להאזנה לפודקסט

בפרק 20 אנחנו מספרים בפעם הראשונה את סיפורה של שכונת יפה נוף, שמהווה חלק בלתי נפרד משכונת בית הכרם.

על מנת לספר את הסיפור, נדדנו, אפרים ואני לראשון לציון, על מנת לפגוש את מאיר לוי, יליד 1931, שהינו בנו של משה לוי, מי שהיה הגבאי ונמנה על מקימי בית הכנסת המוכר לנו ברחוב תרצה ביפה נוף

למאיר מצטרפת אחיניתו, יעל, ביתה של אסתר, על מנת לסייע בידו לספר את הסיפור.

בפרק אנחנו מקבלים טעימה קטנה על ימיה הראשונים של השכונה
לומדים מעט על אורח החיים
שומעים שמאפייה אנג'ל היתה בבית וגן
לומדים מה היתה משמעות של רכב באותם הימים
ואפילו לומדים שבית הספר יפה נוף, יושב במקום שפעם היתה בו המחצבה האיטלקית.

הקשיבו לסיפור של משפחת לוי

אפרים שלאין וצחי קווטינסקי

תמלול AI - מועלה as is ללא בדיקה

(450) יפה נוף – משה לוי הגבאי של בית הכנסת בתרצה וקצת היסטוריה -אפרים וצחי עם מאיר לוי ויעל עמבר פרק 20 – YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=JefRccEUwSI

Transcript:
(00:00) [מוזיקה] ברוכים הבאים לערוץ הפודקאסט בית הקרם מרגלית השכונות בפודקאסט מבית נדלן בשידור מארחים אפריים שליין וצחי קוטינסקי דמויות וסיפורים וי השכונה בעבר ובהווה [מוזיקה] ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט בת הקרן מרגלית השכונות של אפריים שלין ושל צחי קוטינסקי והיום אפריים אנחנו נמצאים במקום מיוחד ב ש כמו שאתה תכף תספר לא היה לנו כמעט סיפורים על יפי נוף אנחנו בכלל שאנחנו תושבי בית הקרם שפעם זה היה כמו סוג של שני מחנות והיום אנחנו במקום אחד גם אז למעשה ואתה תספר לנו איך הגעת למשפחת לוי למאיר לוי ואנחנו ככה צרפנו על הדרך ככה
(00:55) במפתיע את יעל עמבר שהיא אחיינית של א של מאיר ונמצאת פג חשובה ונמצאת כן ונמצאת פה גם תליה שהיא הבת של מאיר ותכף אנחנו נבין את הסיפור אז בוא תספר ככה אפריים למה אנחנו פה איך הגענו למה נדדנו עד ראשון שאנחנו בחיים לא יצאנו מהחממה שלנו ובוא נצא לדרך ונשמע קצת את הסיפור של המשפחה טוב שלום יש לנו זכות להתארח פה ברישון אצל מאיר לוי שהוא הבן של משה לוי ורחל לוי שהם ממייסדי יפי נוף כשעסק במחקר לטובת הקמת בית אבד והמחקר של השכונות הגענו למצב שעל יפי נוף לא היה לנו סיפורים היה לנו מעט חומר ולא היה לנו סיפורים עם הזמן קצת שמעתי ממטי טילקין
(01:53) קצת מיצחק ארגז לא היה לנו סיפורים לפני אני חושב שנה בערך קיבלתי פנייה מהבת של חנה שאומרת אמא שלי גדלה בבית הקרם ויפה נוף ואנחנו רוצים לעשות לה סיור אמרתי לה אבל מה שם נהורה אמרה לי לוי אמרתי טוב לוי זה שם קשה לי להתר בדיוק תני לי זכות חזרה אליי אמרה שתי מילים אמרתי לה תעצרי נפגשים בסיור בשבת ב10 בבוקר בבית הכנסת ברחוב תרצה למה כי בית הכנסת שהוא המוסד המרכזי של שכונת יפי נוף הגבאי הראשי שלו ונותן החיים במוסד הזה של בית הכנסת ובשכונת יפי נוב בכלל היה משה לוי ואני הבאתי אותם לסיור ולא ת צריך לשמוע מהם יש לי את מפקד
(02:50) האוכלוסין אני מכיר את כל האחים לבית לוי היום באנו למאיר אמרתי לו הנה אתה נולדת ב-1931 איך אני יודע לפי מפקד האוכלוסין חנה היא לא מופיעה במפקד כי היא עוד לא נולדה שהיה המפקד ככה אנחנו יודעים בזה שנה היה המפקד 1939 ככה אנחנו יש לי מידע היה לי גם כמה סיפורים שתכף נשמע פה על משה לוי וא אמרתי טוב עכשיו בואו אתם הבאתם באתם לי אוצר בלום אתם תהיו הסיפור של יפה נוב יש לי גם האמת יש לי גם קצת סיפורים עעל משפחת המוזה בזכות רחל בלום שעבדה במתנס להות וגן ואז יש לנו פה גם את יעל שהיא דור שלישי ב ביפי נוף והבן שלה הוא דור רביעי ביפי נוף אני דור רביעי בבית הקרם
(03:43) הילדים שלי הילדים שלה דור רביעי ביפי נוף וזה זכות גדולה ששניהם יושבים פה ויפה נוף זה יהיה הסיפור של משפחת לוי אני מתחיל להרגיש נחו שאני רק דור שני בבית הקרן אז מאיר אתה יודע אנחנו רוצים קצת לספר גם את הסיפור שלך אז בוא לפני שאנחנו נכנסים לסיפור של אבא משה אתה נולדת באיזה שנה 1931 ונולד בשכונה בבית הקרן בפינו ספנוב כן ותספר לי קצת מהילדות שלך לא שאנחנו כאן תכף נספר למה הוספנו את יאל הי לא היית מתוכננת לשבת איתנו אבל הבאת לנו כזה אוצר מידע תספר לנו קצת מהילדות שלך ו מה שהיה לך על ואתה יודע מה ואנחנו נלך על הקטע של
(04:34) החינוך ושל התעסוקה שזה היה מקום מרכזי בחיים שלך איפה למדת בתור ילד איפה גדלת אני גדלתי א מה בדיוק השאלה שלך אני הייתי הייתי בגן ילדים איפה היה הגן בעיר זה היה ב כבר במחנה יהודה שם בבית ספר לין אז היה שם גם גן ילדים אני זוכר שהלכתי גם לגן ילדים ואחרי זה הייתי שם בבית ספר יסודי בבית ספר אליאנס ומבית ספר אליאנס עברתי ל לעמל בית ספר תיכון בית ספר עמל מקצועי שמה שזה בעצם הטבע את הדרך שלך לכל החיים במה התעסקת אחר בדוק כך אני התעסקתי אחר כך במכניקה כן אבל במה ש התעסקת אתה יודע יאל הבטיח אותנו אולי תספרי לנו יאל את סיפרת
(05:34) לנו שאנחנו מדברים פה עם תלמיד מצטיין ככה מספרים קודם כל המשפחה משפחת לוי ה משפחה מאוד גדולה מאיר תעזור לי עם זה זה מרגלית נכון זה הסדר מרגלית שלמה כן מתי כן מר קודם אה מאיר מתי א יהודית יהודית אברה א אמא שלי אתי אסתר וחנה כולם אחר כך נשארו בשכונה לאלא רק אמא שלי נשארה בירושלים וכולם עזבו כל אחד מצא את דרכו באיזה מקום כן מאיר כמו שהוא מספר לנו זה בעצם מצא את הדרך בכלל לצאת אפילו מישראל נכון כי אתה הלכת ללמוד ב כן התה תקופה שאני עברתי לשוויצריה למדתי שמה כמה שנים גם עבדתי כמה שנים ואחרי זה חזרתי לארץ פתחתי איזשהו יחד עם שותף
(06:36) איזשהו בית מלאכה קטר ו הבית מלאכה הזה גדל בינתיים נכנס גם החתן שלי הבעל של טליה והיום זה מפעל שולם היום אזה תקופה של מלחמה ואין הרבה פעילות אבל אבל זה כבר פל שמעשי קרוב ל70 עובדים ונמצא ביד בנימים כן ונמצא ביד בנימן אבל בוא בדרך שלך בדרך שלך זה את לא סיפרת לנו א בעצם שאנחנו מתעסקים פה עם תלמיד מצטיין ככה מספרים מאיר מספרים שאתה קפצת כיתה אפילו יותר מפעם אחת טוב העניין של קפצת כיתה ביתספר הים זה היה עדיין מקובל מ מי שכבר היה פחות או יותר בסדר היה קופץ קיטה זה לא היה משהו מיוחד ממנו אז פה ושם קפצתי כיתה זה לא זה לא נותן שכ כן בדיוק כך
(07:38) אוקיי איך הגעת לבית ספר איך הגעת לבית ספר אנחנו במשפחה למדתי בבית ספר אליאנס לא למדת בבית הק ילד איך היית מגיע לשם היה בית ספר בבית הכ כמו היום כן כן כי בזמנו עוד בתקופה שאני הייתי ילד הלימודים זה היה בתשלום גם הלימודים יסודיים זה היה בתשלום ואנחנו היינו משפחה גדולה שמונה ילדים והיה יותר נוח להביא לקחת אותנו לבית ספר כנראה אני חושב שיותר זול היה ללמוד בבית ספר אליאנס ואמנם להגיע לשם היה צריך עם עם אוטובוס כן והיה לנו כרטיס נסיעה ולמדנו שם בבית ספר יסודי בית ספר תיכון אני עברתי לעמל שזה היה בית ספר תיכון עמל תיכון
(08:37) מצוי תכון מקצועי כן ומשם הלה עכשיו הייתה תקופה שגם לימדת את את המקצוע שלך לא רק ישר פתחת את המצל אני גם לימדתי אני לימדתי אני הייתי בבית ספר אורט בזמנו חיפשו מועמדים ללמד כי בצ בתי ספר עור זה היה דבר חדש עוד לא היה בארץ והייתה תוכנית להקים בתי ספר של אורט בתי ספר מקצועי וחיפשו אנשים שיהיו מסוגלים ללמד ושיהיו עם כושר מסוים ואני העמדתי את עצמי כן וקיבלתי ברתי התה תקופה שעברתי גם לכן כי המועמדות הזאת קללה גם נסיעה לשוויצריה לחוץ לארץ ובזמנו נסיעה לחוץ לארץ זה היה משהו שמעלו
(09:46) מעבר אף אחד לא היה חושב לסו על חוזה זה היה חלום ממש ואז אני קפצתי למציה הזאת וגם נרשמתי ולמדתי בשוויצריה בעות שווייצריה הייתי שם כמה שנים ואחרי זה כשחזרתי לימדתי בבית ספר אורקם כן כ 10 שנים כן עד עד איזה שנה אתה זוכר עד א 1965 נכון ת אך גילינו את גילית לנו אבל בוא בוא בוא נחזור רגע למשה לוי לא לא עכשיו אנחנו קצת הכרנו את מאיר אז באמת בוא תחזיר אותו למשה תראה משה לוי אה היה דמות ציורית ביפי נוף שאני אומר דמות סיורית אני מתכוון לדמות שזוכרים אותה כי מי שזוכרים אותו יש עליו סיפורים המעט שיש זה סיפורים על משה לוי על העבודה שלו שאולי עוד נשמע אחר כך
(10:52) זה הוא עבד במאפיית אנג'ל הוא היה נהג של מאפיית אנג'ל מאפיית אנג'ל רק שתבינו היייתה מאוד קרובה לבית הקרם היא היייתה בפנייה לחוב עוזיאל בבית גן כאילו באמצע העלייה לבית וגן או בכל בית וגן היייתה המאפיה איפה שיש שמה היום סופר שמה הייתה המאפיה של אנג'ל ומשה לוי היה נהג של המאפיה א מדבר איתך בשנות ה-30 שנות ה-40 למי היה רכב בכלל באפי נוב היו אולי שני רכבים מגיעים לשכונה אחד זה של משה לוי ויותר מאוחר רכב של אנג'ל של אנג'ל והשני זה רכב של זלמן מרט שהיה מפקד גדוד מוריה אחר כך חבר של משה דיין זה היה רכב מגיע
(11:41) דבר שני הוא היה מגיע אז האנשים בשכונה כבישים שהיה אפש סוע ב הציר הרצל היה הציר הראשי וממנו לקח את הימינה מה שהיום רחוב תרצה שנראה לנו הכל קרוב אבל צריך לזכור שתחנת הדלק הוקמה רק בשנות ה80 כל השטח שלת חנת הדלק ביד שרה היה שדה שדה של סלעים שבעצם היה סמוך לבית שבעוגה סמוך לבית זאת אומרת הם יצאו מהבית לקחו 20 מטר והם בשדה אז זה היה אבל שמשה לוי היה מגיע הביתה אז התושב יפי נוף היה היו קונים ממנו לחם של אנג'ל לא היו קונים לחם בעיר א או במאפיה אחרת עכשיו יפה נוף אני רק חייב להגיד אנחנו מדברים על שכונה שעד קום המדינה היו 14 בתים שכונה קטנה ביחס לבית
(12:36) הקרם אם בית הקרם ב-48 היייתה סדר גודש של 500 נפשות יפי נוף הגיעו ל8 100 איש תכף נשמע שבתוך אלה יש גם דיירי משנה עכשיו [מוזיקה] האוכלוסיה של יפי נוף היא קמה באוריינטציה דתית התקנון של יפי נוף כתוב ראש העמוד בעזרת השם מה שלא היה כתוב בתקנון של בית הקרן כתוב שהמטרה שלהם להקים בית כנסת ולכן הם הקימו את יפי נוף את הקרקע הם רכשו עוד לפני בית הקרם אבל הם הקימו את יפי נוף רק שהיה את אותו מניין אנשים שיבואו לבנות את הבית שלהם כדי שיהיה אפשר להקים בית כנסת והבית כנסת בחוב תרצה המבנה הצנוע יותר הקרוב לכביש הישן יותר זה בית הכנסת שלפ פ נוף עכשיו עד שעשו את
(13:31) השיפוץ מי היה מתפלל בו תושבי יפי נוף עכשיו תקשיב ומץ קומץ זה זה קשה זה גם הכל סביב המניין תכף נדבר מה קורה בבית כנסת אבל אני רק רוצה לציין שעד לפני כמה שנים השער הכניסה לבית הכנסת מרחוב תרצה שבינתיים העבירו אותו לחלק האחורי מרחוב איש שלו היה עליו שלט שזה מוקדש לזכר משה לוי השלט הזה נעלם ולכן כל כך כל כך חשוב הפודקאסט שלנו לתת את המקום הראוי למשה לוי שהיה הגבאי של מרכז החיים של יפי נוף ומה קרה סביב בית הכנסת אולי מאיר יספר לנו קצת מיר אלי אולי תספר לנו אבל לפני הבית כנסת תספר לנו זיכרון שלך אישי מאבא מאבא משה לא
(14:22) משהו שאנחנו שומעים פה מאפרים הגבאי של הבית כנסת משהו מהבית א איך הוא ה לוקח אותכם עם הרכב שהיה דבר מיוחד משהו אישי ממנו אנחנו לא היינו משפחה דתית אבל היינו הולכים לבית כנסת יחד עם אבא אחי ואני אחי שהוא כבר כבר לא בחיים היינו נושעים היינו הולכים לבית הכנסת תמיד בשישי שבת ובחגים תמיד ובית הכנסת ביפ נוף לא תמיד פעל כי כי להקים בית כנסת צריך גם גם צ צריך א חזן וצריך א צריך לממן איך שהו והיו תקופות שבית כנסת היה סגור והיינו הולכים יחד עם אבא לבית כנסת בבית הקרם או בבית וגן אוקיי בחגים בחגים ובשבתות כן יותר מאוחר אז אנחנו הילדים
(15:25) כבר גדלנו קצת והפסקנו בכלל ללכת לבית כנסת היינו הולכים לתנועת נוער והיינו עסוקים בדברים אחרים אני הייתי במכבי הצעיר אוקיי ש ממכבי הצעיר לאן הנמשכת אחר כך בתקופת הצבא בתקופת הצבא אני א בתקופת הצבא אני שגילו לנו שזה יבת את הגיל סרה לנו יל וד הה קודם זה היה הגנה כן זה היה היה היו אני הייתי בקורס מקפים גדנ עוד עוד לפני כום המדינה זה היה ב-1900 תזכיר לי 48 48 כן אז הייתי הייתי כבר בקורס מכף מגדנה זה היה כבר משהו כן ואחרי זה כשהתחילה מלחמת השחור וזהו אז אני הלכתי אני קחתי שמה את במקף גדנ שם היה אוהל והיו גם א גם היו אוהלים של הפלמח הכרתי אותם אז אני
(16:33) הלכתי לאוהל של הפלמח אמרתי אני מתגייס אליכם וקיבלו אותי הייתי ילד אומנם אבל התגייס ו הייתי בפלמח בתקופה בתקופה הקשה רמת רחל וכל מני תראה ב-1977 אנחנו אנחנו אנחנו נגיד לאנשים תה לנו את הכלה ואנחנו חוזרים להקליט אז אז יכו להיות שקצת את יודע במהלך הפודקאסט אנשים ישמעו דברים שזה יראה כאילו אנחנו חוזרים אבל זה עדין ימשיך להיות מרתק ואני ר שדיברנו שהסב היה הגבאי של הבית כנסת ודיברנו על זה שסבא עבד באנג'ל והיה לו את המשאית ועד עכשיו ככה נזכרת לספר לנו עוד איזה סיפור מי מי חלק איתו את הרכב אתה סיפרת לנו ש לפעמים ה הוא הה
(17:32) לוקח את האוטו והייתם קצת נוסעים איתו לטייל כן אז בואו ספרו לנו קצת על הדבר הזה א אני זוכר ש סבא קיבל את הרכב לשבת וסבתא בשלח המין כזה כמו שצריך שמנו את הכל בתוך האוטו טליה עוד לא נולדה בטח כן ונסענו עם הרכב לחוטי מרגלי שגרה בתל אביב ועשינו אצלה את השבת כאילו אצלה אכלנו את החמין וזהו אבל מה מה היה מיוחד אפרים היה רכב למה אנחנו כל כך מסמים על זה דגש היום לכולם יש שלושה רכבים היום יש לכולם רכבים בזמנו לא היה לכולם רחבים לא היו רכבים בכלל יצ דופן למי שיש רכב זה משהו מיוחד כן יש לו אוטו זה כבר משהו כן אמנם האוטו של אבא שלי זה לא היה מכונית פרטית ה
(18:33) מכונית של אנג'ל אבל בזמנו מי שהחזיק מכונת פרטית זה היה יוצא דופן תראה אני אני אגיד לך משהו אוטו זה דבר מעניין ייצור מעניין יש לו גלגלים פותחים את המכסה יש לו מנוע יש לו רעש יש לו ריח אתה אתה יודע כל ילד קטן פותח לו את הדלת הוא נכנס בפנים הוא כבר מלך אז זה מה שהיה אז הילדים מה היה להם לעשות רכב עכשיו רכב בשכונה הוא הוא אטרקציה בבית הקרם אני אספר לך מי שהיה גונב את הרכבים הבודדים שהיו בבית הקרם זה היה יוחי בינון שלימים היה מפקד חיל הים אתה מבין את ההכשרה הטכנית שלו התחיל כגנב רכב בבית הקרן עכשיו שטבע אותי המשפחה שלו אבל גם פה אצל
(19:22) משפחת לוי הרכב היה מועד קח בשלה בוא היה מועד לפורענות כ תספרי לנו תספר נו מה קרה לרכב של האבא זה הייתה חווייה לנסוע מהכתובת שלנו מהבית שלנו עד סוב הכביש לפעמים היה לוקח את החברה ככה את הילדים שיהנו עושה פני על דרך שכונה והם הי עד סוף הדרך עד סוף הכביש שהם מגיעים שם היה פתח הדלת מוריד את כולם וממשיך לנסוע לבית גם יש סיפור במשפחה שאברהם היהה נוהג ב רכב הזה גם שהוא היה ילד קטן בן 13 אברהם שזה הילד השביעי א שישי שביעי שישי שישי אברם כן וגם פעם אחת לקח את האוטו לסבא והתנגש בגדר ושבר את היד ו היו עניינים זוכר כזה דבר אבל אני אני
(20:20) אני זבו אני אני סקרן אני סקרן נחנו קודם דיברנו על זה ולצערנו זה לא הקליט הבית הבית שרתם בו הבית שאתה גרת בו וגדלת בו כ היה בית מאוד מיוחד תספר לנו קצת על הבית סיפרת לנו קודם אנחנו צריכים לחזור אתה יודע הבית נחשו לבית גדול במשפחה היו באים לבקר אותי בשבת היו באים היו באים לבית של הסבא זה היה חווייה כי ה כי זה לא זה לא היה רק הבית ב הבית קודם כל בחזית היייתה חצר גדולה שאפשר הה לשבת בשמש אפילו לא בשמש ומסביב היה לנו גן עם פירות אז אפשר היה לגשת ולקטוף ולהנות זה הייתה ממש חביה היו באים בני דודים ככה עם החברות שלהם להשוויץ שהנה יש לנו פה בית
(21:16) עם גינה כל זה ו זה זה היה בית יפה איזה ות היו לנו בחצר איזה פירות היו היו משמשים שזיפים ה תפוחים היו זתים ענבים ענבים היו בשפע ה בחזית ענבים סברסים הסברס הסברסים גם סברס מסביב לגדר היו סברסים אפשר הה ל צריכים להסביר לאנשים שפעם היו משתמשים בצבר בסברס כגדר חיה לבית יה לו את הקוצים כן היו סברסים הסברסים הם היו בחזית הצפונית של המגרש הבית שלהם היה ברחוב קרצה שמונה לפי המספרים של היום אז הצד הצפוני היה בצד השני פונה כלפי הרחוב וסברס היה בצד השני כי זה היה הגבול של השכונה ומעבר לזה סליים ושדה גדול ומעבר לגבעה היייתה בית הקרם לא
(22:20) היה קשר עין בין בית הקרם ויפי נוף זה כל שכונה לכן הרגישה גם מבודדת אבל בוא תספר לנו מעבר לסבר עוד קצת היה בור מאוד גדול היה בור היה שם הייתה שם מחצבה ולמחשבה היה בור בור גדול שמה ואני זוכר שפעם היינו הולכים לשחות שמה כי בריכה הוא אומר ב בן שלי פעם אח שלי מבוגר ממני הוא כבר לא בחיים הוא פעם נפל לבור הזה והוא ה אני זוכר שהוא נפל ל הבור לקחו אותו הביתה להחליף גדים ה היה רטוב כולו וזה יפה הייה הבור הזה בדיוק בור מדברים על המחצבה נקרא תכף היא נקראה המחצבה האיטלקית זה היה השם שלה והיה שמה בתוך הו בריכת מים לטובת איבוד
(23:13) האבן הבור של המחצבה זה המקום שהיום בית ספר יפי נוף כן זה הבור עכשיו אם אתם רוצים עוד סגירת מעגל למאיר שלב יש סיפור בביתו במדבר ספר בביתו במדבר ובספר הזה הדודה של הילד גיבור הספר הולכת לטייל עם החבר של הקצין האנגלי ברחובות בית הקרם הם יורדים מהסמינר הולכים רחוב החלוץ רחוב המייסדים מגיעים למקום פחות או יותר שהיום צומת המייסדים שדרות הרצל כן בין בית הכרם ויפי נוף ואז הם היו זוג אוהבים הם עשו מה שאוהבים או עשים והיה ברוד במחצבה פיצוץ הגדול מהאבן של הברו נהרג הקצין האנגלי בספר של מאיר שלב זה מין עדות איך הגאוגרפיה וההיסטוריה חשב שאתה אומר עכשיו
(24:03) ברוד אנשים לא מבינים למרות שהיום יודעים יותר על פיצוצים לצערנו אבל אנשים צריכים לדעת שככה היו פעם חופרים בייחוד באזורים שהיה אבן היו צועקים ברוד בכל הרחובות והיו מטמינים tnt בתוך חורים בתוך הסלע והיו מפוצצים את זה והיינו צריכים לסגור תריסים כדי שלא יתפוצצו לנו היו נפשיים לפעמים ן אני רק רוצה לקשור בן בית הקר ויפי נוף הזכרונות שאנחנו שומעים פה ממאיר על המחצבה ועל הבריכה במחצבה מאיר שלב לא קלתי על המחצבה אני רוצה בבית הקרם אבשלום ויעקובי כתב זכרונות שמה הילדים היו עושים הולכים למחצבה והולכים לבריכה זאת אומרת זה
(24:44) האטרקציות שהיה לנוער אז שאלנו לא מחשבים לא טאבלטים אלא לחיות את השטח הם לא ידו לשחות היו נופלים במים חרי זה היה צריך להוציא אותם וזה כן יפה אז בוא בוא נחזור קצת לסיפורים של סבא ובית הכנסת סבא היה עושה דברים מיוחדים לקראת לקראת יום כיפור נכון היה איזה טקס שהוא היה עושה לנו הנושא של התשליך אם אתם יכולים לספר לנו קצת על זה אני לא זוכר כשהייתה מסתיימת התפילה זה לא ספרי כשהייתה מסתיימת התפילה בראש השנה אז המתפללים היו מתארכים סבא היה מארח את כולם א אצלו ב קודם כל את התשליך היו עושים בבור המים שהיה צמוד לבית צמוד לכל בית היה בור
(25:37) מים לכל בית אבל אצלכם היה חסר היה בור גדול כן שמה היו עושים את הטקס של ההשלכה של התשליך כן יה מכבד אותם בטיחים שהיו מתחת למיטה כן מובעים מגולגלים מתחת למיטה כן כן היו מתקררים שם הו מ לא בתוך בתוך הבור גם בתוך הבור הינו שמים את הבטיח שהתקררו שמה זה היה מקרר לכן גם זה לילדות היה גם איזה תפקיד בבית כנסת כ בעיקר אחותי זוכרת שהיא היייתה מגיעה לנקות את בית הכנסת אני הייתי מלקטת את ה סוכריות שהיו זורקים מעזרת נשים הם היו נכלאות הסוכריות היו נתפסות בתוך האהילים אז סבא שהיה מגיע לשם הוא היה לוקח סול גדול והיה עולה ומפנה את כל
(26:30) הסוכריות ואני הייתי אני אני רוצה לחדד לחדד לין בית הכנסת של יפי נוף ושמ ושמשה לוי היה הגבאי שלו זה בית הכנסת שעומד עד היום ברחוב תרצה כשבאים לבית הכנסת כאילו יש לו שני אגפים אגף ישן ובית כנסת חדש על שם אביסר הבית כנסת הישן בתוכו הריות הכתובות על הקירות העיטורים זה בית הכנסת שמשה לוי הקים והיה הגבאי שלו ועד לפני כמה שנים השער שלבית החצר בית הכנסת מרחוב תרצה שבינתיים העבירו אותו לחזית האחורית מרחוב אי שלום היה שלט שהוקדש על ידי משפחת לוי לזכר משה לוי ויש לנו תמונות מעורפלות שהיה כתוב משה לוי חסרה לנו התמונה באמת עם הכבוד
(27:23) שמגיע למשה לוי כגבאי של בית הכנסת אבל אולי א אני רוצה להגיד אני שהתחלנו את השיחה מוקדמת אמרתי מדברים על משה לוי הגבאי של בית הכנסת אבל לידו הייתה אשתו לא היה גבר כמו שאני אומר שכל גבר אשתו היא זאתי שנתנה לו את היכולת לגור במרחב הזה ולעשות מה שהוא עשה כמה מילים על רחל לוי אולי תגיד אני גדלתי על זה שסבתא שלי היייתה קודם כל יפיפיה ודבר שני אישה נהדרת ככה ככה גדלתי על זה היא היייתה המפייס המחילה המבשלת עם התרנגולת כל הדברים האלה אחד הסיפורים שאני יודעת עליה זה שכש סבא וסבתא עברו לגור בשכונה אז התחילו יריות והם החליטו לעבור לזמן קצר לאזור
(28:26) בית וגן כדי להיות שם קצת יותר יותר מוגנים וסבתא קיבלה כדור ברגל אני יכול להראות אני כבר לא זוכר ואת הכדור הזה את הכאבים ממנו ת הצלקת ממנו היא סחבה עוד הרבה הרבה שנים אחר כך במאורעות טרפת הם חזרו לשכונה זה היה ממש פרק זמן קצר שהם היו הו היה צורך להיות יותר מוגנים אבל במורות רפת הם כבר שיפצו את הבית ומאז הם חיו שם זה היה השלט בכניסה לבית היה רשום שם בית משה הלוי כן כן נבנה בשנת רפת כן פשלת שם מאיר בוא תספר לנו קצת אתה יודע בוא נחזור קצת למאיר והאיש המצליח ספר לנו קצת על ה תעסוקה שלך על הדברים שעשית על המפעל המרשים שהקמת שבעצם
(29:19) היום קיים נועל על ידי החתן שלך כן א הבעל של טליה שיושבת פה הבעל כן טליה היא קם כ בעלם רגע עם מי הקמת את המפעל הזה את הסדנה הזאת אני אני למדתי בשוויצריה ושחזרתי להנה אז א פתחתי בית מלאכה קודם כל עם עם מחתה עם עם א הגיס שלך הגיש שלי כן שקוראים לו מה בני מעם בני כן עם בני פתחנו פתחנו בית מלאכה הנה ביחד בית מלכה זה בתל אביב ו איך קוראים לבית הזה בית העסה שמה בית התעשיינים כן שמה קנינו עולם בני ואני ושמה פתחנו בית מלאכה בית מלאכה כללי היה
(30:28) שלנו מחרטה כרסומת וכלים קטנים וכל מיני הינו עושים כל מיני עבודות זה היה במרכז השוק הינו מקבלים הרבה עבודות מהשוק עם כל מיני תיקונים וכל מיני כאלה ואחרי זה יותר מאוחר עברתם נכון אחרי זה עברנו ל תזכיר יד בנימין לא יד ימן זה אחרי זה י יותר מאוחר דפל לא הה בירושלים לא המפעל היה איפה לא למעשה רק אמא שלי נשארה בירושלים כל שאר האחים כל אחד היה לו את היציאות נקודת היציאה שלו מהעיר והיום מה מה קורה במפעל הזה היום המפעל עובד עכשיו יש מלחמה ועבודה קצת ירדה לכל עובדים פעילות מאוד נמוכה אבל הוא קים המפעל זה לא מה שהיה פעם היום זה מפעל
(31:32) יחסית גדול אם יש לו בסיבות 70 עובדים בזמן בתקופה שהמפעל עובד והוא מוכר סחורה לכל הארץ כן אנחנו מייצרים בדברי פרזול זה כל מיני ידיות וציירים וכל מני כל מה ששייך לתריסים וחלונות וזה אנחנו מייצרים במפעל של גם אנחנו עושים יוו אנחנו מיים גם מחוץ לארץ ואנחנו משווקים לכל הארץ אחי אני אני רוצה בכל זאת משפחת לוי שמונה אחים תשעה אחים שמונה אחים שמונה אחים זה פער שנים מאוד גדול אולי יאל תספרי לנו קצת על בני המשפחה האחרים כמה מילים על כל אחד כי מי ששומע אותנו ויש לו קשר ליפי נוף בשבילו משפחת לוי זה אותו אחד שלמד איתו אות אחד שהיה חבר שלו
(32:31) א אח שוא היר מהמשחקים בשכונ א אוקיי הבת הבחורה היא מרגלית א מרגלית התחתנה עם אלברט ועזבה את את ירושלים נכון זה איפה היא למדל אביב כן את יודעת קצת מה שאת יודעת הכל אוקיי זה הם חזרו לירושלים א מרגלית למדה ב אליאנס ואני לא חושבת שהיא הייתה בתיכון באיזשהו אני לא יודעת איפה היא הייתה בתיכון היא עבדה בתור מטפלת ואלברט היה צ משטרה והם עברו לחולון אחר כך אחר כך הגיע שלמה שלמה נולד במשגב לדך הוא למד באליאנס כן ככה הוא תפס את הצרפתית שלו גם כן היה פעיל בהגנה והוא חי רוב רוב הזמן של הוא חי בצרפת בפריז הוא דיבר צרפתית שותפת ממש של
(33:28) אני ידעתי טוב צרפתית אבל לעומתו היייתי קטן אחר כך הה הנה הם אחר כך זה מאיר ש שנולד במשגב לדח ולמד באליאנס ואחר כך בעמל א אחריו היייתה מתי מתילדה שלמדה באליאנס בבית ספר יסודי ובתיכון המקצועי בית החלוצות היא למדה שם תפירה א גם היא גרה בחולון כשהיא אחר כך א יודית נולדה ב-1935 היא למדה בתיכון עומריה שאתה סיפרת לי שזה לידה למעשה מזה נולד ליד האוניברסיטה מזה נולד ליד הזה זה חוליה בהתפתחות לידה כן ואברהם אברהם כבר מהשלב של אברהם כבר האחים למדו בבית הקרם הפסיקו לנסוע למרכז העיר ללמוד באליאנס ואברהם גם למד בבית ספר יסודי בית הקרם גם אמא שלי אסתר נולדה
(34:30) בבית ספרית למדה בבית ספר בית הקרם ובטח שחנה שעשתה את כל המהלך אכן הור בבית ספרן זאת אומרת מה שאנחנו רואים פה שמשפחת לוי מייצגת ההתפתחות של יפי נוב קמה כשכונה מסורתית שהילדים בכלל מיפי נוב לא הלכו ללמוד בבית הקרם הם היו מדלגים על בית הקרם ונוסעים העיירה בתחבורה בכו בכו 12 או 10 של המקשר ומרכז חייהם היה בעיר וקני בעיר ובית הקרם התה לא הכתובת הראשונה אחר כך לקרת אחרי מלחמת העצמאות הילדים הקטנים פה הם גדלו כבר שזה אחרי מלחמת העצמאות שירושלים הופכת לעיר התחבורה הציבורית משפרת התפר בין בית הקרם ופי נוף מתחיל להתמלא על ידי
(35:22) השיכונים כמו שיקון אריאל שיוני רחוב הארזים אז הקשר מתחיל להיות יותר קרוב גם כי ברגע שיש בתים הכל נראה הרבה יותר קרוב ואז המרכז עובר לבית הקרם ואז הילדים הקטנים לומדים בבית הקרם וחיים עם האוכלוסיה של בית הקרם וזה הופך לחלק ממה שאנחנו מכירים היום כ כמכלול אחד אבל החשוב הוא שיפי נוף התחילה כשכונה מנותקת דיברנו קודם על השדה שהיה איפה ש תחנת הדלק ויד צרה אתה ג ששמה הם היו מדליקים את המדורות היו מדליקים את המדורות שמה את מה הוא תיאר קודם כאילו לנסוע מהבית שלהם לשדרות הרצל זה כאילו כל הרוחב של תחנת הדלק היה כמו טיול אתה מבין זה הייחודיות של יפ נוף
(36:12) ואני ממש שמח נחנו שומעים את זה ממקור ראשון ממי שחי את זה ממי שחווה את זה כי זהזה תרומה אדירה לתולדות יפה נוף הסיפורים שלך תקשיבו אחד הדברים הגדולים שיצרנו עם הפודקאסט הזה שמשלים את הספר המדהים שאפרים כתב זה שאנחנו זוכים לפגוש את כל אלה שהתחילו את השכונה אנחנו פוגשים את הסיפורים ו אני חייב להגיד שאני יוצא כל פרק מרוגש ואני שמח דרך אגב שאת הצטרפת כאן ועזרת לנו לתרום להרחיב את הידע אז מאיר מה שנשאר לנו זה אחל לך אריכות ימים ובריאות טובה ולך תודה רבה שהצטרפת בכלל הת חלק מהיוזמה הזאת שאנחנו יושבים פה בזכותה ואנחנו נמשיך לספר את סיפור השכונה
(37:11) והפרק הזה יעלה בעזרת השם למחרת תשעה באב מחר אני לא מעלה דברים חדשים ואני אז אנחנו מקליטים ממש בערב תשעה באב ומפה אני רץ לכל תערוכה המפסקת אז תודה רבה שאתה מארח אותנו ותודה ר בה גם לטליה שיושבת ברקע ותודה לחי אל ואפריים כרגיל תודה לך ואנחנו נמשיך ונעשה ונתראה בפרק הבא אשרה שזכינו לספר את להתחיל לספר את סיפורי של יפי נוף כי האל הביא לי מפה והמפה הזאתי בשבילי זה התחלה של מחקר יופי תודה רבה

תגובה אחת

  1. שמי משה לביא(לוי) ואני נכדו של משה לוי, נשוא הכתבה ונקרא על שמו. אני בנו של שלמה שהיה בנו של משה לוי, גבאי בית הכנסת של שכונת יפה נוף ואחיו של מאיר לוי שהתראיין אצלכם. אגב, מאיר לוי הינו אביו של הזמר דודי לוי. נהנתי מאוד מהפוד קסט שלכם. שכונת יפה נוף ובמיוחד רחוב תרצה(8) חרותים בזכרוני לאורך כל ילדותי בעת ביקורי במקום, כשכיית חמדה שלא הייתה כמוה. רחוב תרצה היה רחוב קטן עם מספר בתים בודדים. ברחוב היה גר גם הצייר המפורסם מרדכי ארדון שעבודתו מפארת קיר שלם בכנסת ישראל וכמו כן התגוררו שם בני משפחת ברעם, האב משה ברעם שהיה שר בממשלת ישראל וכן בנו עוזי ברעם שאף הוא כיהן כחבר כנסת ושר בממשלה. סבא שלי משה, אכן היה גבאי בית הכנסת אך יתירה מכך בית הכנסת היה מרכז חייו, הוא היה ממשכימי קום בשכונה, פותח את בית הכנסת, מכין אותו לקראת התפילה והיה גם זה שנועל את בית הכנסת. הוא שאף להיות "השליט" של בית הכנסת ולמעשה בילה שם את מרבית שעות היום. לאחר תפילת הבוקר היה יוצא לעבודתו בחלוקת לחם וחוזר לבית הכנסת. בצהרים היה מגיע לביתו, לאכול ארוחת צהרים, נח קצת ואז שוב חוזר לבית הכנסת. כילדים היינו מגיעים לביקורים בבית סבא והוא אף פעם לא היה נמצא בבית
    היינו צריכים ללכת לבית הכנסת כדי לראותו. שם היה מוציא מכיסו סוכריות לקריץ שחורות ומנסה להכווין אותנו לקרוא מספר התפילות. אמנם איש מבני המשפחה לא המשיך בדרכו התורנית, אך עד היום שמור אצלי נרתיק עם טלית וספר תפילות וכן נרתיק עם תפילין, אותם העניק לי כמתנה עם הגיעי לגיל בר מצוה. מכונית חלוקת הלחם שלו, של מאפיית אנג'ל הייתה אטרקציה בשבילנו, הילדים. הייתה זו מכונית מסחרית ללא חלונות בצדדים. אני זוכר שכילדים היינו הולכים תמיד לדלת האחורית של הרכב, פותחים אותה ואוספים מלוא חופניים את פירורי הלחם שעל רצפת החלק האחורי ואוכלים בהנאה, צוחקים ונהנים בבחינת מים גנובים ימתקו. לסבא יצא שם של איש קשה ואכן הוא היה אדם עיקש מאוד באופיו, תמיד שאף להיות הצודק ורצה שיכבדו אותו. את עיקשותו ניתן למצוא בסיפור ששמעתי מאבי, על כך שיום אחד, עוד בתקופת השלטון התורכי בארץ, אדם אחד שהיה צריך לשלם לו כסף ניסה לברוח מבלי לשלם. סבי משה לוי, ניהל אחריו מרדף בכל רחבי העיר עד אשר הגיע למחסום של המשטרה התורכית, שם סבי השיג אותו ופנה לשוטרים שעצרוהו והכריחו אותו לשלם את חובו. סיפור זה היה בבחינת "התהילה של אבי". רק בשנות ה-70, זכור לי שיום אחד הגענו לביקור בבית סבא ומצאנו אותו בבית. בית סבא היה מרכז הביקורים בחגים ובשבתות. שם היינו יושבים בסוכה, עורכים את סדר פסח כהלכתו. אבל אז באותה שבת, סבא לא הלך לבית הכנסת. כשנשאל מה קרה, מילא פיו מים. ואז אט אט החלו להגיע שליחים מבית הכנסת שניסו לדבר אתו אך הוא סירב לפגשם. התברר שהתגלע סכסוך בינו לבין באי בית הכנסת וכבודו נפגע. כיצד נסתיימה הפרשה אינני יודע. אבל בית סבא היה אחד הבתים המרשימים שהיווה מקום מפגש לבני המשפחה ולתושבי השכונה. הייתה בו באר לשאיבת מים וחצר אחורית. הבית היה בנוי מאבן ירושלמית. בחצר הבית סבי היה מגדל ענבים וכן סברס. לבית היו תריסים ודלתות חיצוניות מברזל סביב החלונות
    זה היה הכרח המציאות שכן לאחר הכיבוש הבריטי והגברת המתח בין ערבים ליהודים, כל יום בשעות אחר הצהרים היה צורך להגיף את דלתות הברזל כנגד ירי של צלפים ערבים מהגבעות הסמוכות. באחד הימים, סבתי רחל, עליה השלום, אשתו של משה לוי, נפגעה מירי. הבית היה מחולק לשלושה ובשניים מתוך חלקי הבית גרו דיירים בשכירות. היה לו לסבי, אם כן גם חוש מעשי ומחשבה כלכלית. יום אחד, לאחר מותו של סבי, החלטתי לבקר במקום ולראות שוב את הבית הפרטי שבנה במו ידיו, אך לצערי ראיתי רק חורבות, שכן השטח נמכר לקבלן, לשם בניית בניין מגורים משותף…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *