אז יאללה, זה מצוין. הנה, זה בדיוק מתאים למה שאנחנו מדברים עליו. את יודעת, כבר שבועיים לא היית כאן, גם יעקב לא היה. יעקב היה בחוץ, צילם ציפורים – עשה בשכל. כל הפייסבוק שלו מלא בציפורים.
למעשה, אנחנו כבר מדברים זמן רב על המצב, על איך מתנהלים בתוכו, ומה קורה בשוק הנדל"ן – על הקיפאון, על זה שהענף לא זז. כל פעם אנחנו מקווים שיקרה משהו.
מה שאני רוצה לדבר עליו היום הוא לא רק הצד השלילי. אנחנו באים גם בגישה חיובית שאומרת שכל מצב הוא הזדמנות. כל רגע הוא הזדמנות למשקיעים.
אתם התחלתם טוב – גם את וגם אלי. אז נתחיל איתך, איריס שירי – יועצת פיננסית, בנקאית לשעבר, אפילו בתפקיד בכיר בבנק. אלי כולם מכירים – אלי אזולאי, משתתף קבוע כאן, תורם המון ידע.
רגע, מי עוד הצטרף? דובר עיריית ירושלים לשעבר, ישראל סרנגה. איזה כיף שאתה איתנו.
היום אני רוצה לדבר על איך פועלים בתקופה הזו. איזה קשיים יש, למה אנחנו צפויים.
אנחנו שומעים על עליית ריביות. דיברתם על השוק החוץ־בנקאי – הריביות שם גבוהות מאוד. לא כולם זה פריים פלוס שבע, אבל עדיין מדובר בריביות גבוהות.
צריך להבין: הגופים האלה עובדים עם קהלים קשים. אנשים שלא מקבלים מימון בבנק.
אבל מצד שני – יש פה בעיה. זה מרגיש לפעמים כמו ניצול מצוקה. אדם צריך כסף, אין לו ברירה – והוא משלם מחיר מאוד גבוה.
מצד אחד – הם לוקחים סיכון.
מצד שני – הריביות בשמיים.
איריס:
אני דווקא רוצה להציג את הצד השני. ראיתי אנשים שהגיעו לחדלות פירעון. ראיתי איזה נזק זה עושה להם – גם כלכלית וגם נפשית.
יש אנשים שאמרו לי: אם הייתי מוכר את הבית בזמן, לא הייתי מגיע למצב הזה.
החוכמה היא להגיע ליועץ נכון. מישהו שייתן פתרון זמני, עם תוכנית יציאה ברורה, ולחזור למערכת הבנקאית.
אם זה קורה תוך חצי שנה או שנה – הנזק קטן.
אם נשארים שם שנים – זה אסון.
צחי:
נכון. אני רואה שני סוגים:
- כאלה בחדלות פירעון
- כאלה שצריכים השלמה קטנה עם תוכנית יציאה
מי שלוקח הלוואה בלי תוכנית – זה חוסר אחריות.
הלוואה היא פלסטר. השאלה מה עושים איתה.
אלי:
יש גם בעיה נוספת. אנשים מגיעים בלי לספר את כל האמת. ואז התהליך מסתבך.
איריס:
נכון, אבל הרבה אנשים גם לא יודעים לאן לפנות. הם מגיעים למקומות הלא נכונים.
אני אתן דוגמה אמיתית:
בזמן הקורונה היה אדם שהעסק שלו הצליח מאוד. המחזור גדל פי 12. הוא היה צריך אשראי נוסף. הבנק לא נתן מספיק.
הוא פנה לעורך דין – וקיבל הלוואה בריבית מטורפת. הוא חשב שזה לחודשיים. נשאר שם שנה.
הריבית הייתה מעל 100% בשנה.
הוא הגיע אליי – והפתרון היה פשוט: משכנתא על הבית, פתיחת חשבון נוסף, והכול הסתדר.
הבעיה? חוסר ידע.
צחי:
וזה בדיוק העניין. אנשים לא יודעים לאן לפנות.
ואז עולה שאלה חשובה:
מה עושה היום אדם שאין לו הכנסה?
יש הוצאות קבועות – ארנונה, משכנתא, חשמל, אוכל.
מה הוא כן יכול לעשות בלי להיכנס לבעיות?
איריס:
קודם כל – לצמצם התחייבויות. לא להגדיל.
יש אנשים שגרים בבית גדול מדי. אולי צריך למכור ולעבור לדירה קטנה יותר.
צחי:
אבל אנשים מפחדים למכור. הם חושבים שהשוק ירד, והם מפסידים כסף.
איריס:
נכון, אבל לפעמים עדיף הפסד קטן עכשיו מאשר קריסה אחר כך.
צחי:
אז אני רוצה להקשות עליך כאן. אנשים שומעים אותנו כל הזמן, ושומעים גם אותי אומר שהשוק לא באמת ירד לאורך זמן, ושבסוף תהיה עליית מחירים.
אז הם אומרים לעצמם: למה למכור עכשיו בהפסד? נחכה.
אנחנו בין הפטיש לסדן – מצד אחד נכון לצמצם, מצד שני לא רוצים "לזרוק כסף".
השאלה – האם יש כלים אחרים שיכולים לעזור לנו לעבור את התקופה בלי להגיע למצבים קיצוניים?
איריס:
כן. יש פתרונות.
לדוגמה – יש אפשרות לפנות לגופים כמו "אוגן". זו עמותה שמסייעת בהלוואות קטנות, לעיתים כמעט ללא ריבית.
זה לא סכומים גדולים, אבל זה יכול לעזור בגישור.
צחי:
תסבירי רגע – מה ההבדל בין זה לבין בנק?
איריס:
ההבדל הוא שיש כאן ערבות מדינה או מנגנון סיוע. הבנק לוקח פחות סיכון ולכן מוכן לתת אשראי גם למי שאין לו מספיק נתונים.
אבל גם שם – זה עובר ועדת אשראי.
צחי:
אבל אני מדבר על אדם פרטי. לא עסק.
מישהו שצריך עכשיו 50–60 אלף שקל כדי לשרוד.
איריס:
אם אחד מבני הזוג עובד ומרוויח טוב – לפעמים אפשר לקבל הלוואה בנקאית בתנאים טובים מאוד, אפילו ללא ריבית וללא הצמדה, בפריסה.
אלי:
אני רוצה להוסיף משהו. אני אישית עובד בשיטה כזו כבר שנים.
אני לא "מתחתן" עם בנק. כל כמה שנים עובר בנק, לוקח הלוואות בתנאים טובים, ומשתמש בזה נכון.
אבל – וזה חשוב – הכול עם תכנון.
אני רואה אנשים שלוקחים הלוואות קטנות שוב ושוב, בלי שליטה, ואז מצטבר להם חוב גדול.
מה שצריך לעשות זה:
✔ לרכז הלוואות
✔ לפרוס נכון
✔ לבנות תוכנית הבראה
אלי ממשיך:
תוכנית הבראה זה אומר:
✔ להבין הוצאות קבועות
✔ להבין הוצאות משתנות
✔ להבין הכנסות
✔ ולבנות תוכנית לצמצום
יש אנשים שתוך חצי שנה יוצאים ממינוס לפלוס.
אבל זה דורש עבודה.
אבישי:
אני רוצה להוסיף משהו מהשטח.
אפשר לצמצם הוצאות – וזה עובד.
✔ 10% כמעט תמיד אפשר לחסוך
✔ מתקדמים יכולים להגיע ל־20%
✔ ובמצבי חירום – אפילו יותר
יש גם "הוצאות פרייר" – דברים שאפשר להוזיל רק מלבקש:
✔ כרטיסי אשראי
✔ ארנונה
✔ שירותים שונים
צחי:
אבל לא תמיד זה פשוט.
אני זוכר מתקופות קשות – לבקש הנחות זה לא קל, גם רגשית.
אבישי:
נכון. אבל עדיין יש הרבה מקום לצמצום.
אבל זה לא הכול.
הדבר החשוב יותר – הגדלת הכנסות.
אבישי ממשיך:
אם יש לך 7,000 ₪ בחודש – אתה צריך לבנות את החיים לפי זה.
קודם כל לשים:
✔ אוכל
✔ חשמל
✔ הוצאות בסיס
ורק אחרי זה כל השאר.
אבל מעבר לזה – צריך לחשוב יצירתי.
אבישי נותן דוגמה:
היה בעל צימרים. בתחילת המלחמה – הכל נעצר.
ואז הוא חשב:
יש לי צימרים עם ממ"ד – פרסם אותם ככאלה.
התמלא מיד.
אחר כך הביא מיגון גם לצימרים בלי ממ"ד – והפך גם אותם למבוקשים.
זה שינוי חשיבה.
צחי:
וזה בדיוק המסר.
זו התקופה להיות יצירתיים.
לעשות מלימון – לימונדה.
אלי:
מי שלא מתאים את עצמו – נתקע.
מי שמוכן לעבוד יותר, לחשוב אחרת, אפילו לקחת עבודה נוספת זמנית – שורד ומתקדם.
צחי:
אני רוצה לשמוע גם את איציק לוי.
בתור יו"ר לשכת המתווכים – מה קורה היום בענף?
איציק לוי:
האמת היא שזה לא רק עכשיו.
כבר כמה שנים הענף נמצא בקיפאון, עם הפסקה קצרה בקורונה.
היום – השוק קשה מאוד.
אבל:
✔ יש תמיד אנשים שחייבים למכור
✔ ויש תמיד אנשים שחייבים לקנות
מי שיודע לאתר אותם – עובד גם בתקופה קשה.
איציק ממשיך:
בנוסף – יש מגמות חדשות:
✔ מעבר לדירות עם ממ"ד
✔ מעבר לאזורים פחות מסוכנים
✔ עלייה חדה בביקוש לשכירות
יש גם פערים גדולים מאוד:
✔ דירות עם ממ"ד – יקרות יותר ב־15%-25%
✔ דירות בלי ממ"ד – פחות מבוקשות
צחי:
אז אתה אומר שיש פעילות – אבל היא אחרת.
איציק:
בדיוק.
מי שיושב ומחכה – לא יעבוד.
מי שמחפש פתרונות – כן.
איריס:
אני רוצה להוסיף נקודה חשובה:
עלויות שכירות עולות, אבל זה לא בהכרח אומר שאנשים יעברו לקנייה.
כל עוד הריביות גבוהות – אנשים ימשיכו לחכות.
צחי:
וזה מוביל אותנו לנקודה המרכזית:
אנחנו בתקופה מורכבת.
אבל זו גם תקופה של הזדמנות.
צחי – סיכום:
✔ מי שמחכה – נשאר במקום
✔ מי שפועל – מתקדם
הכל תלוי בגישה.
🔥 סיום חד (מתוך הפרק)
זו תקופה שדורשת מנהיגות.
לא רק בעסק – גם בבית.
כל אחד יכול לבחור:
להיכנע למצב
או להוביל את עצמו קדימה.
