות הגדולות כמו האורה וכאלה, יש איחורים אדירים במסירות, נכון יציק? יש איחורים אדירים במסירות, וכבר אנחנו רואים התקדשויות על זה מעל המדיות השונות.

והסיבה זה שאנשים פשוט לא, כרגע השוק נמצא בתלתלה, ואין מי שיבנה את זה, אין מי שיבנה את זה, אין מי שיסיים את זה, אין אחרי זה, וכמובן, זה מה שידבו לידי ביטוי. אז מה שזה, ואמרתי, אז זה מה שיגרום לזה, שבעצם כל מי שיש לו דירה ישנה שהוא ינקור, או דירה שזה, הוא בשלב הבא, שזה בחודשים הקרובים, יחזיק את זה כמו פנינה, והוא יוכל לבקש כמעט כל מה שהוא רוצה, ואז אנחנו נראה עלייה של מחירים, יהיה מחסור, ואנחנו יודעים שדבר אחד לא השתנה, אלא, נתקן השתנה, נהיה, לא ירד, אלא נהיה יותר, זה הביקוש. הביקוש, או הצורך בדירות חדשות שאנחנו מדברים, סדר גודל, אמרתי, של 70 אלף שקל דירות בשנה, שאין את זה, שאין את זה, זה יהיה, החוסר רק ילך ויגדל.

רק ילך ויגדל, והתוצאה תהיה שהמחירים יעלו. איציק, מה, איציק לוי. אגב, אשמח, אשמח חבר'ה, לתת עוד היבט נוסף למה שאתה אומר, לחזק את מה שאתה אומר.

בקלט עברנו אירוע היסטורי בכל כנמידה, שיהיו לו השלכות מאוד מאוד רציניות, איזשהו כולם יודלן, גם בהיבט שאתה מדבר על מחסור בדירות, כי פתאום יש כמה אלפי די דירות, שצריכים לבנות, והן בכלל לא היו על השוק, ועכשיו צריך לבנות אותה. להחזיר אנשים לגור בבתים. להחזיר אנשים לגור, נכון, אבל אין שיבט נוסף.

ובזה אני כבר מתחיל להרגיש את זה בכל הכוח. אנטישמיות מאוד מאוד גדולה בכל העולם, מצד אחד, מצד שני, יהודי העולם מסתכלים עלינו בהשתאות, בגאווה גדולה, מבינים שמדינת ישראל היא אימפריה בכל כנמידה, ואני צופה גל של תניות של תושבי חוץ, גל גדול מאוד של תושבי חוץ שהולכים לקבוע כרגע דירות, מה שהולך להגדיל את המחסור, ובכלל יכול לייצר עליית מחירים נוספת. צריך לקחת בחשבון שאם זאת, אנחנו צופים בחודשים הקרובים לקבל מדדי תשומות יחסית גבוהים.

אני לא יודע אם דיברתם על זה, תסביר לנו. לאחרונה תחתות הקפלנים קבעה את ההשקעה מקדמתית לסטטיסטיקה, שטענה שמ-2014 הם לא יתקנו את המדדים, למעשה המדדים שנמדדים כרגע הם אינם נכונים, הם זכו בתביעה, ועל המעט כרגע מתארגן, וכבר בחודש יולי-אוגוסט, אני מניח שאנחנו נשמע כבר על מדדי תשומות בנייה בשיעורים שלא הכרנו, בשנים האחרונות, בטח לא בחודשים האחרונים, מדברים על פחות על שלושה, ארבעה, חמישה אחוז בשנה, אם לא יותר, שזה יכול גם לבלום חישה של דירות חדשות על ידי ישראלים במידה מסוימת, וחזרה לשוק דירות היד השנייה, מה שכמו שאתה אמרת, בשנתיים האחרונות אנחנו חטפנו ארבע מקות, לשוק דירות היד השנייה, המכה הגדולה ביותר, באמת הייתה ב-2022 עם עליית סביבת הריבית, עפרת השוק לגמרי, אחר מכן נחמת השביעים באוקטובר, אחר מכן המפצעים, בתחילת 2024, המפצעים של הבנקים יחד עם הקבלנים של 10.90, גרמו לכך שבאמת אנשים, כמו שהיצחי אמר, לא הוציאו את הדירות שלהם מחירה וקנו דירות, בלי צורך למכור את הדירות שלהם, ובאמת… בלי צורך מידיים. נכון.

והמלחמה האחרונה, שגם כשיטקה איתה ענף, אבל אני כבר חושב ש… בשבועות ובחודשים הקרובים אנחנו צפים לראות התיישבות מאוד מאוד גדולה, של דירות היד השנייה, גם יהיו הרבה מאוד דירות, החפיש יצאו למחירה, שכל אותן, אלה שקנו דירות ב-10.90 ו-20.10, לדעתי בתוך שנה, שנתיים ייעלצו להתחיל להוציא את הדירות שלהם למחירה, מצד אחד. כלומר, השוק הוא מאוד… יש פה הרבה מאוד מגמות. כן? גם מחסור בדירות מצד אחד, גם כניסה של תשווי חוץ מצד שני, גם עליית ריבית תשומות הבנייה, עליית תשומות הבנייה מצד שלישי, גם חזרתם של הרבה מאוד בעלי דירות, מיד השנייה, יחזרו וישימו את הדירות שלהם למחירה, בהחלט שוק מאתגר, אבל אני כבר למדתי את זה, אחי, שבסופו של דבר מדלן, מתחיל ונגמר במילה אחת, אווירה.

לא חשוב בכלל, כל המדדים שאמרתי עליהם תשומות בנייה או עליית שלולים או לא, הכל מתחיל ונגמר באווירה, אם יש אווירה, שהמחירים עומדים לרדת, גם אם המחירים לא ירדו בפועל, אז אנשים מחכים, מומתינים, מטפים שהמחירים ירדו, יש גם מי שצועק כל הזמן זה ירד ומתה את האנשים. נכון, או שבשוק שהמחירים, שפתאום יש אווירה שהיא וואלה, יש כרגע ווסח ועכשיו צריך ללעון ערוץ ולקנות דירות, כי מחר המחירים היו יותר גבוהים, רק האווירה הזאת, רק הרסומים אותו את הדברים, לעיתונות, את התקשורת, יכולים לייצר בז מאוד מאוד גדול, שידביק למעשה את הביקושים או את היצעים, ויגרום לדברים לקרות בסופו של דבר. אני חייב לשאול אותך שאלה.

אתה אמרת קודם שאנחנו הולכים לקבל מכה של עלייה של תשומות הבנייה, של המדד. יש, אתה יודע, יש במצב הזה שני דברים. אחד, יש את אלה שקנו דירות חדשות שהן צמודות למדד תשומות הבנייה, והם הצלחו לשלם הרבה יותר כסף בסוף ממה שהם תכננו.

זה אחד. שתיים, יש כאלה שוויתרו להם על המדד, אתה יודע, יש כאלה, עזוב את אלה שיש רק את המדד רמה מסוימת, כן? אבל אני מדבר, יש כאלה שאתה יודע, במבצע שעשו להם, ויתרו להם על התשומות האלה. זאת אומרת שפעם אחת יש לנו את הקבלנים, שלא לקחו בחשבון שיהיה זינוק כזה דרמטי.

תכף שיהיה מדד מסוים, עשו את החישובים שלהם, נכון שהם לקחו, וזה לא סוד, הרי הפריסלים האמיתיים הם לא פריסלים, זה לכאורה פריסלים, זה מחירות מוקדמות של מחירים עתידיים. שנייה, אתה תגיד את מה שאתה רוצה, אני יודע. אז הם לקחו בחשבון את עליית המחיר, אבל הם לא חשבו על הקפיצה של המדד, אז הם הצלחו לספוג את זה, והשאלה האם הם יודעים לספוג את זה הקבלנים או היזמים, ומצד שני, זה הקונים הסופיים שלא לקחו בחשבון שאת הקפיצה הזאת הם יצטרכו לשלם הרבה יותר.

איך שני הדברים האלה, זאת אומרת, זה שני סוגים של מפגעים, איך זה, מה זה יגרום לנו בשוק? אז בהחלט, אתה צודק, צדקי, היו ויש לא מעט קבלנים שעצו במבצעים של 10, 90 ו-20, 80, ללא מדד, ובמיוחד אם מדובר על קבלן, ככה, יזם שהוא לא קבלן, כלומר, הוא לא מבצע את הבנייה בשטח, אז בהסכם שלו מול הקבלן ביצוע, יש לו מידע על איזה תשומות הבנייה, ובהחלט הם הולכים לשלם עליות מאוד גבוהות על תשומות הבנייה, ויהיו לא מעט נקרים, אני מעריך, של קבלנים, שאני לא בטוח שיחזיקו מעמד וגם מפשיטו רגל, זה דבר שבהחלט יכול לקרות. לגבי אותם לקוחות, שכן הלכו על עסקה של צימוד מדד, אז הם יצטרכו לתמודד את זה בפני עצמם, והדאגה היותר גדולה זה באמת כמותם קבלנים שיכולים לשלוט הרגל, ובוא נזכור שכל אותם מבצעים של 10-90, 20-80, ללא עצמדה, למעשה, דובר על זה שבשנה האחרונה מחירי הדירות לא ירדו, אפילו עלו. עכשיו, למה הם עלו? הם עלו כי למעשה הקבלנים הוסיפו איזשהו אחוז מסוים למחיר הדירה, המחיר הזה בעצם גילם את הספי שלהם מעליית המדד, ולמעשה, מה שמכרו ללקוחות שלהם זה ודאות, והלקוחות אמרו על הקטפאק יופי, אני משלם עכשיו 20 אחוז, ו-80 אחוז הנוספים שאני אשלם בעוד שלוש שנים, נכון שזה הרבה כסף, נכון, אבל יש לי ודאות שאני יודע שזה מקליפופי, כן? קניתי דירה ב-4 מיליון שקל, שילמתי 800 אלף שקל, 20 אחוז עכשיו, עוד 3 מיליון 200 אני אשלם בעוד שלוש שנים, מן הסתם יקרו שלושת הדברים הבאים, גם סביבת הריבית תהיה הרבה יותר נמוכה בעוד שלוש שנים, ואז אני אוכל לקחת משקל כבתנים יותר נוחים, גם המחיר של הדירה שלי שאני קניתי, כנראה שהמחיר ייעלק עם דברים שהמחירים הולכים לעלות, אז אני אמכור את הדירה שלי ביותר כסף, כן? וגם המחיר של הדירה שקניתי עכשיו, ב-4 מיליון מן הסתם, ייעלק כבר חמישה מיליון, כי מחירי הדירות בישראל רק קולים כל הזמן, בטח בפרויקטים חדשים, תמיד אני אומר, הדירה הראשונה אני מקראת במחיר הכי טוב, הדירה היא הכי טובה, והדירה הכי גרועה אני מקראת בסוף במחיר הכי גבוה, למרות שהיא הכי גרועה.

זה פחות או יותר אישי משוואה שאתה מתקיימת בשיווק פרויקטים, אז אותה עליית מחירים שדיברנו עליה, שהיא לא הייתה גבוהה, אבל היא גילמה בתוכה את הנושא של קבלנים, שנקחו בחשבון את מדעי עצמות הבנייה, וכרגע, כמדעי עצמות הבנייה יעלה, אני חושב שאנחנו בהחלט נקלע על סיטואציה שהיו לא מהתקבלנים, במיוחד הקטנים והבינוניים, איתם השלושים ושמונה כזה אלו ואחרים, שעשויו לתנות עצמם בבעיה קשה מאוד. אני, א' אתה צודק בין מאה אחוז, וזה בעצם מה שחשבתי שתהנה לי, אני חייב רק לפתוח פה סוגראם ולהגיד משהו. אחד הדברים ש… זה ממש לקחת אותנו למקום אחר, לצד רגע אחר, רגע, להסביר משהו ונחזור לנושא.

למרות שזה קשור. אחד הדברים שהיו, שקשורים במה שדיברנו על הפריסלים והכל, מה בעצם נטעה את האנשים בפריסלים? למה אנשים רצו, ומעבר לדברים שאמרת, שיש להם את הוודאות, דברים כל מיני, אנשים ששווקו את הפריסלים, אני מדבר על כל החברים שלי וכל מי שעשה את זה, שהם שווקו את הפריסלים בעצם, הם קראו לזה פריסל. עכשיו, מה זה פריסל? פריסל זה מחירה מוקדמת, אז בעצם הם לא שיקרו, אלא מה? הם השתמשו במשהו שבתודעה שלנו, פריסל זה מחיר הנחה שקונים, זה מה שאנחנו רגילים.

אני אגיד לכם איצי, כשהוא משווק פרויקטים, מעבר לזה שהוא יושב ראש לשקעת המתווכים, הוא גם משווק פרויקטים, שיזם, כמעט כל יזם, שיוצא לפרויקט, שהוא עושה ליווי סגור עם בנק, בא הבנק ואומר לו בתחילת הפרויקט, תמכור חמישה אחוז מהדירות, עשרה אחוז מהדירות, תמכור קודם כל, אנחנו רוצים שתזרים כסף לקופה, בית, אנחנו רוצים לראות שבאמת אתה מוכר במחירים שאתה מצהיר עליהם, למרות שעשינו איתך תוכנית זה, ועשינו דוח אפס, ועשינו הכל ובדקנו, אבל דרשו, ואז מה היו עושים היזמים? היזמים היו באים לאיציק, שהעם שווק להם את הפרויקט, או למשווקים אחרים, ואומרים להם תקשיבו, אנחנו ניתן עכשיו, מי שקונה עכשיו ראשון על הנייר, ניתן עשרה אחוז נגיד הנחה על הדירה, חמש עשרה אחוז, תלוי איפה, ואנחנו מוכרים, ומי שקונה וזורם איתנו עוד הדירה על הנייר, עוד שאנחנו עושים רק, רק עושים הזמנה, שאתה מתחייבות על הפרויקט לפני שיש לנו היתר, בקשת רכישה, הוא יהנה מהנחה, וזה ווין ווין. מה שקרה בכל הפרויקטים של ה-10, 90, 20, 80, וכל הפטנטים האלה, זה לא פריסלים בשיטה הזאת, זה שיטת מחירה, שבאו ואמרו, אנחנו רוצים עכשיו על הדירה, אם היינו מוכרים אותה היום, אנחנו רוצים מיליון, היא תהיה שווה בעוד שלוש שנים, מיליון-מאתיים, אז אנחנו מבקשים על הדירה מיליון-מאתיים, ואנחנו מוכנים לתת את זה ב-20, 80, 10, 90. למה היזם היה מוכן לבטר על תשומות בנייה, היה מוכן לבטר על כל מיני דברים, זה שהוא כבר גילם את זה בתוך הסכום שהוא המציא, עכשיו, שהלכו לבנות בכל מיני מקומות חדשים, כל מי שהלך לבדוק מחירים, היה לו מה להשוות, זה לא המחירים שבשכונה ליד, או בזה, וכל היזמים וכל הזה עשו את אותו חשיבה, כולם חושבים אותו דבר, גם אם הם לא תאמו ביניהם, תאמו ביניהם את הדברים, אבל כולם חשבו אותו דבר, ואלו מחירים, אז זה לא הפריסל, הפריסלים, זה לא הפריסל שאנחנו מכירים כפריסל עם הנחה, שקונים אז עשר דירות הראשונות, זה פריסל, זו מחירה מוקדמת, נכון, זה גם פריסל, אבל במחירים החדשים שיהיו בעוד שנים, ואנשים לא הבינו שהם משלמים את המחיר העתידי, רק הם משלמים את זה מהיום, אני לא מדבר על כל הבלוף של אנשים שנכנסו לפרויקטים, ‫ולא יוכלו לעמוד בהם, זה סיפור אחר.

‫בואו נלך על הטוב, על אלה שכן יעמדו, ‫אבל זה הייתי חייב לפתוח כאן סוגריים. ‫עיציק, מה שאני לוקח, ‫אבל ממה שאתה אומר, ‫אני לוקח… בעצם, איך אמרת, ‫אתה מחזק את מה שאני באתי ואמרתי כאן, ‫זה שיהיה כאן את המצב הזה, ‫יהיה כאן את המצב הזה, ‫עם התוספת של המדעת, ‫עם חוסר כוח אדם, ‫עם ההתעסקות בבתים הישנים, ‫בהחזרת הישן והכול, ‫שיהיה לנו פחות בנייה חדשה, ‫יהיה לנו פחות בנייה לאלה ‫שרוצים עכשיו לקנות בתים חדשים, ‫והמחירים יעלו? ‫יש עוד דבט נוסף שלא נגענו בו, ‫וזה למעשה שוק דירות להשכרה. ‫אנחנו מדברים כרגע על אלפי אנשים ‫שאמורים לצאת מהבתי מלון ‫שהפנו אותם אליהם, ‫וכבר היום יש ביקושים גדולים מאוד ‫לדירות להשכרה, ‫אם זה בחולון, אם זה בר שבע, ‫בכל הערים שעותן נפגעו ברמת גן.

‫יש מחסור גדול מאוד בדירות, ‫אבל עכשיו המחסור הזה ‫היה אמור ללכת ולגדול. ‫יש הרבה מאוד פרויקטים ‫במסגרת של התחדשות עירונית ‫שאמורים לפרק ולהרוס את הבניינים ‫ולפנות את הדיירים ‫לדירות להשכרה לתקופת הבנייה. ‫נוסיפו לזה את כל אותם אלפי ‫מתפנים בגבות המלחמה.

‫הולך להיות ביקושים גדולים מאוד ‫לדירות להשכרה, ‫והמחרים בדירות להשכרה ‫יתנו קציצה מאוד מאוד גדולה. ‫אז השאלה שלי אליך, אתה יודע, ‫אחד הדברים, ‫הרי אתה יודע שאני מסביר לאנשים ‫למה לקנות בחולון ‫או למה לקנות באזורים ‫של ההתחדשות העירונית, ‫אני אומר להם, תקשיבו, ‫ברגע שמפרקים… ‫עזוב את המלחמה, רגע, ‫ברגע שמפרקים בניין של 200 דירות ‫או של 150 דירות, ‫וזה אנשים, בעלי משפחות, ‫שהם צריכים בעצם להישאר ‫בסביבה שלהם, בגלל שהם לא יכולים ‫לקחת את הילד לבית ספר אחר, ‫אז הם לא יכולים לעבור פתאום ‫לפיתח תקווה או פתאום לעיר אחרת. ‫אז אני אומר, ברור שעוד לפני הנושא ‫של המלחמה היה ביקוש… ‫הייתה צריכה להיווצר ביקוש עצום.

‫השאלה שלי, עכשיו שהביקוש רק עלה, ‫בגלל שעכשיו זה לא רק הדירות ‫של הפינוי בינוי מה שיורד, ‫אלא זה גם הפינוי… ‫כל המפעולים, ואמרנו, ‫הם לא יוכלו להמשיך לגור, ‫את אמרת את זה נכון, ‫אי אפשר להמשיך להחזיק אותם ‫בבתי מלון, זה לא ישרוד, ‫ראינו שזה גם לא עבד עם הפינויים ‫במלחמה בשבילי באוקטובר. ‫איפה יגורו כל האנשים האלה? ‫איפה יגורו כל האנשים האלה? ‫אז נכון, אולי חבר'ה מחולון ‫יוכלו לגור בבת ים, ‫בגלל שבבת ים הרבה מאוד מהדירות ‫הן דירות להשקעה, ‫וזה לא אנשים שגרים שם אינדיוזר, ‫אנחנו יודעים שזאת הבעיה שם. ‫אבל גם כשאתה מסתכל, ‫ואתה צודק במה שאתה אומר, ‫שזה יגרום לעלייה, אבל אני אומר, ‫מלא יגרום לעלייה, ‫ועכשיו יתחילו התורים לכל דירה, ‫בחולון, בפתח תקווה, בבת ים, ‫בכל המקומות האלה, ‫יהיו תורים על כל דירה, ‫ואנחנו נראה את מה שקרה ‫בתופעות בתל אביב.

‫אבל עכשיו אני מדבר על… ‫תכלס, איפה יגרו כל האנשים האלה? ‫אתה היום צריך לשקן ‫כמה אנשים נפלו בבת ים, ‫כמה אנשים נפלו להם בבתים בראשון, ‫כמה אנשים נפלו להם בתים בחולון. ‫איפה אתה משקן? ‫אני אומר לך, אני נסעתי, ‫אני הלכתי לראות דירות ‫ללקוחות שלי בחולון. ‫אומר לך, עצוב, אתה מסתובב, ‫אתה מסתכל על הדירות, ‫מרפסות, זאת אומרת, ‫אתה רואה מפורק הכול ובפנים ריק.

‫איפה הם יגרו? ‫איפה יהיה להציע להם? ‫אתה אומר עליית מחירים, ‫אבל לא יהיה בתים. ‫יהיה מלחמה על כל דירה ודירה, בהחלט. ‫כן, מלחמה מלחמה, ‫אבל בסוף צריכים לשקן את כולם.

‫אנשים יצטרכו לצאת גם לאזורים אחרים. ‫מי שהיום גאה ברמת גן ‫יצטרך לצאת גם לכפר סבא ‫וגם לרעננה וגם למקומות אחרים, ‫לא תהיה ברע. ‫אין מלאי הדירות הזה, לא קיים.

‫כן, זו בעיה מאוד מאוד קשה. ‫אני לא חושב ש… ‫אתה יודע מה? אני אגיד לך משהו עצוב. ‫אני לא חושב שבחשיבה ‫להתחדשויות העירוניות, ‫אתה יודע מה? לדוגמה, בחולון, ‫לקחו בחשבון, ‫ברגע שהם מורידים עכשיו, ‫הרי יש שם עשר פרויקטים, ‫עשרה פרויקטים בהעצה, ‫שהם מורידים עכשיו במכה אחת 1,000 דירות.

‫1,000 דירות זה משפחות ‫שצריכות לגור בחולון, ‫בגלל שהן… זה משפחות, ‫זה לא זוגות צעירים ‫שיכולים לגור בכל מקום, ‫זה משפחות שהילדים לומדים בבית ספר ‫והם צריכים לקחת אותם לבית ספר, ‫והם צריכים להשאיר אותם ‫בסביבה שלהם. ‫עכשיו הלכת כמה וכמה. ‫אני באמת לא יודע, לא יודע ‫איפה יגורו כולם.

‫תכל'ס, נגיד מחירים יישלמו יותר, ‫אבל איפה הם יגורו? ‫זה נסגר מדינתי להבין איך זה יקרה. ‫לא יישארו ברחוב, תלכי. ‫-מה? ‫לא יישארו ברחוב, אל תדאג.

‫-לא, אתה יודע מה? זה דווקא… ‫אני בטוח שלא יישארו ברחוב, ‫אבל אני לא רואה, לא רואה, ‫את הפתרון, אתה יודע מה? ‫תסתכל על כמה דירות ‫שעכשיו פונו בהר שבע, בסדר? ‫תסתכל בניבי זאב. ‫איפה יש לך בכל בהר שבע, ‫אלא אם כן אתה לא רואה, ‫איפה אתה לוקח אותם, זה, ‫במקום הסטודנטים בדלת וב… ‫אבל איך תיקח שם כבר גרים, ‫כאלה שלא יגורו בדלת ‫ולא יגורו בגימל? ‫איפה אתה לוקח אותם לגור בבהר שבע? ‫איפה הם יגורו? ‫אז אתה אומר אולי יש בנייה באופקים. ‫בסדר? אז יהיה להם לתקופת ‫הבנייה באופקים, ‫אבל גם שם הבנייה עוד לא הסתיימה.

‫אז אתה יודע מה יקרה? ‫אנשים ירוצים לקנות באופקים ‫לשיגידו שיש למי להזכיר, ‫אבל עוד חמש שנים יהיה להם בתים, ‫אז למי הם יזכירו? ‫אז אני אומר, ‫יהיה כאן איזושהי בעיה מאוד רצינית, ‫אין לי כל כך פתרון לתת לזה. ‫אבל אני… ‫-כן. ‫מה אתה אומר? ‫באחת המודל של השביעי ואוקטובר, ‫אנשים שנתיים במלון, ‫מה, היו במלון? ‫בסדר, אבל אתה יודע, ‫זה לא פשוט, זה פה משפחות.

‫זה לא פשוט, זה לא פשוט, ‫וזה גם לא פשוט למדינה. ‫המדינה אף פעם לא נגמרה כסף, ‫זה לא העניין, זה ברור שלא פשוט, ‫שום דבר לא פשוט, אבל אתה יודע, ‫בסוף יש ירוצים, נו, זה החיים, מה לעשות? ‫כן. ‫טוב, בואו נחזור לעניין שלנו.

‫השאלה, מה זה אומר מבחינתנו? ‫אנחנו היום נמצאים, ‫רוצים לקנות נדלן, ‫אנחנו רוצים לפתח את עצמנו, ‫אנחנו רוצים לחשוב על דירות למגורים, ‫אנחנו רוצים לקנות דירות להשקעה, ‫אנחנו שוקלים עם זה, נכון. ‫והשאלה, איפה זה תופס אותנו? ‫איפה זה מחזיק אותנו? ‫אלה שרוצים לרכוש את הנדלן. ‫עוד דיברת על מחירי הזכירות ‫ואתה יודע מה יקרה להם עכשיו? ‫כן, אבל זה זמני.

‫זמני? ‫לא יודע אם זה כל כך זמני, ‫עד שכמו שאתה אומר, ‫יחליפו כל כך הרבה אנשים, ‫הם חלקם הגדול… ‫גם אם זה חמש שנים, רפי, ‫גם אם זה חמש שנים, ‫וחמש שנים אני אקבל זכירות טובה, ‫עוד פעם, ‫אני רוצה להגיד לך עוד משהו. ‫בסוף אנחנו בני אדם, ‫אנחנו לא יכולים לבקש מבן אדם ‫שגר בחולון, שהזכירות שם, נגיד, ‫על דירה שלושה חדרים טובה ‫היא 5,000 שקל, ‫אתה לא יכול לבקש מנו 7,000 שקל. ‫אבל אני אחדש לך… ‫-מה? ‫אני אחדש לך, אני כבר מתחיל לראות, ‫כל כך אני מקבל הודעות, ‫וכל מיני קבוצות, המחירים עלו ‫במעלים, ב-30-40 אחוז.

‫שמע, האנשים נצלים הצו, ‫בוא, זה עצוב, כן, אבל בסדר. ‫בסדר, אני חושב שעלו לרמה ‫של 6,000 שקל, ‫עוד פעם, אנשים ינצלו את זה, ‫אבל תזכור, בסוף… ‫בסוף גם אנשים צריכים להביא ‫את הכסף הזה מאיפה שהוא, לשלם את זה. ‫וזה לא פשוט, זה לא שפתאום ‫האנשים כולם יתעשרו, ‫אני פוגש אותם, גם אתה פוגש אותם, ‫ואתה יודע את היכולות של האנשים ‫בסביבות האלה, ‫ואת המגבלות של היכולות שלהם.

‫בסוף הכיס ידבר, אז נכון, ‫אלה שיהיה להם יותר אפשרות, ‫יהיה להם יותר קל למצוא, ‫והם ישלמו, כמו שגם איציק אמר, ‫שהמחירים יעלו, וגם אתה אמרת. ‫שמע, יכול להיות שהמדינה תבוא ‫ותבנה מודל ‫שבמקום לאפסן אותם בבתי מולון, ‫תסתכב בספסות של שכר דירה, ‫ואיך אתה יודע? ‫-בסופו של דבר. ‫בסדר, אבל גם אם היא תיתן להם ‫שכר דירה ותספסל שכר דירה, ‫עוד פעם, השאלה לאיזה מחירים זה יעלה, ‫אבל עוד פעם, צריך לזכור, זה זמני.

‫אז תקבל, למשך חמש שנים הקרובות, ‫עד שישקמו את הבניינים האלה, ‫תקבל עוד 20-30 אלף שקל. ‫זה יחזור, אבל המצב יחזור, ‫זה לא פור לייפט, כן? ‫בסוף השוק יחזור לעצמו, ‫וצריך לקחת את זה בחשבון. ‫אבל אני אעבור את הפתרונות.

‫-חמש שנים זה עבור זמן. ‫אבל אני אעבור את הפתרונות. ‫-מה אתה אומר? ‫חמש שנים זה הרבה זמן, ‫אתה יודע, למשקיעים.

‫המשקיעים יכולים לעשות ‫אתך לקופה בחמש שנים, ‫ועוד חמש שנים למכור, זה הרבה זמן. ‫כן, עוד מישהו רוצה להביע ‫את דעתו? ‫אחי. ‫-אבי? ‫כן, אבי שייק.

‫אפשר להביא קצת אופטימיות לחדר? ‫לחמוד היום הולדת? ‫קודם כול, התחלנו ביום הולדת, ‫אתה לא היית פה, באת מונחה. ‫אה, הפסדתי, חשבתי שאתה… ‫-אז הנה, אבא שלי, ‫לא התחלתי בזה, ואבא שלי גם ‫לא היה בחלק הראשון, ‫לא אמרתי שברוך השם, חגגנו. ‫אומנם הייתי צריך להיות הרגע ‫באטונה, וכמובן, ‫הטיסה בוטלה והכול בוטל, ‫אני חייב רק להגיד לכם, ‫אני חייב להגיד לכם, בלי קשר, ‫כך ראים כבר אמרת, ‫הזזת אותנו טיפה מהנושא, ‫אני הזמנתי מלון באטונה, ‫שהוא בלי אפשרות ביטול, ‫אני כתבתי להם בתחילת המלחמה, ‫ברגע שגם קיבלתי הודעה, ‫מיד קיבלתי על הביטול של הטיסה, ‫כתבתי להם שבגלל מצב המלחמה ‫אני לא אוכל להגיע, ‫ואני יודע שעשיתי בלי ביטול, ‫אבל אני אשמח אם הם יוכלו ‫ללכת לקראתי, הם כתבו לי שהם ‫שומרים לי את הכסף בקרדיט, ‫ועד סוף השנה, ושאני אבוא ‫מתי שאני רוצה, ‫ושאני אדאג לעצמי, ושאני אשמור ‫על עצמי ועליי ועל המשפחה, ‫וכתבו מילים חמות, ואחרי כמה ימים ‫קיבלתי עוד מייל, ‫ושאלו איך אנחנו מסתדרים, ‫ואם הכול בסדר ואם הכול טוב, ‫וזה מלון הסטור באטונה, ‫ואני יכול להגיד לכם גם ‫שהזמנו מקומות למועדון ולאיזו מסעדה, ‫ושהודעתי להם שאנחנו לא נבוא ‫ואני מבטל את ההזמנה, ‫אמרו שהכול מובן והם יסמכו ‫לראות אותנו בעתיד, ‫ורק שנשמור על עצמנו בינתיים ‫ונעבור בשלום, ‫וזה היה מאוד מחמם לב, ‫והיחידים שלא החזירו את הכסף, ‫זה אלה של הטיסות, ‫זה כל האקספלורר האלה, ‫אז תחשבו איפה אתם קונים, ‫שאתם קונים כרטיסים, ‫עשו כל מיני קונצים, ‫אבל גם הם יחזירו את הכסף בסוף, ‫אבל יש רגעים שמחממי לב, ‫אז חגגנו במקום זה, ‫ואשתי כאן עשתה לי, ‫הנה אבא שלי יכול לספר לכם, ‫עשתה כאן ארוחה כעד המלך ‫עם הרבה פינוקים ביום שישי, ‫והיו כאן המשפחה, ולמחרת ‫הנכדים עשו לי הוגה עם הבת שלי, ‫והכול היה יפה ונחמד, ‫אז זה יותר כיף.

‫והנה אני איתכם פה ‫עם החברים שלי, ‫אז אני מרגיש שהכול מושלם לי ‫ולא מבאס אותי שאני לא ביוון, ‫אז זה לגבי האופטימיות, ‫ואני אגיד לכם… ‫איפה ההפתעה? אמרת שיש ‫הפתעה, צחקי. ‫מה? ‫-אמרת שיש הפתעה, איפה ההפתעה? ‫אני בניתי עליך, ‫תכף אנחנו, זה… תקשיב. ‫אה, נו.

‫אני רק אומר דבר אחד, ‫אם רצית אופטימיות, ‫אז אני אגיד אופטימיות. ‫האופטימיות נובעת, ‫האופטימיות נובעת ‫מהתנהלות נכונה, ‫אם אתה מבין מה קורה בשוק. ‫האופטימיות אומרת שאם אני מבין, ‫הרי ידע זה כוח, ‫הידע זה הכוח, וזה אומר שאם אני ‫מבין את המשמעות של כל הדברים ‫שקורים מסביב, בין אם זה לטוב ‫ובין אם זה לרע, ‫וכל הדברים שדיברנו עד עכשיו, ‫שאיציק אמר, שרפי אמר, שאני אמרתי, ‫השורה התחתונה זה שאם נפעל נכון, ‫אנחנו נעשה טוב לעצמנו בשוק הנדלן.

‫זה אומר שני דברים. ‫זה אומר שאם אנחנו אנשים שרוצים ‫לקנות דירה למגורים, ‫טוב נעשה אם נקנה אותה היום. ‫אולי נשנה את התוכניות שלנו, ‫אולי לא נקנה דירה יד ראשונה, ‫אולי נקנה, היום עשיתי ייעוץ לזוג, ‫ומישהו, דווקא זה כיף היה, ‫מישהו שמהראשונים שקניתי לו דירה, ‫לפני 14 שנים, אני חושב, ‫והגיע אליי היום, ‫הייתה לנו פגישת ייעוץ בבוקר.

‫איך מתקדמים קדימה? ‫אז ודווקא שיניתי לו כיוון, ‫כוונה לקנות עוד דירות להשקעה, ‫לקנות בית למגורים. ‫ושלחתי אותו לשורה בית, ‫בגלל שזה הזמן, ‫זאת אומרת, ‫לפני שמפספסים רכבת וזה, ‫אז אם אנחנו יודעים את התנאים ‫ואנחנו נשמע ונבין מה הולך לקרות, ‫אז אולי נלך עכשיו ‫ונעשה קצת שינוי בתוכנית, ‫אז נקנה קצת דירה שונה, ‫נקנה משהו שאולי יקדם אותנו ‫ויקרב אותנו לרכישה, ‫שאנחנו רוצים לגור ברכישה העתידית. ‫זה אומר שאם אנחנו רוצים ‫לקנות דירה להשקעה, ‫ונקנה היום, אז לא נקנה דירה ‫ב-2080, 1090 או כל ההגדות האלה, ‫וכבר סיפרתי לכם את הבעיה ‫ואת הדברים שזה עדיין יכול להשפיע, ‫סיפרתי לכם על מה שקרה בלוד.

‫אז… ונקנה חכם, ‫ונקנה במקומות שאנחנו מבינים ‫שיש שם הביקוש ויש שם צורך, ‫ואולי נהנה, כמו שרפי אמר, ‫מאזכרה בהיותר גבוהה ‫וקצת נחזיר יותר כסף הביתה, ‫אם הקנינו באזורים שיש להם השפעה. ‫אז אנחנו נעשה טוב לביתנו, ‫נעשה טוב לביתנו. ‫ואתם יודעים, גם בנושא של הטילים, ‫תזכרו שאם למשל, ‫נגיד נפלו הטילים בחולון ‫או בבת ים, ‫באיזה אזורים, שעכשיו יחדשו אותם, ‫ואם נקנה ליד, אם נקנה ליד ‫הבתים האלה שנפלו ‫ועכשיו יבנו שם פרויקטים חדשים, ‫נקנה שם דירות ישנות, ‫גם אם כרגע הם רק בתוכניות העתידיות, ‫אבל נבנה לידם פרויקט חדש, ‫אז כנראה נעשה טוב לביתנו ‫ולהשליאת פרויקטים חדשים, ‫המחירים גם עולים, וזה גם משפיע.

‫אז אנחנו צריכים להבין ‫את הדברים האלה. ‫אז האופטימיות אומרת, ואני חושב ‫שזה מביא אותי קצת לסיכום של הדברים, ‫האופטימיות אומרת ש… ‫הנה ההפתעה, רפי, ‫שכל מי שיעשה היום שיקולים נכונים, ‫חשיבה נכונה, ‫ואחד הדברים שצריכים לקחת בחשבון, ‫היום, ואני אומר את זה כבר כמה זמן, ‫אבל היום יותר מתמיד, ‫היום אי אפשר לבוא ולראות מה מותן ‫ולהגיד, אני קונה. אין דברים כאלה.

‫מי שלא עושה תוכנית מסודרת, יסודית, ‫הולך ובודק, ובודק את המשמעויות, ‫שומע את הדברים שאני אמרתי עכשיו, ‫שומע את מה שאיציק אמר, ‫שומע את מה שרפי אמר, ‫שומע את כל הדברים, ‫ומבין וחוקר את השוק ‫ועושה את הדברים נכון, ‫ורק אז קונה, כל מי שיעשה אחרת, ‫אלא אם כן יש לו איזו השגחה מיוחדת ‫ועל אימורים הוא זוכה, ‫אז הוא יצליח, ‫זאת אומרת, הוא יצליח ‫רק במצב הזה. ‫אנחנו צריכים לזכור, ‫ואתה בן אדם דתי, ‫אתה יודע שאנחנו לא מאמרים, ‫וגם כשאנחנו באים לכבוש ברוך הוא ‫ובתפילת בוקר, אומרים לו, ‫תן לנו ותעזור לנו. ‫אחד הדברים שהוא שואל אותנו, ‫ואנחנו אומרים לו את זה מיד, ‫תראה מה אנחנו נעשה ‫כדי שאתה תיתן לנו את זה.

‫בואו נראה לך את ההשתדלות שלנו ‫כדי שהדברים יקרו. ‫וההשתדלות זה לא רק התפילה. ‫התפילה זה חלק מההשתדלות, ‫ההשתדלות זה העשייה.

‫כדי שהוא אומר לך, הקדוש ברוך הוא, ‫הוא אומר לך את זה, ‫לך ותעשה את ההשתדלות ‫כדי שהדברים יקרו. ‫היום ההשתדלות צריכה להיות ‫הרבה הרבה הרבה יותר גדולה ‫והרבה הרבה יותר מסודרת, ‫וצריך לקחת דברים להבין, ‫וזה הסיבה שעשיתי את הזום היום ‫בגלל שאני חשבתי פתאום בעצם ‫מה אמרתי לפני שלושה שבועות, ‫ודברים השתנו, דברים השתנו. ‫כי שפתאום יש לנו בניינים שנערסו, ‫אז צריכים לעתקן את החבר'ה, ‫צריכים לעתקן את המחשב שלנו בראש, ‫שיבין קצת את הדברים, ‫ולא זה יגיד, רגע, עכשיו יהיו בניינים ‫חדשים, אז אנחנו הולכים להעלות מחירים, ‫אלא להבין באמת איך זה ישפיע ‫ומה זה יעשה.

‫אז זו הנימה של האופטימיות. ‫ואני אוסיף קצת אופטימיות. ‫-יאללה.

‫לפעמים יש בלאגן בבית, אתה יודע, ‫וסוחבים, ‫ואז פתאום יש בלאגן עוד יותר גדול, ‫אתה יודע, פתאום נופל איזה ערון ספרים, ‫ואז אתה כבר מסדר, ‫אתה מתחרה על כל הבית. ‫אני אומר, הבלאגן שתרע לנו ‫עם המלחמה והבניינים שכרסו ‫וכל הדברים האלה, ‫זה אומנם יוצר מחסור זמני ‫של דירות, מאוד דירות, ‫בכל הארץ אולי אלפי דירות. ‫-אלפי דירות.

‫אבל הרבק הזה שזה יכניס ‫את הוועדות, את הקבלנים, ‫את הפוליטיקאים, את כל השוק, ‫יכול להיות שזה יצליח לפצות ‫על ה… נקרא לזה, על החוסר. ‫כי בעצם זה יכניס אותנו ‫לאיזו טלטלה מסוימת, ‫גם את הוועדות וגם את הקהל, ‫אולי אפילו הקבלנים יהיו קצת פחות, ‫סליחה, לביתו יחסדירים, ‫ויזכימו להרוויח קצת פחות ‫בשביל לשקם את המדינה. ‫ואנשים יכנסו פה לאיזושהי ‫אווירה של בניין הארץ, ‫כמו שאתה רואה את זה ‫במודעות אפילו, ברחובות, ‫לבנות, לשקם.

‫זה לא אווירה של בוא נרוויח כסף ‫על חשבון הטילים. ‫זה אווירה של בוא נבנה ‫את המדינה ביחד. ‫והמשבר הזה הוא הזדמנות.

‫ויכול להיות שדווקא ההזדמנות הזאת ‫תדרום לעודף דירות ‫ולעודף, וכתף על כתף. ‫אולי אפילו ההתיישבות ‫היא תוכל לפרוע קצת, ‫ויהיה לנו קצת יותר מאחזים, ‫ואנשים ילכו לגור ‫בכל מיני מקומות וחורים. ‫ואולי אפילו, אתה יודע, ‫כמו שאומר, על הבייביבון, ‫על הבייביבון, אולי כל מיני רווקים ‫ורווקות שלא כל כך היו בטוחים ‫שהם רוצים זוגיות, ‫פתאום יקבלו מצב רוח, ‫וכן להתחתן וכן לבנות בית, ‫והתאחדו, ששניים שגרים מבודדים ‫התאחדו ביחידה אחת.

‫ויכול להיות שיהיה דווקא אפקט… ‫אני לא אומר שהמחירים ירדו ‫בגלל זה חלילה, ‫אבל האפקט לא יהיה כזה מלחיץ ‫וכזה כודר כמו מה שזה נשמע. ‫כן, אבל מצד שני, אתה צריך לקחת ‫את כל מה שאמרתי, ‫שבסוף המשאבים הם מוגבלים. ‫בסוף המשאבים הם מוגבלים, ‫ובדיוק על זה דיברתי.

‫כאילו, זה בדיוק ממה שאתה אמרת ‫עכשיו פחדתי. ‫אני פחדתי מהמצב שאנשים יחשבו ‫בדיוק את הדברים שאתה אמרת, ‫שעכשיו אנחנו נראה בנייה ‫ואנשים יבינו, ‫וגם אתה יודע, עכשיו יהיה יותר ‫ביקוש לדירות עם ממד, ‫אז כדי שאנשים יבינו ‫מה המשמעות של ממד ‫ולא לרדת למקלט ‫או לא לעמוד ב… ‫היה הבדל בין זה שאני נכנסתי פה ‫לממד בבית שלי ‫לבין אנשים שנאלצו לשבת ‫בחדרי מדרגות ‫או לרדת למקלטים והכול, ‫וראינו את המשמעויות. ‫אבל עדיין, עדיין, ‫היא תהיה לנו בעיה ‫בגלל שכרגע המשק יצטרך לפעול ‫ולתת את רוב המשאבים שלו, ‫רוב המשאבים שלו, ‫שזה כוח אדם וכסף וכלים וכלי עבודה ‫וכל מה שקשור בהקמת פרויקטים, ‫ותכנון, כולל ועדות התכנון, ‫לשיקום הקיים.

‫לשיקום, תשמע, נפלו טילים ‫במקומות משמעותיים, ‫בריכוזי אוכלוסייה, ‫ואנחנו ראינו רחובות שלמים, ‫אתה יודע מה? עד שאתה לא הולך ‫לראות את זה בעיניים, אתה לא מאמין, ‫רחובות שלמים שעומדים זה, ‫עומדים כמו בסרטים שאנחנו רואים, ‫שהכול נטוש ומסתובבים כזה גללים ‫של עצים וספרים ואסון נאומי. ‫אלפי בתים עומדים עכשיו ‫שצריך להחזיר אליהם תושבים, ‫והכול ילך לכיוון הזה. ‫זה היום ב-first priority, ‫זה העדיפות הלאומית עכשיו, ‫לשקן חזרת האנשים בבתים שלהם.

‫זה לפני לשקן אנשים בבתים חדשים ‫שהם קנו עתידי, ‫זה אנשים שגרו ‫והם צריכים לשקן אותם איפשהו. ‫ומצד שני גם צריכים, אתה יודע, ‫כל אלה שקנו והתחייבו ‫והצטרכו לגמור להם את הבתים, ‫ושהם יצטרכו בעוד שנתיים, ‫שלוש, זה, למסור. ‫שמע, היום דיבר איתי, ‫היום דיבר איתי איזה? ‫דיבר איתי מישהו שהוא מדבר איתי ‫על זה שהוא רוצה להיכנס לפרויקט.

‫אתה יודע מתי אמרו לו מסירה? ‫הולכים עכשיו. ‫עוד, בטווח של שנה אמרו לו, ‫יש אתר להתחדשות העירונית. ‫מתי אמרו לו מסירה? ‫מתי הם מתחייבים מסירה? ‫עוד שבוע, עוד שנה, גג, ‫הם מתחייבים לאתר בנייה.

‫מתי מסירה של פרויקט? ‫שבע שנים. ‫היזמים מפחדים להתחייב, ‫אין להם איך לבנות. ‫שבע שנים לוקח לבנות פרויקטים? ‫שבע שנים? ‫מרגע ש… שש שנים, ‫אתה אומר, מהרגע שיש לך אתר? ‫שאל את אבי גולדברג, ‫שאל אותי, אני בניתי.

‫שנה, שנה וחצי, שנתיים. ‫בסדר? אבל שבע שנים? למה? ‫אנחנו אומרים ש… ‫-אנחנו יודעים שלא יהיה להם ‫איך לבצע. אנשים יודעים, ‫גם אם הם יקבלו את האתר, ‫אין להם איך לבצע.

לא יהיה להם ‫כלים, לא יהיה להם קבלנים, ‫לא יהיה להם קבלני ביצוע, ‫לא יהיה להם כוח אדם. ‫יכול להיות שגם החומרים ‫יעלו להם הרבה. ‫אנחנו שמענו מאיציק שמסביר לנו ‫את עליית המדעת, ‫הם ימשיכו את זה.

‫-אנחנו לא יודעים. ‫יכול להיות שהמדינה תיכנס למצב רוח ‫ותביא פועלים ותכניס את היד לכיס ‫ותעזור לתחום הזה. ‫-אבל אתה שכחת עוד משהו.

‫המלחמה הזאת עלתה עשרות מיליארדים. ‫אתה חושב שהמדינה תעזור לך ‫במשהו? צא מהסרט. ‫היא עוזרת לעצמה, ‫היא לא עוזרת לי.

‫אבל המדינה לא עוזרת. ‫אין לך… תקשיב, ‫אני לא נכנס לפוליטיקה, ‫ואני אומר לך, ‫אין לך כאן נהגה כלכלית ‫שיודעת בדיוק… ‫אם יושב בקיסר אוצר בן אדם ‫שלא למד ליבה, ‫זה דבר שלא הגיוני. ‫אני לא מדבר… ‫אותי לא מעניין אם אתה יודע ‫שאני חי עם חרדים, ‫לא מעניין אותי חרדי או לא, ‫לשיש אנשים חרדים יותר ממולחים ‫ויותר כלכליים ממי אחרים.

‫אבל זה בן אדם שהוא לא מבין בכלכלה, ‫והוא מנהל את הכלכלה שלנו, ‫והכלכלה הכי קשה שהיא מלחמה, ‫מי ייתן לך? מאיפה הוא יביא את הכסף? ‫הוא צריך להחזיר כסף לביטחון. ‫אתה יודע כמה עלה המלחמה עם איראן? ‫עזוב את הנזקים בארץ. ‫אתה יודע כמה עלה הנזקים באיראן? ‫ביבי יודע גם… ‫-אתה יודע כמה עלה כל מטס? ‫כמה עלה כל מטס של 100 מטוסים ‫שטסו לאיראן? ‫אתה יודע כמה זה עלה? ‫הכול נכון, העוצמה הכלכלית ‫של ישראל התחזקה.

‫הכוח הפוליטי שלה, ‫הזמנות שיגיעו. ‫לא הכוח הכלכלי, ‫מה שהתחזק בארץ זה הכוח הפיזי. ‫הכוח הכלכלי שלנו נפגע.

‫והוא נפגע עוד יותר, ‫ועכשיו צריך להילקק את הפצעים, ‫וצריך להחזיר את הכוחות לצבא, ‫וצריך לקנות נגמשים חדשים, ‫וצריכים לקנות מטוסים חדשים, ‫וצריכים לקנות פגזים חדשים, ‫וצריכים לקנות… אתה יודע ‫כמה עולה כל טיל שזורק מטוס? אתה יודע כמה עולה לירד כתבם? אתה יודע כמה עולה כל טיל חץ? אתה שמעת את המספרים? אתה מתעלף. אמריקה לא תפנק. כמה היא תפנק? כמה היא תפנק? מה, אמריקה לא מלקקת קצה אם אתה חושב שהמצב של הכלכלה בארצות הברית הוא טוב? אל תראה טראמפ שיש לו שערות של בחור צעיר.

מה אתה חושב שהכלכלה בארצות הברית היא כלכלה פורחת? אולי פורח לבאזוב כשהוא מוציא 50 מיליון דולר על חתונה. זה אולי בודד, התקלה בארצות הברית לא טובה. אבל תקח את הסכמה, אברהם, תראה לך שיבואו לפה ערימות של פועלים ערבים בזיל הזול, מסכמי אברהם המחודשים.

יכול להיות שלנו אחלה כוח עבודה זול. ערבים? זה הגאולה שלך? שיבואו פה כל הערבים? מאיפה תביא ערבים? מאיפה תביא ערבים? מאיפה תביאים? מעזה? תחתוך את ההתמכרות הזאת, תחתוך. תקשיב, היו זמנים, היום, היום, אתה מוכן שיסתובבו לך ערבים מעזה באיזה? בשכונה שלך? אתה תגיד משהו שאתה לא רוצה להגיד.

אתה לא מוכן. אתה לא מוכן. אתה מוכן שערבים מג'נין, פה מטולקארי מסתובב לך בכפר? הם יבנוו את עקו החדשה ויבנוו את כסיף ואת חירן ואת כל המקומות האלה, והשאר יבואו אלינו לבנות את פרישון לציון ואת בת ים ואת הכל.

הרי ככה זה יעבוד. אתה צודק. אבל חבל שזה לא נכון.

אני אומר, בוא ניתן את האופציה, אני לא אומר שזה ככה יהיה, אני אומר, בוא נלך לישון שמחים. בוא תקשיב, אנחנו נלך לישון שמחים, ושאנחנו אומרים דבר אחד ואני רוצה לסכם. אנחנו נלך לישון שמחים בגלל שאנחנו אנשים אופטימיים, ואם אנחנו מבינים, אז אנחנו נדע איך להתנהג בשוק, ואנחנו נדע איך לעשות את הדברים נכון, והיום התפקידים שלכם כמוך, של כלכלת משפחה, הם מאוד מאוד חשובים, וצריכים אנשים כמוך, שיאנחו אנשים איך לשרוד בתקופות הקיימות, ואיך לחיות בתקופות הקיימות, ולקחת את אלה שמאוד מבולבלים, מאוד מבולבלים, ועושים שטויות והם בלחץ, ולהוביל אותם יד ביד לחשיבה נכונה, לכלכלת בית נכונה, זה הדברים שלכם, לכם יש היום תפקיד מאוד מאוד חשוב, אבישי.

והתפקיד, התפקיד של המתווכים, כמו איציק, וכמו איציק לוי, זה לקחת את האנשים, ולקנות להם את הדברים המתאימים להם, ולדאוג שהם יקנו את הדברים הנכונים, ולהביא להם את זה במחירים הנכונים, ולהסביר להם את מה שאני הסברתי להם פה, והתפקיד של יועצי המשכנתאות, זה ללכת ולעשות להם, לאנשים, את התוכניות הכלכליות שהם יעמדו בהן. אם כל הדברים האלה יקרו, אם כל הדברים האלה יקרו, אז לפחות אנחנו יודעים שנעבור את התקופה הזאת בשלום, שלא יהיו אנשים שמכניסים אנשים לפרויקטים שהם לא יכולים לעמוד בהם. זה מה שאני רוצה שיקרה.

זו הסיבה שאני בא, ואני לא מקבל כסף על זומים, ואני לא מקבל כסף על פודקסטים, ואני אומר כל היום וצועק את דבריי, וצועק את המסר שלי, ולשמחתי, יש אתכם פה, שאתם משתתפים איתי ועוזרים לי, ואנחנו מעבירים את המסרים, שאנשים יקשיבו, ואנשים יעשו נכון, ואם בעצם אנחנו מעבירים את המסר, אז האופטימיות הוא שמי שזה, ואמרתי את זה קודם, שמי שיקשיב לנו, ומי שלא ירוץ לעשות טעויות, ומי שיפעל בהתאם למה שאמרנו פה, הוא ישרוד גם את התקופה הקשה והמיוחדת הזאת, וזו האופטימיות, וזה מה שאני רוצה שיקרה, ואין לי מסר אחר להגיד. וזהו, וזהו. תודה רבה.

זה נכון, נפתחתי כושר הבריאות בירושלים, נפתחתי, הייתי צריך לפתוח איזה קורס מיוחד, כנראה שזה לא בדיוק, הספקתי להתעסק עם זה. אנחנו, עוד יש לנו הרבה דרך ביחד. בשנה הבאה בירושלים הבנויית, אחי.

גם זה בעזרת השם. כן, יש עוד מישהו שרוצה ככה להגיד דברים לסיכום. איציק, אמרתי, איציק אלייטים, אמרתי הכול.

אין לי אחד, רק שאני יכול להגיד לך שבמחירי ההסתירות במודיעין, בירה במודיעין להסגרה, נשארת בדיוק דקה על המדף. כן, כן, ושמע, תהפכתם להיות עיר ביקוש, אחת הערים המובילות בישראל, אין מה לעשות. אולי זה יתרום גם לפריחה של בית של לוד, מי יודע? הצורך עכשיו בדירות, אולי זה יציל שם את המצב.

בואו נדבר על זה, נחשוב, אולי נעשה על זה פרק מיוחד. חברים, אני מאוד מודה לכם, מאוד מודה לכם. אתם המתנה הכי גדולה, חוץ מהמשפחה שלי.

אתם מתנה ענקית שלי, שיש לי בגילי, ואני חושב שאני בגילי הצעיר, אני עוד נאחל לעצמי הרבה שנים. אז אתם המתנה, אחת המתנות שלי, שיש לי אנשים כמוכם, שכיף לי להיפגש איתם, וכיף לי להקדיש להם את הזמן שלי, וכיף לי, ואשתי שרואה שאני נהנה, אז ככה נותנת לי את הספייס לשבת בערבים, ואפילו לפוס לה את הפינת אוכל בחלק המרכזי של הבית, ולעשות את המפגשים החשובים האלה שמעבירים מסרים כל כך גדולים. אז תודה רבה לכם שאתם יחד איתי.

לילה טוב, המון מזל טוב. תודה לך. לילה טוב.

תודה רבה. להתראות. שיהיה לכולם לילה טוב.

תודה, צחק, ביי ביי. ביי ביי, לשבת שלום, עדנא. תודה, ביי ביי.

ושאלה שלי? אה, אתה לא ביקשת? יאללה, צ'אל, אני אתך, אני אתך. אני כתבתי, אני כתבתי אותך. לא, לא ראיתי, לא ראיתי, סליחה.

לא, לא כתבתי, אה, הנה, כן. צ'אל, נו, אנחנו עדיין פה, אתה ואני. ‫פרידה צ'ארי.

‫הנה, אבי גם נשמע, צ'אלי. ‫כן, כן, אז אני שואל שאלה. ‫בעצם אתם פה מדברים על זה ‫שבעקבות המלחמה ובעקבות הארץ ‫יהיו פחות התחלות בנייה, ‫ובעצם כל הכוחות של הנפא בנייה ‫מה יופנו לסיכום הנזקים ‫שנגמרו על ידי מלחמה.

‫אז רציתי לשאול, ‫למה אף אחד מכם לא חשב על זה ‫שבעצם יש איזה פתרון שיותר ישראלים ‫ירחו לעבוד בענף הבנייה? ‫אם יותר ישראלים יעבדו בענף הבנייה, ‫אז יהיו יותר בניים, ‫יותר פעולי בניין, ‫ואז אי אפשר באותו זמן ‫גם לשקם את הבניינים ‫שנעשו במלחמה? ‫-תשמעו לי, בואו אני אענה לך. ‫בואו אני אענה לך. ‫-כן, כן.

‫בתקופת הקורונה עשיתי איזה זום ‫עם מישהו, היו 200 איש, ‫והתחלתי לדבר על המחירים ‫ועל ההשפעות והכול, ‫וקפצה שם איזה מישהי, ‫והיא מסתבר בת של איזו אושייה ‫במעולם הקבלנים, ‫שהוא בזמנו לקח חבר'ה צעירים ‫ונתן להם הענקים, דאג לזה, ‫והיא אמרה, מה? ‫הנה, אבא שלי מצא, עשתה פתרון, ‫וגרם לזה שחבר'ה ‫ירצו לעבוד בענף הבנייה. ‫עכשיו, בקהל היו, בואו נגיד, ‫מתוך 200 איש היו 90 אחוז ‫חבר'ה ביני 20 עד 30. ‫אמרתי לה, בואו אני אראה לך משהו.

‫והיו גם ערבים וגם יהודים, בסדר? ‫אמרתי, עכשיו אני מבקש, ‫יש פה 200 איש, ‫אני מבקש ברמת יד, ‫כל מי שעכשיו אני הולך לתת לו, ‫אני עכשיו הולך לקחת אותו ויפועלים, ‫אם אני משלם 15 אלף שקל לחודש ‫למי שיעבוד כפועל בניין בכל העבודות, ‫אני משלם 15 נטו, מי מגיע לעבודה? ‫כמה הצביעו? ‫אפס. ‫-אפס. ‫אז השאלה שלך מצוינת, ‫אבל תקשיב טוב, ‫אין לנו מי שיעבוד.

‫הילדים שלך לא רוצים לעבוד בבניין, ‫הילדים שלי לא… ‫הילד שלי עובד בבניין, ‫אבל הוא מהנדס, אז הוא מפקח בניין. ‫וילדים אחרים, ‫היום אף אחד לא יעבוד, ‫היום הולכים להייטק ‫והולכים לשמייטק, ‫הנה, הבחור הזה עשה עכשיו ‫אקזיט 80 מיליון דולר, ‫אנשים היום מחפשים ‫את העבודות הניקיות, העבודות הזה, ‫אף אחד לא הולך להרים בלוקים ‫ואף אחד זה, ‫חוז מאוד קטן, ‫מוכנים ללכת להילחלך. ‫אתה יודע מה? ‫למה אתה הולך על זה? ‫היום אתה נכנס לבתי קפה, ‫אתה רואה את בעל בית הקפה ‫ממלצר לך, ממלצר לך.

‫אתה אומר, למה אתה ממלצר? ‫הוא אומר, אין לי עובדים, ‫אנשים לא מוכנים לעבוד. ‫אנשים, זה, אתה רואה אותם היום, ‫אין להם אנשים שהשתפו להם כלים, ‫אתה רואה בתי קפה נסגרים ‫בגלל שאין להם כוח אדם ‫שמוכן לעבוד עבודה פיזית. ‫אז השאלה שלך היא… ‫-אתה אמר, כולם רוצים להיות… השאלה שאתה מציינת, אבל אין מי שירצה לעבוד, ואני אגיד לך יותר מזה, גם אם יש מישהו שהולך לעבוד ויש כמה צדיקים שהולכים לעבוד בבניין, אחרי שבוע הם נהיים קבלנים.

הם עוד לא בירים ובלוק והם נהיים קבלנים. בגלל שכולם רוצים להיות מנהלים. אז זה המצב שלנו, בגלל זה ככה נראה המסך שלנו.

אף אחד לא רוצה להיות פועל. בדיוק. אף אחד לא רוצה להיות פועל.

ואז הנה התשובה בגוף השאלה, אז למה אתה שואל, הנה התשובה אצלך. נכון, אבי? מאה אחוז. עכשיו שיפסתי תשעה חודשים איזה נכס, והבאתי כמה פעמים יהודים שיעבדו.

זה היה בדיוק מה שאמרת, זה חיילים אחרי צבא, שכאילו יש להם כוח, או רוצים יומיות של 600 שקל, שכל מה שהם יודעים לעשות זה לסחוף דברים. הם לא יודעים לעשות כלום, לשים בלוק הוא לא יודע. אז נתתי להם, וזה היה פשוט נורא.

אני בחיים שלי לא חשבתי שאפשר בשמונה שעות להשן חבילת סיגריות שלמה. עכשיו באמת, עשיתי את החשבון, כן? כי באיזשהו שלב אתה אומר לעצמך, ברנה, זה לא הגיוני, אני לא רואה אותו עובד. שבע דקות כל סיגריה כפול 20 סיגריות, הבן אדם שלוש שעות רק מאשן.

כן. תקשיב, אני לפני שנים, אחרי שנפלתי מהעסק, הרי עסקתי גם, אתה יודע, עשיתי כל מיני, עד שהתייצבתי, עשיתי גם שיפוצים. בגני קאטרמון היה לי לקוח, היה המנכ״ל של אחת החברות המובילות במשק, בן אדם מבוגר, הוא קנה שם דירה, הוא התעקש, בגלל זה הוא הגיע אליי, שהוא רוצה רק פועלים יהודים.

הוא לא מוכן לשמוע על פועלים ערבים שישפצו לו את הבית. אין לי בעיה אם לא ערבים, אבל… תקשיב, לא, לא, לא, תקשיב. אין לי איזה קצת בעיה.

תקשיב, הפכתי את ירושלים, לא מצאתי פועלים. במקרה, אתה יודע, זו הייתה תקופה שהייתי נוסע המון לרב דוד אבו חצרה, והייתי נוסע לאקו, פועל למשפחת אבו חצרה, קבלן יהודי, אמר לי, אני מוכן לבוא, אני מוכן לתת כאן את הקבלה, האיש ידע שהוא יושלם יותר, הוא לקח אפילו פה דירה, והם סחרו, וזה… תקשיב טוב, מי שתיקן לי את הנזקים, מי שתיקן לי את הנזקים היה פועל ערבי, כל ההתנהגות שלהם הייתה רק לגנוב את הבן אדם, זה אנשים חראי דתיים, אני מצאתי את עצמי, אני, שאני, זה שהביא את זה, כאילו, אני האיש קשר, אני מצאתי את עצמי מגן על הלקוח שלי מהקבלנים, שרק חיפשו איך לתחמן אותו בנושא של עלויות והכול, הייתה לי חוויה מזעזעת, מזעזעת, ובאמת, אחרי שגם התחיל נזילה לשכינים, הבאתי לו את מונזר שיתקן לו את זה. אז אני אומר, הוא היה לבעיה עם יהודים, וזה עצוב מאוד, זה עצוב מאוד, אבל אין מה לעשות.

לא מסכים איתך, אני לא נכנס אל הערבי, סליחה, אחד הגיע עם מסעית בטון, אבל תשעה חודשים אני עובד בלי ערבים. אפס. וזה קשה, וזה קשה.

לא, אני לא מסכים איתך, יש המון כוח אדם זר במדינה. אתה לא צריך ערבים היום. אבל אם אתה תקש על יהודים, יש לך בעיה.

רגע, עזוב, בסדר. אמרת כוח זר, אבל יהודים? כמה יהודים יש לך? כמה יהודים יבנו? לאו דווקא יהודים, אתה לא צריך יהודים. כל עוד אין ערבים, אני מבין.

עזוב, עזוב, עזוב, אנחנו דיברנו, עזוב, אבל אתה הלכת למקום אחר. אנחנו דיברנו על יהודים. יהודים זה בעיה.

יפה, זה מה שעכשיו, עכשיו, זה מה שאמר עכשיו שמועה. כן. עזוב כוח דם זר, אנחנו יודעים מה.

אבל מה זה עוזר לנו? באתי בעיקר עם קושים. קושים, עודים, סינים לריצוף. יש כוח אדם בסדר במדינה.

בסדר, אבל אין מספיק. סמוטריץ' התחייב באיזה רעיון שהוא הולך להביא עוד 20 עד 40 אלף אנשים, אבל את דעתך עליו כבר אנחנו יודעים. אליך תדע.

מקווה שיגיעו. יאללה. יש.

חוץ מלעצור לידי ולהגיד לי שלום שאתה פה למטה, יאללה, הגיע הזמן שניפגש. פרידה, דברי עם טובי, שאלה כולם לילה טוב. לילה טוב.

ביי ביי. ביי ביי.