חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

להאזנה לפודקסט

,בימים אלו עמלים בתיאטרון תמ"י, התיאטרון המוזיאלי הישראלי, על ההצגה:

שמורה במצב טוב

ההצגה שמספרת את סיפורה של שכונת בית הכרם בראי הכותבים.

ההצגה, שהינה חלק מהפרוייקט של מחלקת התיאטרון בעירית ירושלים בניהול נורית אחדות, והמציגה את שכונות ירושלים, נימסרה לידיהם של :

גדי ויסברט, ערן קראוס ואביתר ליכטנשטט,

הבעלים של תיארון תמ"י, ואשר מתמחים בהצגות הנוגעות למצגות במוזיאונים ובחקר ההיסטוריה.

במסגרת התוכנית כבר הציגו את שכונת מוסררה, ועתה ב 27.2.25 תעלה ההצגה לגבי שכונת בית הכרם.

הפרק הזה מספר גם את סיפור התיאטרון המיוחד הזה

וגם את סיפור ההצגה המיוחדת שנכתבה על שכונתנו, בית הכרם

האזנה מועילה

אפרים שלאין וצחי קווטינסקי

בית הכרם מרגלית השכונות

תמלול AI - מועלה as is ללא בדיקה

שמורה במצב טוב-בית הכרם בראי התיאטרון אפרים וצחי מארחים את התיאטרון המוזיאלי הישראלי פרק 23 – YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=VhccCc3_UBI

Transcript:
(00:01) ברוכים הבאים לערוץ הפודקאסט בית הקרם מרגלית השכונות בפודקאסט מבית נדלן בשידור מארחים אפריים שליין וצחי קוטינסקי דמויות וסיפורים וי השכונה בעבר ובהווה ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט בת הקרם מרגלית השכונות של אפריים שליין ושל צחי קוטינסקי והיום אפריים אנחנו הולכים אתה רי תמיד מביא לאורחים מעניינים וזה אחד התפקידים המרכזיים ואנחנו הולכים לדבר על הצגה שמדברת על השכונה וכל פעם אני לומד דברים חדשים שקוראים פה ואפילו כבר גילינו קשר בין אחד השחקנים הראשיים בין מי שמנהל את העניין גילינו לסיפור של הקשר שלנו עם דני דיאמנט פה
(00:52) בשכונה אז ברוכים הבאים גדי ויסברט וארן קראוס וחסר לנו פה אביתר לי שטט כל האשכנזים ואתם מתיאטרון טמי ואתם תכף תסבירו לנו מה זה תמי אז אפריים ככה לפני שנספר את הסיפור כמו תמיד תן לנו מבוא לעניין טוב שאני אדבר על תיאטרון זה כמעט חזון אחרית הימים אבל א אני חושב שמה שמעניין בתיאטרון באופן כללי זה שתיאטרון זה סוג של אומנות שמשקפת לנו את החיים שלנו במבט חיצוני וזכינו ועכשיו יש קבוצת תיאטרון שבפרויקט של עיריית ירושלים מכינה לנו הפתעה מכינה לנו הצגה על שכונת בית הקרם אני לא יודע מה יהיה
(01:57) בהצגה אני לא רציתי לדעת מה יהיה בהצגה שמחתי לתרום למעט וממש מעט בקצה המזלג בספר בשיחה ובסיור שעשיתי ביום שישי בארגון המנהל הקהילתי לשחקנים ולתושבים ביחד ומה שאני דיברתי בסיור בלי קשר להצגה זאת אומרת ניסיתי להעביר אליהם חוויות כי אמרתי מה זה תיאטרון אתה לא תביא מקור היסטורי שהרבה פעמים בסיורים אני מביא איזה דף היסטורי פה הם צריכים איפה החוויות שבני בית הקרם תושבי בית הקרם סוחבים ומספרים כל החיים ואולי דרך זה הם יפיקו לנו קטעים מעניינים על החיים שלנו אז זה דבר אחד דבר שני אני אגיד שזה לא הפעם ראשונה שעושים הצגה על השכונה
(02:50) לפני בערך 10 או 15 שנה היה שוב פעם קבוצת תיאטרון של גמלאים הכותבת והבמאית אני חושב היייתה אילנה סר וזה היה פרויקט מאוד מוצלח שהילה פה הרבה חיוך בשכונה וגם אם דיברו על משפחת שליין תמיד זה לה בי חיוך ולא חשוב מה שאמרו ו ראו את זה ילדים וזה נתן איזה פוש חיובי לאווירה בשכונה אז אני מקווה שגם היום יהיה לנו הצגה שתעורר פה קולות ושיחות ודברים חיוביים והדים והדבר האחרון שאני אגיד בקשר לתיאטרון שאנחנו עוסקים בפודקאסט שלנו בהרבה דברים שקשורים בשכונה ואני רוצה לגעת רגע בחינוך של הילדים שני הבנים שלי הקטנים היום הם כבר הרבה כבר לא כל כך קטנים כן למדו בבית ספר
(03:47) זיב במגמת תיאטרון עם אורלי עבדי היא היייתה מורה לתיאטרון ו כל אחד מהמהם היה שותף להפקה והצגה ואני חושב שמה שלימודי התיאטרון נו להם לחיים זה משהו שרק צריך לפרגן למגמות התיאטרון ילדים מגמות התיאטרון הולכים עעם הרבה כלים לחיים ושיהיה לכולנו בהצלחה יופי אז בואו ככה נכיר אתכם אז גדי תספר לי ככה בשתי מילים עוד לא התיאטרון מי זה גדי מי זה גדי ויסברט אז גדי אף פעם לא למד במגמת תיאטרון אני א אני ירושלמי כל חיי גדלתי ברמות א שאני לא יודע אם אתם מכלילים את זה ירושלים אני יודע ש החברים שלי מקטמון אמרו ללא אתם לא ירושלמים אמיתיים אבל אני גדלתי ברמות אז
(04:42) אנחנו בתור תושבי ירושלים הוותיקים מאשרים אותך מאשרים אותי אני שמח תודה רבה א גדלתי בבית דתי למדתי בישיבה תיכונית ולכן גם לא היייתה מגמה תיאטרון למדתי בנתיב מאיר ואז בחורב א ו אחרי הצבא אחרי טיול המזרח החלטתי שאני רוצה ללמוד משחק התקבלתי לניסן נתיב פה בירושלים למדתי שלוש שנים עברתי לתל אביב כי זה מה שעושים בוגרי ניסן נתיב ירושלים עוברים לתל אביב שיחקתי שנה בקאמרי בקבוצה של רינה ירושלמי ופשוט חזרתי לירושלים כיכ כי זה לא היה בשבילי כי תל אביב היא לא המקום בשבילי אני ירושלמי חזרתי לכאן קמנו את קבוצת כלבת שבת אנסמבל כלבת שבת אנחנו
(05:35) הנו מופה בבית אבי חי במשך חמש שנים הופענו שם בכל יום שישי עם ג'קי לוי זה היה מופע קומי של מערכונים ושירים שמבוסס על פרשת שבוע כל שבוע פתחנו את פרשת השבוע ולקחנו את זה לנושאים אקטואלים פוליטיקה תכונות של העם היושב בציון היה מופע מאוד מאוד מוצלח ומצליח ובמקביל גם הקמנו את השותפות את השלישיה שלנו עם ארן ואביתר ועשינו הכל הכל מהכל במשך שנים סיורים תיאטרליים בעיר העתיקה והצגות על ירושלים בבית אבי חי ומופעי בר מצוה וממש כל דבר ששחקנים עושים אנחנו עשינו את זה עם הירושלמיות שלנו יפה אז רן קראוס עכשיו טרחה אני רוצה להוסיף רגע שה א בעצם
(06:31) העבודה הראשונה שעשינו ביחד כ שלישיה היייתה סיור סיור שהוא זמן על ידי חברת המתנסים היהודים האמריקאים ה jcc נתנו לנו אתגר קשוב ואמרו תקשיבו מיש שאנחנו מכירים פשוט התקשר ואמרה א מגיעים לפה כל המנהלים הגברדיה הותיקה של ההנהלה האמריקאית הם היו בארץ מיליון פעם וסיירו בירושלים מלא פעמים אנחנו רוצים לתת להם משהו חדש שהם לא ראו ש רו משהו שהם לא ראו אתם חושבים שאתם יכולים לעשות את זה א בוא בואו ננסה ובאנגלית אנחנו אנחנו דוברי אנגלית מהבית אנחנו כותבים במקור גם באנגלית וישבנו ושבר את הראש ועשינו סיור ברובע היהודי כי הה הבנו שזה
(07:24) יהיה סיור רוב גם אמרו את זה מ שער ציון ו קיבלנו איזהה איזשהי השראה איזה יום אחד שם וכתבנו סיור עם דמויות שאחת מהן היא אמיתית ניסים גיני והשער הם דמויות מומצאות אבל סיור שהולך משער יפו דרך שער ציון ועד לכותל עם כיוונון מאוד מאוד ברור ובסוף הסיור אמרו לנו תשמעו היינו פה אספור פעמים וגיליתם לנו משהו חדש וזה היה הרגע שבו אמרנו וואלה כי כ התרגש כי ההתרגשות הראשונית שלנו לא הייתה מהמשחק והקיבה ההתרגשות הראשונית של שלושתינו קבענו איזה יום אחד בשער יפו והעלנו את הרעיונות וחקר את את המסלול ואמרנו וואלה זה זה זה ואני אישית בן של מורה דרך ומורה
(08:20) להיסטוריה של עם ישראל אז אני מהתחלה זה נושא שמאוד מאוד מעניין אותי קוראים לו ברוך קראוס א ואמנם גדלתי בכפר סבא אבל חלק גדול מחיי ביליתי פה בירושלים כי משפחה הקרובה מירושלים החברים הקרובים של ההורים שלי מירושלים אז הייתי פה כל הזמן והכרתי את ירושלים ממש טוב וכאמור אבא שלי היה לוקח קבוצות בירושלים אז הכרתי לפני ולפנים את ה את ההיסטוריה א וכש החלטתי ללמוד היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה היה ברור לי שאני בא לעברית וגרתי פה שבע שנים ואז אמרתי רגע אבל שנייה אני בעצם רציתי תמיד להיות שחקן ואז כשתקבל כשהלכתי להיבחן לבית ספר למשחק היה
(09:09) ברור לי ש נבחן לניסן נתיב בירושלים אז למדתי גם באוניברסיט תו הראשון היסטוריה של עם ישראל ובמקביל בניסן נתיב בירושלים ומצאתי את עצמי עושה את ההכלאה של שניהם אז הנה אם אנחנו כבר נכנסנו ומתחילים להבין את היך איך איך הקשר כאן זה מתחיל לעבוד אז בוא תספר לי א גדי מה זה תמי מה זה התיאטרון הזה שהקמתם תמי ראשי תיבות התיאטרון המוזיאלי הישראלי אנחנו כמו שאמרתי במשך 20 שנה ש מוזאון שלא יתבלבלו עם מוזיקלי כי תמיד למרות שאנחנו עושים דברים מוזיקליים בהצגה הזאת מוזיקלי לא משנה זה האופי אבל זה בא ממוזל ן זה מסביר גם את מה שאמרת קודם על הרקע שלך א אנחנו
(09:56) במשך הרבה שנים עובדים ביחד ולא הצלחנו להגדיר לעצמנו מה הדבר שאנחנו מביאים לעולם מה הדבר החדש התאטרון זה שלושתכם נכן התאטרון הוא שלושתינו אנחנו שלושה שותפים מצאנו די מוקדם אבייתר ואני היינו באותה כיתה אירן היה שנתיים מעלינו מהר מאוד התכנסנו כשלושה אנשים שחושבים אותו דבר אוהבים לעבוד אחד עם השני א אבל לא הצלחנו למצוא את ההגדרה את הכותרת למה הדבר שמייחד אותנו א ואז גילינו בשנת תחילת שנת 2020 א גילינו שיש מושג כזה שנקרא תיאטרון מוזיאלי תיאטרון מוזיאלי מושג קיים בכל העולם יש על זה מחקרים ודוקטורט ויש איגוד של תיאטרון מוזיאלי א
(10:37) זה תיאטרון שהעבודה שלו היא מתוך במוזאונים באתרי מורשת דמויות היסטוריות זה יכול להיות גם הצגות מדעיות זה יכול להיות גם הצגות על אומנות אבל הרעיון הוא שכל הצגה יוצאת מתוך מחקר מתוך למידה של ידע ומשתמשים בכלי של התיאטרון כדי להנגיש את הידע הזה לקהל וברגע ששמענו על המושג הזה על הדבר הזה אמרנו זהו זה מי שאנחנו כי אנחנו שלושתינו ארן למד היסטוריה של עם ישראל אבייתר הוא מורה דרך אני סתם פריק של היסטוריה אנחנו תמיד אוהבים את הדברים האלה ופתאום זה הכל התחבר וכשהכל התחבר הבנו מי אנחנו הבנו שאנחנו התיאטרון המוזיאלי הקמנו את העמותה
(11:20) שלנו וקיבלנו מתנה לכבוד פתיחת התיאטרון המוזיאלי את הקורונה שסגרה את כל התיאטראות ואת כל המוזיאונים ברוך השם כצא נו יושבים בבית ואומרים מה אנחנו עושים עם התגלית הגדולה הזאת אז הדבר הראשון שעשינו הוא סדרת רשת א סדרה מוזיקלית א בדיוק באותו באותם החודשים ככה לאור הקורונה אז פורסם הוידאו של המחזה מר המילטון מחזה מר מאוד מאוד מאוד מצליח מברודווי שמספר את הסיפור של הימים הראשונים השנים הראשונות של ארצות הברית במחזה מרפ ואנחנו מאוד מאוד ה זה אמרנו נחנו חיבים לעשות את הגרסה שלנו ויצרנו סדרה שמדברת על אירוע היסטורי שהתרחש פה
(12:05) בירושלים בשנת 1949 שבו ירושלים הוכרזה כבירת ישראל מן הסתם לכם אנחנו לא ידענו את זה אני לא צריך לחדש לכם שבמשך שנה וחצי מקום המדינה לא היייתה בירה למדינת ישראל ובן גוריון הכריז רק בדצמבר 49 סיפור מאוד מאוד דרמטי שהוביל להכרזה הזאת ואנחנו גילינו אותו ואמרנו אחנו רוצים לספר את הסיפור הזה זה וסיפרנו אותו דרך סדרת הרשת שלנו המעניין הוא ש ישבנו בחוף הים בתל אביב וחשבנו אוקיי מה תהיה סדרת רשת ורצינו לעשות את זה כבר מזמן סדרת רשת וגם היפ הופ וכולי וישר אמרנו אוקיי זה יהיה לי רושלים יושבים על החוף בתל אביב אומרים לא זה ברור שאנחנו נעשה משהו על
(12:51) ירושלים אבל עוד פעם היבוסים ודוד המלך ושלמה המלך ו אמרנו טוב ואז אמרנו טוב בוא נחקור רגע קצת את ירושלים יותר המודרני ופתאום גילינו את הסיפור הזה שהרבה אנשים שגם חיו אז וגם אנשים שיודעים היסטוריה ממש טוב לא או לא זכרו או לא ידעו את את הדבר הזה שכאילו וזה סיפור מאוד דרמטי על ירושלים ואיך היא כמעט לא הייתה הבירה של מדינת המדינה היהודית החדשה אז א נאום דרמטי של מש שרת באום כאילו סיפור מאוד אתם עדיין מציגים את ההצגה הזאת זה לא הצגה זה ברשת זהש זה כל אחד יכול לראות את זה כל אחד כן זה נקרא הבטל אל גרוז כן אז אתם אחר כך תתנו לי את
(13:36) הקישור לזה יחד עם הפודקאסט רק נגלה להם צחי שאנחנו פה בפודקאסט שלנו עסקנו בסוגיה הזאתי שירושלים לפי החלטת האום הייתה אמורה להיות עיר בינלאומית בדיוק ובית הקרם הייתה מחוץ לירושלים של פעם ואיך אנשי בית הקרם וקריאת משה ובית ורגל לא רצו להיות חלק מירושלים ואייך א זה כבר הנושא ל לסרת שלזה זה חלק מאותו מאותו נושא וזה נושא מעניין של של הקונפליקטים שזה בבסיס התיאטרון חיייבים למצוא איזשהו קונפליקט ודרכו אנחנו עושים את ה את הס אז אז אחרי שעשיתם את הסדרה הזאת ברשת לאן התקדמנו מה עוד עשיתם הרי בסוף אנחנו צריכים גם קיום כלכלי ואנחנו צריכים גם לעשות עוד דברים
(14:27) ואנחנו צריכים את המגע עם הקהל בד אנחנו אנחנו לא מסתדרים אנחנו נושמים קהל ואז אנחנו מתדלקים אז מה מה מה התפתח מזה אז בעקבות זה לא בדיוק בעקבות אבל קודם כל זה היה הקורונה באמת דברים היו סגורים אבל לאט לאט כשדברים נפתחו אז מוזיאונים רצו להביא קהל ואחת הדרכים להביא את הקהל למוזאון או לאתרי מורשת שגם שם אנחנו עושים זה להגיד יש הצגה וכמובן שרוב רוב העשייה במוזיאונים ותרי מורשת זה חול ומועד פסח וסוכות חנוכה והקיץ זה הזמנים שהורים מחפשים לילדים ורוב ההצגות שאנחנו עושים זה באמת לכל המשפחה והפרויקט הראשון שיצא לנו אחרי זה זה במוזיאון ישראל סביב
(15:18) תערוכה על יצירה של רנה מגריט א טירה בפיר ניים ומרו תכתבו לנו הצגה שמבוססת על היצירה הזאת כי אנחנו עושים תערוכה שבה היצירה הזאתי היא המרכז ושם צריך להבין על איזה קונפליקט אנחנו מתעסקים ואז הבנו את הסיפור וזה סיפור מרתק על אומן רנה מגריט מול מי שמזמין ממנו את הציור טורצ'ינר שהוא עורך דין יהודי ממנהטן שיש לו סך הכל יש לו חלון של בלי נוף ינוף הוא לבניין והוא רוצה ציור הוא אומר מי אני אזמין אז הוא התכתבות ויש ההתכתבות הזאת במוזיאון בינו לבין מגריט ווא אומר מה אני רוצה ווא אומר אבל מה אני מוכן לעשות והוא טס אליו וזה
(16:06) סיפור סיפור מרתק שבשבילנו ברגע שהתחלנו לחקור את זה זה ישר כאילו שולח לקונפליקט בין האומן לבין העורך דין עם הכסף ומי יכול להגיד למי מה תהיה היצירה והאם הוא מקבל את זה וזה שלח אותנו להצ זה חלק אחד והחלק השני הוא שהציור עצמו הוא בז'אנר הסוריאליסטי שזה ר שנורא קשה להסביר מה הוא למי שלא סוחה בתוך עולם האומנות ואנחנו לקחנו ל עצמנו כאתגר מעבר לספר את הסיפור המרתק הזה שרן דיבר עליו גם לנסות להנגיש לא רק לילדים גם להורים שלהם מה זה אומר אומנות סוריאליסטית ויצאה הצגה שבמקור כמו שארן אמר זה היה אמור להיות אנשים באים לתערוכה
(16:48) יוצאים מהתערוכה הולכים לראות את ההצגה כאיזה שהו מוצר משלים בסופו של דבר מה שקרה זה שאנשים באו למוזיאון בשביל לראות הצגה כי ראו שיש הצגה ראו את ההצגה ומיד רצו לתערוכה כדי לראות את את הציור שעליו הייתה ההצגה אני אשאל שאלה עכשיו אחרי שתעשו את ההצגה אנשים יצאו לצייר בבית הקרן ויגלו בית הקרם אחרת אני מאוד מקווה שאנשים ייצאו מההצגה וקודם כל אם הם מהשכונה הם פתאום יגידו וואוו לא א לא ידעתי את זה לא ידעתי או בא לי לדעת עוד על השכונה ועל העבר שלה ואפילו ויהיו יותר מאורים בחיי השכונה זה זה ב בוא תכף ניגע תכף ניגע בהצגה ב שאנחנו רוצים ללמוד מה
(17:32) הולך להיות בהצגה הזאת ואיך היא קשורה לשכונה שלנו ואייך היא בכלל נולדה שחלק מעניין זה התהליך שסיפרת לי ב שכולם יודעים שאנחנו עושים תחקיר לפני זה אבל חוץ מהסיפור של המוזיאאון והתיירת הפירנאים יש עוד הצגות שעשיתם בוודאי אנחנו א ש בשלהי תקופת הקורונה שמוזיאון נפתחו אז לאט לאט יותר מוזאונים עשינו פרוייקטים במגדל דוד א בחנוכה שנתיים ברציפות ו ו ויחד עם המועצה לשימור אתרים שלחנו שחקנים מבאר שבע בזה אתר ב ועד לאיפה קיבוץ עיפה אפילו מטולה כפר גילדי בעצם בכל מיני הטרים לשעבר כן אבל ש שתיבנה ותכונן במרה במ בעכשיו לחלוטין אז שלחנו ממש איזה 20 שחקנים וגם
(18:32) ביום ירושלים נגיד בשכונות בחמש שכונות שונות שמנו שחקנים כולל פה בבית הקרם בית תיכון זיב מוזיאון התחבר עם שכונה ואנחנו כתבנו את הסצנות יחד עם מועצה לשימור אתרים אז היו כל מיני פרוייקטים כאלה וזה הפרנסה שלנו וממש עכשיו יש לנו הצגות שרצות בגן המדע ברחובות ו במוזיאון לאומנות האיסלאם פה בירושלים מה במוזיאון האיסלאם במוזיאון האיסלאם יש לנו הצגות שמתוך התרבות האיסלאמית א אנחנו עושים כבר הרבה שנים שם בתקשורת עם המוזיאון ויש לנו הצגות א לילה ולילה אלדין סינבד אליבבה הכל כןב וזה רץ בחנוכה בכל המועד סוכות בפסח קיץ זה בעיקר כמו שאמרת
(19:25) קודם שזה הצגות כאילו של תקופות ש אנשים יותר מבקרים במקומות האלה בדיוק כן ובמקומות כמו מוזיאון האיסלאם אנחנו תמיד משתדלים שההצגה הייא הצגה מסיירת כלומר שהמוזיאון עצמו הוא התפורה כלומר אנחנו לא יושבים עכשיו באולם זה לא במקרה קורה במוזיאון אלא המוזיאון עצמו יש לו משמעות ב אני חושב שזה הייחודיות שלכם בדיוק שאתם אתם אתם עושים משהו לתוך לתוך המקום בחנוכה האחרון כתבנו אתם בעצם לא צריכים להציג בעולם אתם יותר צריכים להציג בתוך מקום נכון שפה בבית הקרים יהיה לכם קשה ללכת ברחובות ולהציג אבל לפחות תעשו את זה במקום שהוא מאפיין את השכונה אני יודע שהיו הצגות זה
(20:11) שהיה מישהו בעיר העתיקה בבאר שבע שהיה עושה אני הרבה עוסק שמה שיה מסתובב ומסביר את ההיסטוריה שם האומנים על הדבר הזה אז דבר שמאוד ממחיש ומאוד עוזר ם להבין איפה אתה נמצא וזה מהבחינה הז העיר העתיקה בירושלים אחת תפאורות האהובות אלינו נכון עשינו שם כמה יותר מיוחדת העיר העתיקה יפה ובייחוד עם הניסיון שעשיתם אז בואו בואו באמת נגיע בוא נגיע להצגה איך קוראים להצגה א רגע אז נסביר על הפרויקט קודם כל כדי שנבין מאיפה זה נובע בכלל לפני שנתיים פנתה אלינו נורית אחדות מנהלת המחלקה לתיאטרון בעיריית ירושלים עם רעיון לפרויקט מאוד מאוד ירושלמי אני חייב להגיד
(20:55) שהיא אחת הנשים היצירתיות חבל על הזמן באמת כל הזמן מחפש הולכת להיות לי הזכות להרצות לפני הקהל של אנשי התיאטרון בזכותה בשבוע הבא אז כבר שבוע השבוע סליחה השבוע השבוע כן א אז נורית פנתה אליי ואמרה שיש לה רעיון לפרויקט א שבפרויקט הזה בכל שנה נבחר שכונה בירושלים ונכתוב הצגה עליה מדים עכשיו לא על ההיסטוריה של השכונה ההיסטוריה חשובה משמעותית היא חלק מהסיפור אבל הרעיון לנסות ולהבין את ה dna של השכונה היום ההוויה ב את ההוויה בדיוק בדיוק את ההוויה בשכונה להבין שאנשים גם מבפנים יראו את עצמם בדיוק כמו שאפרים אומר וגם אנשים
(21:39) מבחוץ יגידו אוקיי מה מה הסיפור של השכונה הזאת עכשיו זה הרעיון של לעשות הדבר הזה הוא מעבר לבואו נציץ אל תוך השכונה יש פה משהו הרבה יותר גדול ואני חושב שהדרך הכי קלה להדגים את זה זה דרך א ההצגה שכתב יצחק נבון נכון א בוסטן ספרדי בוסטן ספרדי נכתבה בשנות ה70 אני חושב משהו כזה נכתבה לפני הרבה שנים על א על נחלאות ההצגה מדברת על נחלאות מדברת על זכרונות שלו מהילדות אבל היא אומרת משהו הרבה יותר גדול על החברה הישראלית ועל התרבות הישראלית ואנשים מכל מקום בארץ רואים את עצמם בהצגה הזאת ואנחנו מנסים לעשות את אותו דבר כי ירושלים וכל ירושלמי יודע את זה ירושלים
(22:27) היא בעצם הפרומו של מדינ מדינת ישראל כל הקונפליקטים וכל הצרות וכל הבעיות וכל האתגרים והפתרונות לאתגרים שקורים פה בירושלים עוד כמה שנים יגיעו לכל מקום בארץ ולכל שכונה בירושלים יש את האופי שלה ואת הבעיות שלה ואת האתגרים שלה ואת הייתרונות שלה ואת היתרונות שלה ואת צורת הפתרון לאתגרים ובמחשבה שלנו ם כל שכונה כזאת שאנחנו נצליח לפצח את ה את האופי הזה אנחנו נוכל להגיד פה משהו על החברה הישראלית בכללותה ההצגה השכונה הראשונה שנבחרה לפרויקט הזה הייתה שכונת מוסררה ולא סתם הלכנו למקום באמת ששם יש אתגרים לא פשוטים בכלל הרבה בין ישן לחדש ובין ימין ושמאל
(23:17) ודתיים חילונים וחרדים ו ויצרנו שם הצגה ו והיתה הצ זה שכונה שעברה תהליך היא פעם היייתה שכונה בסוציו אקונומית נמוכה והיום יש שם את השילוב היא התחילה בתור סוציואקונומית גבוהה במקור שלה עברה להיות וזה מה שזה חלק מהיופי של של הדברים אבל גם בית הקרם בית הקרם עברה אולי אולי לא באותה צורה לא אנחנו יר הבדל מאוד גדול באוז ת הקרים יותר שמרה על אופי אין ספק אבל מה ש אחד בדיוק השמרנות מול החדשות זה האתגר ה מה שמעניין אחד הדברים המעניינים בבית הקרם זה כמו ש ש במקור שלה בשנות ב24 היייתה רחוקה רחוקה מירושלים ולאט לאט העיר נבנתה סביב סביב השכונה שדרות הרצל
(24:14) השכונות היותר הכניסה לעיר כל הברנו ל זה בד ו מה שאני אוהב בעיר ירושלים אחד הדברים שאני אוהב בירושלים עיר חיה יש הרבה אנשים שרוצים לשמור אתות ה נוסטלגיית אני לא בן אדם נוסטלגי אני אוהב היסטורייה אני היסטוריון למדתי תואר אני עדיין לומד כל הזמן אבל לא בן אדם של פעם בוא נשאיר את זה של מה שיפה בירושלים זה שבאמת עיר שחייה אנשים עוברים לירושלים אנשים עוזבים את ירושלים וזה בסדר גמור ויש שימור של הפעם בית הועד דוד ילין ורחובות ובניינים מסוימים וזה חשוב מאוד אבל לא שוכחים שוואלה א חיים וצריך להתקדם רכבת כלה עכשיו תהיה המסילה השנייה
(25:04) והשלישית וכן זה מה שאני אוהב בזה בכלל ירושלים התפתחת גם מבחינת אופי של תעסוקה הכניסה לעיר העיר מקבל תנופה מאוד מאוד רצינית כבר לא העיר ש פעם אני אכניס בסוגריים כי כבר נכנסנו לשלב הבא שבעצם אחרי שסיימנו עם מוסררה השכונה הבאה שנבחרה היא בית הקרם והתחלנו את התהליך אז בוא צפו לנו קודם כל מה על ההצגה איזו הצגה זאת ואחר כך אני אשמח לשמוע על התהליך שהוביל אותה אז ההצגה נקראת שמורה במצב טוב א יתעלה ממש בסוף פברואר ב-27 בפברואר באולם של דוד ילין בלב השכונה הבניין ה ההיסטורי שיש לו באמת המון המון המון משמעות אנחנו המחזה כבר כתוב אנחנו
(25:51) בתהליך החזרות עכשיו א ושה הזנק אותו הוצאנו אותו לדרך ביום שישי האחרון עם סיור שאפרים העביר לנו בשכונה היינו שם כל צוות השחקנים ותושבי השכונה שבאו והצטרפו זה ממש הרגיש שיש שם גרופיז של אפריים שני מרגיש שבאים איתו לכל מקום לכל סיור א והיה נהדר היה פשוט חווייה כי כי מעבר למידע קיבלנו את החווייה את ההרגשה אז מה זה שמורה במצב טוב על מה זה מדבר אני לא אני לא אספר יותר מדי לא אתן יותר מידי ספוילרים אני כן אגיד שההצגה הזאת מדברת על זוג שהוא לא מבית הקרם שעובר לגור בבית הקרם עם תפיסה מסוימת של מה היא השכונה הזאת והם עוברים תהליך הם
(26:42) מנסים להבין מה זה אומר כי הרי בית הקרם ידועה כשמורה פלורליסטית זא אומרת בירושלים המתרת בית הקרם שומרת על איזשהו מקום שיש לא להיכנס לעולם החרדי כן שיש שיש שכולם יכולים להרגיש בנוח בבית הקרם ואנחנו מנסים להבין מה זה אומר מה מה זה אומר ואיך נוצר דבר כזה ואני כן רוצה להגיד ש מהתחקיר שלי אני לא גר בבית הקרב אני גר בארנונה שהם שכונות לכאורה אמורות להיות דומות אבל מאוד מאוד שונות גם מבחינה דמוגרפית וגם מבחינה מהותית א והדבר שאני דייקתי ככה והצלחתי לראות הרבה הרבה שיחות שהיו לי תושבי בית הקרם שעם כל הכבוד להחלטות של העירייה ולרוב העסקים
(27:36) ולבניה ולכל הדברים כל ההחלטות מלמעלה מה שעושה את השינוי זה מה שקורה מלמטה זה הפעילות הקהילתית זה מה שקורה פה בשכונה עם הצופים זה הקבלות שבת בגינה הקהילתית זה הדברים שקוראים בבית הועד זה התושבים עצמם שבאים ואומרים אני מייצר לי יש דברים שחשובים לי ואני עושה בשבילם אין שום הרגשה של אכלו לי שתו לי חיייבים לי אני דורש אני מצפה לא אני קם ואני עושה אם אני רוצה שיהיה משהו אני אצור את הדבר הזה לעצמי וזה מייצר בשכונה הזאת משהו שאנשים מרגישים חלק אפריים אולי ככה מהצד שלנו של תושבי השכונה קצת תשלים את מה שהוא סיפר לנו עכשיו על העשייה של התושבים למען
(28:30) עצמם טוב תראה מיסוד בית הקרם ואמרנו את זה פה לך כל הפודקאסטים שהסיסמה של בית הקרם זה אם אין אני לי מילי אז כל ההקמה של השכונה כל הניהול של השכונה על ידי ועד שכונה התושבים שרכשו את הקרקע הפעילות הארגונית שהייתה פה החברתית החינוכית התחבורתית ה זה גם מה שקיבלנו אנחנו ב בבית הספר זה מה שלימדו אות א אנחנו שגדלנו בבית הקרם אומנם בשנות ה60 כבר גדלנו אצל אצל דור של מורים שהם ידעו להעריך את מה זה שכונת בית הקרן אנחנו גם גדלנו בדור של אנשים כמו שסיפרתי בסיור על ישראל פינקלשטיין שנקרא הרבה שנים יושב ראשד בית הקרבי אפשר להגיד זכר צדיק לברכה צדיק לברכה ואני
(29:26) נתתי לו את כל ה את כל התירים שרק אפשר כ כל התירים היו לו הכיר ירושלים הכיר הסדרות הכיר בית ספר יפה נוף הכיר הכל אבל זה בן אדם שלא חיקה להכרה ציבורית הוא קם ועשה וככה קיבל את ההכרה גם הפורמלית וגם ברחבי הציבור ובמיוחד חשוב לי גם הנוער כי כשעושים את ההצגה אני מנסה לחשוב גם מה המסר שלנו לדור הבא מה אנחנו גם סיפרתי בסיור רצו להקים פה שכונה שהיא בית ומולדת ואנחנו ברוח רבות ברזל וכל מיני ויכוחים מבית הקרם יצאו לעשות למען הלאום ולמען המדינה ולמען ירושלים הרבה יותר מאשר למען השכונה לאורך כל השנים וגם עכשיו אנחנו רוצים שהדור הבא
(30:18) יבנה לנו את העתיד יש לנו נקודות אור השבת אחרי שהתחילו לחזור חטופים חטופות התחילו לחזור אנחנו מרגישים את ה את הרוח מפעמת שהנה אנחנו קמים לעתיד טוב יותר ואני חושב שהיום אם אתה הולך לבית ספר יש כבר לא לומדים כמו שאנחנו צחי למדנו בתיכון לומדים בכל מיני המצאי המחשה וזרים אחרים כדי שלימודים יהיו מאוד מאוד חווייתיים וכאן יש לנו תיאטרון שהוא חווייתי ואני מקווה שיהיה הרבה הצגות כן חשוב גם לציין ש מה שחשוב שאנחנו נרצה שה הצגה תראה זה תראה את מה שאנחנו חונכנו אליו לקבל את האחרים הפתיחות שלנו שיש פה בשכונה אז באמת אני סקרן לדעת אתם לא אנשים שגדלת
(31:10) כמו אפריים וכמוני בשכונה איך למדתם על השכונה אני רוצה להגיד על זה משהו אנחנו כמ אנחנו עשינו לפני ש בתחילת הדרך שלנו עשינו מופעי בר מצווה ואנחנו במשך הרבה שנים גם עשינו מופעים למשפחות ויש משהו בלהיכנס למשפחה וללמוד אותה מבחוץ ולכתוב עליה שהוא תמיד קצת מסוכן כי אנחנו באים מבחוץ אנחנו רואים דברים מסויימים שאנשים מבפנים יגידו סליחה זה בכלל לא מייצג נכון זה קיים אבל זה לא הדבר עצמו וזה נכון כמובן אבל בתור אנשי תיאטרון אנחנו בוחרים משהו שאנחנו רוצים לדבר עלי א אנחנו כמו שאמרתי זו קומדיה הצגה היא קומדיה היא קומדיה מוזיקלית יש
(31:56) גם שירים אתה אומר אם מה אתה רוצה אנשים יצאו משם והם יפזרו את השיר הנושא זה אין לי ספק א אבל בקומדיה תמיד גם מקצינים טיפה ו ולכן אנחנו כן אנחנו באים מבחוץ ואנחנו מודעים לזה שאנחנו באים מבחוץ ואנחנו הולכים על הקו הזה שבין מצד אחד אנחנו רוצים שאנשים יבואו וייראו את עצמם מצד שני אנחנו מחפשים את הקונפליקט אין תיאטרון בלי קונפליקט אין דרמה בלי קונפליקט ואני חושב שדי אמרת משהו נורא נורא חשוב ש שגם אני זיהיתי אותו כמשהו שהוא שונה מבית הקרם לשכונות אחרות זה שהשכונה הוקמה עם dna מסוים עם דבר מסוים זה אחלה הרבה ישובים הוקמו עם
(32:43) המון אידיאולוגיה ולא הצליחו להעביר את זה לדור הבא בבית הקרם יש משהו שקורה בבית ספר שקורה בצופים שקורה בפעילויות הקהילתיות שזה עובר מדור לדור ושאני שומע דור שלישי ורביעי שדיברתי גם עם תיכון סים פה שמדברים באותה שפה באותם מילים אני אומר זה פה הסוד עכשיו כשאני מזהה את הדבר הזה ואני אומר זה הדבר שאני רוצה להגיד אני לא יכול להתחיל עם זה בתחילת ההצגה זה צריך להיות איזשהי הבנה של סוף ההצגה ההתחלה צריכה להיות הרבה יותר מבולבלת כי אם אני בא ואומר הזוג לצורך העניין מגיע משכונה אחרת שם מקום יותר דתי עם הרבה חוקים עם הרבה
(33:24) הגבלות הם באים לבית הקרם באיזשהי ציפיה שלא יהיה הגבלות אז זאת אומרת שכונה פלורליסטית שכונה שאפשר לעשות בה מה שרוצים ואז נתקלים מה זאת אומרת גם בשכונה פלורליסטית יש חוקים א אפשר לעשות מה שרוצים ו והקונפליקט הזה וההבנה הזאת אנחנו כמובן גם מקצינים את זה מראים גם מכל מיני זוויות אחרות שוב לא אגלה יותר מדי רק אגיד שבאיזשהו שלב מתנהלת בשכונה מלחמת רובי צבע נסו לדמיין אייך שכונת בית הקרם תראה אחרי מל את רובי צבע א בגלל מה שאמרת זה כנראה לא יקרה אז אז יש לזה פתרון גם בהצגה שאותו אני לא אגלה א למה זה קורה א כדי להבין מה הנושא שאני רוצה לדבר עליו
(34:17) בהצגה הייתי צריך לדבר עם תושבים ונפגשתי וכמובן שאין שני תושבים שאמרו את אותו דבר כל אחד יש לו חווייה אחרת כל אחד אומר ויש כאלה שהסתכלו ע טוב אולי הקירוי של בגין הוא די אוליזה יש דעה משותפת לרוב תושבי השכונה שהם נגד אבל וגם זה מוצא דרכו אל תוך ההצגה אבל יש נושאים שיש בהם קונפליקט שמישהו אחד אומר בוודאי שיש התנשאות של תושבי בית הקרם על תושבי רמת בית הקרם בוודאי שיש ויש כאלה שאומרים מה פתאום אנחנו מקבלים את כולם ו אותי זה זה הדבר את מי אתה שואל בדיוק וזה מה שמעניין אותי ההבדלים האלה אני רואה את את הלב את הנשמה בקיצור אתה
(35:02) משקף לנו את מה שאתה רואה מבחוץ על השכונה כן אז עשיתם ישבתם עם תושבי בית הקרם ישבתם לפחות עם מגוון תושבי בית הקרם בודאי גם ישבנו עם תושבי בית הקרם גם היייתה סדנת כתיבה שהתנהלה פה בשכונה יצחק לאור שהוא חבר קרוב הוא כותב מחזאי ובמאי שחקן ירושלמי א הוא הוביל קבוצה כתיבה של תושבי השכונה שכתבו זכרונות שלהם מהשכונה חוויות שלהם מהשכונה והרעיונות האלה שאני עשיתי וגם כמובן גם עם אפריים שמעבר לראיון עם אפריים גם הספר וגם הפודקאסט של החמצה אחי שהיה חלק מהתחקיר אני חושב שתזהו כל מיני דברים שיצאו מתוך הפודקאסט אל תוך ההצגה לנסות
(35:50) להבין מבפנים על השכונה יפה אז אם אנחנו יודעים את זה הצגה היא של שלושה שחקנים איך ההצגה בנוייה בהצגה בנוייה עם חמישה שחקנים אבל יותר מחמישה יותר מחמש דמויות שתי הדמויות הראשיות נשארות אבל שאר השחקנים משחקים כמה וכמה דמויות גם של ימינו וגם קצת ספוילר דמויות מפעם מההיסטוריה של השכונה א חמישה שחקנים יש מוזיקאי שעובד עזה שהוא תושב בית הקרם הקוראים לו דניאל תיין ושתו אשתו תזכיר את השם שלה הילד תיין מי שבונה לנו את התפורה הוא גדל בשכונה אלי טוף בן פזי א בן פזי משפחת בן פזי גבד בית הקרן כן וניסינו גם דיברתי עם שני שחקנים
(36:54) שבסוף הם לא הצליחו להגיע להצגה גם מבית הקרן והתלהבו כאילו שפניתי אליהם בתור אני אני מלאק ש של התיאטרון ופניתי לשחקנים רציתי שחקנים שגדלו בבית הקרם א ופשוט הם לא יכלו אבל הם כשפניתי אליהם הם התלהבו ממש שניים שלמדו בתיכון זיב למדו במגמת תיאטרון א זהו אני חושב שההרגשה באמת שדיברתי עם הרבה אנשים גם חברים שלי שלא גדים ביום בבית הקרם אבל גדלו בבית הקרם יש משהו בזהות הבית הקרמית שהיא מאוד קיבוצניקית זאת אומרת זה מאוד כמו אנשים שגדלו בקיבוץ זה זה אם אתה מסתכל עלינו על הוותיקים גם ב אני חושב שאם אתה תסתכל ותחלק את התושבים פה זה מתחלק בגדול לשניים זה
(37:40) מתחלק את אלה שגדלנו פה שקיבלנו חינוך של להיות אנשים פשוטים להיות משהו צנוע כזה והכל ויש את התושבים החדשים הרי אני גר רמת בית הקרם אבל אני בית הקרם ההורים שלי עדיין גרים בבית הקרם ואת רואה שישש נכון הרבה מאוד גם החדשים הצטרפו לשכונה אנשים שהם הכל אבל אתה רואה גם את הצד השני את החבר'ה את התקיים ואת כל אלה שקצת באים ממקום אחר ואז זה בדיוק ההתנסויות וכל הדברים שאתה מדבר עליהם אבל סך הכל סך הכל שאתה מסתכל על הכלל בתושבי בית הקרם זה שכונה שאני אומר לך כמי שגר כאן אני גר פחות מפר שאני עזבתי לשש שנים את שכונה אני עברתי שש שנים
(38:30) למלך אבל מי שגר פה באמת תגיד בגדול 65 שנה זה השכונה הכי נעימה לגור בה בירושלים תראה צחי אני סיפרתי להם הם עושים תיאטרון מקור אחר שמאיר את בית הקרם בעיניים של גורם חיצוני זה למשל יהודה אזרחי שהוא כתב את הספר עיר אבן בשמיים ויש בו פרק שמספר על וליק שזה אריאל תמס והוא מספר מנקודת המבט של ילד שגדל ברחביה היהודה אזרחי משפחה ותיקה ברחביה והוא כתב שאלוהים ברא את בני האדם הוא ברא אותם זכר נקבה ובית הקרמל אז יש פה בהחלט אוכלוסייה מיוחדת לאורך כל ה עכשיו דפקת לטראמפ את כל התאוריה אני חושב שלזה הוא יסכים לזה הוא יסכים וגם א אני שמח שהעירייה ככה עוברת
(39:33) שכונה שכונה או אני בהחלט רוצה שיעברו עוד הרבה שכונות עם הפרויקט הזה כי ירושלים זהיר של שכונות אז זה חייב להיות איזה משהו מיוחד ומאחד ומבדיל ואיך שנקרא לזה בין השכונות שפרוסות ב במרחב אז זה זכות מאוד גדולה שזכינו שעירית ירושלים ו ביקשה מהם נתנה להם מממנת אני חושב פרויקט פה בבית הקרן ואני אוסיף על זה ש זה יפה שפרוייקט בא מהעירייה זה לא קורה בלי עזרה של המנהל הקהילתי ומר ירושלים איר של שכונות לכל שכונה יש את ההנהגה הקטנה שלה ויאל הרכזת תרבות של מנהל הקהילתי פה בבית הקרם בלעדיה באמת שלא היינו יוצאים לדרך שותפה מדהימה לפרויקט הזה הייא ארגנה לנו
(40:29) את את הסיור ביום שישי והביאה אחר כך את אמיר שרייבר שהיה לנו גם משירי יורם גאון זה היה זה היה נהדר פשוט הרגשה באמת באמת כל כך קהילתית כל כך שכונתית זה נהדר אז רגע אם אתה אומר יורם גאון אתה יודע יש רגעים מרגשים בחיי שכונה שאנשים זוכרים אז אחת לה יורם גאון כל כתב תרבות בערוץ שת הוא חייב לעשות כתבה על יורם גאון והם באים לסייר עם יורם גאון שגדל חוב החלוץ עו בבית הקרם שעוד לא הייתה ירושלים ועושים סיור שולחים רחוב החלוץ מגיעים לגן בבית הבד והולכים בגן ה-20 ומגיעים עד שמגיעים לבית הכנסת בסמינר ששמה יורם גאון התחיל להפליא את קולו בפרקי חזנות ותמיד
(41:26) יורם גאון מדבר על ההצגה הראשונה שהמורה שלו רמה סמסונוב נתנה לו להיות הכהן הגדול ו הוא רואה בזה את ראשית הקריירה הבימתית שלו אז קודם כל זכינו ואתם עוסקים בתיאטרון אבל לנו יש את שחקן התיאטרון אחד ה הראשיים והארוכים בתולדות מדינת ישראל שקיבל פרס ישראל והדליק מסורה ו והוא אהוב על כולם דבר שני יש להם לאן למה לשאוף קודם כל בוודאי שאנחנו מתייחסים אליו בהצגה קודם כל להיות יורם גאון יש רק יורם גאון אחד אין לא יכול להיות עוד אחד גם המורה של הורם סמסונוב היא קשורה בתולדות בית הקרן היא הזכרתי פה בוסטן ספרדי של יצחק נבון רמן ססונוב היא האלמנה
(42:17) של חימ וית שהוא נהרג בליל הגשרים והוא בן בית הקרם ומשפחת ויץ גם כן גרה פה כבר איזה הרבה מאוד דורות ברחוב החלוץ 16 אבל א המבנה הזה של הסמינר והעולם פעם היה בסמינר אולם שנקרא אולם דינור בינתיים הרסו אותו כי יש אודיטוריום חדש אבל באודיטוריום היינו מעלים את ההצגות סוף כיתה א' חגיגת ספר התורה כל כל סיום מחזור כיתה ח' עושים הצגות להורים זאת אומרת התיאטרון זה משהו שהולך עם החוויות והזכרונות שלנו כילדי בית הקרם שמלווה אותנו עד היום כי כשמוצאים מפגישות של חברים תמונות בדרך כלל זה תמונות מההצגות שאתה פה עם תחפוסת אתה נראה פה שלגייה אתה
(43:07) נראה פה עם הזקן אתה נראה פה ככה זאת אומרת התיאטרון זה משהו שמלווה אותנו כל החיים והרבה פעמים גם אנשים יש להם את הכינויים או שמות חיבה או או זיכרון אסוציאטיבי זה תפקיד שהמורה הטילה עליו להיות ה טוב או הרע באיזשהי הצגה בבית ספר אז אני חושב שברגע שההצגה שלכם הולכת להיות בהופעה לתושבי השכונה קודם כל במכללת דוד ילין באודיטוריום שהוא לא מנוצל הרבה לטובת פעילות תרבותית יחד עם השכונה אז יש פה קודם כל שילוב אדיר של המכללה למורים או מה שהיה בית המדרש למורים העברי חוננו דוד ילין יחד עם תושבי השכונה והמנהל הקהילתי והעירייה זה
(43:56) דבר מבורך והלו וזה יהיה פתח להרבה פעילויות בעולם הזה שנדע לנצל אותו אמן ובאמת חב אז בוא ככה אפריים בוא נשמע ככה אנחנו צריכים לסיים ההצגה אמרנו ב-27 לפברואר יהיה לנו שתי שתי הצגות באותו אר בח וחצי ובשנה ואיך מי שרוצה שומע אותנו עכשיו ורוצה לקנות כרטיסים אז באתר אני מקווה שבשבוע הקרוב כבר באתר של המנהל הקהילתי על ידי q על ידי קוד כאילו אפשר פשוט להיכנס יהיה גם פרסום בפייסבוק ובאינסטגרם אבל דרך האתר זה הכי פשוט טוב אז אני חושב ש למדנו למדנו שיש לנו איזה סיפור פה קודם כל זה סיפור יפה לשמוע את העשייה שלכם ושזה עשייה
(44:51) מיוחדת ואיין ספק ש שממחישים גם וגם מספרים את זה בצורה מיו חדת ובמיוחד שעושים את זה שחקנים מקצועיים אז להציג מקום להציג אזור ואני מקווה שני בטוח אפילו שהשכונה שלנו זוכה כאן למתנה מאוד יפה אז אפריים כל הכבוד שהבאת לנו לפה את את השחקנים המהוללים האלה וא אנחנו רק נחכה לבוא לראות את ההצגה ותודה רבה ותמשיכו לעשות רק טוב ותמסור דש לדני מנט היקר שלנו שהיה מורה הספורט שלנו ולמד שנה מעלינו בתיכון ואנחנו אפרים נתראה בפרקים הבאים ונחכה להם לפגוש אותם בהצגה תודה רבה תודה תודה תודה לכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *