שכונת יפה נוף בית הכרם – אפרים וצחי מארחים את רובי ניתאי פרק 28

(496) שכונת יפה נוף בית הכרם – אפרים וצחי מארחים את רובי ניתאי פרק 28 – YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=Nc564xqsHRk

Transcript:
(00:00) [מוזיקה] ברוכים הבאים לערוץ הפודקאסט בית הקרם מרגלית השכונות. בפודקאסט מבית נדלן בשידור מערכים אפריים שליין וצחי קוטינסקי דמויות וסיפורים מהוואי השכונה בעבר ובהווה. [מוזיקה] ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט בית הקרם מרגלית השכונות של אפריים שליין ושל צחי קוטינסקי. והיום רובי ניתי אנחנו בלי תערים עורך דין אנחנו מכירים אותך מהרחוב מהבצבא אמרנו שיש לנו היסטוריה מהאווניברסיטה יש לנו היסטוריה ובכל זאת גדלנו למרות שזה היה אתה יודע פעם שתי שכונות יפה נוף ובית הכרם ודיברנו על זה ואנחנו ולכים לדבר על זה היום אבל עדיין אנחנו הקשר היה הקשר א
(00:48) שכאילו גדלנו באותו מקום יחד ואני מאוד שמח שבאת ת אתה גר היום בשוע ובאת אלינו אז תודה רבה ואני שמח שהצאת את עצמך זה החמיא לנו מאוד ואנחנו שמחים שאתה פה איתנו אז לפני שככה ניכנס ונשמע מי אתה ונדבר קצת על ההיסטוריה והולך להיות פרק מלא היסטוריה כן אני מציע אפרים שכמו תמיד תן לנו איזה פתיח לפרק הזה שממנו נתקדם טוב בוקר טוב שלום שנה טובה לכולם שנה מבורכת אה לאורך כל הפודקאסטים ובכלל בעיסוק שלנו תמיד עולה השאלה בית הקרם יפה נוף יש רמת בית הקרם יש שכונת הפועלים אז חלק מהסיבות שאנחנו מאוד שמחים להרח פה את רובי זה
(01:39) שכדי לדעת על יפה נוף אנחנו צריכים שאנשי יפה נוף יבואו ויספרו לנו זה שאני גדלתי בתוך בית הכרם אז זה אני אבל מאיפה באים מה זה יפנו טוב אז זכינו לפני כמה פודקאסטים לעשות עם משפחת לוי על היסוד של יפה רכוב תרצה רחוב סמדר בית הכנסת אבל בעצם יפנוף הרבה יותר גדולה בשטח של רחוב התומר רחוב הארזים מה שנקרא בית הקרם שיכונים סביב לה וזה הדבק שמחבר בין בית הכרם ההיסטורית לפי נוף ההיסטורית אז א הנוף הזה של השיכונים גם זה נוף הולך ונעלם אנחנו הרבה זמן הרבה זמן חשבנו מי יעשה איתנו פרק על יפנוב זה היה מאוד חשוב לנו נכון ואני חושב שרובי שהוא פנה בעקבות האזנה לפודקאסט והציע את עצמו זה היה לנו כמו
(02:34) כפפה ליד נכון אז רובי קודם כל ברוך הבא תספר לנו תספר לנו אתה בוגר משלושתנו כן אתה מעלינו במחזור תספר לנו מי זה רובין איתי מי זה רובין איתי אה אתה יודע שאני לא יודע היה לדבר על עצמא כמעט אה בניגוד למילות השיר אבל א באופן כללי אני אה גדלתי בשכונה אה את כל א ה שנות הילדות והנהרות שלי א עשיתי א במנסגרת השכונה אה לימים אחרי או במסגרת לימודי ה לימודי האוניברסיטי ניסאתי עברנו א א להתגורר אני ובת זוגתי בגילור אה באופן כללי אנחנו משפחה שולידה ארבעה ילדים יש לי כבר תשעה נכדים ונכדות אה עורך דין בהשכלתי ובעיסוקי עד עצם היום הזה
(03:46) זה פחות או יותר ואותך אנחנו אנחנו מכירים לאורך השנים. זאת אומרת יש לנו הרבה נקודות השיקה. אנחנו למד אנחנו גדלנו יחד בבית ספר יפנוף. היית שנה מעליי, שנה מעליך א אני התגייסתי לצבא ויום אחד אתה נחת בבסיס שלי בטל אביטל והייתה לנו תקופת שירות מסוימת. השתחרנו מהצבא וזכינו אחר כך גם לכבוש את ספסלי ה המחלקה לסוציולוגיה שתך עבדנו ביחד ואתה עבדת גם עם אוסנת במשמר האזרחי נכון יפה אבל אז החלטת לעזוב את העיר אבל הנה אנחנו עדיין בקשר ונפגשנו אפילו בחיפה וש לפני כמה שנים כן ואתה מברך אותי לימי הולדת בפייסבוק אני עדיין אני שומר על חברות אז רובי אתה
(04:39) יודע ככה אני חושב חושב שאחד הדברים שמאפיינים אותך שאתה עם זיכרון בלתי רגיל כן תכניס אותנו קצת ליפנוף של פעם של המחוז יתרוך מתי הגעת לאיפנוף כן אנחנו אני נולדתי בשכונת מקור ברוך א ללמעשה א רחוב הטורים אה אמא שלי היא אה למעשה למדה בבית ספר יפ א בית הקרם היא למדה בילדותה בית ספר בית הכרם ועולם המושגים הפולני שלה אמר שהיא צריכה של הילדים שלה יהיה חינוך והיא שמה את יאבה על זה שהיא צריכה לדאוג שאנחנו נעבור לשכונת בית הקרם אה בשנת 66 באמת נעשה המעבר הזה א כמובן שתמיד זה שיקולים כלכליים של יכולת מה מה אפשר לקנות ומה אי
(05:37) אפשר לקנות ואנחנו אה אה אני יודע שהם כאילו א היו בדילמה בשדרות הרצל אם לקחת דירה בצד של בית הקרם או ללכת לשיקונים שבדיוק נבנו ברחוב הטומר והפור נפל על כך שאנחנו בחרנו לגור ברחוב תומר אה אני נקלטתי ללימודים ישר בבית ספר אפנוף אחי שהיה קצת אה יותר בוגר ממני א התחיל ללמוד א באליטה שלכם בתיכון של יד האוניברסיטה מכיתה א' והגשמנו לפחות את הרצון את הרצון אני לא למדתי הגשמנו לפחות את הרצון של של אמא שלי שהיא תענק לנו חינוך נכון וזה דבר שבאמת הוכיח את עצמו במהלך השנים יפה נוף שאני הגעתי אליה בשנת 66 זה סיפור קורס שאני חייב לשתף אותו כי נגיד את שלושת החודשים הראשונים א או חודשיים יותר
(06:46) נכון חודשיים הראשונים אה אני עוד גרתי עברתי כבר לבית ספר יפנוף לכיתה ג' נקלטתי בכיתה ג' ועוד הייתי צריך א א לעשות את המעבר משכונת מגורי במקור ברוך והיה לנו את קו האוטובוס קו אחד שהוא היה עושה מסלול א שלם שהייתי הייתי עולה עליו והייתי מפחד הייתי צריך לרדת בשערי צדק הייתי מפחד לעבור את צדק בלך לך לך כן מדבר על האורגינל מדבר על האורגינל שלנו לא לא לא אנחנו מדברים על היסטוריה כאן אל תתבלבל לא לא מדברים על אתה שכחת שמאזינים לנו גם צעירים צדק זה אנחנו מדברים יותר על בית חולים ולח מה שאנחנו הכרנו בשמו המקורי והייתי צריך לעבור את הכביש
(07:37) והייתי הייתי מפחד לעבור את הכביש והייתי במקום זה מעדיף שלעשות את כל המסלול של הקו שזה מסלול מעגלי שהוא מגיע עד א א עד הגבול וחוזר בחזרה וזו תמונת ילדות שהיא לא נשכחת בעיניי לעולם זה כיכר צהל היום זה נקרא כיכר צהל היה שמה את הקיר חומה שהפריד בינינו לבין הירדנים ותמיד הייתי מפחד אבל לפחות ככה הייתי עובר חוסכת הכביש במעבר.
(08:10) אה, השכונה ביפנוף בעצם קיבלה בעיניי את הצורה האמיתית שלה עם הקמת השיכונים האלה ברחוב התומר. זאת הייתה מסה יחסית גדולה מאוד של דיירים שהגיע לשכונה. היה לנו את יושב ראש שגם אתם הזכרתם אותו בפרקים אחרים ישראל פינקלנשטיין עליו השלום. זה שם שאנחנו צריכים לעמוד שאנחנו מזכירים אותו לגמרי אני אני מכיר אותו מקרוב כי הבן שלו מוטי למד איתי בכיתה אז אני הייתי בן בית אצלהם הוא היה חבר קרוב שלי והייתי בן בית אצלהם אז אני באמת גם זוכר אותו אני הכרתי אותו מקרוב אני לא יודע אם אתה יודע אני הייתי הרי שהייתי מפקד השכונה במשמר האזרחי שנעבדתי עם אשתך כן כן
(08:57) אז בעצם הוא היה אחד הפעילים המרכזיים שלי ועשינו לו הרבה פעילויות בשכונה והייתה לנו תקופה והיינו בקשר מאוד מאוד מאוד חם עד שהוא נפטר. בקיצור, הוא דאג באמת ליצר קהילה. הוא לקח את האנשים האלה ועשה מהם קהילה. לא היה לנו באותם ימים טלוויזיות, אז היו צריכים לחפש תעסוקה לקהל הגדול הזה בשעות הערב.
(09:28) והוא העמיד פעם בשבוע מפגש קהילתי בבית הספר יפה נוף שריכז אליו את כל התשובים בעיקר של החדשים האלה שיוצרים את ההכרות הראשונית והיו שמה כל מיני מופעים היו אנשים א שגרירים שהיו מראים לנו שיקופויות על הקיר על המקומות שהם היו וזה נתן רושם טוב לי יש חוויה מאוד מיוחדת שתך כל זה היה קורה בבית ספר יפנו בבית ספר יפנו כן כן ישראל פינקלשטיין הוא היה יושב ראש ועד ההורים של יפה נוף מר שהבית ספר קם וגם לא והוא ולא היה מנהל קהילתי והוא מזה הוא נהיה יושב ראש ועד השכונה תואר מיתולוגי כן אנחנו היינו מגיעים הורים וילדים ל לרחבה הזאת בקומה הראשונה בקומת הכביסה של הבית ספר והיו את המפגשים האלה ויש חוויה אחת
(10:18) שהיא בלתי נשכחת בעיניי חוויה לחיים החוויה הזאת מתרחשת איפשהו לקראת יום העצמאות א של תשכז 1967 מגיעה זמרת צעירה ואלמונית והיא א נותנת שיר היא מספרת שאת השיר הזה היא גם תשיר בבנייני האומה היא תשאיר את השיר הזה בבנייני האומה ביום העצמאות והיא פוצחת בשיר וש שר לנו ירושלים של זהב ירושלים של זהב אני שמעתי את ירושלים של זהב בהשמעת בכורה והחוויה מצחיקה היא שהיה לנו שכן בתחן שישב לידינו והוא היה צריך להתבדח על זה שיש כאן א דמות אנונימית אז הוא אמר את הבדיחה שאני זוכר אותה גם כן היטב עד היום את שרה יפה אבל יותר טוב שאת לא שרה לימים אה אנחנו יודעים שתוך מספר שבועות היא הפכה להיות
(11:23) הקנונית הכי ידועה בארץ א בעקבות א אירועי מלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים גם הייתה חוויה שזכור הרע היטב בתוך ההתארגנות הזאת של השכונה. א היא גם יצרה איזשהו התלקדות חברתית, משהו שאנחנו היום משעים אליו, אותה סולידאריות חברתית שכל כך חסרה לנו. השכונה הזאת באמת קיבלה פנים חדשות בעקבות אירועי המלחמה.
(12:04) אה אני מניח שאתם גם דיברתם על זה שהשכונה הזאת בעצם קלתה את כל הלוחמים. יש לנו את את השיר הידוע של מאיר אריאל על לילה לילה אהבה בבית הקרם א הם נקלטו אצלנו בשכונה גם ביפנוף וגם בבית הקרם הרבה בזכות ישראל פינקלשטיין לוחמים א א התאחסנו כאן בשתי השכונות אם נקרא לזה שתי שכונות אה אבל איפה אתם אתה יודע אני יודע איפה אנחנו פגשנו את הלוחמים לשאחרי הבית שלי בגינה של אבי זוהר, מה שהיום זה גן אבי זוהר, הייתה רסוללה של תותחים שערתה על בית לחם.
(12:46) נכון? ואנחנו תושבי תושבי רחוב ברחיהו אנחנו אימצנו את התותחנים ואנחנו דאגנו להם לארוחות והם היו באים אלינו הביתה להתקלח והיו מתקשרים מאצלנו אז לא היה פלפון צריך להזכיר לצעירים א ואנחנו באמת כל הזמן דאגנו להם אבל אתם בפה נוף איך זה התחבר אליכם איך התחבר העניין של החיילים כן העניין של החיילים היה כמו שאני אמרתי לך לקראת המלחמה בימי ההמתנה, מה שאנחנו מכירים, אז היה כבר גיוס, החיילים התאחסנו בשכונה.
(13:23) אני אזכיר משהו שאנשים לא זוכרים ואני זוכר. בעצם באין קרם היה אנגר ענקי שבו החביאו מתחת האדמה למטה, שבו החבי בדיוק בצומת למטה, שבו החביאו מתחת לאדמה את כל ליד השכר את כל הטנקים. ואז באמת בשעת האמת שהיה צריך להוציא את הטנקים, הטנקים יצאו משמה, עלו בדירות הרצל וחצו חצו לכיוון א לכיוון לא לכיוון התחמו לכיוון גבעת התחמושת לכיוון האזור הזה הם עברו כשערה כמו במצעד א ואנחנו לא הכרנו טנקים ואנחנו לא הכרנו מטוסים א אבל זה היה מסה מאוד א אה א משמעותית שעשתה את התנועה הזאת אנחנו לא מפראים בילדות שלנו זה זה כבש את שדרות הרצל שדרות הרצל ממש
(14:19) אתה ראית שיירה של הוא מרגש אותי מאוד של רובי מרגש אותי מאוד כן כי נכון אני גדלתי ברחוב הבני ולא ראיתי את הטנקים כי זה שדרות הרצל ובמיוחד בלילה הראשון של המלחמה שלא ידענו מה יהיה אבל בתוך השיירה הזאת היה אבא שלי שהוא היה מתק בפלוגת הטנקים הירושלמים. וואו. והוא יצא מהבסיס בסטף או בזית. אתה אומר שהטנקים היו שם. כן.
(14:52) ושעתו ללבר בית ספר לשוטרים ואחר כך אבא שלי נפצע ב בשער שכן. הבסיס נמצא. כן. כן. ואני אפשר להגיד ש אני שנים אבל הרצחי תקשיב תקשיב אני שנים מחפש עדויות. מי ראה את הטנקים האלה עוברים בבית הקרם? אני ראיתי אותם. הבית הבית של סבתא שלי שהוא בכיכר דניה בחיים שלי לא דיברו שסבתא שלי ראתה את אבא שלי על הטנקים מה אתה אומר אתה מבין והנה בא רובי ואומר לי הנה אשר את הטנקים אני זוכר אותה וזה מרגש אבל אני רוצה עוד משהו אחד לגבי פינקשטיין והצמחנים ואתה שאלת וכדאי שנעבור לעוד דברים עד היום בבית ספר יפנוב בחצר יש אנדרטה שהקים אותה ישראל פינקלנשטיין יחד עם אוגור ועם עם א עם הצמחנים ועיריית
(15:39) ירושלים בפינה של בית הספר ובפינה של אנדרטה בולוך שלה יש את החתך של העיר העתיקה וזה העדות הכי נאמנה והכי שכדאי לגדול עליה של מורשת בית הקרם וששתש הימים אני לא חושב אני לא חושב שאנשים מחוץ לשכונה בקיעים ויודעים שיש את הדבר הזה אני עוד מעט עומד לצאת ספר ירושלים ועוד נתיבותיה ואני מכניס שמה מסלול שמוביל אז חשוב מאוד אני זכיתי אפרופו האנדרטה הזאת אני זכיתי להיות כמובן בטקס ש א של הנחת האנדרטה ואפילו היה לי הכבוד כילד ללחוץ את ידו של מות הגור שהיה גיבור ירושלים בדיוק באותם ימים א החיילים אני חוזר עוד פעם לשאלה שלך
(16:31) החיילים באו גם אחרי המלחמה שדרות ארץ הם השתלטו על כל הרחוב של שדרות הרצל. היו עם מלא אבי אויזרי שלל, כל מיני דברים, סבונים, רסיסים, מה שאתה רק יכול לעלות על הדעת אחרי מלחמה. הרבה שוקולדים טובים ואת זה הם כבר חילקו לנו כילדים. אנחנו ממש נהננו מהשלל הזה לאכול שוקולדים ומסטיקים שהם היו זרים לנו, הם היו תוצגים מותגים אחר, הם היו מותגים אחרים, גם תוצרת חוץ.
(17:12) אז אנחנו ידענו רק את מה שיש לנו כאן א א בארץ אה תראה שזה משהו זה פעם ראשונה אני שומע את הדבר הזה בסדר כי גדלנו באותה שכונה אבל בגזרות אחרות וכל אחד עם החוויות שלו וזה היופי זה היופי שרובי בא ומאיר לנו דברים שתמיד מחדשים אצל רובי היתרון שיש לו גם זיכרון כן והתמונה התמונה השנייה של שדרות הרצל אפרופו הטנקים שאני רואה אותם בעיני בעיניי כבר לנגד עיניי כרגע את השרמנים האלה שחוצים תשדרות הרצל.
(17:51) התמונה השנייה שהיא ברמה הטראומטית היא קשורה ביום הכיפור עצמו ש אחרי ההזקה המפורסמת של 10 לשתיים ותנועת הרכבים שחותכת את שדרות הרצל בעקבות אירועי המלחמה. אבל ששת הימים השאירה באמת חותם גם בשכונה. היה לנו שכן ברחוב התומר. הוא היה צנחן שנפגע ב א בעמוד השדרה שלו. א ובשכונה היה היה בשיקונים היה קומת כניסה בגובה של הכביש אז אפשר היה לתת לו לגור ביחידה כזאת א עם הכיסא גלגלים הוא היה בן אדם באמת גאון גאון שהיה סטודנט גאון ואני ממש זוכר את התמונה שלו ו מה היה שמו אני לא זוכר את השם שלו אני חושב דני אבל תפוס אותי א בטעות ו הדבר שהיה בולט איתו שהוא לא יכול היה לזוז ודני קי תרם לו איזשהו מכשיר שעם המכשיר הוא היה קורץ
(19:05) בעין וככה הוא היה מצליח להעביר דף היה משהו פלא פלא אה פלא פלא גדול א זה תמונת א א ילדות שיש לי כמובן את הימים של המקלטים והמלחמה א תפוג המגיסטר שנפלה אנחנו ראינו אותם אצלנו מהרחוב אפשר היה לראות את התנועה של המטוסים הם יצאנו כבר החוצה כי כבר כבשו את ירושלים והפוג הזה מר אליש בדיוק הלכו ארבעה ארבעה א א מטוסיף עוגה א למר אליאס ואנחנו ראינו שחזרו שלושה וזה היה באמת טראומטי אה בוא בוא נעזור קצת המלחמות רובי ואנחנו מדברים פה ואנחנו הזכרנו שהיו שתי שכונות היו כאן כן היה כאן את שכונת בית הקרם והיה את שכונת יפה נוף כאשר בעצם מה שחיבר אותנו
(20:05) מעבר לאזור הפיזי זה גם שבית ספר יפה נוף שהיה קלט גם את תושבי יפה נוף כמוך וגם תושבי בית הקרן כמוני שזה היה אזור ההרשמה שלי ומעניין אותי לשמוע על על החיבור, אתה יודע, אנחנו יודעים את זה מהצד שלנו של יפה של בית הכרם על החיבור בין הילדים של בית הקרם ויפאנוף. שאלה מצוינת, אולי התשובה שלי אבל תהיה פחות נעימה לאוזניך.
(20:38) תראה, אני חושב ואתה יודע שאני סוציולוג, גם אה למדנו יחד. לא רק שלמדנו יחד, אתה יודע שאני גם הייתי תלמיד מוכשר בתחום. א אני חושב שהיה הבדל מאוד משמעותי בין השכונות על גוון הדתי א שהוא היה בולט כי צריך להבין שבעצם המסה הקריטית של שכונת יפה נוף הייתה מסה של שיקונים אוקיי זה השיקונים של רחוב הארזים זה השיקונים של רחוב התומר א הם הם בעצם וכמובן שהיו א נלבים אחרים לגמרי נגיד אם אנחנו מכלילים את רחוב המשוררת רחל בשמע המתולוגי רחוב רבינוביץ' א אז א היה הבדל הבדל משמעותי וגם שכונת יפנוף ובית הספר יפנוף היה בית ספר שנבנה באיזשהיא מתכונת א מאוד אינטגרטיבית האינטגרציה של בית הקרם שאנחנו בעצם היינו
(21:41) מחזורים מאוד מאוד ראשונים של הבית ספר הזה בהפנוף בפנוף כן הייתה שבעצם היא קלתה א גם תלמידים משכונות סמוכות מקריית יובל ומקריית מנחם שהם היו שכונות מבחינה סוציואקונומית יותר חלשות ומבית וגם גם כ בהבת חיסון בבית בהיבט סוציואקונומי יותר נמוך והם נקלטו ביפה נוף אה אני זוכר שזה אצלי בלט בכיתה באופן מאוד מאוד מוחשי ולימים הייתה לנו פגישת מחזור שאני אבקש לספר עליה יותר מאוחר.
(22:24) אני אספר הכל. אם תאפשרו לי אני אספר. אז א א לימים אנחנו גם גילינו שבעצם הייתה חלוקה מאוד מאוד בולטת שאני שמתי לב גם כילד. בסוג האוכלוסייה של התלמידים בין הכיתות היו פערים גדולים נגיד במחזור כיתה שלי בין א ג1 ג2 וגיתה כיתה מאוד אינטגרטיבית אצלי בכיתה היו חברי אגד חברי המקשר של אז אה א לא היית מוצא את זה בכיתות אחרות אה שפעם אגד זה היה חלום קשר נכון נכון נכון נכון הם הרוויחו טוב אל תדאג להם שלהם ואתה יודע מה אפרופו זה שאנחנו מדברים על חברי עגד היה את ההפרדה של שדרות הרצל ואנשים שנקלטו לאיפה נוף זה חברי המקשר כמו החבר שלי איגל ברוך ש סיפרתי אותו
(23:31) קודם או היה בן של חבר זה אפילו שהוא גר בצד של בית הקרם הוא למד בפ פנוף אני הבנתי את זה אחר כך מהמחנכת שלי בפגישת המחזור שהיא סיפרה שבעצם קראו לה דליה שי היא סיפרה בעצם שבאמת הכיתה הייתה אינטגרטיבית אני גיליתי את זה בצורה יותר בולטת כי מה קרה כדי שלא יבינו את הדבר הזה אז עשו לנו טפטופים של א של החבר'ה מבית הקרם אני למדתי בכיתה עם דון דשטרן אתמול ראיתי אותו בבוקר אדם אדם שהוא יקר לי כל השנים אורך דין מצליח זהורך דין בהחלט מצליח עדיין גר בשכונה בבית של ההורים כן כן אתמול פגשתי אותו במכולת בבוקר זה הבית של א שמי גר שמה מי היה ביאליק
(24:17) היה מבקר שמה כן אצל כן באותו בניין בית אז אז היו היו כל מיני כאלה דברים הקבוצה החזקה הזאת של הכיתה שהיא הייתה ממוצע מאוד מסוים היא עזבה את הכיתה שלנו ב ב א בסוף ו' הם הלכו שישה חבר'ה החבר'ה האלה על בסיס כן הדתי הם הלכו ללמוד בתיכון של ליד האוניברסיטה אה זה דבר שהוא כן בלט במסגרת הלימודים אצלנו בכיתה ובמסגרת המחזור אלא מה היא הדבר הכי יפה זה שאתה עכשיו צחי חושב שאני מגלה לך את אמריקה ולמה למה אתה חושב שאני מגלה לך את אמריקה? כי ברמה שלנו כילדים לא היה שום הבדל.
(25:14) אנחנו היינו אני ככה זוכר, אני שנה מתחת, אנחנו היינו חברים בלי שום מטענים ומשקאים ושום דבר. זה מה שאני זוכר. נכון. אנחנו היינו משחקים אנחנו היינו משחקים ואתם איתנו. יש הבין מה שנקרא התנהגות הממסד ובין ההתנהגות שלנו. אנחנו כילדים תראה גם יש דבר אחד שצריך לספר על יפנוף בית ספר יפה זה הבית ספר שהוקם כמו שאמרנו מקרוב והוא הבית ספר שכבר שמה הקימו מגרש כדורגל וכדורסל נכון המגרש הזה היה מגרש ששאב אליו נערים וילדים מרחבי הסביבה כולם מבית וגן התלמידים של נבה נתיב מאיר באו ושיחקו אצלנו באפנוסף אלופים האלופים אלעזר שטרן הרב של שועם
(26:08) דוד סתב ה פרקליט המדינה שי ניצן כל החבר'ה האלה ועוד ישעיהו בר אלוף ישעיהו בר כל החבר'ה האלה היו משחקים אצלנו בשכונה כי בבית הקרם לא היה להם מגרש כדורגל אספלד היה חול חול וחול חול ועפר אתה מבין אז הדבר הזה כן שאב אליו אה אה א ויצר איזשהו מרכזיות שלנו כילדים. הפעילות של הילדים גם של בית הקרם וגם של יפנוף הייתה במגרש בפנוסף.
(26:44) אז במה בא לידי בידוי לא אבל מה במה בא אתה אתה מדבר כאן על מצב ואני רוצה להבין את זה כן אתה אומר אנחנו הילדים הסתדרנו אותנו לא עניין אותנו מה הצבע אור שלך ומה הצבעור של השני ואיפה אתה גר נכן נכון ו אז איך איך הרגשת את את הנושא של הגיזנות פשו אז אני מסביר לך הנושא הנושא בלט בזה שנגיד היו פערים מאוד מאוד גדולים בין אוכלוסייה שהכסה אצלי נגיד בבית ספר אפנוף כיתה ח אחת הכיתה של אורנה א ידידת אורנה אונינג ידידתנו הטובה היא הייתה כיתה שהיא גרה בכלל ברחוב הבני שהיא גרה ברחוב הבני וגם באמת האוכלוסיה הייתה א א מהאזור הזה ובין ובין הכיתה שלי ועוד איזה כיתה שנייה אמצעית שגם היא הייתה קצת א אה אינטגרטיבית אבל לא ברמה
(27:37) הזאת כי הכיתה שלי היא ממש כיתה שקלתה הרבה תלמידים מקריית מנחם, מקריית יובל, מבית וגן א ומהשו אני רוצה לקחת אותך רגע להשיט אותך מהעניין שנייה עצור שאתה יודע בכל זאת אנחנו מוגבלים בזמן של הפרק כן כן בסדר ואתה יודע אנחנו מדברים כל הזמן על הכיתה ואתה יודע א אתם עשיתם לפני זמן עשיתם מפגש חברתי מפגש שליטה מפגש מחזור אנחנו עשינו מפגש מחזור ספר לי קצת על המחזור שלך עשינו מפגש שקיתה. אנחנו עשינו מפגש שקיתה.
(28:14) אה עם תן קצת שמות ככה. אני אני אספר כל מיני דברים. אנחנו עשינו מפגש כיתה. אה מתי זה היה? עשינו מפגש בשנת 2003 אחרי חומת מגן. הייתה מין תקופה שהיא מזכירה את התקופה של היום של הרגשה של סוף של המדינה גם בעקבות הפיגועים הקשים ואנחנו החלטנו שאנחנו צריכים להיזכר. המפגש של הכיתה היה מפגש מרתק. אם בכיתה שלי נגיד עברו 42 תלמידים בצורה כזו אחרת, למפגש כיתה הזה הגיעו 36.
(28:48) מדהים. מספר ענק. אני לא מכיר שום שום מפגש מחזור שיכול להתדר בתוצאה כזאת משמעותית. א המפגש היה עם המחנכת שהייתה לנו בכיתה ג' שהיא המחנכת שהזכירה לנו הכי טוב את הזיקה בגלל מלחמת ששת הימים. אני חייב איזשהי הערה אם אתם תחשו לי כי באותה שנה אנחנו למדנו על ירושלים ועל השכונות. זה היה הנושא שלנו ב במולדת.
(29:20) למדנו על העיר שלנו, על ירושלים והשכונות וכמובן היו סיפורים על העיר העתיקה שכל אחד יכול היה להעזר נגיד בהורים שלו. אבי הוא יליד העיר עתיקה ואני הבאתי הרבה סיפורים מהחיים שלו לפני 48 בעיר העתיקה ואז א לקראת סוף השנה בא החמישי ביוני ותרף את כל הקלפים ופתאום השערים נפתחו וזה משהו שהיה בזיקה מאוד מאוד גדולה א לאותה מחנכת א וכמובן הסיפורים של איך אנחנו הגבנו באותו יום נורא של המלחמה אני זוכר שאנחנו התחלנו את הלימודים שלנו והיה אנחנו שמענו את הירי.
(30:04) זאת אומרת יום ללימודים התחיל יום שני בשבוע חמישי ביוני אנחנו הולכים לכיתות ישבים בשיעורים המורה מעבירה את השיעורים ושומעים ירי א בעיקר ירי של נקל היו גם ירי של מרגמות וגם מרגמה אחת וגם פצצה אחת אבל תספר לכולם כמה תרגלנו לפני זה שקיבה מתחת לשולחנות וירידה למקלט וזה שהכנו את כל ה אז אני הייתי בבית ביעך הצוות אנחנו הכנו אנחנו הכנו שקי חול גדולים וכל מיני כאלה דברים.
(30:36) טוב, אבל זה זה אבל בוא בוא נחזור לחברה שלך במחזור. אז הפגישת מחזור הייתה פגישה מאוד מאוד מרתקת. היא נעשתה ב-2003, עשינו עוד פגישה לפני שנתיים בערך. א לא עם אותו מניין של תלמידים, אבל יש לנו עד היום קבוצת וואטסאפ שנבנתה על טהרת קצת. תן שמות קצת. שמות אז שמות אנחנו מכירים חלק מהשמות. מי למד איתי בכיתה? א דון דשטר שהזכרנו אותו קודם רביטל לוי לכטנפלד של היום א בני וישגרוצקי יוסי ליבשיץ אליבלנסי א מגוון א סולו למד איתך סולו לא סולו למד בכיתה של אורנה הוא למד בכיתה המקבילה אלי עוד פעם אמרתי לך נתתי לך את הדוגמה שלקחו את בית הקרם ונתנו להם כיתה משלהם בתוך יפה נוף באותו פיצול שהוא
(31:36) היה פיצול אה א ואני רוצה להמשיך אתה יודע אתה לא נכנס לכל השמות אבל אתה יודע אתם גם א ואתה מספר לנו שאתם כל שנה עד היום עולים לקבר אז תספר לנו קצת לקבר של איגל אנחנו עולים לקבר שלי ספר קצת על איגל תראה ה אני הייתי בקשר עם אחיו הרי אחיב גם מתעסק בן אדם יודה בטח ואני הייתי הייתי מלמד קורס עם של טיווך של תיווך אצלו. אצלו. כן. אה, איגל היה חבר ילדות שלי.
(32:08) הוא היה חבר ילדות שלי גם על הרקע הזה שאביו ואבי היו בעצמם חברי ילדות בעיר העתיקה והם שמברו על קשר כל השנים. אה, איגל היה בעצם גם א גם בשנים של הלימודים ביפנוף וגם אחר כך למדנו יחד בבית ספר דנמרק בתיכון. אה הוא נפל בנסיבות מאוד מצערות שבעצם הוא נקטל על ידי חייל שלו ש א רצח אותו אה סיפור א מאוד עצוב סיפור מאוד מאוד עצוב אה שבאמת באמת תיקע אותנו א בצורה קשה אנחנו איבדנו באיזשהו חודש באותו חודש א כמה כמה כמה חברים שאם אנחנו כבר כבר מזכירים אז אנחנו יכולים להזכיר זה גם איגל והקבר לידו זה קברו של אורי סלמן גם כן בן השכונה שלנו בפיף משדרות הרצל א שנפל
(33:14) א באותה תקופה איגל א איגל אה הוא בן אדם א מיוחד נדיר אדם מאוד מאוד חברותי ואתה יכול לראות את זה שאנחנו היום כל כך הרבה הרבה שנים מעל 40 שנה לאחר האירוע הנוראי הזה שאנחנו פוגדים את קברו אה מדי שנה ביום הזיכרון אה חברים קרובים שלו שעדיין א נשארו נאמנים א אה לאותו זיכרון אבל זה לא רק איגל יש לנו עוד חברים שאנחנו איבדנו מהשכונה השכונה הייתה המרכז שלה זה היה ב בעצם באמת באמת במגרש הכדורגל שמה שמה לצד על העטותים שלי על המגרש זכיתי להרבה הרבה חברים ו חברים שהיבדתי אותם שאני חושב שחשוב מאוד שאני אזכיר אותם קדימה א זה ישראל שכטר סרוליק סרוליק היה טייס א
(34:22) מסוקים שפגשתי אותו שלושה שבועות לפני מלחמת א א שלמה הגליל הוא סיים א א מקרוב את קורסתיס. ישראל לא היה בגילך. לא ישראל הוא צעיר ממני בשלוש שנים. הוא עם ישראל היה הסיפור שהודיעו על שכטר אחר הודיעו למשפחה ואחר כך הוא נהרג. היה סיפור פה בשכונה שהודיעו למשפחה שהבן שלה נהרג. זה הייתה טעות התגלה כטעות ואז בדיעבד הסתבר שגם הבן נהרג. לא יש את הסיפור הזה שאנחנו מכירים על יובל הרעל.
(34:57) יוב זה אבל בשכונת תרנון התלפיות זה סיפור אחר אבל לא ישראל הוא נהרג בגלל טעות אגב הוא נהרג בגלל טעות א שהסתברה אחר כך הם נדרשו ללכת לחלץ פצועים ומילת הקוד הייתה שם בוקרסט או בודאפס לא משנה מה אלא מה מה שהסתבר זה שהיו שתי נקודות נצות שם והם הלכו לנקודת נצא היה בכיסוי אוירי והפילו את המסוק ונהרגו שישה ביניהם סורליק סוליקד היה אדם יקר הוא היה בוגר מגילו א משחק איתנו למרות את הפער שלוש שנים אנחנו הרגשנו תמיד קרובים זה גם קשור לחברויות האלה שדיברת עליה עם קודם צחי לא היה עניין של הפרשי גיל זה לא זה לא זה לא שיחקית מזכיר לך שבתקופה של ה
(36:00) אייל בורמן היה חבר קרוב שלי והוא היה שנתיים יותר צעיר שנה מתחתיי גם הוא לצערי איננו גם הוא איננו לצערנו הרב אבל זה לאחרונה זה לא מאז זה זה היה בחור מאוד מוכשר חלק חלק ממה שעשה את השכונה חיבר זה גם הצופים נכון מאוד נכון הצופים אני אמנם לא הייתי בצופים אבל אני מהצד יכול להגיד שאת השכבה שלכם אני מזהה כשכבה מאוד חזקה בשבט בית הקרם גדוד מפלסים ועד היום אני יכול להגיד שמות של אנשים שאתה אומר דונדי סולו עמיזיו עודד קציר עודד קציר עוד קציר כל מיני אתה זוכר שבקציר בשכונה אם היינו רוצים לדעת בן כמה אתה היינו שואלים אותך עם איזה קציר אתה עם איזה קציר אתה לומד כן הייתי נכון
(36:53) אני אומר את זה כי כי דובר פה על הבית הקרם ויפנוב גם מבחינת הה התחלנו לעלות פה שמות של אנשים ופתאום שמנו לב שהוא מדבר על אנשים שהם בעצם גרו ברחוב הבניא או ברחוב הביאליק או ברחוב בחיהו היה מין חלוקה גאוגרפית זורי רישום לבתי ספר ובעצם אם ניקח את הקו בגדול של ביאליק מייסדים ונרד עד רחוב הבניאי כל החלק של כיוון גבעת בית הכרם או החלק הזה של לחלוץ הלכו לאיפה ככה אני הייתי שם לאיפה נוף ובדרך כלל מי שמשם הגיע לבית הכרם זה היה בזכות אחים כאילו אם האחים הבוגרים היו בבית הכרם הילדים הלכו לבית הקרם אבל אתה דיברת על החתך אוכלוסיה שגר בשיקונים
(37:43) ובחוב התומר ואני רוצה להגיד שקודם כל המונח שיכון זה פעם היה א שיפור שיפור תנאי הדיון השאיפה הייתה לבוא לגור בשיכונים ובעצם בית הקרם שיכונים סביב לה ופעם די דברנו את זה על גבעת בית הקרם ועל שיקון רסקו ושיקון הממי וזה היה זה היה אוכלוסייה באמת טובה שבאה לגור בשיכונים האלה והאחווה האחווה של השיכון זה ראות שמלווה את האנשים האלה עד היום למרות שההורים נפטרו והילדים גדלו מי שגרו יחד בשיקונים בארזים ובתומר הם חברי נפש עד היום ואני רוצה להגיד עוד דבר אחד סליחה רגע שבתוך הקבוצה של האנשים בחלק הזה של פנוף התגבשה
(38:31) קבוצה של אנשים א שרצו להקים מניין למרות של המגרש שקם הבית ספר ביפה נוף היה מיועד להיות בית הכנסת ואי שלום התחיל לפעול להקים אותו הם התארגנו וקיבלו מהבית ספר את עולם הספורט והיה מניין ש של אנשים שזה היה הכיפות הסרוגות ואנשים שבמשך השבוע אולי הלכו בלי כיפה אבל בסוף השבוע התארגנו לתפילות ומזה צמח בית הכנסת היום התומר שהוא בגבול של בית הספר וזה בית כנסת לפחות אני את שני הילדים שלי עליתי שמה לתורה ובחרתי את הבית כנסת הזה בגלל חז גבאי כמו חיים הומינר או אדם כמו יוסף ויטלזון שהיבדל לחיים ארוכים אברם גלייכר שגר
(39:22) שכן של פינקלשטיין. זאת אומרת זה אנשים שכמו שאתה אמרת קודם מחכים היום לאיזה אחווה ישראלית. הלוואי וכל עם ישראל היה ככה כמו האחבה הזאתי של השיקונים האלה. אנחנו בתור ילדים למרות שלנו היה בית כנסת צעד ברחוב ברחיהו אנחנו היינו מתפללים. אבא היה קונה מקומות בבית ספר יפנוב. זה היה בקומת כניסה.
(39:45) בקומת כניסה בין הכיתות במסדרון הגדול בין הכיתות היו. זה היה מונח בצד אהרון קודש והכל. היו עושים את המחיצה לעזרת נשים כן והיינו מתפללים שהאבא קונה את המקומות ליד החזן ושנים היינו מתפללים שם בבית הספר האוכלוסייה של השיכונים שלא שאני לא אתפרש לא נכון באוכלוסייה הזאת של השיכונים גרה גם אוכלוסייה מאוד איכותית א השכן שלי היה אריה אורגד שהוא היה איש טלוויזיה א מאוד ידוע ומפורסם באותם שנים א בבניין שלי יצא אדם בשם שוקי אורן שבטח צחיתה שלי בן כיתה מקבילה שלי כיתה מקבילה א צחי מכיר אותו היטב שהוא היה חשב הכללי באוצר והיום הוא מנכל של א א בנק one איך
(40:39) זה נקרא זירו זרו בנק זרו הוא היה שנים בתפקידים בכירים בבנקים אלי יונס אלי יונס שגם בעצמו היה חשב כללי לי באוצר ולימים הוא גם כן מכל של א השר יוסי פרייצקי השר יוסי פרייצקי בהחלט גם השר יוסי פרייצקי הוא גר מאיתנו הוא גדול ממני בשלוש שנים כן הוא היה אחר כך גר ב בארנונה שמה כן אז א אז אז הייתה אוכלוסיה ש שיצאה מזה גם הש גם הבניינים הגבוהים שהוקמו אחר כך אה אה שדורות הרצל 110, 112, 114 אה הם נראו משהו בולט באותם שנים הבניינים הגבוהים.
(41:29) אז גם שם הייתה אוכלוסייה מאוד איכותית. א היה את ארנון גפני שאנחנו הכרנו אותו כנגיד בנק ישראל. היה את יונה בלטמן שהיה א פרטלי המדינה. היה את בן עמי שהיה מנהל אגף התקציבים באוצר. הייתה פקידות מאוד בחירה ואולי יש עוד אחרים שאני לא זוכר אותם שהיו גרים שים שם אנשים מאוד מכובדים רגע אם הזכרת אם הזכרת את יונה בלטמן גינת התומר היום על שם הבן שלו מני ממי ממי כן כן נכון הוא גם הוא למד איתי בפקולטה במשפטים א והוא נהרג בתאונת דרכים במורדות החרמון כן טוב, תקשיב, אנחנו כבר, אתה יודע, אנחנו כבר קצת עברנו את הזמנים של ה של הפרק. אוקיי, אבל אתה יודע א אתה שאתה היום לא גר פה
(42:26) בשכונה, אנחנו עדיין, אתה יודע, אפריים ואני אנחנו מהיורמים שנשארים מרובעים באותו מקום אפילו הוא אפילו באותו בית למרות שהוא גדל בבניאי אבל הוא גר בבית של סבא הוא עשה את זה שאתה מסתכל ככה על השכונה שלנו מבחוץ ואתה בא ומבקר ואתה יודע זה אנחנו נפגשים וזה כאילו נפגשנו אתמול איך נראית לך השכונה בראי של היום אתה גם אני לא בטוח שכמה הכרת את רמת בית הקרם שהיא יחסית חדשה.
(42:55) זאת אומרת, הכרת אותה אולי מבחוץ אבל לא כתושב. אז ככה, תן לנו איזה כמה מילים לסיכום של הסתכלות איך רובי רואה היום את השכונה ומה שקורה בה. השכונה בעיניי עדיין שכונה איכותית ששומרת על הייחודיות שלה. זה מאוד מרשים בעיניי גם ההקמה של רמת בית הקרם שהיא רואים אותה שזורה בשכונת בית הקרם מבחינת כל המאפיינים הרי בוא בוא בוא בוא נזכור שאנחנו מדברים על המרכזים אז המרכז נשאר אותו מרכז א של השכונה אזור כיכר דניה אה אז יש בהחלט את התחושה שהשכונה הזאת שומרת על האיכות שלה, האיכות האנושית שלה אה היא מאוד אטרקטיבית גם מבחינת גם מבחינת א א הבתים א ש שנבנים
(43:52) אני חייב לקחת ממך משהו אתה יודע אני יודע מה זה כיכר דניה בשבילי אנחנו יכולים לעשות פרק שלם על כיכר דניה נכון נכון אני לא יודע אם אתה יודע אני הייתי אלוף לטקיס ריקוד לדקיס של כיכר דניה אוקיי אני עם אריאל אלעזר פרופסור אריאל אלזר מה זה בשבילך כיכר דניה כיכר דניה זה זה זה זה זהזה זה זה הילדות זאת אומרת תשמע זה בעצם מה שאנחנו עשינו אם לא היינו במגרש הכדורגל אז היינו בכיכר דניה המנהרה המפורסמת שנבנתה שמה שהיינו משחקים שמה סטנגה רב שכבתי הפעילות הפעילות בעיקר אחרי הפעילות בצופים אז אנחנו היינו מגיעים לכיכר משחקים א א רוקדים בן לוקח בת אה הכיכר
(44:35) היא היא כמו שאומרים תבנית מפולדת אז כשאומרים אומרים לי מה היא תבנית נוף מולדת? בשבילי תבנית נוף ומולדת זה באמת א כ יודע מה אני חייב להגיד לאנשים אלה שלא רואים אותנו הרי יש כאלה ששומעים אותנו כן שאתה היית מאוד רציני כל הפרק ואתה דיברת רואים שדיברת מדם ליבך וגעגועים לשכונה אבל ברגע שדיברנו על כיכר דניה ואני חושב שזה מאפיין של כולנו נהיה לך חיוך ש שתפס את כל הפנים שלך וזה אותי ריגש בגלל שזה באמת היה הלב של השכונה שלנו אין ספק בכלל זה היה באמת הלב של השכונה וביום כיפור הנה עוד פעם רק משפט בדיוק כמו שאתה אומר זוהי ה זה היה גם האינדיקציה של האינטגרציה הטובה ביותר שיש
(45:27) בין כל ילדי השכונה החברות הזאת הנאמנות הזאת והדבר הזה באמת הוכיח את עצמו לאורך כל השנים וזה גם דבר שהוא משתמר עד היום במובן הזה אני חושב שהשכונה בהחלט משמרת את עצמה עד עצם היום הזה אני רואה את זה נגיד דרך הקבוצת פייסבוק של השכונה אז אתה רואה את את הדיאלוגים והדיאלוגים אומרים שיש כאן מקום ששומר על עצמו ואני חושב שזה הישג זה לא דבר ש מובן מאליו כן אפריים תראה אנחנו מקליטים את הפודקאסט יומיים לפני יום הכיפורים בעצם מחר בערב לא מחר בערב זה ערב יום כיפור ויכול להיות שאתה תספיק לעלות את זה מחר בבוקר עכשיו כיכר דניה
(46:13) זה אבן שואבת לא רק נפשית אבן שואבת לבית הקרמיות תשאל את האנשים בכל הארץ ועוד מעט אנחנו אולי נלך ברחבי הארץ ונפגוש בית הקרמים יפה נופים ושאל אותם מה אתם זוכרים הם יגידו את ערב יום כיפור בכיכר דניאל חד משמעי שהכיכר זה מפגש רב דורי אה ואני שמעתי על אנשים ששואלים אותם עזבו את ירושלים איפה אתם עושים את יום כיפור אנחנו באים להורים כדי בערב ללכת לכיכר דניה לפגוש את החברים אז כל מי ששומע את הפודקאסט מחר יש לכם עוד זמן תעלו תבואו לבית הקרם ובערב כולם נפגשים בכיכר דיני אני רוצה להגיד לך שאחד הזכרונות הכי גדולים שלי זה דווקא מגיל מאוחר יותר לפני שהייתה רמת בית הקרם שאחר כך המרכז השני
(47:05) שתפס ולקח את הרבה מאוד מהתושבים זה המרכז פה במרכז המסחרי שעברו אנשים לשם אבל אני זוכר הבת שלי נולדה, הבת הר הגדולה שלי נולדה בת תשרי, היא נולדה בלילה לפני יום כיפור ואני הסתובבתי בבית הקרם ואני זוכר את הערב הזה. א' חשבתי שכולם כבר יודעים אתה יודע את אתה מרגיש אתה התרנגול שהולך וזה היה ערב מאוד מרגש וזה עבר שם כזה אתה יודע בכל זאת עדיין היינו שכונה קטנה עוד לא היה את רמת בית הקרם ואת הכל ועדיין הכרנו אחד את השני ואני זוכר את האהבה שקיבלתי ואת ואת השמחה שהייתה לי וזה היה חלק ממה שזה ואני רוצה להגיד לך עוד משהו רובי לפני שאנחנו סוגרים כן האינטגרציה שאנחנו כל כך דיברנו עליה פה
(47:48) אחד הדברים שאני מספר א' מעבר לזה זה שבליד אוניברסיטה היה לנו כיתה ואינטגרציה ואנחנו דיברנו על זה בפודקאסט הקודם שמעתי אחד הדברים שאני זוכר אנחנו כגדוד יוטפת שהיינו גדוד מאוד קטן מאוד קטן מתחתיכם כן אנחנו אימצנו אני לא יודע אם אתה יודע את זה או זוכר את זה אנחנו אימצנו את שבט היובל והמצנו את שבט לפיד לפיד אנחנו לקחנו את שבט לפיד והחבר'ה שהיו בגילנו א והיו חבר'ה מיובל ואנחנו ממש התאחדנו איתם וזה היה מוזר להם לקבל אותנו שם שראו פתאום מתן האשכנזים שמסתובבים שמה ברחוב בר יוחי בכל בן זכאי כל הרחובות האלה שאנחנו הסתובבנו וזה היה מדהים אפילו נהיו זוגות
(48:35) בתוך החבר'ה וזה חלק מהחינוך שקיבלנו פה על הל זה שאין הבדל אין הבדל בין אדם לאדם ואין הבדל בין צבע אור ואני חושב שזה דבר גדול בל שזה לא מה שירשנו בגלל שהדור מעלינו הדור מעלינו א כן מאוד יחס חשיבות לזה אה שמה הוא לא משלנו הוא לא משלנוכ וזה אני אומר אני זה חיכיתי להגיד את זה כסיכום אבל אתה יודע אני לא יכול לסכם את הפרק בל ש מי שמסכם את הפרק זה אפרים שלהם כן אפרים טוב קודם כל תודה רובי שביקשת ונתן לנו את זה מה לנו את עשית לנו להאיר את עינינו ל מטר מכיכר דניה לרחוב התומר לחצר בית ספר יפה נוב שלפעמים אנחנו חושבים על הבית ספר
(49:32) על הכיתות לימוד ומגלים שהמרכז של הבית ספר זה החצר שפתוחה לכולם שמפגישה את כולם אתה דיברת על זה שהיא הפגישה אותנו עם אוכלוסיות של שולי בית וגן אני אקרא לזה אה ואזורים שונים של בית הקרם החזרת אותנו למלחמת ששת הימים ש והראית לנו אספקט שלא הכרנו שתמיד א אני מדבר עליה גם בסיורים שלי כי זה משהו שעם ישראל עם ישראל מתחבר אליו זאת אומרת אתה רוצה להסביר מה זה בית הקרם ואתה מביא מאיר אריאל ואתה מספר על שולי נתן ופינקלשטיין כל השנים סיפר על שולי נתן רק אתה עשית לי סדר בדיוק מתי היא הופיע כי אצל פינגנשטיין הוא קצת את זה עם הצמחנים
(50:22) וא תודה רבה ותהיה לנו שגריר נאמן בשוה לא אבל אני רוצה להגיד עוד משהו ואני אסכם את זה הפעם עצם העובדה עצם העובדה שרובי יושב בשועם ומקשיב פודקאסט על בית הקרן הסקט הסקט הסקט כמו שאמר לי אלי בן עצם העובדה שהוא אומר אני מוכן לוותר על יום עבודה ורובי עורך דין עסוק וגם ראש בעדת הרר של ארנונה בירושלים ועוד ועולה לירושלים במיוחד לדבר על בית הכרם זה אומר שבית הקרם שה חרוטה בלב שלך אי אפשר להוציא אותה רובי האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו תזכור את המשפט הזה מולדתו תודה רבה רבה ואנחנו נתראה ושתהיה לכולם חתימה טובה אני מאמין שאתם תשמעו את זה עוד לפני החג ‏Ok.