להאזנה לפודקסט

תמיר ספרים: המותג שהפך ללב של ירושלים ובית הכרם

בפרק מיוחד של הפודקאסט בית הכרם – מרגלית השכונות, אפרים שליין וצחי קווטינסקי מארחים את מוטי בינשטוק. מוטי הוא הבעלים של תמיר ספרים, מותג ירושלמי ותיק ומוכר. השיחה חושפת את הקשר העמוק בין עולם הספר לבין שכונת בית הכרם לאורך עשרות שנים.

הקשר ההיסטורי בין בית הכרם לעולם הספרות

שכונת בית הכרם הוקמה על ידי מורים, פקידים וסופרים. מסיבה זו, עולם הספרות תמיד היה חלק בלתי נפרד מאופייה של השכונה. אפרים שליין מציין כי המושג תמיר ספרים מעורר רגש אצל כל מי שגדל בשכונה ב-50 השנים האחרונות. החנות בכיכר דניה הפכה למוסד קהילתי חשוב עבור התושבים.

זיכרונות נוסטלגיים מבניין סנסור במרכז העיר

לפני שהגיעה לשכונה, החנות המרכזית פעלה בבניין סנסור. תלמידים רבים זוכרים את התורים הארוכים שהשתרכו מהמדרגות ועד לרחוב. כולם חיפשו את ההנחה המיוחלת עבור ספרי לימוד יד שנייה. מוטי מספר כי אביו קיבל את המשרד בקומה השנייה כחלק מפיצויים שקיבל. למרות המיקום הלא שגרתי בקומה השנייה, הלקוחות הגיעו בזכות הקשר האישי.

מוטי בינשטוק ותולדות המותג המשפחתי

מוטי בינשטוק הוא תושב בית הכרם כבר 73 שנים. הוא למד בשכונה וגר בה כמעט כל חייו. אביו, פנחס בינשטוק ז"ל, הקים את העסק לאחר שעבד בספריית פועלים. השם תמיר מבוסס על ראשי התיבות של ארבעת ילדיו: תמי, מוטי, יורם ורחל. המותג המשפחתי החל את דרכו בשנות ה-50 וצמח בהדרגה לאורך השנים.

ערכים של פעם: כבוד הדדי עם המתחרים

באותן שנים פעלו בירושלים שתי פירמות מרכזיות: מרקוס ותמיר ספרים. למרות התחרות, שררו בין הבעלים יחסי חברות וסיוע הדדי יוצאי דופן. מוטי נזכר כי אביו הלווה כסף למתחרה שלו ללא ריבית וללא חוזה כתוב. לחיצת יד הייתה אז שוות ערך להתחייבות רשמית ומחייבת.

הנשיא יצחק נבון עומד בתור כאחד האדם

סיפור מרגש נוסף מהחנות בבניין סנסור נוגע לנשיא המדינה יצחק נבון. הנשיא הגיע עם ילדיו לקנות ספרי לימוד ועמד בתור הרגיל יחד עם כולם. כאשר מוטי הציע לו להיכנס ללא המתנה, הנשיא סירב בנימוס להצעה. הוא הדגיש כי באותו רגע הוא הגיע כאבא ולא כנשיא המדינה.

הצלחת החנות בכיכר דניה וההתרחבות לרשת

לפני כ-35 שנה פתחה המשפחה את החנות בבניין ברחוב בית הכרם 29. החנות זכתה להצלחה מיידית מכיוון שהשכונה הייתה צמאה למוסד כזה. מוטי הקפיד להתאים כל סניף לסוג הקהל המקומי שבו הוא פועל. בהמשך נפתחו סניפים נוספים במבשרת ציון, במושבה הגרמנית, בתיאטרון ירושלים ובגבעת שאול.

מאיר שלו מנציח את משפחת בינשטוק בספרות

הסופר מאיר שלו ז"ל הכיר היטב את השכונה ואת חנות הספרים הוותיקה. בספרו בביתו במדבר, הוא מתאר את הגיבור הולך לחנות של בינשטוק. שלו בחר להשתמש בשם האמיתי של המשפחה בשל הערכתו לאנושיות של האב. הקטע בספר משמר את דמותו הלבבית והאנושית של פנחס בינשטוק לדורות הבאים.

המעבר לסטימצקי והשמירה על המותג תמיר

כאשר מוטי התבגר, רשת סטימצקי רכשה את העסק המשפחתי המצליח. הנהלת הרשת הבינה כי תמיר הוא מותג חזק ומוערך מאוד בירושלים. לכן, הם החליטו לשמר את השם המקורי לצד המותג הארצי שלהם. עד היום, תושבי בית הכרם ממשיכים לקרוא לחנות בשמה המקורי תמיר. המשפחה נשארת חלק בלתי נפרד מהנוף ומהזהות של השכונה.

תמלול AI - מועלה as is - נא להתעלם שגיאות כתיב

תמיר ספרים: המותג שהפך לחלק מהלב של ירושלים ובית הכרם

מתוך הפודקאסט: "בית הכרם – מרגלית השכונות" מגישים: אפרים שליין וצחי קווטינסקי | אורח: מוטי בינשטוק

צחי קווטנסקי: ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט "בית הכרם – מרגלית השכונות" של אפרים שליין ושלי, צחי קווטינסקי. והיום אפרים, כמו תמיד, אתה דואג להביא לנו את המיטב. אני חושב שאין מישהו בשכונה שגדל בה, וגם היום חי בה, שלא מכיר את השם – ולא רק בשכונה אלא בירושלים כולה – את השם "תמיר ספרים". זיכית אותנו והבאת לפה את מוטי בינשטוק, בעל החברה והבעלים של "תמיר ספרים". תכף הוא יספר לנו את כל הסיפור, אבל לפני שנשמע ממוטי על המותג "תמיר" ועל כל הסיפור שלו עד היום, בוא תיתן לנו פתיח מיוחד, כי מגיע לו פתיח מיוחד.

אפרים שליין: טוב, בית הכרם, כפי שכבר סיפרנו, היא שכונה שבין מייסדיה היו מורים, פקידים וסופרים, כך שבית הכרם וספרות זה משהו שהולך ביחד. אנחנו גם יושבים פה בזכות הספר שאני כתבתי, "בית הכרם – מרגלית השכונות", שזה הביטוי הכי חשוב לי להעביר ולהשאיר מזכרת לדורות הבאים בצורת ספר. ואני חושב שאין מי שגדל בבית הכרם ב-50 השנים האחרונות שהמושג "תמיר ספרים" לא מרגש אותו.

קודם כל, כשהיינו ילדים הלכנו לחפש ולקנות את הספרים לבית הספר עם הרשימה. כדי למצוא ספר יד שנייה, היינו הולכים לבניין סנסור ומחפשים קשרים לאחד מארבעת הילדים של משפחת בינשטוק, שאולי בזכות זה יקצרו לנו את התור או ייתנו לנו הנחה. אחרת, היינו עומדים בתור במדרגות מלמעלה עד למטה, מרחוב בן יהודה ועד רחוב לונץ. היינו מחפשים את ההנחה של כמה אגורות בשביל ספר יד שנייה. אחר כך זכינו ו"תמיר ספרים" פתחו חנות בכיכר דניה. החנות עברה עם השנים לפירמת "סטימצקי", אבל עדיין יש שם את השלט למעלה.

בסוגריים אגיד שגם סטימצקי עצמו התחיל וגר בבית הכרם, ברחוב החלוץ 28. אז בית הכרם וספרים אלו מילים נרדפות. מוטי יגיד לנו כמה אנשי בית הכרם הם אנשי ספר.

צחי קווטינסקי: אז מוטי, אנחנו תמיד אוהבים לשמוע בהתחלה מי זה מוטי ומה הקשר שלך לשכונת בית הכרם, חוץ מהחנות.

מוטי בינשטוק: שמי מוטי בינשטוק. אני תושב בית הכרם מזה 73 שנים. גדלתי ולמדתי בשכונה. מעבר לתקופה קצרה בתקופת רווקותי אחרי הצבא שגרתי שנתיים-שלוש במקום אחר, אני גר כל חיי בבית הכרם וטוב לי כאן. למדתי בבית הספר "בית הכרם" ובתיכון למדתי במרכז העיר. אחרי תקופת הרווקות החלטתי להתמסד וחשבתי שאני יכול רק בבית הכרם, ואז חזרתי לשכונה. מאז אני גר פה כבר בדירה השלישית או הרביעית, משתדרג בתוך השכונה, ובינתיים לא עולה בדעתי לשנות את הסטטוס.

צחי קווטינסקי: בוא נחזור להיסטוריה. מתי קמה הפירמה, מי הקים אותה ומה המשמעות של המילה "תמיר"?.

מוטי בינשטוק: אבי, פנחס בינשטוק זכרונו לברכה, עבד בהוצאת הספרים "ספריית פועלים" וניהל את הסניף בירושלים. בשלב מסוים היו שם שינויים והם החליטו לסגור את הסניף. כחלק ממערכת הפיצויים הם נתנו לו את הזכות להיות הסוכן שלהם בירושלים. הוא היה צריך להתפרנס ונכנס לתחום המכירה הקמעונאית, שם התגלגל לנושא ספרי לימוד משומשים וראה הצלחה גדולה.

הוא התחיל בחדר משרד בודד בבניין סנסור. אנשים התחילו לבוא וזה לא היה מובן מאליו, כי חנות בקומה שנייה זה לא שגרתי. הוא קיבל את המקום כחלק מהפיצויים והתחיל לעבוד במכירה סיטונאית לחנויות ומוסדות, להם המיקום פחות שינה. אבי היה איש של אנשים, אז אנשים אהבו לבוא לא רק לקנייה אלא גם לדבר, והמקום הפך למין מועדון. כשהשתחררתי מהצבא נכנסתי לעסק וביחד הגדלנו אותו.

לגבי השם "תמיר" – כשאבי נפרד מ"ספריית פועלים" הוא היה צריך שם. הוא הרגיש ש"חנות הספרים של בינשטוק" זה לא מתאים. היו לו ארבעה ילדים: תמי, מוטי, יורם ורחל – וזה יצר את השם תמיר. זה היה בשנות ה-50.

צחי קווטינסקי: אני זוכר שהיו שתי פירמות – "מרקוס" ו"תמיר ספרים", ותמיד העדפנו ללכת לתמיר ולעמוד בתור בבניין סנסור. איך הייתה ההתמודדות מול המתחרים?.

מוטי בינשטוק: "מרקוס" הייתה חנות מקבילה אלינו, אבל היינו ביחסים יוצאים מן הכלל טובים. למרות התחרות היינו עוזרים ומשאילים ספרים אחד לשני. פעם אחת לאדון מרקוס היה צורך כלכלי ואבי עזר לו בהלוואה ללא ריבית וללא חוזה כתוב, רק על בסיס לחיצת יד. אז זה היה מקובל ונורמלי.

לגבי התורים – יום אחד בקיץ, לקראת שנת הלימודים, אני עומד בדלת ומכניס אנשים לפי התור. לפתע אני רואה בתור את נשיא המדינה דאז, יצחק נבון, עומד עם שני ילדיו ומחכה לקנות ספרי לימוד. הצעתי לו להיכנס לפני כולם, אך הוא סירב ואמר: "לא באתי כנשיא, באתי כאבא של הילדים". הוא עמד בתור וחיכה לתורו. יש לי מאז את הזכות להגיד שאצלי הנשיא עמד בתור.

אפרים שליין: אני חייב להזכיר את הסופר מאיר שלו ז"ל. הוא הסתובב הרבה בבית הכרם ובספרו "בביתו במדבר" הוא כותב שהגיבור הולך לחנות של בינשטוק. הוא מתאר שם את האנושיות והלבביות של אדון בינשטוק. אם סופר כמו מאיר שלו משתמש בשם האמיתי "בינשטוק", זה אומר הכל על האדם והמותג.

מוטי בינשטוק: אבא באמת היה איש של אנשים והוא חינך אותנו כך. תמיד הקפדנו על איכות העובדים שלנו. האמנתי שאנשים הם הדבר החשוב ביותר בניהול. דפנה, למשל, הייתה מנהלת חנות מופלאה.

פתחנו את החנות בבית הכרם ברחוב בית הכרם 29 לפני כ-35 שנה. החנות תפסה כאש בשדה קוצים כי השכונה הייתה צמאה לכך. עם השנים התרחבנו ופתחנו סניפים גם במבשרת (קניון הראל), במושבה הגרמנית, בתיאטרון ירושלים ובגבעת שאול.

צחי קווטינסקי: איך הגעתם בסוף לחיבור עם סטימצקי?.

מוטי בינשטוק: כשהתבגרתי והילדים פנו לדרכים אחרות, סטימצקי הציעו לקחת את העסק תחת כנפיהם. הם היו מאוד נדיבים, קלטו את כל העובדים שלי וביקשו שאנהל את החנויות כשכיר תחתם למשך כמה שנים. הם הבינו שבירושלים "תמיר" הוא מותג חזק מאוד, ולכן ברוב החנויות הם הכניסו את שני השמות: "תמיר" לצד "סטימצקי". עד היום על השלט בבית הכרם כתוב "סטימצקי ותמיר".

אפרים שליין: לסיום, אני רוצה להגיד תודה למשפחה שהיא חלק מהנוף של בית הכרם. "בינשטוק" זה בית הכרם ו"תמיר" זה בית הכרם, והם תמיד יהיו חלק מהמותגים של השכונה.

צחי קווטינסקי: תודה רבה למוטי ותודה לאפרים. אנחנו נתראה בפרקים הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *