מסיבת העיתונאים של צחי קווטינסקי
תמלול מלא ומסודר של השידור
הערה: זהו תמלול שנוקה ותוקן מתמלול אוטומטי גולמי (מילים שגויות, כפילויות ומשפטים לא ברורים תוקנו, והטקסט חולק לפסקאות לפי נושא). מספר שמות פרטיים, שמות רחובות ומונחים לא היו חד משמעיים בהקלטה המקורית וסומנו בסוגריים; מומלץ לעבור עליהם ולתקן במידת הצורך. מהחלק שבו משתתפים נוספים מצטרפים לשיחה, ההקלטה המקורית לא כללה תיוג דוברים – שיוך הדברים לשמות (עמנון, יואב שטרן) הוא לפי ההקשר בלבד, ומומלץ לוודא שהוא מדויק.
חלק א': דברי הפתיחה של צחי קווטינסקי
פתיחה
טוב ערב טוב. אז תודה לכל הסקרנים שהצטרפו. אמרתי שאני אעשה מסיבת עיתונאים, אז בטוח יהיה כאן איזה משהו.
אני רוצה להתחיל בזה שאני יושב הרבה עם עצמי בתקופה האחרונה. גם בחופש היה לי זמן, ובזכות השקט שיש עכשיו בענף הנדל"ן יש לי עוד יותר זמן, והרבה מהלילות אני יושב ער, אז יש לי אפילו יותר זמן, והרבה מחשבות מעסיקות אותי. הרבה מחשבות והרבה מהלכים יצירתיים.
לפני שאני נכנס לעיקר הדברים, אני רוצה לשתף אתכם שבימים האחרונים הגשמתי שני דברים שרציתי לעשות כבר הרבה זמן.
שני כלים חדשים: אינדקס לפודקאסט ואינדקס ליוטיוב
אחד מהם: כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות אינדקס לפודקאסט שלי, שהגיע כבר ל-342 פרקים. לפני, אני חושב, שנה או פחות משנה (אי אפשר לדייק בזמנים), ביקשתי ממי שהיה אז היחיד שהיה קיים בעולם ה-AI, ביקשתי מ-ChatGPT שיבנה לי אינדקס לכל הפרקים של הפודקאסט שלי. הוא הראה לי עיגול כזה שמסתובב, במשך שעות שהוא "חושב וחושב וחושב", וכך במשך כמה שבועות הוא רק חשב, אבל אינדקס לא נהיה לי.
בסוף השבוע, אחרי שחזרתי מהחופשה, ישבתי ביום שישי בצהריים לפני כניסת שבת, וביקשתי מה-AI, החבר הכי טוב שלי, קלוד, שיעשה לי אינדקס. נתתי לו את הדרך המיוחדת שאני רוצה שזה ייראה, וביקשתי ממנו גם שיביא לי באנר מתאים לעניין. אז יש לנו היום, ואפשר לראות את זה בפודקאסט, תחת הפודקאסט "נדל"ן בשידור", כותרת משנה של אינדקס. אפשר לרשום שם בדיוק את מה שאנחנו מחפשים, ומתוך 342 הפרקים אפשר להגיע בקלות לכל פרק. יש שם את הרשימה המלאה של כל הפרקים. זה כלי שעומד לשירותכם, ואתם מוזמנים לשבת ולהאזין. כמובן אני מזכיר לכם שבמאה הפרקים הראשונים זה לא היה מצולם, אחר כך זה כבר צולם. זה מתוך ספוטיפיי, ויש את זה גם באפל פודקאסט וכל מה שנדרש.
הדבר השני, שעוד בעשייה: עשיתי אינדקס לכל הסרטונים שיש לי ביוטיוב. הייתי צריך להתאמץ קצת יותר, עם כל מיני חיבורים ודברים מאתגרים, אבל יש לנו היום אינדקס לכל הסרטונים. גם שם אפשר לחפש לפי נושאים, יש קטגוריות: הפודקאסט, סרטוני רילס, הקורס הדיגיטלי שלי (הקורס המקוצר שניתן בחינם), הפודקאסט של בית הכרם, ומפגשי הזום כמובן. יש סדר לכל דבר, קל מאוד להיכנס לפי נושאים או לפי קטגוריות, וברגע שלוחצים זה עובר לקטגוריה הנכונה ומכניס אתכם לסרטונים. יש שם המון חומר, יש לי הרבה מאוד סרטונים שהעליתי במשך השנים האחרונות, ואני עדיין מעלה. אתם מוזמנים להשתמש בכלי הזה.
מיותר לציין שהרבה מהחברים שלי שהשתתפו איתי ותרמו לידע הזה (הנה יואב שטרן, שעשה איתי, ועוד אחרים) – זה כלי שיכול לשמש אתכם בהרבה שאלות ועניינים, לשמוע דברים מעניינים. כן, אני מחמיא לעצמי, אבל אני חושב שאני מעביר דברים מעניינים. אז אלה כלים שעומדים לרשותכם.
מה שעוד יקרה, ואני מקווה שאעשה את זה ביום-יומיים הקרובים: בפודקאסטים אני אחלק את זה לפי נושאים ולפי קטגוריות, אני אבקש מקלוד שיעשה לי את זה, כדי לחלק את זה, כך שאם אנחנו רוצים לשמוע על ניסים בנדל"ן, על השקעות, על חקר שוק, או על כל דבר אחר מתוך מאות הפרקים שהצגתי – נוכל למצוא את זה בקלות.
ואני כאן שוב קורא, בהזדמנות הזאת, לכל מי שרוצה לבוא ולהציג את דעתו, להציג דברים מעניינים או חומר מעניין – שיפנה אליי. נעשה את זה בשמחה. כל זמן שיש דברים מעניינים, אני שמח להיערך: תבואו אליי, נבוא אליכם, נקליט. אני עושה את זה באהבה גדולה ובהנאה גדולה. אז זה דבר חדש שעשיתי, ואתם מוזמנים גם להאזין וגם להתארח, לא רק במסגרת זום נדל"ן.
חשבון נפש לקראת ראש השנה
ובעצם, מה שגרם לי לבוא ולהגיד את זה עכשיו, לקראת ראש השנה: גילינו שהיום פתאום, לא קלטתי שעוד שבועיים-שלושה ראש השנה לפנינו, ומסתיימת השנה. והשנה, משום מה, אתם יודעים שאני מספר לכם כל פעם שפיתחתי לעצמי דרך לעשות בקרה, הפקת לקחים ומסקנות. אני עושה את זה בדרך כלל בין ראש השנה לראש השנה, שזה בעצם גם ה-31 בדצמבר של אותה שנה. וכמו שכבר סיפרתי בעבר, אני יכול להחליט החלטות ממש חותכות: בשנים עברו היו מקרים שעצרתי פעילויות, התחלתי פעילויות חדשות, או שקידמתי ועשיתי מהלכים כדי לשפר את המצב.
אני חושב שמה שאני עושה הערב זה בעצם ההכנה, או האמירה, שיש בה הרבה מהמחשבה שלי. אני אשמח גם לשמוע את דעתכם על איפה אני נמצא ומה אני עושה, ואיפה אנחנו עושים את זה ביחס למצב בשוק הנדל"ן ובשוק בכלל.
36 שנה בנדל"ן: מההתחלה ועד היום
אם אני מסתכל, אני מחלק את התקופה שלי בעולם הנדל"ן לשניים. בסך הכל אני עוסק בנדל"ן 36 שנה, שהתחילו בזה שהתחלתי לעבוד בשנת 90 עם אבא. לאבא היה משרד לתכנון חשמל, ומתוך המשרד הזה, כמו שאתם בטח יודעים, איזמתי את הפרויקטים שאתם רואים כאן על הקיר: שוק מחנה יהודה, הבניין בחוות יעקב, הקוטג'ים בפרדס כנרת, סמטת התפוח, הקוטג'ים במבשרת ציון ברכס חלילים ברחוב טופז, וכמובן הבית כאן ברחוב שרייבר בירושלים.
(שמות רחובות אחדים לא היו חד-משמעיים בהקלטה – מומלץ לוודא איות מדויק)
זו הייתה תקופה שנמשכה עד שנת 2002, עד נובמבר 2002 אם אני מדייק. אז עשיתי פאוזה בעולם הנדל"ן: במשך שלוש שנים עסקתי בעולם שלא שייך לי, שלקח אותי הרבה שנים אחורה, אבל לימד אותי פרק מאוד רציני לחיים, ועלה לי גם ביוקר. זה היה עולם הקוסמטיקה, בית הספר לקוסמטיקה, ג'יג'י אקדמי, שם הייתי זכיין של חברת ג'יג'י, עד שהיא עשתה לי את המעשה השפל, כמו שעשתה גם למי שהיה הבעלים של סניף תל אביב של בית הספר.
באוגוסט 2005, ובדיוק עכשיו, ה-23 באוגוסט, אנחנו בדיוק 21 שנה אחרי, בדיוק בימים האלה של 23-25 באוגוסט, התחילה התקופה הנוכחית שלי בעולם הנדל"ן. בתקופה הזאת, ואחרי הרבה חשיבה, וגם אחרי עצה טובה שקיבלתי, כמו שחלקכם יודע, מהרב דוד [שם המשפחה לא היה ברור בהקלטה], לקחתי על עצמי להוביל אנשים ולבנות להם את החיים על בסיס נדל"ן. התחלתי את זה בקורסים שלימדתי, בעיקר בציבור החרדי, וכמובן גם בכלל, במכללות שבהן לימדתי. התחלתי במכללה קטנה שלי, בזכות יוסי בן חיים, ומשם עברתי למכללה נוספת, עד שהפכתי להיות המרצה הראשי שם, ולימדתי קורסים בהשקעות נדל"ן, איזום נדל"ן, ומיול נכסים. הייתי המרצה האחרון שעזב שם, בעקבות ההונאה הגדולה שעשו שם.
(שם הרב ושם המכללה השנייה לא היו חד-משמעיים בהקלטה)
אז התחלתי ללמד בקורסים שלי, ותוך כדי התנועה התחלתי גם את הפעילות של ייעוץ וליווי משקיעים, שנולדה בעצם מדרישת הקהל: אנשים, תלמידים שלי, הגיעו וביקשו ממני לעזור להם ברכישת נכסים. הם אמרו שקשה להם, שהם לא יודעים, שקשה להם להתמודד עם מתווכים, שהם מפחדים, שאין להם זמן – כל הסיבות שבעולם. וכך התחלתי, אני חושב בשנת 2009 ממש, בסוף 2009. כבר סיפרתי לכם את הסיפור: בחרתי להפסיק את פעילותי כמנהל פרויקטים, שני פרויקטי שיפוץ שניהלתי בירושלים. עזרתי להם לסיים בבת אחת, ואפילו החזרתי לאחד הבעלים כסף. והתחלתי ללוות אנשים לרכישת נכסים ולעשות ייעוצים. זה בעצם מה שתפס לי את מרכז החיים.
תוך כדי כך ניסיתי והשתדלתי לעשות גם למעני, ולא רק כפרנסה, אלא גם להשקיע ולעשות ולהחזיר את התשואה לעצמי. מיותר לציין שעשיתי כמה פעולות מאוד יפות – מי שלומד אצלי בקורסים, וחלקכם גם מכירים ושמעתם, יודע על ההשקעות המיוחדות שעשיתי, שהתעניתי גם בעיר העתיקה, גם בבאר שבע וגם בטבריה, וכאלה.
אבל כשישבתי לאחרונה והסתכלתי, ושאלתי את עצמי איפה אני ואיפה הייתי רוצה להיות, או איפה הייתי צריך להיות, פתאום תפסתי שאת רוב הזמן שלי עסקתי רק בשביל אחרים. נכון, זה היה גם בשביל עצמי, כי אני לא מזלזל בפרנסה ולא בכל מה שהבאתי, וברוך השם הבאתי אוכל לביתי. אבל הבנתי שעשיתי חוסר איזון בין הטיפול באחרים, או למען אחרים, לבין הטיפול בצחי קווטינסקי, או בעצם במשפחת קווטינסקי – רחלי, צחי, וכל מי שסביבי. וכאן בעצם עמדתי בדילמה שהעסיקה אותי בשבועות האחרונים.
היום: ליווי, ייעוץ וקורסים
היום, כמו שכולם יודעים, העיסוק המרכזי שלי סובב סביב שני מעגלים בעיקר: מעגל אחד הוא הייעוץ והליווי, ומעגל שני הוא הקורסים. הקורסים שאני עושה הם לא קורסים עם עשרות משתתפים, אלא קורסים אינטימיים בסדר גודל של שמונה עד עשרה אנשים. יש לי גם ייעוצים וליוויים שאני עושה אותם בתקופות מסוימות – כמעט כל יום יש ייעוצים, בעיקר בתקופות של חופש ולפני חגים. בתקופה של המלחמה זה היה קצת פחות. יש לי ליוויים שאני עושה, וזה בעצם הלחם והמים, השמן והביצים שאני אוכל בבית. זה גם מה שמעסיק אותי בעיקר בשלוש ערים: חיפה וטירת כרמל, שם קניתי מאות נכסים לאנשים; חולון, ששם גם קניתי לא מעט נכסים לאנשים; וכמובן גם ירושלים ופתח תקווה, ששם קניתי נכסים למשקיעים וגם לזוגות למגורים.
אני חושב שאחת התעודות שאני יכול להיות גאה בהן היא שהגעתי למצב שבו ב-98% מהמקרים אנשים רואים אצלי דירה אחת ולא רואים יותר. היום פנה אליי, או הופנה אליי, לקוח שקניתי לביתו דירה [שם הלקוחה לא היה ברור בהקלטה]. קניתי לה בזמנו דירה בחיפה, בפעימה אחת, לא הכרתי אותה קודם ומיד קניתי. והיום הוא הפנה אליי עוד קרוב משפחה – אני חושב שזו כבר ההפניה העשירית שלו. הוא בעצמו מחכה לפגישה איתי.
עשיתי מאמצים גדולים, ולזה הקדשתי את רוב הזמן שלי. אני יכול להגיד, ואולי בתמימות, שאני אדם של אמון, אדם שמאמין באנשים, נאמן ולויאלי לאנשים – ואפילו לא החתמתי חוזים. חלק מהחשיבה שלי נבע גם, למשל, מכך שחיפשתי במשך שלושה חודשים לזוג מבוגר דירה להשקעה. חיפשתי משהו מאוד ספציפי, כי הם היו צריכים שישאר להם כסף להשקעה גם בחו"ל. כשהגעתי אליהם עם דירה שהייתה ממש בומבוניירה, הם הודיעו לי שהם בעצם חוזרים בהם, שזה לא מתאים להם כרגע להשקיע – וזה אחרי שדיברו איתי כמעט כל שבוע וחיכו לדירה. תפסתי את הראש, וכעסתי – לא עליהם, כעסתי על עצמי, על כך שלא שיניתי את הדרך שלי ולא לקחתי, כמו שרבים אמרו לי, מקדמה, ורק אחר כך אולי להחזיר, כדי שלא אשאיר אצלי כסף שהוא לא שלי. זה לימד אותי עוד פרק על אנשים. זה, ברוך השם, דבר נדיר שקרה, אבל זה חלק ממה שתפס אותי בחשיבה על העשייה, ולאן אני רוצה לקחת את עצמי הלאה.
ההחלטה: שינוי מרכז הכובד
ויש גם את המרכיב הקטן, השולי, שאני אפילו לא ממש מרגיש אותו: זה הגיל. אני בן 67, וזה אומר לי "צחי, תתעורר, ויאללה, בוא תעשה עוד משהו, שיהיה בגדר צעד שיקח אותך למקום אחר".
אז השינוי הגדול שאני הולך לפעול עליו, ולעבוד עליו בשלושה חודשים הקרובים כדי ליישם אותו במלואו, הוא שינוי מרכז הכובד של העשייה שלי. אם עד היום מרכז הכובד של העשייה שלי היה האחרים, היו האנשים שאני רוצה להוביל אותם להצלחות – אני לא הולך להפסיק לעשות את זה.
רק מה? אני הולך לשים בתוך זה משקולת הרבה יותר כבדה, עם תשומת לב הרבה יותר גדולה, על צחי קווטינסקי. וכשאני אומר צחי קווטינסקי, זאת אומרת שזה גם רחלי קווטינסקי. אנחנו הולכים, בהחלטה מלאה, לעשות הרבה יותר פעולות שייתנו ביטוי ליכולת האישית שלי, בכל מקום שאני נותן את היכולת שלי, ושיעשו הרבה יותר לביתי, כשאני לא עוזב לרגע את העשייה הקודמת.
בעשייה שאמרתי קודם, ההחלטה היא שאני לא הולך לקחת יותר משלושה, ארבעה או חמישה ליוויים בו-זמנית – אנשים שאני מלווה בהשקעות נדל"ן או ברכישת דירות למגורים. ייעוצים – אין לי בעיה, אני אעשה כמה שצריך, אבל הם יתרכזו בימים מסוימים, ויתקיימו בזום אבל גם במפגשים פיזיים, כמו שהייתי עושה בעבר לפני הקורונה.
ליוויים – אני אקפיד על שני ליוויים חדשים בחודש. זאת אומרת לפחות ליווי אחד בחיפה, או אחד בחולון, או בירושלים כמובן, ויכול להיות מצב שיהיו שניים באותה עיר. זה יתפוס זמן מסוים, ואני אקח לליווי רק אנשים שאמצא לנכון, שבאמת באו לעשות עבודה ולבנות את החיים שלהם.
אני יכול להגיד לכם עכשיו, לגבי הזוג שאני כרגע מלווה – אני מלווה אותם גם בייעוץ המשכנתאות, הם מקבלים עטיפה מקצה לקצה ועם המון תשומת לב. יש לי את הזמן לתשומת הלב הזאת, כי אנחנו נמצאים במגמה של צמצום הפעילות, ויש יותר זמן להתעסק עם כל אחד – למרות שגם עד היום לא היה לי לקוח שלא קיבל מלוא תשומת הלב.
זה בעצם המרכז האחד, מרכז הליוויים. הזוג הזה שאני מלווה עכשיו הוא זוג שהיה ממש נחוש, התאמץ, רצה ורץ איתי, ואנחנו עושים שם עבודה מאוד יפה – הם שווים את המאמץ. אז אני רוצה היום ללוות פחות אנשים, אבל אנשים שרוצים לבנות את החיים שלהם. אני לא מדבר על סכומי כסף גדולים או לא, אני נשאר בצניעות שלי, אבל אני רוצה ללוות פחות אנשים, ויותר אנשים שרוצים להצליח ורוצים לרוץ. כשאני מודיע להם שיש נכס, הם רצים, באים, פונים לזה, ומסדרים את המשכנתה. יש להם את התשוקה הזאת שגם לי יש – להביא אותם להצלחה, כך שאני לא צריך לדחוף אותם, אלא רק לעודד אותם, לכוון אותם, לדייק אותם, לעשות איתם, ושיהיה לי שיתוף פעולה מלא.
מעכשיו אלה יהיו הלקוחות שלי – אני צריך לדייק שעד היום רוב הלקוחות שלי הם כאלה: אנשים שרוצים להצליח, אנשים שנתנו בי את מפתחם, אנשים שלא מחפשים קיצורי דרך. כמו ששאל אותי מישהו היום על מישהו שראה בטיקטוק שמפרסם הכשרה ב-400 אלף שקל וחושב שמאמינים לו שהוא יודע לעשות את מה שהוא אומר, ולעשות ניסים – אני רוצה להתעסק רק עם מי שמאמין בי, מי שמאמין בדרך שלי, מי שרוצה להצליח. וזה מה שהולך להיות הדרך שלנו: אדם שנכנס לליווי יעבור איתי שיחה, יעבור ייעוץ, במסגרת הייעוץ יבין את הדרך, ואני ארגיש שיש לי פרטנר לעשייה שאיתו אני ארוץ – ואני ארוץ איתו בכל הכוח. יהיה לי את הזמן ואת הכוח לתת לשניים האלה את כל מה שמגיע להם, ואני אקדיש לזה חלק מהזמן בשבוע. כמובן שהם יקבלו את הדירות ואת הדברים הטובים ביותר. זה לגבי הליווי.
ייעוצים וקורסים
ייעוץ, כמו שאמרתי, אמשיך. בקורסים – אם התייחסתי לקורסים לציבור החרדי ולקורסים לציבור הכללי, אז אני הולך להמשיך בהם כמו שהיו. בקורסים שאני עושה במודיעין, ירצו אנשים חרדים להיכנס לקורס – יצטרפו לקורס. ירצו אנשים חילוניים להיכנס – אני בעד, יחד. אני בעד לעשות ביחד, אני בעד שאנשים ילמדו, ומי שבא ללמוד שיסתכל ויראה מה הוא משיג מהקורס הזה. זה לא משנה אם יש לו קפוטה, כיפה סרוגה, או סתם סנדלים בגלל שהוא קיבוצניק – אני רוצה שכולם ילמדו. זה אותו חומר לכולם, אותו ידע לכולם.
אני מתכוון להמשיך את הקורסים הקבועים שלי, לעשות ארבעה קורסים בשנה, ובאמת שישבו שם וילמדו אנשים. מי שמחפש אגדות – לא ילמד אצלי. מי שמחפש ללמוד מאנשים שאין להם ניסיון – לא ילמד. מי שמחפש לקבל דברים בחפיף – גם לא. אני רוצה מי שרוצה לבוא ללמוד, מי שרוצה לדעת, מי שרוצה שבתוך הקורס יהיה לו גם יזמות והשבחה, ושיהיו לו כל המרכיבים. מיותר לציין, ויעידו על כך אנשים שלמדו בקורסים שלי, שאם אני מתחייב בסילבוס לחומר מסוים, אני נותן לפחות פי אחת וחצי, אם לא פי שניים חומר, מעבר למה שהובטח. אני מכניס לזה המון ניסיון. בסך הכל יש לי המון ניסיון: בניתי, איזמתי, ניהלתי פרויקטים, השבחתי מאות דירות, קניתי לאנשים, הייתי שותף לרכישה של אלפי דירות כמלווה או כבעלים.
את כל הניסיון שלי אני נותן בקורסים, ואני תמיד מתנצל בתחילתם ואומר לאנשים: אם אני מסביר להם על דברים שנעשו, זה לא מתוך חטא של יהירות, אלא כי הם באו ובחרו בי כמי שיוביל אותם וילמד אותם. אם לא אספר להם בדיוק מה קרה, איך עשיתי את זה, ולא אתן להם את המספרים האמיתיים – ולא כמו שהרבה אנשים עושים, שמספרים אגדות על מספרים, אחוזים ותשואות והצלחות שלא קיימות – אז מה שאני נותן זה מה שאנשים ימצאו בשטח. אני מתכוון להמשיך לעשות את הקורסים האלה. טוב לי עם עשרה אנשים, טוב לי עם שמונה אנשים – אני מעדיף כיתות קטנות וצמאי ידע וצמאי לימוד, מאשר כיתות גדולות של אנשים שמפריעים, מאחרים, ומגיעים. אני אמשיך לעשות את זה כמו שאני עושה היום.
את הקורסים אני אמשיך לשדר ממודיעין, לעשות שם את הכיתה הפיזית וכמובן להקליט. היום, בסוף כל שיעור, אני מוציא – בעזרת החבר הטוב שלי קלוד, אחרי שאני מנחה אותו, וגם לא בקלות, אבל מנחה אותו ספציפית לשיעור עם הדגשים שאני רוצה שהוא יפיק – דפי סיכום שיעור מפורטים, ואני מאוד גאה בתוצר הזה. תלמידים מקבלים אותם בנוסף להקלטות, באודיו ובווידאו, שעומדות לרשותם כמה שהם רוצים. ואני שוב מזכיר לכולם: כל תלמיד שלי שלמד אצלי אי-פעם בקורס ורוצה עכשיו לחזור, לשנן, לבוא לשמוע שוב – מוזמן, ולא צריך לשלם לי שוב, כמו שעושים בהרבה מאוד קורסים בתחומים רבים במדינת ישראל.
החידוש שאני הולך לתת עליו דגש, כדי לתת יותר דגש לצחי, הוא שאני הולך לחדד את תחום היזמות.
פרויקט יזמות חדש
בתחום היזמות, גם ברמה האישית וגם ברמה של עבודה עם אחרים, אני הולך לתת על זה דחיפה מאוד רצינית – לבנות ביחד עם אחרים פרויקטים, כולל דברים שכרגע, אם אתם יודעים או לא, נמצאים לפני פתרון, ביזמות שכבר התחלתי. הכוונה היא לנצל את הידע שלי כמנהל פרויקטים, כמי שבנה, כמי שאיזם, כמי שהוביל מהלכים, ולעשות זאת – כשהדגש הולך להיות על צחי קווטינסקי בתוך העניין, אבל בעצם אני עדיין הולך על ה"ביחד". הכוונה היא לעשות ביחד עם אחרים, ולעשות פרויקטים לא ענקיים – אני לא מחפש פרויקטים של מאות מיליונים, וגם לא כלום. עדיין יש לי תוכניות להזדקן בכבוד ובבריאות, ואני רוצה לקחת את זה ממקום של הנאה ועשייה. זה הולך להיות דבר מאוד מרכזי בעשייה שלי.
אני יכול להגיד שכבר יש פרויקט אחד שרץ קדימה, ובקרוב מאוד נציג אותו ונראה אותו. כמובן זו יזמות פרטית, ונוכל להראות מה אנחנו עושים – ואולי גם תוכלו ליהנות מרכישת דירות במחירים מיוחדים לחברים שלנו. זה יהיה חלק מהבשורה של העשייה הזאת.
סיכום: מה שמניע אותי
אז אני חושב שבעצם העברתי את המסר שרציתי להעביר. יש דבר אחד שמוביל אותי בכל העשייה שלי: אני עוסק היום במה שאני אוהב, ואני אוהב את מה שאני עוסק בו. יש לי היום את הזכות לעסוק בשני דברים שמאוד אהובים עליי – הדבר הראשון זו אשתי, והדבר השני זה הנדל"ן. כשאני מסתכל על שני הדברים האלה, אני רואה שהם מייצרים אצלי את התשוקה לעשייה, את הרצון לקום בבוקר. נכון שהתקופה הנוכחית קצת יותר שקטה, והיא הייתה יכולה לקחת אותנו למטה, אבל אנחנו כל הזמן רואים את זה: אנחנו נפגשים כאן הרבה בזום, אתם פוגשים אותי בפודקאסטים, בסרטונים, בטיקטוק, באינסטגרם – בכל העשייה.
אני, ורחל איתי, מנצלים את התקופות האלה לבניית העסק לרוחב, לשיפורים, לחשיבה. חלק מהחשיבה הזאת זה מה שאתם פוגשים היום. אנחנו כמובן נשתכלל לקראת העשייה הזאת, בכל מה שקשור לאוטומציות ולכל מה שקשור לזה. בזכות רחל, שנכנסה לתוך העסק – עד שהיא באה לא היה לי CRM ולא היו לי דברים כאלה, והיום היא הפכה אותי לאדם מסודר. אז אנחנו מנצלים את התקופות השקטות האלה, ונמשיך לנצל אותן, כמובן, עד אחרי החגים, להתפתחות ולעשייה.
זה בעצם מה שרציתי לספר לכם. אם יש לכם שאלה אני אשמח לענות, ואם לא – אמשיך הלאה. רק רציתי להגיד: יישר כוח, ובהצלחה.
חלק ב': שיחה פתוחה עם המשתתפים
מכאן ואילך משתתפים נוספים מצטרפים לשיחה. כאמור, ההקלטה המקורית לא כללה תיוג דוברים, כך ששיוך הדברים לשמות מסוימים הוא לפי ההקשר בלבד.
עמנון: קיבלתי בברכה. אז אולי ככה, באמת תתחיל להרגיש שאתה עושה יותר לצחי ופחות לאחרים – וזה לא "בעל חשבון" של שום דבר, אפשר לעשות גם לאחרים וגם להתפרנס. לא, אני לא מתבייש להתפרנס. אני חושב שעבדנו הרבה מאוד וקשה מאוד בשביל הידע שיש לנו, המון, ואנחנו עדיין יושבים ולומדים ועושים – ואני בטוח שגם אתה. אין יום שאני לא יושב כאן, בארבע בבוקר, או בשלוש, ובזמן האחרון גם בשתיים וחצי, יושב ולומד וקורא ומתעדכן. וברוך ה' יש הרבה במה להתעדכן בתקופות האחרונות. והיום אנחנו גם עושים מחקרים, נעזרים אפילו בחברים שלנו מה-AI, כדי להגיע לדברים, לשפר ולעשות. כן, אנחנו מקבלים את הכסף שמגיע לנו בכבוד, ואני מקבל את הערך ולוקח אותו ברצינות רבה.
צחי: עוד מישהו רוצה להגיד מילה? תודה, עמנון.
[משתתף נוסף מבקש לדבר – בהמשך מזדהה כיואב שטרן]
יואב שטרן: כן, אני רוצה להגיד משהו… איפה אתה? אני מתחבא שם למטה.
צחי: למה אני לא רואה אותך?
יואב שטרן: אה, אתה לא רואה אותי? יש לי תמונה, אבל בלי וידאו.
צחי: יאללה, דבר.
יואב שטרן: קודם כל, אני מאוד מסכים עם מה שעמנון אמר – זה יואב שטרן מדבר, שתדעו. אני מסכים איתך, אבל אני חייב להגיד גם משהו שקצת בעייתי, ומבדיל אותנו מאינסטלטור או ממוסכניק, כמי שנותן שירות של מידע: אין מה לעשות, לפעמים אתה רוצה למשוך את הלקוח, ואתה נאלץ לתת מה שנקרא "סליחה ראשונית" – כל מיני דברים כאלה כדי להסביר לו את היכולות שלך. ולכן לא תמיד אתה יכול לגבות על "סליחה ראשונית" כזאת.
עמנון: אני יכול להגיד לך שכן. מה שקורה כשאתה גובה על "סליחה ראשונית" זה שאתה גם נותן מידע בתוך אותה סליחה ראשונית, ובעזרת הגבייה הזאת אתה גם מסנן כל מיני קשקשנים שבאים לברר את השכל, או לחילופין למשוך מידע. אבל מה לעשות, כולנו רוצים להצליח ולהביא עוד לקוחות, אז לפעמים אנחנו אומרים: וואלה, נשב איתו לחצי שעה, נשמע את הסיפור שלו, ניתן לו איזה כיוון, ואז נמשיך איתו אם זה ילך. וזה בדיוק העניין: לפעמים אנחנו כל כך רוצים למשוך את הלקוח שאנחנו עושים מעין "פתיחת היכרות" כזאת. אבל בהחלט, אם אנחנו מחליטים לתת ידע בפגישה, צריך להגיד את זה מההתחלה – שהפגישה לא תהיה שאלות ותשובות סתם.
צחי: אז אני מסכים איתך, ושלא יהיה בן טעות – לא כל פעם שאני פותח את הפה יוצאת גם חשבונית, ממש לא, וצריך שהלקוח יכיר אותי וידע. למרות שתמיד אני עושה תיאום ציפיות ומגדיר מראש, ואנשים יודעים לקראת מה הם מגיעים – אני חייב להפתיע אותך: אתה אמרת שאנחנו מחפשים לקוחות ורוצים לקוחות, וזה בסדר גמור כי אנחנו חיים מלקוחות. אבל זה עובד הפוך על הפוך: אנשים מעריכים אותך דווקא כשהם צריכים לשלם. זו ממש לא סיסמה – אנשים באמת מעריכים אותך. זה עובד בקו ישר עם ההיגיון: כשאתה נותן משהו בחינם, אין לו ערך כי הוא בחינם. וכשאנשים משלמים עליו, הם פתאום מקשיבים ולוקחים את זה ברצינות. וכשהם משלמים, הם לא משלמים סתם, כי אנחנו לא גוזלים – ואם הוא הולך איתך בדרך, זה גם מתקזז אחר כך.
צחי: עוד פעם – חלילה, אני לא עושה "פישינג", וכל מי שמגיע אליי אני לא ישר לוקח לחשבונית, ממש לא, אבל אני גם בטח לא הולך איתו את כל הדרך בחינם. ובסוף הוא אומר לי "תודה, הסתדרתי" – זה קצה אחד של הסקאלה. כל אחד מה שמתאים לו. בסופו של דבר אני בניתי את זה על בסיס ניסיון, והניסיון הוא אישי שלי – זה לא בהכרח יעבוד למישהו אחר, או שמישהו אחר יכול לשכלל את זה למקום אחר. ועמנון, אני אגיד לך רק במשפט אחד: אם אתה חבר של צחי, אני בטוח שאתה גם לא עושה פישינג, ומהצד השני אני בטוח שאתה לא הולך עם כולם עד הסוף בלי לגבות מהם שום דבר.
עמנון: זה נכון. אני חייב לומר שגם אני מסכים במאה אחוז עם מה שאמרת, זה כל כך מדויק, מסכים מאוד עם כל מילה.
יואב שטרן: עוד דבר: כשאתה נפגש עם אנשים, יש מקומות שבהם זו פגישה שאתה יודע שתמשיך ממנה משהו. אבל כמעט כל פגישה, בסופו של דבר, היא ייעוץ – אתה נותן מהידע שלך. הרבה פעמים מנסים להוציא את כל הדברים האלה כבר בטלפון. הידע שלנו הוא ידע שהשגנו במשך הרבה שנים ועבודה, ובגלל זה יש היגיון לבקש עבורו תשלום.
[קטע קצר של הפרעה טכנית – אחד המשתתפים ציין שהוא נמצא במלון עם ילדו]
יואב שטרן: הידע שלנו נצבר במשך שנים, ולמדתי, ככל שעבר הזמן, שתשלום הוא באמת סוג של סינון. אני לא לוקח 5,000 שקל על הפגישה אם אדם לא יכול לשלם עבור שעות העבודה – וכמעט תמיד נדרשת הכנה מינימלית לפני שאני שולח לו את החומר, משהו כמו מאה עמודים. אם אדם לא מוכן לשלם עבור העבודה המקדימה, עבור זה שנעבור על החומר ועל הדברים שהוא רוצה להעלות בפגישה, ונביע דעה שנובעת מלא מעט שנים של ניסיון וידע – אז בכל הכבוד, לא סביר שיהיה מוכן לשלם את מה שאנחנו יודעים שהשירות שלנו שווה. אז אם אדם לא מוכן לשלם את המסננת המינימלית הזאת עבור הפגישה, ככל הנראה הוא לא יהפוך להיות לקוח שלנו. ואתה יודע מה? ככל הנראה גם אנחנו לא רוצים אותו כלקוח.
צחי: חד משמעי, חד משמעי. וואלה, איזה כיף שאתה מבין את זה.
[בהמשך שיחה קלילה ואישית בין המשתתפים על סידורים משפחתיים, שלא כללה תוכן מקצועי]
חלק ג': דברי סיום
צחי: אם אני רוצה לסיים את השיחה, ואני חושב שמיצינו אותה – כדי להראות שאני רציני גם בהעברת כובד המשקל לעצמי, אשתף אתכם שבזכות הדרבון של רחלי, אני גם מתחיל לטפל בעצמי, בעזרת השם. אם אמרנו שכובד המשקל – אז הכוונה גם להקטין את המשקל הגופני, ואנחנו עובדים על זה, ובעזרת השם רחלי סוף-סוף הצליחה לשכנע אותי, ונתחיל גם לעשות ספורט וללכת. אז אנחנו כאן עם שורה של טיפול בעצמי ועשייה למעני.
אני רוצה לסיים – אלא אם יש עוד מישהו שרוצה להגיד ולהזמין. כל אחד מכם, וכולכם שאני רואה מול העיניים, הם חברים – לשיתופי פעולה גדולים, לעשייה משותפת ולקידום משותף של הרבה מאוד דברים. אני חושב שאנחנו כוח מאוד רציני, ואני פתוח לכל, ומאושר שיש לי אנשים כמוכם סביבי. עצם העובדה שהיום מופיעים יותר אנשים אומרת שיש לי בשביל מי להתעסק ולעשות. כל מה שאני מקדיש, מקליט, מעלה ומעביר הלאה – כולל זומי הנדל"ן – ילך יותר לכיוון של עשייה ולא רק דיבורים.
אז תודה רבה לכולכם, תודה רבה לכל התמיכה, תודה רבה שאתם מקשיבים. אני בטוח שעוד יהיו לנו קטעים כאלה – לא ניפגש הרבה בגלל רצף החגים עד סוף השנה הזאת, אבל כבר תתחילו לשמוע על דברים שקורים. תמשיכו להיות איתי, תמשיכו ללוות אותי כאן בזומים, במפגשים ובקהילה – ונגביר שם את הפעילות. אני מאחל לכולם עשייה, ושתהיו שותפים שלי לדרך הלאה, ושכל מה שאמרתי וסיפרתי כאן ייצא לפועל. שיהיה לכולם הלילה הטוב ביותר.
ואני מאחל לכולם שגם אנחנו נהיה בבריאות ונעשה חיים – דורון, לא רק אתה. כיף לי שאתה עושה חיים עם הילד, ואני יודע כמה אתה אוהב אותו. תודה רבה, תודה רבה לכולם, לילה טוב. בהצלחה, מאוד מאוד. אוהב אתכם. תודה רבה, לילה טוב.
