🔥 הורים וילדים בנדל״ן – הטעות שיכולה לפרק משפחות (ואיך עושים נכון) | פרק 242 12.4.26 ההקלטה

זום נדלן ילדים

יריב אני שם אותך במיוט, סליחה. בסדר? אחר כך תפתח בכיף כמה שאתה רוצה. אנחנו נמצאים, ואני חושב שהימים הקרובים, ואני חושב שהימים זה יהיה עד אחרי יום עצמאות, בתקווה, באופן שאם יהיה שקט, ואם בעצם ייגמר הכל, והמסר מתן יצליח, אז למעשה לדעתי, אחרי יום עצמאות, אנחנו נראה יציאה של אנשים לרחובות, אז אם הם לא הצלחנו להוציא אותם באיראן, אז נתחיל לראות את האנשים יוצאים פה, אבל פה זה לא יהיה בשביל להחליף שינטון, פה זה יהיה בשביל להתחיל לקנות נכסים, ואם זה לא יצליח המסע ומתן, אז אלה יהיו הימים שהדברים יתבהרו, וכמובן במצב הזה אנחנו ניכנס לעוד ימים של טילים, וימים ששוב אנחנו ניכנס למקלטים תרתי משמע, ושלום אימא, מה העניינים? אימא, תגידי שלום לאימא.

כן, היא לא הייתה לרבה. תגידי לה שלום. למי? לבן שלה.

איפה הבן שלה? אימא, עזוב עזוב אבא, שחרר. מה? לילה טוב אימא. לילה טוב.

לילה טוב. אני שם אותך מילה, סליחה אבא. בקיצור, אנחנו עדיין נמצאים בימים של חוסר ודאות, אנחנו עדיין נמצאים בימים של ביניים, ואני יכול להגיד לכם שהיום הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם משקיעה, שהתלבטה אם זה הזמן עכשיו לקנות או לא לקנות, ומה שאני אומר עכשיו זה בעצם מה ששמעתי מהפה שלה, מה שאני אומר עכשיו היא אומרת שחר אני מצד אחד שומעת, ואני מקשיבה לך לכל הזומים ולכל מה שאתה מדבר, ושמעתי לך גם באופן אישי, בייעוץ, ואני מקבלת את זה שאני צריכה לצאת לדרך בלשאחרת אני אפספס, מצד שני יש לי חששות, יש לי את החששות, אני לא יודעת מה יהיה מחר, אני לא יודעת תמשיך המלחמה, לא תמשיך המלחמה, אני לא יודעת וזה בדיוק מה שהיא אמרה לי היום, האישה הזאת והיא אישה חכמה ואינטליגנטית ולא ילדה, זה בדיוק משקף את ערכי הציבור, ברור הדברים ברורים לפעורה מצד אחד, מצד שני מפחדים לעשות את המהלך, אני מאוד התפלאתי דרך אגב שאנשים כן בימים האלה של הטילים, חשבו או צ'קלו ללכת לחולון או לנסוע לחיפה, לנסוע לטירת קרמל, לנסוע לכל המקומות, דרך אגב אפילו מתווכים שאלו אותי למה אתה לא בא, אז הגישה שלי דרך אגב אומרת שרדיף לי לחיות מאשר שיהיה לי עוד אלף שקל בבנק, ואני לא מסכן את החיים שלי בשביל הפרנסה, אם הייתי רוצה לסכן את החיים שלי בשביל הפרנסה הייתי הולך לשרת בימם, או שהייתי הולך להיות כפיל בשרתים בארצות הברית ועושה פעלולים, או שהייתי לא יודע משחק באש, ובהחלט זה לא הגישה שלי וזה לא התוכנית שלי, הייתי במקומות האלה של ביטחון והכל, ברוך השם זה אחרינו למרות שאהבתי את זה מאוד, ואני מאמין שצריך לעשות את הפרנסה ברוגע ובשקט ובביטחון, אני יכול להגיד לכם שזה בא גם לידי ביטוי בזמנו שהיו סופות קשות, אני אחד הימים נסעתי התחלתי לישראל והיה לי סופרב אוטו גדול, התחלתי לישראל לחיפה יצאתי אז דרך 443 לא היה את כביש 16, האוטו שלי שהיה אוטו כבד התנדדת לשל הצדדים עם הרוח, הגעתי לאתרות צלצלתי ללקוחות בחיפה אמרתי להם תשואו הביתה אני פוזר הביתה גם, באמת לא שווה להסתכן בשביל הדברים האלה, בבטח לא הייתי מזמין לקוחות להסתובב איתי לראות דיבות, לראות דיבות צריך ברוגע צריך בשיקול דעת ולא שרצים למקלטים, למרות שככה אגב אפשר גם להכיר איפה יש ממדים, אבל אני מאמין שבעניין של חודש אם לא יהיה כאן איזה משהו רע שיקרה, אם לא יהיה כאן איזה עניין, אני לא יודע אם זה רע בעצם, אני אעמיתי אנחנו נמצאים הרי בתחושה של משהו שלא נגמר, משהו שלא נעשה עד הסוף, משהו שלא אנחנו אנשים טוטליים, אנחנו אנשים שאוהבים לסיים את הנשימות שלנו עד הסוף, אז אני לא יודע מה נכון, אבל עוד פעם לא אנחנו נביע את הדעה, יש גנרלים מנוסים וחכמים מאיתנו, אבל הרגשה שלנו שכן צריך להיות עוד מערכה, אז מצד אחד אנחנו לא רוצים, מצד אחד כן, נמאס לנו להיות בממדים, הנה את הכיסאות בממדים כבר הבאתי לפה, אבל אנחנו נדע כמו שאמרתי אחרי יום עצמאות כבר יהיו יותר חכמים, ואין ספק שאז אנחנו נטוס לכבישים ולדרכים, ואנחנו נראה תנועה מאוד מאוד גדולה בנושא של רכישת נכסים, בעיקר בנכסים יד שנייה, דיברנו על היד הראשונה בשבוע שעבר גם עם איציק, אתמול פגשתי אותו גם בהצגה, אז מומלץ לכם ללכת לבית הבובות, ואני רוצה לעבור אם אין לכם מה לשאול או להגיד, אני רוצה לעבור לנושא של היום, וגם כאן אני אשמח כמובן לסיוע מהחברים, ואני רוצה להסביר.

תודה אבישי. כן, אבל זה כל אחד החינוך שהוא קיבל, אתה רואה מחינך אותי. אחד הדברים שאני פוגש, ואחד הדברים שגרמו לי, ואני כבר מזמן רוצה לעשות את הפרק הזה, שגרמו לי להעלות את הנושא של הפרק, זה היו המפגשים שלי בייעוצים עם הורים ועם ילדים.

לא פעם ולא פעמיים אני פוגש הורים שרוצים לעשות שותפויות עם הילדים, לא פעם ולא פעמיים אני פוגש הורים שרוצים להשתמש בילדים כחלק מתכנון פיננסי, אותו כמות פעמים אני פוגש אנשים שרוצים לעזור לילדים, אבל אומרים רגע, אנחנו ניתן לילדים, אולי הילדים יפו לפרזיטים, אולי ניתן לילד אחד יותר, לילד אחד יותר, פחות. אני נתקל בהמון המון המון שאלות שקשורות בילדים, שקשורות ביחסים של הורים וילדים, ואני חושב שזה גם בא, אני יכול להכניס בהקרודקט כזה גם את היחסים במרחק של שני דורות, ולכן החלטתי שאני רוצה קצת לדבר על זה, ואני אשמח אם אתם תשתתפו איתי כמו תמיד, ונעשה את זה בצורה של שיחה, ונראה לאן אנחנו נוביל את הדבר הזה. אני דווקא רוצה להתחיל, ואין איזה סדר מיוחד שהתלבטתי אם אני אעשה את זה, לפי איזה כיוון מיוחד, אבל אני אמר, החלטתי שאני אהיה ספונטני ואני אעלה, ואני אעלה דווקא מהדבר שאני נתקל בו הכי הרבה.

הדבר שאני נתקל בו הכי הרבה זה ילדים שיש להם מאה אלף שקל, או שאין להם כסף בכלל, או שיש להם בערך סכום נמוך אחר, ובאים ההורים ואומרים, בואו נעשה שותפות עם הילדים. בואו נקנה עם הילד נכס. בואו נקנה עכשיו אנחנו, עם הילדים, אנחנו נשים כסף, הילד ישים כסף, בואו כל אחד ישים או שיש לנו נגיד, אם הילד יש 200, נשים גם אנחנו 200 על כל שקל, זה במקרים המיוחדים והטובים, נשים גם אנחנו כסף ונקנה נכס ביחד, נקנה את הנכס בצורה כזאת שניתן לילד את הפתיחה, אם הוא צריך עוד כסף בגלל שמאתיים אלף שקל זה סכום שהיום הוא מאוד מאוד בסיסי, הוא לא מספיק וצריכים להוסיף עליו אז הנה אם אנחנו לוקחים ארבע מאות אלף שקל ולנו יש גם הסקורות יותר גבוהות, ההורים אז אנחנו יכולים גם לקנות נכסים יותר טובים, נכסים יותר גדולים, אם יש לנו אנחנו שמנו נגיד שקל לשקל והילד שם מאתיים ואנחנו שמים מאתיים ויש לנו ארבע מאות אז הנה אנחנו קונים עכשיו נכס במיליון ארבע מאות, אם היה לנו מאתיים חמישים אנחנו קונים נכס כמעט בשני מיליון והנה אנחנו עשינו טוב לביתנו ועזרנו לילד לקדם את ענייניו והוא יכול לעשות, לצאת לדרך וכשמגיעים אליי לייעוץ ברוב המקרים אני עוצר אותם ואני אומר להם לא כדאי, לא כדאי ואני נתקל בהפתעה ואני אשמח לשמוע את דעתכם והלא כדאי הזה מתחיל כמו בחיבור בין כל שותפים, ששניים עושים שותפות או ששלושה עושים שותפות או שקבוצה עושה שותפות וחלק מזה למדתי על בשרי בחיים, השותפים צריכים להיות דומים מאוד בתנאים, למה אני מתכוון אם היום אני בן אדם מאוד מאוד עשיר ואני רוצה לקנות נכס ואני עובר לקנייה של הנכס עם מישהו שאין לו כלום יש לו בקושי את העון העצמי וגם זה לא, הוא צריך גם את זה לגייס ובמיוחד אם הוא צריך לגייס את הכסף הזה אנחנו מתחילים משתי נקודות שונות, כל אחד מאיתנו נמצא בעמדה אחרת, כל אחד מאיתנו נמצא בצורך אחר כל אחד אחר מאיתנו נמצא במצב גם אולי מיסוי אחר, אם אנחנו קונים עכשיו דירה עם מישהו שלנו זה דירה ראשונה ולא זה דירה נגיד חצי חצי קונה ולא זה דירה שנייה או שלישית ואנחנו בדירה הראשונה יש לנו תנאים ויש לנו את ההקלות של המיסוי והוא אין לו וכל אחד יש לו אינטרס אחר או צרכים אחרים אחד נשוי ואחד לא נשוי, אחד הולך להתחתן, אחד יתחתן, כל מיני דברים שיכולים לשנות את המשוואה שלנו ההבדלים באינטרסים, ההבדלים בצרכים שלנו, ההבדלים במה שמוביל אותנו בחשיבה העסקית שלנו יכולים להוביל לקרעים מאוד מאוד גדולים ברגעים מסוימים ואני אתן דוגמה, אם אני עכשיו האבא ואני רוצה לקנות דירה עם הבן שלי, לבן שלי אין דירה ולי יש יותר מדירה אחת או דירה אחת לפחות ואנחנו שמנו כל אחד שלוש מאות אלף שקל ואנחנו קונים נכס כשאני קונה את הנכס אני צריך לשלם מס רכישה, אני צפוי בעתיד לשלם גם מס שבח, העסקה שלי בנויה בצורה אחרת אם אני צריך מימון אני יכול לקבל מימון חמישים אחוז, הוא יכול לקבל מימון שבעים אחוז, התנאים שלנו לא שווים בתנאים האחרים הבסיסיים אני נשוי, אני מסודר, הוא עוד לא מצא את הבת זוג שלו, עוד לא התחתן ובאיזשהו שלב הוא ירצה לבסס את חייו ואולי הוא ירצה לקנות בית לאגור, אתם יודעים שמתחתנים, זה שיקול של שני השותפים כל אחד מאיתנו יש לו שיקולים שמלווים אותו בעסקה שיכולים להביל למצב שפתאום למשל הוא ירצה למכור את הנכס בשביל לקנות את בית מגוריו ברגע שאנחנו לא מונעים מאותם אינטרסים, ברגע שאני כבר נמצא בשלב אחר כלכלי בחיים או יכול להיות שאני הרבה יותר מבוסס ממנו ואני מדבר לא רק על ילדים והורים למרות שהבסיס העיקרי כאן זה הילדים וההורים, הדבר הזה יכול להוביל ליחסים מחורים ואשר אם היום אני צריך או מחליט הילד שהוא רוצה משיקולים של סוגיות ושלום בית ואת הרצון לפתח את המשפחה שחייבים למכור את הנכס בגלל שהוא רוצה לבנות את ביתו לעשות את הבית שבו הוא יגדל את הילדים ואני אומר לו אדוני זה לא השיקול הכלכלי שמוביל אותנו ברכישה אנחנו כאן בעסקים ונכון אתה הילד שלי אבל בואו נחכה, יכול להיות שיש לנו כבר תכף בפתח התחדשות עירונית, יכול להיות שכבר בפתח יש לנו איזה מפעל שעומד להיפתח ליד הבית משהו שיכול להביא לי שינוי גדול מאוד במחירים, בואו נחכה או בואו נעשה את זה משיקול כלכלי נכון והוא יש לו מהצד השני את השיקול של הלחץ של בת הזוג או של החשיבה האחרת אני יכול להיות שגם למשל מצב כמו היום, מצב כמו היום שיש איזה יבידה במחירים ואני צריך עוד לשלם שווח אני למרות שאם יש יבידה כנראה גם לא יהיה לי רווח אבל אני לא אחזיר את ההשקעה ואם אני בתקופה הראשונה של משקנת אז בכלל לא, הדבר יכול ליצור גם אם זה בין ילדים והורים יכול ליצור איזשהו קונפליקט, יכול להיות אנחנו יודעים על יחסים של בנות הזוג או בני הזוג עם ההורים של הצד השני בהתחלה של משברים של התייחסות אל שיקולים כאלה דברים אגואיסטיים וכאן יכול הדבר לשמש ככלי או כטנט לפיצוץ בין השני צדדים שזה סך הכל הורים וילדים אז נכון אפשר להגיד בואו כבר מהיום הראשון בואו נעשה וזה נכון מאוד לעשות את זה גם אם זה הורים וילדים בואו נעשה הסכם, הסכם שותפים, בואו נעשה הסכם שותפים אהלן רוני שבהסכם שותפים אנחנו נקבע מראש את המדיניות ומה עושים אבל מה קורה אם עושים הסכם שותפים שאומר שזה כבר דרך אגב במקומות מסוימים יאחיר גם את האווירה למרות שאנחנו יודעים היום בניגוד לעבר הסכומי הממון לדוגמה בני זוג הם הרבה יותר מקובלים בעבר אם גבר היה או אישה הייתה באה ואומרת בואו נעשה הסכם הממון יש מצב שבין הזוג או בת הזוג היו נפגעים אלא אם כן מדובר במישהו שבא עם המון כסף וזה וזה מובן מאליו אז למעשה גם אם נגיד זה הסכמה והסכם כזה שאמר שאם למשל הילד רוצה למכור אז ההורי יכול לקנות ובאיזה עובד ובאיזה תנאים אתם יודעים שהמימוש של הדבר הזה א' במצב שיכול להיות שלהורי אין את הכסף להשלים בשביל לעשות את הכניעה וזה מעמיד את העסקה או את ההרגשה ובדיוק מפספסים תכף מפספסים איזה משהו וזה יכול להעמיד באוויר האחורה זה יכול פתאום לגרום להתחשבנויות ואם יודעים אחד הדברים הנוראיים וזה עוד נושא כאן בתוך העניין אני ככה תוקף את זה תוך כדי אני אשמח לשמוע גם אני אשמח לשמוע מכם יועצי המשקנתאות שיש בכלל גם כל מיני מצבים כאלה שזה הכי מסוכן וזה גם הכי מסוכן בין שותפים שאחד אומר אני מביא את העון העצמי והשני אומר אני משלם את המשקנתא שזה דבר מאוד מאוד מורכב זה מאוד מאוד קשה לכישוב אבל המקום שלו הכי קשה בכל השלבים האלה זה ברגע שיש איזשהו קונפליקט בין שני הצדדים ועוד פעם יהיו הקרובים אשר יהיו כאן זה יכול להיות הפיצוץ הכי גדול בלה שקשה מאוד לחשב אלי אתה לא יכול לתקן אותי אם אתה רוצה קשה מאוד לחשב את זה בשותפות ולאו דווקא בין הורים לילדים איך מתחלקת תוגה אם אנחנו עכשיו דירה עלתה מיליון שקל אני שמתי חצי מיליון שקל ואבי שי שם את המשקנתא של החצי מיליון שקל איך מתחשבנים ברגע האמת איך עושים ברגע האמת את החישוב יש כאן כל כך הרבה מרכיבים זה שיש כאן את הכסף שעדיין לא שולם במשקנתא את הכסף שכן שולם את הריבית האלטרנטיבית שהייתה יכולה להיות על הכסף שאני שמתי בנכס במחינת עון עצמי והכל יש כאן הרבה מרכיבים שיכולים ברגע האמת ואתם יודעים שהחישובים והחשבונות החשבונות שמתחילים לעשות חשבונות אחד עם השני קורים ברגעים של משבר שאז כולם מתחילים להוציא את הרפש ומתחיל להיות קשה ועצבים ואני לא אומר שזה תמיד יהיה מנת חלקם של הדברים אני בטוח שיש הורים ושיש ילדים שהכל יכול להסתדר ביניהם אבל הדבר הזה יכול להיות מפרק המשפחות ועוד לא נכנסנו לעוד גורמים שיש ילדים אחרים איך באמת מתייחסים איך באמת מתייחסים למצב שבא הורה ואומר אני אשים את החצי מיליון הילד תיקח את המשקנתא או להפך יש פה סיכון קודם כל למה בנק דורש שכולם יהיו רשומים במשקנתאה כל מי שהיה רשום במשקנתאה היא רשומים במשקנתאה לוכלות derivatives כל אוני אשעם את וכדם מפנים להכניס כסף להוציא עוד כסף מהכיץ אבל שאתה עכשיו מפרק חבילה כזאת, ואתה אומר, אתה ואני את חברים, אתה ואני לקחנו קונים דירה, אתה אומר צריך יש לי 500 אלף שקל, אתה תביא, תיקח את המשקנת, אני אשים את הכסף, והנה קנינו דירה במיליון שקל, סתם, תיאורטי.

מחר אנחנו רוצים לנקור את זה, לא מסתדרים, לא יודע, מכל מיני סיבות שבעולם, איך מחשבים את זה? איך מחשבים את ה… אם אפשר בכלל לחשב את זה, איפה זה עומד אחד מול השני? מה קרה לזה שאני שואל? לפני בכלל שאנחנו נכנסים לחישוב, זה קודם כל השותפים או כל הגורמים בעסקה צריכים להיות מסכימים וגמורים ביניהם לאיזשהו, כלומר לאיזשהו קונספט של הניהול של העסקה. עכשיו לפני כן, גם כשבאים אליי, נתקלתי בכמה צעירים אחרי צבא, כל אחד באמת יש לו זה, בוא נעשה שלישים, נעשה, נקנה איזה דירה, נעשה פליפים, כלומר חבר'ה, לפני שאתם באים אליי, קודם כל תהיו ביניכם גמורים ומוחלטים שתבינו, כל אחד מכם באיזשהו שלב בחיים, אחד יתחתן, אחד יתגרש, כל אחד יהיה לו משהו בקטע הזה ויצטרך לזה. לכו לאורך דין, שבו איתו על הסכם, שיתן לכם את כל ההגנות, תפור לכם את החליפה עם כל ההגנות המקסימליות שאפשר בעסקם כזה, שאתם תדעו איך אתם מתחילים, איפה האמצע ואיפה הסוף.

ומה קורה אם אחד מכם רוצה לצאת, כלומר מה הזכויות של כל אחד בעסקה הזאת. זה כבר נתון לידי אורך דין שיידע לעשות את הדברים האלו, גם במשפחה. אם אתה מכניס ילדים בשלישים, ואתה בתור אבא מביא את רוב הכסף, אז אתה הולך ועושה, נכון שזה יישמע כאילו בתור אבא שבא ואומר אוקיי אני עושה אתכם הסכם הלוואה, אבל הסכם הלוואה זה למעשה בא להגן עליהם, לא בא להגן עליך.

כי בהסכם הלוואה ידאגו להכניס שברגע ויש גורם נוסף שנכנס למשפחה, בעל או משהו כזה חדש, הוא יצטרך להבין שהאלה הולכים פה על הסכם המון, יצטרך להיות פה על הסכם המון עם הפרדה בדברים האלה. אתה כבר התקדמת צעד אחד קדימה, אני רוצה שנשאר רגע על הקטע הזה. ושזה דבר שקורה הרבה, ובטח שזה קורה בין ילדים והורים, שהורים שכאילו רוצים לעזור לילד, אומרים לו לך עם כסף, אתה עכשיו השתחררת מהצבא, בוא נקנה נכס.

אנחנו אפילו ניתן טעון לעצמי, אפילו נעשה איזה שהיא, נשלם את המשכנתה מהסחר דירה, איך אחר כך, איך אחר כך, שחשבנו שהלכנו ובנינו דירה לילד, איך אנחנו ומחר יש קורה איזה משהו, מתחתן, לא מסתדרים, לא איתו ולא עם הקלה, משברים, אתה יודע, כל מיני דברים שקורים. אתה יודע מה קורה משהו להורים, איך עושים את החישוב כדי לשמור על שלמות המשפחה, ואני חושב, אבישי אם אתם יודעים, אני חושב שזה, אני מקשה עליכם כן, אבל זה תשובה, זה תשובה שגם כאן כלנים חירים אם היו יושבים פה, ברמה פרופסורים, זה משהו שקשה לחשב, זה משהו שקשה לדייק אותו, ושיש לו הרכבים מאוד מאוד גדולים. וזה מתחיל מדברים שאנשים אומרים, רגע, אנחנו רוצים לעזוב, אנחנו רוצים לבנות לילד, אנחנו רוצים… ומתא הבא בקטע של לעזור לילד זה שאתה מראש כבר הולך לוותר פה על משהו, זאת אומרת שאתה הולך לוותר על הצועה האלטרנטיבית שהאתה יכול לעשות על הכסף אם לא היית משקע עם הילד בבית, זאת אומרת שאתה יכול לשים אותו במקום אחר ולקבל יותר.

‫כן, אבל אתה יודע ‫מתי מתפתחים כל החשבונות האלה, ‫חשבונות, כן? ‫מתפתחים ברגע של משבר. ‫אני לא מדבר על מצב שהכול תקין, ‫קנינו דירה, הכול חובר חלק. ‫פתאום הילד רוצה להתחתן, ‫הורים אומרים, יאללה, ‫תדעי מה עשינו, ניסינו, ‫מה שעשינו עד היום טוב, ‫יאללה, מוכרים את הדירה, והכול… ‫אני לא מדבר על המקרים האלה.

‫יש גם ניסים כאלה, ‫למרות שתמיד יהיה פה איזשהו מרכיב, ‫מרכיב של איזשהו… ‫ברגע שנכנס גם, ‫ברגע שנכנסים בני עולמות זוג, ‫ברגע שיש איזה משבר, ‫יכול הדבר הזה להשפיע. ‫יכול הדבר הזה להשפיע ולפרק נשפחות. ‫כן, אין ספק שהדברים האלה ‫יכולים לקרות, זה לא… ‫אבל שוב, קודם כול, כשאני אומר, ‫כשמתחילים בתחילת הדרך, ‫הדברים צריכים להיות מובנים.

‫אולי יש אפשר… ‫גם כן, אחת הדברים זה שהנכסים ‫האלו של המשפחה, ‫אלה אמורים להיות, כדי להגן עליך ‫מבחינת זה שאם בן זוג נכנס, ‫אז הנכסים האלו צריכים להיות מוחרגים. ‫כלומר, אין שום גישה לגורם חיצוני ‫לתוך הנכס הזה. ‫כי הנכס הזה גם אפשר לחשוב ‫בצורה אחרת.

‫בואו, ברגע שאתה מתחתן, ‫אז אני גם כן רוצה לעזור לך במשכנתה, ‫ויכול להיות שחלק מהסחירות יש, ‫שם יש, אני אספריש, כל רבעון, ‫איזשהו סכום מסוים לטובתך, ‫שזה יעזור לך במשכנתה ‫של הבית הבא שתקנה. ‫כלומר, אם אתה יושב ומכין תוכנית ‫מסודרת בצורה נכונה, ‫אז יהיה לנו מה שפחות אחר כך ‫חיכוכים בעתיד. ‫אבל אם אתה נכנס לזה ‫בלי שום איזושהי מסגרת, ‫בלי שום איזשהו הסכם, ‫כלומר, הכול במטרה, ‫כלומר, אתה יודע, אמורים, ‫הדרך לגיהנום רצופה וכוונות טובות, ‫זה מה שיכול לקרות.

‫אז כשאנשים אומרים, ‫אני רוצה לתת, רוצה לתת, ‫ולא עושה הסכם עם… ‫כלומר, לא להיכנס עם איזושהי מסגרת, ‫ולא יושבים בצורה כזאת ‫שכולם מבינים מה קורה פה ‫ומה הולך להיות ומה הזכויות ‫בנושא הזה של כל אחד בעסקה הזאת. ‫אם זה מהתחל הלא מובן, ‫אז פה צריכים, ההורים צריכים ‫לקחת את האחריות ולעצור. ‫אז צריכים להבין, ‫כשילד משתחרר מצבא ‫ובא ההורי בגיל 45-50 ואומר לו, ‫בוא, אני רוצה לקנות איתך זה ‫ואני אשים כסף, ‫לילד מבחינתו זה איזשהו קיר שחור, ‫הוא לא יודע, ‫כלומר, אין לו את כל הידע וההבנה, ‫וגם לא בטוח של ההורים יש ‫את כל הידע וההבנה בנושא הזה.

‫אז לפעמים לילד גם כנראה במצב, ‫יכול להיות במצב שכאילו, ‫אוקיי, בסדר, אני זורם עם ההורים, ‫לא נעים. ‫אבל אם יושבים ומכינים תוכנית ‫ועושים תוכנית, כלומר, ‫איך זה הולך לעזור? איך אני הולך ‫למנהיף את הנכס הזה לטובתך ‫שבחיים תוכל… ‫-אז אני רוצה לחדד, אתה יודע, ‫הרבה פעמים שהורים באים ואומרים ‫שהם רוצים לקנות דרך הילדים, ‫השאלה הראשונה שלי, ‫וזה צריך להיות א', ב', ‫האם אתם, הכוונה שלכם זה לעשות ‫את הכניעה לילדים בתור תכנון מס ‫לצרכים שלכם, או האם באמת ‫אתם הולכים לתת לילדים? ‫בסופו של דבר זה לילדים. ‫לא, לא, לא, שנייה, שנייה, ‫לא נכון, תקשיב.

‫הרבה פעמים הם לוקחים את המשקנת. ‫-תקשיב. מה זה? ‫אני אומר, גם הרבה פעמים ‫הילדים לוקחים את המשקנת.

‫נכון, אבל אז כאילו ההורים ‫שמים טעון לעצמי. ‫אז ההורים שמים טעון לעצמי, ‫בדיוק על זה דיברנו, רוני. ‫אבל אני רוצה להגיד אבל רגע, ‫לפני זה, לפני זה, רוני, ‫שברגע שההורים נותנים כסף, בסדר? ‫ונגיד את המקרים האלה, ‫ילד ישתחרר מהצבא, אין לו כסף, ‫ההורים אומרים, ‫בואו, אנחנו נשים את הכסף.

‫בסדר? בדיוק כמו שאמר עכשיו רוני. ‫והם רושמים את הדירה על שם הילד, ‫למה הם רושמים את זה? ‫מבחינה טבע, הם לא רוצים ‫שלם מס רכישה, ‫ולא רוצים להיות במס שבח. ‫ויש בזה את הסיכום שלו, ‫אבל תכף נדבר.

‫השאלה הראשונה צריכה להיות, ‫כדי שנדע איך להתייחס לתהליך הזה, ‫צריכה להיות, מה המטרה שלך? ‫המטרה שלך זה להעביר את הכסף ‫לילדים או לבנות… ‫זה שזה ילך בעתיד לילדים ‫אחרי 120 זה בטוח, כן? ‫על זה אנחנו לא מדברים. ‫או שאתה בעצם עכשיו, ‫ההורי מכין לעצמך את העתיד שלך, ‫אתה מכין לעצמך את הביטחון שלך, ‫אתה מכין לעצמך את ההכנסה ‫הפסיבית שלך להמשך חייך. ‫אוקיי? ‫עכשיו, זה אומר שיש לזה ‫הסתכלות אחת.

‫זאת אומרת, בעצם אני לא נותן ‫לילד שלי את הכסף, ‫אני משתמש בילד שלי ככלי. ‫פה זה בכלל שיקולים אחרים. ‫מה יקרה מחר שהילד נתחתן? ‫מה אנחנו עושים מחר הילד נתחתן? ‫הילד רוצה מחר לקנות דירה? ‫כמה פעמים נתקלנו, ‫והיה לי בייעוצים ‫שאנשים, וזה חלק מהרצון שלי ‫לעשות את הפרק הזה, ‫שמגיעה אליי בחורה ואומנת לי, ‫אבא שלי קנה נכס על שמי, ‫מבחינה מיסויית.

‫עכשיו אני רוצה לקנות את הבית שלי, ‫שאני הולכת לקנות עם בן הזוג שלי, ‫שאני הולכת לקנות עכשיו את הדירה, ‫ואני נגיד רוצה לקנות דירה ‫בשני מיליון שקל, ‫ושאמא שלי מחזיק נכס עליו, ‫נכס שהוא רשם על שמי, ‫ושמי חשב שאני אתחתן כל כך מהר. ‫עכשיו אני צריכה לשלם ‫160 אלף שקל מס רכישה, ‫שבמצב רגיל לא הייתי משלמת. ‫איפה זה מעמיד אותי מול אבא שלי? ‫אני לאט לאט מגלגל את כל הבעיות.

‫איפה זה מעמיד אותי? ‫והוא הולך לדבר איתי עם האבא. ‫-לא, אבל זה לא פתרונות ‫מבחינה מיסויית, ‫יכול להיות שיש פתרונות בחוק, ‫ואחת הפתרונות זה עברה ולא תמורה, ‫ואז האבא משלם שניש מהמס רכישה. ‫אתה יודע, קודם כול אמרתי ‫שהאבא קנה, שנייה, ‫האבא קנה נכס בשביל עצמו.

‫הוא עשה תוכנית והלך ורשם, ‫לקח את השם של הבת, ‫ותור אבא אמר לאבא אותי, ‫שמי אשמח כדי שאני לא אשלם מס. ‫היא ילדה טובה, ילדה נאיבי, ‫ילדה שממושמעת לאוריה, ‫ורשמה את הנכס, ‫והוא רשם את הנכס את השמה, ‫היא רק חתמה, ‫היא לא הבינה על מה היא חותמת. ‫גם אם היא הבינה, זה לא משנה.

‫עכשיו היא רוצה לקנות את הנכס שלה, ‫היא נמצאת בבעיה. ‫עכשיו איפה הבעיה? ‫היא צריכה לבוא להגיד לאבא, ‫האבא, או תמכור את הנכס, ‫ובדיוק הנכס הזה עכשיו הולך לפינוי בינוי, ‫והיא צריכה להגיד לו, ‫אבא, אתה יודע מה? ‫אולי לחינופים בוא, ‫שלם אתה את המס רכישה שלי. ‫ואין לו, הוא לא יכול לשלם ‫את המס רכישה או שהוא לא רוצה.

‫למה אני צריך לשלם? ‫תחכי, אני אתחיל לפינוי בינוי, ‫נמכור את הבית, נרוויח. ‫למה שנפסיד? ‫הבית שווה שני מיליון, ‫יעלה שלושה מיליון. ‫אתה מבין, הדברים האלה שנולדו, ‫כאן זה במקרה תקנון מס של האבא, כן? ‫שנולדו ממקום של חשיבה לא נכונה ‫ביחסים בין הורים לילדים, ‫במקום לבנות את הצדדים ‫או את שני הצדדים, ‫ועוד לא נגענו בקטע הזה, ‫איך מפתחים את שני הצדדים, ‫במקום לבנות, הם מפרקים את המשפחה.

‫מתחיל להיות כעס, מתחיל להיות כעס, ‫מגיעים אליי ושופכים את הלב, ‫או לא מגיעים אליי או בדרך אחרת. ‫אתה יודע, זה מתחיל לצבור רפש בתוך, ‫ואתה מוגבל ואתה בבעיה, ‫ולפעמים זה לא בגלל ‫שהאבא בן אדם רע ולא רוצה לשלם. ‫אם אין לו, באותו רגע אין לו ‫את האפשרות לשלם את ה-160 אלף שקל, ‫והלכתי עוד במקרה, ‫הדירה של שני מיליון שקל, שזה 160, ‫אין לו מאיפה לשלם את זה ‫באותו זמן, ‫וזה מתחיל ליצור פירוק למשפחה.

‫אני אומר את הדברים האלה ‫בשביל שבסוף התשובה תהיה תשובה אחת. ‫התשובה תהיה מה שאמרת קודם, אלי. ‫זה התכנון המוקדם והחשיבה ‫על כל הפרטים.

‫מה שאנחנו מנסים לעשות במפגש הזה ‫זה לפתוח את הראש, ‫אתה יודע מה, גם אם לא ניגע ‫בכל הפרטים, ‫זה לפתוח את הראש לאנשים ‫שחושבים שהם עושים כל מיני מהלכים, ‫והם רורים ומובנים, ‫והם מצוינים שהם עושים להם ‫תכנוני מס והם עושים להם הכול, ‫והם יוצרים לעצמם את התשתית לבורות ‫שהם לא יכולים להשתתף. ‫הם יכולים לעלות מהם. ‫ומה שהכוונה שיהיה, ‫וגם אם לא ניגע כאן בכל הנושאים, ‫זה ליצור את המצב שאנשים ייתנו ‫על זה את הדעת ‫ויעשו את מה שאתה אמרת קודם, אלי, ‫יעשו תוכנית, יעשו הסכם, ‫יחשבו על כל הפרטים, ‫ותוידע מה? תוידע מה? ‫ככל, ואני לא יודע אם ניגע כאן ‫בכל הנושאים, ‫ככל שניגע כאן בעוד דברים, ‫אנחנו נבין כמה זה מורכב.

‫אנחנו נבין כמה זה מורכב. ‫אנחנו נבין כמה שיקולים ‫אנחנו צריכים לקחת בדרך ‫כדי למנוע את הפיצוצים האלה. ‫וכבר נגענו על שניים, על חישובים.

‫הנה, רוני אשר אמר, ‫ההורים נותנים את הכסף, ‫הילד לוקח את המשקנת. ‫נכון? אמרת, רוני. ‫אני שאלתי קודם את אלי, ‫ואני שואל גם את האחרים, ‫איך מחשבים את זה? ‫תוידע מה? לא איך מחשבים את זה ‫בעוד חמש שנים, ‫בעוד עשר שנים, איך מחשבים? ‫מוכרים את הדירה.

‫כמה מקבל האבא, כמה מקבל הבן, ‫ותוידע מה? ‫בואו ניקח שזה לא האבא ובן. ‫בואו ניקח שזה אתה, רוני ואני ‫קונים יחד דירה. ‫לשנינו אנחנו יודעים ‫שיש כבר דירה אחת, לפחות.

אתה שם טעון לעצמי אני אתם אשכנת, מחר מוכרים מי מקבל מה? מי מקבל מה? איך מחשבים את הכסף הזה? איך מחשבים את זה בהתייחס לסחר דירה? הרי בסוף הסחר דירה הוא חצי חצי איך מחשבים את זה ביחס לריביות? איך מחשבים את זה ביחס לריבית האלטרנטיבית? שהייתי מקבל על הכסף שלי אם הייתי שם אותו בהשקעה אלטרנטיבית איך מחשבים את זה ביחס… סליחה רוני? מהריבית אף פעם לא תצא זה חישובים של עמלות תרעון מוקדם וכל מיני דברים כאלה זה לא… לא יוצאים מזה רוני סליחה אתה לא יודע כמה אני מודה לך שאתה אומר את מה שאתה אומר אתה יודע למה? זה שזה מה שאני בא להסביר לאנשים אני בא להסביר לאנשים שהחישוב… ברגע שנכנסים למקומות ברגע שנכנסים למקומות שאתה יודע שברגעים האלה זה הרגעים שמסתכלים בנקודות הקטנות ומחפשים בכל מיני פינות זה הרגעים שיהיה משברים ויהיה פיצוצים ויתחילו להגיד ההורים דפקו אותי, הילדים דפקו אותי אתה יודע ביפוד היום שיש עריפות ימים וההורים צריכים גם לדאוג לעצמם עד 120 אני אגיד שיש רק דרך אחת שבה באמת אם עושים עסקה כזאת העסקה הזאת היא נכונה מסתכלים על העסקה בוא נגיד שקונים דירה במיליון וחצי שקל ומקבלים מיליון שקל משקנתה אז יש חמש מאות אלף שקל עון עצמי כל אלף שקל שווה אחוז זאת אומרת חמש מאות אלף שקל אם אני הבאתי 250 אלף שקל ואתה 250 אלף שקל אז אנחנו שותפים שווים שווים המשקנתה מוחזרת על ידי הסחירות ואנחנו משלימים את ההפרש במידת הצורך חצי חצי רק ככה העסקה הזאת יכולה לעבוד אבל בוא נגיד שהעסקה הזאת יצאים רגע רגע רגע עצור לא הבנתי רגע לא הבנתי אבל אני עכשיו הילד בין ה-18 שאין לי שקל רגע שנייה איך אתה מסתכל על זה? אז רגע אני אומר שפה העסקה לא יכולה לעבוד העסקה יכולה לעבוד רק כמו שאני אמרתי כי ככה העסקה היא יוגנת ונכונה אבל היא דורשת ששנינו נהיה באותו מצב כמו שאמרת בהתחלה אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת כי אני נתקלתי בסיטואציה הזאת וחשבתי לעשות את זה בעצמי ואז הבנתי שהקושי הכי גדול צחי הוא מה קורה בסוף תנינו אני ואתה היום דירה בהתחדשות עירונית עוד שבע שנים, שמונה שנים, עשר שנים יש לנו דירה חדשה הרווחנו כל אחד מיליון שקל אם הדירה היא רשומה רק על מישהו אחד בשביל לענות מהפטורים אז אין דרך להעביר מיליון שקל בין שני אנשים שהם לא משפחה קרובה וישירה בלי שזה עבירת מס על בנת הון זאת אומרת אם אנחנו עכשיו שותפים הנה נכנסת הנה הקדמת את המאוחר ונכנסת לעוד נישא נכנסת לעוד נישא כן, אפשר בסוף אבל אני רוצה להציע לך פתרון לפני זה לא, אתה אומר כאן משהו מאוד חשוב לא, זה הולך לעולם העסקים אז בעולם העסקים יש גם מה שנקרא על ועד בעלים אתה יכול בתור הבעלה אני שם חמש מאות אלף שקל שהיא מוגדרת כעל ועד בעלים כשאנחנו נמכור את הבית אנחנו קודם כל נחזיר את החמש מאות אלף שקל האלו ומה שישאר פרש כלומר במחירה מהמשקל אבל אתה יודע אלי אתה יודע שזה לא טוב זה לא עבוי עבוד עוד פעם, תלוי מה יהיה הרווחיות של הדירה ובייחוד אם לא תהיה רווחיות ובייחוד אם יהיה ירידת מחיר או בגלל שיהיה משהו אחר זה שבעצם אתה לא מחזיר קודם תלוון אתה ואני יכולים עכשיו להקים חברה להקים עסק ולהגיד אוקי, ההכנסות שנכנסות קודם כל מחזירות אלווהות בעלים אתה הבאת חמש מאות אני הבאתי מאתיים קודם כל מחזירים את אלווות בעלים עד שכל אחד נקבל זה בסדר אבל כאן יש לנו מימון בנקאי כאן המימון הבנקאי זה לא שלושים אחוז ולא עשרים אחוז זה בדרך כלל שבעים אחוז או שישים אחוז ממוצע בגלל שזה ארבועים ובנים, אתה יודע, 1.75, 1.50, נגיד 60 אחוז ולא תמיד יש את הכספים האלה להחזיר או לעשות את זה בצורה פשוטה אני דווקא הייתי מציע אולי מנגנון אחר אפרופו זה, יכול להיות, יכול להיות שההורים צריכים להגיד לילד, אדוני אנחנו יש לנו את החמש מאות אלף שקל האלה בואו, אנחנו ניתן לך הלוואה אנחנו ניתן לך הלוואה 250 אנחנו ניתן לך הלוואה של 250 את ההלוואה הזאת, אנחנו רוצים בלי ריבית, זה המענק שלנו אתה תחזיר לנו אותה, רק קרן תחזיר לנו, אנחנו רוצים את זה בריבית, אם המשק לוקח פריים, נגיד, אנחנו לוקחים לך פריים מינוס שתיים אנחנו כאילו, אנחנו משק מסופסד, נותנים לך את זה אנחנו צריכים איפשהו קצת לשמור על הכסף, בסדר? או בריבית בנק ישראל, תיתן לנו בריבית בנק ישראל הבן משלם, ואז כשהוא מוכר את הדירה, באמת, יש מקום להשלים מתוך הכסף את ההפרש של הדירה שצריכים לקוות שיהיה ויתר הכסף, זה צריך להיות משקנטה משותפת זה לא יכול להיות משקנטה רק של צד אחד, כמו שרוני אמר זה חייב להיות משקנטה משותפת שאז חולקים במשקנטה, ואז ברור ששניהם שילמו את המשקנטה והדיירים ששילמו את הזכירות ומשלימים את הצדדים, אז יכול להיות שהוחלט שההורים כחלק מההלוואה נותנים גם את החלק באחזר השוטף של המשקנטה אבל זה כבר מנגנון יותר בריא עדיין הוא יכול להיות מנגנון מאוד מסוכן ומאוד חולה עדיין הבעיה הקשה, צחי, זה הבן, בת, זוג העתידיים כי ההורי צריך שהנכס יחזק עשר שנים בשביל שהוא לא יפסיד כסף אוקיי? אם הוא שם פה כסף והוא צריך לשלם אז נחישה וצריך לשלם אז שבח הצלחה שהדירה הזאת תחזיק עשר שנים, מה קורה אם אחרי חמש שנים מגיע בן זוג או בת זוג? מה עושים? זה מאוד מסובך ואני חושב שזה זה כדאי רק אם אתה רושם את הדירה על שם הילד לבד ואז באמת אתה נותן לו הלוואה וכל הזכויות רשומות על שמו וכל המשקנטה על שמו וכולי וכולי אבל אם אתה רושם את הדירה וחלק מהדירה וחלק מהבעלים אתה בעצם גרמת לו גם להפסיד את הזכאות למחיר המשתכן וגם לא ליהנות מפתור מדרגה יחידה שמגיע לו אם אתה רוצה לעזור לילד תן לו את ההלוואה הזאתי כך מה שנקרא שני אחוז ריבית כמו שאמרת ובעצם אם אתה יכול לעמוד בזה תיתן לו את זה מתנה לחיים ואם הוא מתגרש אז שיחזיק לך את העון העצמי לפחות שתוכל לשמור לו על העון העצמי לעתיד בשבילו לעזור לו אבל בהסכם הלוואה כזה אתה צריך להכניס לך מנגנונים של הגנה וזה הגנה יותר, זה כן זה לא לבוא אלא לקחת בשני אחוז כי בשני אחוז יכול לבוא משהו מספיק שמאחר הילד נכנס לאיזה שהם קשיים ויש איזשהו גורם שבא כאילו לעושה לו עיכול הוא צריך לעשות עיכול על הנכסים שלו בסופו של דרך אתה לדע בהם memoir אתה צריך להיות מוגן בכתה הזה ובקטע הזה אתה צריך לקחת ריבית, שהיא ריבית שוקאפור כאילו לרשום בהסכם הלוואה רעיוני שיש פה ריבית של שוקאפור ‫ככה שמי שיבוא וינסה לקחת את זה, ‫אתה תהיה בדרגה ראשונה, ‫אם הוא ירד את הזרה ‫וירשם המשכונות, ‫אתה תהיה בדרגה ראשונה, ‫כלומר, אחרי הבנק, ‫כאחד שצריך לקבל את הכסף הזה, ‫ומי שיבוא לעשות את העיכול הזה, ‫הוא יהיה לו קשה לבוא ‫ולתת לך את הסכום הזה, ‫כי לא שווה לו, ‫אבל הסכום שהוא צריך להביא לך ‫זה שווה יותר מערך הדירה ‫שהוא הולך להקל. ‫אה, אתה אומר, אפילו אם הילד ‫נגיד פותח עסק ופושט רגל כמובן… ‫כן, אז אני אומר, ‫בשביל זה אתה צריך לשבת עם הורים. ‫לא, לא, אני אגיד לך מה הוא אומר.

‫הוא שיבנה את הלוואה ‫בדרגה שנייה לבית, ‫ואז אחרי זה לא נשאר לו ‫את ההון העצמי. ‫אתה לא עושה את זה, ‫יש הסכם הלוואה ביניכם. ‫ההלוואה הזאת היא אומרת ‫שאתה שמת הון עצמי בתור הורי.

‫ההון העצמי הזה ששמת אותו ‫הוא למעשה סוג של הסכם הלוואה ‫ביניכם לבין הילד. ‫אבל בהסכם הלוואה הזה ‫צריך להיות רעיונית, ‫איזשהו סכום, כלומר, ‫הסכום הזה צמוד לאיזושהי ריבית מסוימת ‫שגם מי שיבוא וינסה, ‫גורם שלישי לבוא ולהקל את הדירה הזאת ‫לטובתו, כי הילד חייב כספים ‫בשוק לא יודע מה, ‫הסתבך בשוק אפור, ‫הוא לא יהיה שווה לאותו גורם ‫לבוא ולהקל את הנכס הזה. ‫כן, כי ביכול אחרי החזיר הלוואה ‫אליך ואחרי דולר משכן תרבות ‫לא נשאר לו מה לקחת.

‫אני מסכים, ‫כי ראיתי את האקיין שלי… ‫אני אומר, הדברים האלו, ‫כמה שאני מבין במשכן תרבות ‫וכמה שאני מבין בדברים, ‫הדברים האלו, זה צריך לבוא ‫עם עורך דין שיבין את הדברים האלו, ‫זה לא רק זה, זה גם כן… ‫אחר כך צריכות לך גם כן ‫איפוי כוח מתמשך. ‫מה קורה אם אחר כך קורה משהו לאבא? ‫עכשיו, אנשים חושבים שיש צבא, ‫ובזה הם גמרו את העניין, ‫יופי, יש צבא, קורה… ‫אבל מה קורה אם האבא נכנס, ‫או אחד ההורים נכנס לדימנציה, ‫חס וחלילה, כן? ‫והוא לא יודע לחתום. ‫מה קורה בזמן הזה? ‫זה האפוטרופוס אחראי.

‫אתה אסור לתת למערכת ‫להחליט בשבילך החלטות. ‫אתה צריך לבוא כבר ‫עם ההחלטות מוכנות מראש, מסודרות. ‫תשמע, אחיין שלי זכה במחיר למשתכם ‫ואז פתח עסק, ‫מגסגר אותו אחרי ארבעה חודשים ‫עם חוב של 600,000 שקל, ‫לקח 400,000 שקל ממימון ישיר ‫ל-30 שנה, ‫מחזיר כל חודש 4,000 שקל, ‫מהקרן יורד 70.

‫-70 שקל? ‫-30 שנה. ‫אז את כל מה שהרוויח ‫במחיר למשתכם, ‫נאלץ למכור את הדירה ולהחזיר ‫את כל הכסף לבנקים ‫ולצאת מהלוואה ממימון ישיר. ‫אתה מכיר את ההלוואות ‫של מימון ישיר? ‫לחצי שנה.

‫-איזה ריבית קציצה של 17 אחוז בלבד, ‫פלוץ מדד. ‫אתה יודע למה קוראים לזה ‫מימון ישיר? ‫הם היחידים ששרים בדרך לבנק. ‫אחי, אני אומר בדבר כזה, ‫בקצר כזה של לבוא ולעזור לילדים ‫או להכין איזושהי תוכנית עתידית.

‫אנחנו בצרך כל מה רוצים ‫אחרי שאנחנו נלך אחרי 120 מעולם, ‫אז אנחנו רוצים להשאיר פה שקט, ‫שקט במשפחה, ‫שלא יהיו מריבות ולא יהיה זה. ‫וכדי שהדברים האלה, ‫הדברים האלה צריכים להיות חתומים ‫וגמורים בין כולם בדבר הזה. ‫וזה לא מתחיל בזה שהבן כאילו ‫סיים צבא ואז בוא נעזור לבן.

‫זה מתחיל עוד הרבה הרבה לפני, ‫כשנולדים הילדים, ‫איך אני, כלומר קודם כול, ‫חוסך לעתיד כדי שבו הזמן ‫שהם יגיעו נגיד לגיל 18, ‫אני אוכל להיכנס איתם לאיזושהי עסקה. ‫הדברים האלה צריכים לראות ‫איזשהו פתרון הוליסטי, ‫איזשהו מונין סוג של ‫תוכנית הוליסטית בדבר הזה. ‫זה לא רק אחרי שהוא סיים את הצבא, ‫עד שהוא סיים את הצבא, ‫מה אתה עשית, מה חסכת? ‫סתם, הפקדת כל חודש, ‫יש לזה דוגמה היום, ‫תוכניות לילדים, נכון? יש את ה… ‫-סכון לכל ילד.

‫סכון לכל ילד. ‫אני בסוף המפגש אשלח לך, ‫אני כתבתי ספר שאני רוצה להוציא אותו, ‫אני אשלח לך, תעבור עליו, ‫תביא לי עליו דעה. ‫בדיוק על זה.

‫עכשיו, זה קודם כול, זה כבר… ‫עוד לפני שזה, אני אומר, ‫הם מגיעים לילדים, ‫זה קודם כול בין ההורים. ‫איפה הם חיים היום, ‫באיזה נקודה הם נמצאים היום, ‫יש להם אפשרות לקנות, ‫כלומר, לחשוב, ‫הם צריכים לחשוב, ‫כלומר, יש שלבים בחיים, ‫כשהילדים קטנים איך אנחנו חוסכים ‫כדי שבעתיד אנחנו נוכל ‫לעזור באמת לילדים. ‫אחר כך יש שלב שהילדים כלומר, ‫כבר יכולים לרשום דירה על שמם ‫או לעשות דבר כזה.

‫זה גם כן, זה לדעת את התוכנית ‫בנקודה הזאת, מה משתנה, ‫מה המשתנים שנכנסים עכשיו. ‫וככה להמשיך להתגלגל עם זה, ‫ולחשוב תמיד לצופי פני העתיד ‫בנושא הזה. ‫אתה לא יכול לסגור ב-100 אחוז ‫תוכנית הרמטית ‫שתיתן לך את כל הפתרונות, ‫אבל אתה צריך לדעת שיש לך כאן, ‫קודם כול, סיכונים מחושבים ‫וגידול של סיכונים בדבר הזה.

‫מה קרה פה? ‫ודבר נוסף, כל הדבר הזה ‫גם חייב להיות אמיתי וכנה, ‫וגם חייב לעבור את רשות המסים. ‫זאת אומרת, צריך לזכור פה ‫שאתה לא יכול לעשות ‫כל מה שאתה חושב שהוא עדיוני ‫בעיניך. ‫בסוף זה צריך להיות באמת אמיתי, ‫כי אם יש פה מה שנקרא ‫עסקה פיקטיבית, ‫כולם ישלמו פה מחיר ‫מאוד מאוד כבד.

‫זה נכון. ‫-עשור להיות… ‫אתה יודע, אנשים לא מודעים לזה, ‫אנשים לא מודעים לזה. ‫אנשים בתכנון מס אומרים, ‫אנחנו אחרי ארבע שנים עוזבים אותנו.

‫אם אנחנו עכשיו נתנו לילד דירה, ‫אנחנו הרי כאילו רושמנו על שם הילד ‫ואנחנו עשינו תכנון מס, ‫אוקיי? אז למעשה אחרי ארבע שנים ‫הילד יכול כבר למכור את הדירה שהיא שלו. ‫אנחנו יודעים, אם הוא היה גר בדירה, ‫אז אחרי שלוש שנים הדירה שלו, ‫ואחרי… שהוא קיבל במתנה, ‫ואם הוא לא קר בדירה אחרי ארבע שנים ‫הוא יכול למכור אותה בפתור ‫בגלל שרק אחרי ארבע שנים היא שלו. ‫ואנשים אומרים, ‫אנחנו אחרי שש שנים נמכור, ‫לא נמכור אחרי ארבע, ‫נמכור אחרי שש שנים או בשבע שנים, ‫ואנחנו נעביר את הכסף, ‫כמו שאמרנו קודם אלינו, ‫ואתה אמרת קודם יפה מאוד.

‫היום, בשוק שבותק את ההלבנת הון, ‫קל מאוד לעלות, ‫זה בעצם התפקיד של הצהרות ההון ‫למיניהן, ‫קל מאוד לעלות על המעבר של הכסף. ‫ואם ילד עכשיו סיים צבא ולא עבד, ‫והיום עוקבים אחריך, ‫מאיפה יש לך את הכניסה ‫של הכספים והכול, ‫ואנחנו רואים, לא צריכים להיות ‫כאלה שעוסקים בזה ברמה הממשלתית, ‫מספיק שאנחנו נכנסים לאזורים ‫האישיים שלנו במס הכנסה, ‫ואנחנו יודעים כמה מס הכנסה ‫יודע עלינו, כמה מס הכנסה יודע עלינו, ‫וכל אלה שחושבים גם דרך אגב ‫שהם מסקירים דירות שהם מסקירים ‫ולא יגיעו אליהן, אז תתעוררו, ‫ושביום של מכירה יגיעו גם אליכם. ‫ואני אומר, יכול אחרי שש שנים, ‫וירוני, אני אשמח אם אתה תגיד, ‫הרי אתה איש החשבון נאות, ‫אחרי שש שנים יכולים להגיד, ‫רגע, עכשיו מכרתם את הדירה, ‫והילד מכר את הדירה, ‫אז איך הכסף הגיע אליכם? ‫אז תגידו, הסכמי הלוואה, ‫הסכמי בתים.

‫הוא יספך על סיפור הזה. ‫-יאללה, דבר. ‫יש לי חבר שהורך דין של מאם בצפון, ‫וסיפר לי יום אחד שהיו הרבה הורים ‫שרשמו את הדירה לילדים שלהם ‫כדי לחסוך במס, והוציאו כמויות ‫של מכתבים להורים האלה, ‫ובוא נגיד, מתוך 200,000 אנשים ‫שהגיעו אליהם המכתבים, ‫90,000 באו ושילמו, ‫ומס הכנסה הכניסו, ‫ברוך השם, הרבה כסף.

‫אחד? ‫-אז אנחנו… ‫אז אתה מצליח, מס הכנסה, ‫כולם פה שולח, אחר כך תדבר. ‫זה לא הם, המחשב. ‫-כן? ‫אתם יודעים, אני חושב ש… ‫יכולתי אפילו כבר לסכם עכשיו ‫את המפגש הזה ולהגיד, ‫חבר'ה, רגע, עשינו קריאה קטנה, ‫עשינו קריאה קטנה ואמרנו, חבר'ה, ‫הדברים לא פשוטים ‫כמו שהם נשמעים.

‫הדברים הם לא נקיים, ‫הדברים הם לא בהחלטות של רגע, ‫הדברים האלה, יש להם ‫הרבה מאוד מפקידים. ‫עכשיו, הכנסתם כאן את הקטע של… ‫הכנסתם כאן את הקטע של אובדן ‫האפשרות לזכאות, ‫למשרד השיקון ולכל הדברים, ‫אז כאן גם נכנס הכלי של השלישים, ‫אז יש כלי החדש שקיבלנו של השלישים, ‫שגם הוא, הוא כלי מצוין. ‫-גם, מוגבל, גם.

‫שליש אחד, כדי להשתתף ‫במחיר למשתכן. ‫מה? ‫-במחיר למשתכן אתה יכול להחזיק ‫רק שליש אחד של דירה. ‫אני אומר, אז א. תודה רבה ‫שאתה אומר את זה, ‫זה חשוב מאוד מה שאמרת, ‫וזה חשוב מאוד שהשלישים יכולים את זה.

‫אנשים לא מודעים לזה. ‫ואנשים הופכים את זה, ‫אנשים הופכים את זה לסוג של תחביב. ‫ואנשים חושבים שהם יודעים הכל.

‫והכלי הזה, כמו הרבה מאוד כלים, ‫בן אדלן, כמו פנסיה הפוכה, ‫וכל הדברים, פנסיה הפוכה, ‫כמו משכנתה הפוכה, ‫והרבה מאוד דברים, ‫כלים טובים שקיבלנו ‫כדי לשדרג את החיים שלנו, ‫יכולים להיות כלי משחית ‫לפנייה של העתיד שלנו. ‫וזה חלק מהעניין. ‫בסוף התשובות הן תשובות נכונות לכל.

‫ומעבר למה שאמר אלי, ‫שצריך להחזיק ‫רק שליש דירה אחת ולא יותר, ‫ואי אפשר לשחק עם זה משחקים, ‫אפשר להחזיק יותר משלישים, ‫אבל אלי אומר לכם, ‫תזכרו שאתם נפסלים ‫מהגרלות שלנו. ‫אולי ברשות המסים אתם כן תעבו, ‫אבל תוגזם. ‫אני גם רוצה להגיד לך, ‫ברשות המסים, ‫גם כל אלה שמתלהבים, ‫בואו נעשה כמה שיותר שלישים, ‫ויעשו את זה כל שנה, ‫הרשות המסים יבוא ויגיד, ‫הדוני, אתה עסק, אתה לא… ‫אני רואה שזה פה, אתה קונה בכמויות.

‫ואתה בא אחת לחמש שנים, שלוש שנים. ‫ועכשיו גם תלוי, ‫איזה פקיד שומעתי פה? ‫אז אם היית נותן לי להשלים את המשפט, ‫זה בדיוק מה שרציתי להגיד, ‫שאנשים צריכים להתחיל, ‫וזה בעצם הדבר ‫שאנחנו מעירים פה את העיניים לכולם, ‫אנשים צריכים להבין, ‫ותודה רבה שאמרת את זה, ‫זה שיש לכל דבר היבטים אחרים. ‫לכל דבר צריך להסתכל על זה ‫בשיא הזהירות.

‫אתה יודע, לצערי הרב, ‫ואתה יודע את זה כמוני, ‫ואתה רואה את זה לא פחות ממני. ‫היום קולגות שלי, אתה יודע, ‫הם מחפשים איפה להפעיל את הלקוחות, ‫הופכו את זה למסחרה. ‫בואו, בואו נעשה שלישים, ‫בואו, בואו, בואו, ‫בואו נעשה הרבה שלישים.

‫ואנשים לא מבינים ‫לאיזה צהרת הם נכנסים. ‫הם לא מבינים לאן לוקחים אותם. ‫הרי סך הכול החבר'ה האלה ‫רוצים בשביל לקנות דירה לבן אדם, ‫אז כשלבן אדם אין כסף, ‫הם אומרים, בואו נקנה, ‫נקנה את זה בכמה חלקים, ‫ומתחילים גם להערבב.

‫את הדירה הראשונה יקנה אלי, ‫יקנה רוני וצחי, ‫את הדירה השנייה יקנה ‫משה אבישי וצחי עוד פעם, ‫ופתאום צחי קנה שלישים, כן? נכון, ‫להנחה שלא הייתה לי דירה לפני זה, ‫אבל פתאום אני מעורב, ‫לא עם גורם אחד, ‫אני מעורב עם כמה, ‫ויש לי הרבה מאוד שיקולים, ‫אני מכניס את עצמי לסיפורים, ‫אז קודם כול צריך לחשוב אולי ‫שצריך לעשות את זה ‫רק עם קבוצה מסוימת. ‫אם אני עכשיו החלטתי שאני קונה ‫עם אלי ורוני דירות שלישיים, ‫כמה שלישיים, אני קונה רק עם אלי ‫ורוני בהנחה שלא הייתה לי דירות לפני, ‫או שאין לי דירות בזמן הכניעה. ‫ואני מקפיד ואני עושה איתם ‫את התוכנית העסקית.

‫ואם נגיד קניתי והחלטתי, ‫וויתרתי על הזכות שלי להגללות ‫וקניתי עם רוני ואלי ‫את שלושה שלישים של דירות, ‫כל אחד מאיתנו קנה שלושה שלישים. ‫אולי כחלק מההסכם, שיתוף, ‫אני אומר, אוקיי, ‫במקרה הכי גרוע של מריבה… ‫-כל אחד לוקח ועושים איזון. ‫כל אחד לוקח אחת מהדירות ‫והופך אותה לשני שלישים אחרים.

‫אפשר. אפשר. ‫ואפשר לעשות את זה כאירוח האלה, ‫לא מס, כן? ‫כן, אבל אני אומר שכל צעד כזה, ‫כל צעד כזה, ‫ואלי, אתה אמרת את זה קודם ‫וצרקת את זה בהתחלה, ‫כל צעד כזה צריכים להבין ‫את המשמעות, להבין מה זה אומר, ‫להתחיל לנתח דברים.

‫אתה יודע, היום שאלו, ‫בלי קשר לזה למס, ‫היום שאלו בזה, שאל מישהו בקהילה, ‫בקבוצה וביחד, ברוטסאפ, ‫האם צריכים לקחת אורך דין ‫לקנייה של דירה? ‫השאלה מישהו, לדירת מגורים, ‫לדירה מקבלן, ואני צעקתי כן. ‫אני אומר, למה צריכים את האורך דין? ‫לפעמים זה לא בשביל הסעיף, ‫אם היא כתוב ככה או ככה הסעיף, ‫זה בשביל להבין את המשמעויות ‫המשפטיות שעומדות אחרי. ‫כשאני אומר כאן את הדברים, ‫אני אומר, כל דבר שאנחנו עושים ‫בדברים האלה, בשותפויות, ‫חייב להיות מעוגן ומסודר ‫על אחת כמה וכמה ‫שאנחנו מדברים במשפחה, ‫שאנחנו מדברים באנשים שאנחנו יודעים.

‫אין מישהו שיגיד לי שמסביבו, ‫שמסביבו ברמה המשפחתית ‫ואנחנו לא ראה פירוקים משפחתיים ‫על בסיס כלכלי. ‫אין מישהו שיכול להגיד דבר כזה. ‫אנחנו רואים את זה על ירושות, ‫אנחנו רואים את זה על שותפויות, ‫אנחנו רואים את זה על מאה דברים.

‫והבעיה שאם נגיד אתה, אלי, ‫רוני ואני שותפים, ‫ואנחנו לא מסתדרים, ‫אז אנחנו מחר יכולים לא לדבר ‫ולא יקרה כלום, אבל אם מחר אני, ‫צריך להיות שותף של אח שלי ‫ושל אחותי, ולא נדבר, ‫זה כבר משהו אחר, ‫זה כבר משפחה, זה דם. ‫זה לא עובד. ‫ואם זה אחים ואם זה הורים וילדים, ‫ואנחנו יודעים שדברים כאלה היו כעסים ‫ברמה שההורים לא דיברו עם ילדים.

‫האבא אמר או האמא אמרו, ‫הילדים דפקו אותנו, ‫או הילדים אמרו, ההורים דפקו אותנו, ‫או הפני סוג החדשים אמרו, ‫ההורים שלך דפקו אותנו ‫וגרמו לזה לספסוך. זה גם עניין ‫שאפשר לעשות על זה פרק שלם, ‫איך מחלקים ירושות, ‫ושלא יהיה מלחמות, ‫ומתי מחלקים אותן? ‫זאת אומרת שבעצם החשיבה שלנו כאן ‫בכל דבר זה לאן כל דבר ‫יכול לקחת אותנו, ‫לאן זה יכול להוביל אותנו, ‫והדברים צריכים להיות מסוכמים ‫בצורה הכי טובה. ‫אני יכול לתת לכם סתם דוגמה.

‫סתם דוגמה שהיה בין שני שותפים ‫שהם היו יותר מאחים, יותר מאחים. ‫שני אנשים שבאו אליי לליווי, ‫חברים, מה זה חברים? ‫עובדים אחד עם השני, שותפים, ‫צמד, אין דברים כאלה, להתקנה. ‫יותר מאחים.

‫והם הגיעו אליי ויצאנו ‫לקנות להם דירה. ‫הם רצו לקנות דירות משותפות. ‫אני אמרתי להם, תקשיבו, ‫אני לא קונה לכם שתי דירות משותפות, ‫יש לכם את אותם תקציבים, ‫אני אמצא לכם שתי דירות, ‫אני אשתדל באותו בניין, ‫אני אשתדל משהו אחר, ‫אבל דומות עם אותם תנאים, ‫באותו מקום שכל אחד יקנה את הדירה שלו, ‫ואתם רוצים, תעשו קופה משותפת, ‫זה כבר, אני לא נכנס לכם לחלוקה ‫בזכר דירה, בדברים, ‫בחבחיות העתידית, ‫תעשו ביניכם הסכם, אבל זה מה שתעשו.

‫ואני מצאתי למזלי, ‫מצאתי להם שתי דירות באותו בניין, ‫דירה אחת משופצת למשרי, ‫ליגה לאומית, ‫ודירה אחת מפורקת למשרי, ‫שבורה ללאומי. ‫באתי ובניתי להם תוכנית, ‫הכול היה קל ומובן, ‫בניתי להם תוכנית שבתוכנית הזאת ‫היה כמובן אפרש בין המחירים של הדירות. ‫עם השיפוץ, כל אחד שם כספים דומים, ‫והם יוצרים שבסוף לשתיהם ‫הדירה עולה אותה כסף, ‫ויש להם שותפות, והכול מסודר.

‫עובר, לדעתי, שנה או שנתיים, ‫אני כבר לא זוכר, ‫אני פוגש את אחד מהם במקרה, ‫שואל אותו מה שלום השני, ‫כללות שעוד לא שמעתי בחיים. ‫אני אומר, רגע, מה קרה? ‫אחים, מה קרה? ‫נשפח רשף, רפש, אה, סליחה, ‫ואני אמרתי להם, ‫אתם עוזבים אותי, זה כבר, ‫אני לא יכול לקחת אותם באוזן, ‫וגם אמרתי לאורך דין שהבאתי להם ‫שילווה אותם בעסקה, ‫אתה עושה להם הסכם שותפים. ‫אני לא יכול, זה כבר לא בשליטתי, ‫אני בשלב הזה לא נמצא.

‫אני אמרתי לכם, אחרי שנה או שנתיים ‫פוגש וכללות ונעצות ‫והלואים ישמור, הם רבו ביניהם, ‫ועל הריב הזה התחיל להתפתח, ‫ובזה אמר לאחל השני, אני, ‫הדירה הזאת שלי הייתה משופצת ‫בזה וסיפורים, ולא רוצים להשלים ‫ולא רוצים להתחלק מקספים, ‫ונהיה ביניהם ריב של אלוהים ישמור, ‫והכול בגלל שדברים לא היו מסודרים. ‫ואני אומר לכם, הם היו ברמה ‫יותר מאחרים, ‫וזה בדיוק אחת הדברים שאני אומר. ‫הכול נראה מאוד פשוט.

‫בתקופה הזאת, מבחינתם, ‫מה היה אכפת לו שהוא הדירה המשופצת ‫והשני הדירה הרגילה? ‫אבל ברגע של קרב, ברגע של קצר, ‫ברגע של איזושהי שאלה, ‫ברגע שלמה הוא מקבל יותר ‫מהבן זוג או הבת זוג, ‫הכול מתפוצץ. ‫והדברים האלה זה לא טי-אן-טי, ‫זה משהו הרבה יותר חמור, ‫שזה אפילו פצצת אטום, ‫שבעצם לא משאירה זכר ממה שקיים. ‫ובאמת, הבסיס לעסקאות כאלה, ‫זה בסיס לכל עסקא, כן? ‫אבל כאן על אחת כמה וכמה, ‫זה התכנון המוקדם ‫וההגנה על העסקה מבחינה משפטית ‫שתפתור כל בעיה.

‫ואני לא צריך לשכנע אתכם, ‫לא שאתם יודעים, ‫בטח מרופכם יודעים את הסיפור שלי ‫עם שותפים שהיה לי באר שבע, ‫שרבו ונאלצנו לזה, ‫והצלחתי לקנות אותם, ‫וגם עברתי את זה מדורי גיהנום ‫עד שזה יקרה. ‫אבל ולי היה הסכם שותפים, ‫ועדיין הם שיחקו איתי, ‫אז צריכים לדעת איך לעשות את זה נכון. ‫והכול עם עורך דין.

‫-מה? ‫הכול עם עורך דין. ‫הכול עם עורך דין, ואתה יודע מה? ‫גם לא עם עורך דין של נדלן. ‫הדבר הזה, בדרך כלל זה עורכי דין ‫של נדלן לא פקיעים בהסכמים מסחריים, ‫וההסכם שותפים הוא הסכם מסחרי.

‫לא כל עורך דין יודע לכתוב ‫הסכם שותפים, הסכם מסחרי שהוא הסכם טוב, ‫והסכם שיפתור כל בעיה בין הצדדים, ‫לא כל אחד יודע לכתוב את זה. ‫צריך עורך דין שזאת מרקולתו, ‫שהוא מומחה ליחסים עסקיים, ‫ליחסים מסחריים בין אנשים. ‫וזה בדיוק אותו עורך דין שגם יכול ‫לכתוב את הסכמי ממון וכאלה, ‫שיודע להפריד ולהבין את החוקים ‫גם האישיים.

‫זה גם תלוי, עוד פעם, ‫אתה יודע, במקרה של משפחה וכלבה, ‫וזה יכול להיות בין חברים, ‫וזה יכול להיות, אתה יודע, במסגרת ‫גם מההסכמי ממון שקיימים, ‫בייחוד היום בניסויים חד-מיניים ‫או ידועים בציבור ובכל הדברים, ‫זה דברים שהיום באים לידי ביטוי ‫הרבה יותר חזק ככל שזה יותר נפוץ, ‫אבל אנחנו נמשיך ונתרכז ביחסים, ‫ביחסים המשפחתיים. ‫כאן, דרך אגב, אם אנחנו דיברנו ‫על הפתרון של השליש, ‫הפתרון הזה צריך… ‫מה? ‫אני עוצר, זה ערב טוב. ‫אני חייב להראות את עדימת הטלף.

‫כיף לראות אותך. בשעת שלום. ‫ואני אומר, הפתרון הזה של השליש ‫צריכים להשתמש בו בסעירות מערבית.

‫ואני חושב שכבר אמרתי לכם פה ‫שאני כבר יצא לי לעשות כמה עסקאות ‫של שליש בתוך משפחות, ‫ויצא לי את זה בשתי ורסיות. ‫וורסיה אחת, שהיא הפשוטה ביותר, ‫זה הורש שיש לו שלושה ילדים, ‫הוא רוצה לעזור לשלושת הילדים. ‫אין לו מספיק כסף לקנות ‫לשלושת הילדים, ‫ושלושת הילדים אין להם דירות כמובן, ‫וההורי יש לו 500-600 אלף שקל, ‫ואומר, איך אני אעזור לילדים? ‫אם אני עכשיו אקח ויש לי שלושה ילדים, ‫ואני רוצה עכשיו לעזור להם ‫שליש, שליש, שליש, ‫כל אחד 200 אלף שקל, ‫לאן נגיע? לאן ניקח? ‫נקנה דירות בדימונה, בירוחם? ‫לא בטוח, זה מה שאנחנו רוצים.

‫ואם יש לנו 200, אז לאן ניקח את זה? ‫אם אין לילד עוד כסף? ‫או אם אין אפשרות אחרת? ‫וכאן הפתרון יכול להיות פתרון ‫בצורה של דירה באזור מתפתח, ‫כמו שאני קניתי כמה כאלה בחולון, ‫שאז אם אנחנו קונים, ‫אם אנחנו קונים שליש, שליש, שליש, ‫וקנינו לילדים, במצב שיש לנו ‫שלושה ילדים, וזה המצב הכי קל, ‫אנחנו, כמו שאמרתי קודם, ‫אף ילד לא שם כסף, אולי הם כן. ‫נגיד ילד אחד לפעמים יש לו יותר, ‫לילד השני פחות, ‫לא, לעסקה נכנסים אותו דבר. ‫אם נגיד הילדים כן היה להם משהו, ‫אז הם שמים, אם לא, אז ההורים שמים.

‫מגדירים את זה כעסקה ועושים הסכם ‫למקרה של פירוח. ‫אמרתי לכם, אמר לי האבא ‫שקניתי לו את אחת הדירות, ‫למה אני צריך הסכם? ‫תראה את הילדים שלי, ‫פגשת אותם, מלאכים איזה חמודים, ‫תראה איך הם מסתדרים. ‫אמרתי לו, אבא, ‫קח את עצמך, תוס לאורך דין, ‫ולא שאת מה שאתה אמרת לי, ‫עכשיו שהם מסתדרים והכול יפה, ‫אתה רוצה לשמר.

‫אתה רוצה לשמר, ‫אתה עושה ביניהם הסכם, ‫שהסכם, אתם יודעים, ‫ההסכמים זה דבר שצריכים אותו ‫לא לכל יום. ‫אמרתי את זה לא פעם, ‫שנתנו את הערכה הזה, ‫שנתתי בחתונה את הכתובה הלחמותי, ‫בשוטף, ברוך השם, ‫אני מקווה שגם לא נזדקק, ‫הכתובה נמצאת בארון. ‫מתי הם מנפנפים בכתובה? ‫ביום הדין.

‫אז הסכמים נועדו ליום הדין, ‫לא ליום רגיל. ‫אז צריכים את ההסכמים האלה, ‫ונמנוע את ההתפרקות ‫ואפילו להציל לפעמים ‫התפרקויות אחרות ‫או לבנות מנגנונים. ‫אבל יש עוד מצב ‫שאנחנו צריכים לדעת אותו.

‫יש מצב שיש לנו רק שני ילדים, ‫או יש לנו שני ילדים בגירים, ‫או יש לנו רק שני ילדים שאין להם, ‫ילדים בגירים מעל 18, ‫שאין להם דירה. ‫ואז מה אנחנו עושים? ‫במקרה הזה, אנחנו, ‫למרות מה שאמרתי קודם, ‫ובזהירות המרבית ‫ובחשיבה מוחלטת בעניין הזה, ‫שבעצם הילדים ואנחנו ‫לא שווים בתנאים של הכניסה, ‫אבל כאן יש לנו את ההזדמנות ‫לעזור להם ולנהל בזמון זה עסקה ‫שהם יקנו והם לא ייפגעו, ‫ואנחנו רוצים לעזור להם להצליח, ‫ואנחנו אומרים, אוקיי, ‫אז אנחנו מבטרים… ‫קודם כול, אנחנו ההורים, ‫אם נכנסנו לעסקה כזאת, ‫ככה גם בעסקה, ‫אם עשינו את זה חצי-חצי, ‫אנחנו צריכים לשבת ולהחליט ‫ולעשות תוכנית ותבנות את האסטרטגיה, ‫מה אנחנו נפסיד ‫אם כל מקרה באיזשהו שלב, ‫ואיך אנחנו צריכים להיות ‫אלה שהם מבטרים. ‫זאת אומרת שגם אם אנחנו נדע ‫שהעסקה עכשיו היא ממש אחדים ‫להתחדשות עירונית ‫והילדים רצוי לצאת, ‫אנחנו יוצאים, בולעים את הארוך ויוצאים.

‫זה בסדר, אבל זה צריך להיות רשום. ‫אנחנו צריכים לחשוב על כל המקרים ‫שיכולים להיות את הפיצוצים, ‫ואנחנו נכנסים יחד עם הילדים שלנו, ‫אנחנו שליש והילדים שליש, נכון? ‫אבל אנחנו נשלם עשרה חישה ‫על השליש שלנו, ‫אנחנו נהיה בעמדת משקנת האחרת, ‫אנחנו נהיה הכול, ‫אבל אנחנו צריכים לקחת ולהגן ‫מה יקרה אם יקרה חס וחלילה ‫איזשהו פנדל או פאוול ‫או מה שלא תקראו לזה בדרך. ‫וצריכים לעשות את זה נכון, ‫וזה דבר נכון לעשות, ‫ואולי בגלל שזה שליש, ‫לפעמים זה יותר קל לנו, ‫אז אפשר לעשות גם את מה שאמרנו ‫קודם, את ההלוואות, את הסכמי הלוואות, ‫אבל ככה אנחנו בונים גם דרך ‫של סיוע לילדים, ‫וגם לפעמים סיוע לנו.

‫יכול להיות שזו דירה שאנחנו נשאיר, ‫זו דירה שאנחנו נשאיר, ‫ואתם יודעים מה? ‫אנחנו נעשה שם אפילו במסגרת המנגנון, ‫שאם נגיד אחד הילדים רוצה לצאת, ‫אנחנו נהיה אלה שקונים אותו ‫ושאנחנו קונים אותו, ‫אז באמת יש לנו שליש מסכישה, ‫והכול יותר פשוט. ‫אז המנגנונים האלה, ואנחנו יכולים ‫לדבר על עוד דברים בתחום הזה, ‫כל הדברים האלה חוזרים לאותם עקרונות ‫שמובילים אותנו בתכנון העסקי. ‫שאלות? ‫ויש עוד משהו שרציתם לשמוע בתחום ‫ולא דיברנו עכשיו? ‫הקפתת הנושא מאוד יפה, ממש… ‫-אני רוצה להגיד… ‫אני חושב… תראה, דבר שאני חושב ‫שכדאי לעשות זה בנושא ‫שברגע שאתה הולך על דירת שלישים ‫ואתה מרכיס את ההון העצמי בתור הורה, ‫אתה צריך גם לדרבן את הילדים ‫שברגע שהם יכולים להתחיל, ‫ליצור הכנסה, ‫לעשות גם תוכנית של צבירת הון.

‫אני, סתם לדוגמה, ‫יש לי ילד שרוצה להתחתן, ‫ואני יעזור לו בשנה, ‫השנתיים הראשונות, ‫עד שיקבל את הדירה, ‫עוד שיקנה, ‫כלומר, ברגע שקונה דירה, ‫יש לו איזה סכום, ‫כלומר, חסך איזשהו סכום, ‫יחיין לו תוכנית עסקית, ‫איך הוא מגיע לדירה משל עצמו, ‫בלי שום קשר לנכס שכבר יש במשפחה. ‫זה גם כן… ‫-אני רוצה לדבר… ‫אתה אמרת, נזכרתי לי פה משהו, ‫בלי קשר נזכרתי. ‫אז קודם כול אמרת, ‫בעברי טעם אני רוצה להגיד עוד משהו.

‫יש מצבים, יש מצבים ‫שאנחנו בעלי נכסים, ‫ואנחנו, הילד שלנו מגיע לגיל ‫שרוצה לעבור דירה, ‫ואנחנו אומרים לו, ‫בוא תגוב בנכס של המשפחה. ‫ושהוא גר בנכס של המשפחה… ‫-לא, לא, לא, לא, לא, לא. ‫אם זה בנכס שהיה בשלישים ‫או נכס שקניתם לטובת השקעה… ‫לא, לא, לא, עזוב, עזוב רגע, ‫צא, צא מהשלישים.

‫אני עכשיו יש לי נכס, ‫ואני נותן לילד שלי לגוב. ‫אתה צריך להיזהר פה. ‫שנייה, חצי ושנייה.

‫חבר'ה, אם הוא מכניס בת זוג ‫לתוך הבית הזה, ‫היא יכולה לבוא הכרח בטענה ‫שאתה נתת לה את החלק שלה, ‫היא גרה שם ויש לה זכות על הדירה הזאת, ‫בטענה שסתם אתה הפתחת לה ‫שהדירה הזאת תהיה שלהם. ‫יפה מאוד. אז אתה לא נתת לי ‫להשלים משפט, ‫אבל אמרת פה דבר נכון, ‫אבל אני רוצה להתחיל… ‫אז זה אני רוצה להשלים… ‫-לא, לא, אני רוצה להתחיל ‫מהשלב הקודם, שנייה, ‫אני רוצה להתחיל מהשלב הקודם.

‫ברגע שהכנסתם, ילד, ‫לגור בדירה שלכם, ‫הוא יצטרך הרי גם להראות ‫בשביל הארנונה והכול, ‫תעשו איתו הסכם. ‫-אלף שקל. ‫אתה יודע מה? ‫לא מקבלת אלף שקל.

‫תעשה איתו הסכם, ילד צריך לדעת ‫שהוא משלם שכר דירה. ‫אין בעיה. ‫-שנייה, שנייה.

‫אתה לוקח מבן אדם 10,000 שקל, ‫6,000 שקל, 8,000 שקל, ‫קח מהילד שלך 3,000 שקל, 4,000 שקל. ‫לצערנו, ואני אגיד מאיפה זה בא, ‫ואני אגיד לך גם מה אתה עשה עם הכסף. ‫כסף אני חוסך אותו, ‫שנו בתוכנית חיסכון, ‫אבל למה אני אומר לך אלף שקל? ‫למה אני אומר לך אלף שקל? ‫אני יודע שהוא יכול לחסוך 3,000 שקל, ‫יביא לי אותם, ‫אבל כשיהיה בתוכנית חיסכון, ‫אין בעיה.

אני רוצה לראות שהוא חוסך את האלף שקל הללו שישלם, להכניס אותם לחשבון שלי יהיה בינינו הסכם כי ביום שהוא יקנה דירה, יצטרך לקנות דירה, כן? אני יכול לבוא לטובת לבנק ולהגיד לו… הוא יכול ללכת לבנק ולגיד יש לי פה, זה נקרא חוק ההקבלה אני משלם סחירות להורים שלי, אני גר אצל ההורים שלי אני לא הולך לגור בדירה, אני הולך להסכיר אותה ואז אני מה שקורה, אני מגדיל את ההכנסה שלי על ידי זה שיקראו בהכנסה של הדירה פחות האלף שקל הללו ‫עכשיו, אם תיקח 3,000 שקל ‫והמשכנתה שלי היא 1,000 שקל, ‫יכול להיות שאלף שקל האלו, ‫ארבעת אלפים שקל, ‫אז האלף שקל הפרש שלו, ‫בין השלושת אלפים לארבעת אלפים, ‫לא יתנו לי הרבה ביכולת החזר ‫מבחינת הבנק, בקושר החזר. ‫את צריכה לראות פה את האיזון… ‫-רגע, אתה חכה רגע. ‫בוא ניקח אותך למקום אחר.

‫אני רוצה לתת שתי דוגמאות. ‫דוגמה אחת אני חושב ‫שנתתי פה פעם. ‫זוג הלך לגור אצל האימא, ‫של אחד מבנה הזוג, ‫במקרה הזה זה היה זוג גייסט.

‫בא האימא והיא אמרה להם, ‫אתם רוצים לגור אצלי? אין בעיה. ‫כל חודש שאתם גרים אצלי ‫אתם שווים לי 10,000 שקל. ‫זה מה שאני רוצה.

‫לא תשלמו? צאו החוצה. ‫זה מה שאני רוצה. ‫לקחה את ה-10,000 שקל האלה ‫וחסכה עליהם.

‫אמרה להם, אתם יודעים ‫שאתם חייבים לשלם את זה. ‫אתם צריכים לעבוד, ‫אתם צריכים להתאמץ. ‫נכון.

‫נכון שזה אולי יותר מהשכר הדירה, ‫אבל אני בעצם, זה הפנאי שלי. ‫תגורו אצלי, תאכלו אצלי, ‫תשתו אצלי, תעשו הכול אצלי. ‫אתם לא מביאים באותו חודש 10,000, ‫קחו את הרגליים ולכו, תגורו באוהל.

‫הביא את הילדים האלה לחיסכון, ‫לעון עצמי, לכניעה של דירה במרכז. ‫נכון. ‫לעומתם, לעומתם, ‫אימא אחרת, וכבר סיפרתי לכם את זה, ‫רצתה להיות מדהימה ‫לילדים שלה.

‫סיפרתי לכם את זה פה, ‫הייתה להם בת אחת לזוג הזה, קטנה, ‫אמרה להם, תקשיבו, אני יצאתי לפנסיה, ‫יש לי בית גדול, תבואו, תגורו איתי. ‫הכול עליי, אתם פנסיון אול אינקלודד, ‫הכול כלול. ‫לא רק שהכול כלול, ‫גם הילדה עליי, אני מטפלת בה.

‫אתם לא צריכים מטפלת, ‫אני המטפלת שלה. ‫חיסכון של אלפי שקלים. ‫הזוג הזה, באותו יום, ‫עברו לחצי משרה.

‫שניהם עברו לחצי משרה, למה? ‫יש להם פחות תוצאות. ‫אני אומר, אני אומר, ‫לא כל מי שיקבל תנאים של ‫מקיאה במתנה, ‫יהפוך להיות פרזית. ‫ואני יכול להגיד שאני פגשתי הרבה, ‫הרבה חברים שהרואים עזרו להם, ‫והורים תמכו בהם והכול, ‫ולהפך, זה רק דירבן אותם ‫לעבוד הרבה יותר קשה.

‫אבל ראיתי גם את הדברים השניים, ‫ראיתי גם את הצד השני. ‫ואני אומר, קחו את הכסף, ‫תתנו את הכסף, אתם נותנים דברים. ‫תעשו את זה בטעם, כדי שזה לא יפגע ‫ביכולת של הילדים, ‫לשיכול להיות שהדירה שלכם ‫יהוקרטית והילד יפגש.

‫פחות יש לו יכולת. ‫אבל קחו כסף, ‫תחסכו את הכסף לילדים, ‫תנו להם להרגיש שהם מתאמצים, ‫ותשימו להם את זה בצד. ‫אם אתם צריכים את הכסף, ‫אתם רואים, יש מצבים, ‫לא לכולם יש את היכולות, ‫וזה לגיטימי וזה בסדר, ‫וצריכים להסביר את זה.

‫אסור להשאיר את זה בבית, ‫אני צריך להסביר לילדים. ‫אם אתם למשל משלמים משקנטה ‫והכסף הזה משלם את המשקנטה, ‫תסבירו שזה הכסף ‫שמשלם את המשקנטה, ‫ואין ברירה ואתם חייבים שזה ישלם, ‫וזה הדרך אחרת, ‫תצטרכו להזכיר את זה לאחרים, ‫ולא תהיה ברירה, ‫אבל תעשו את הכול בצורה נכונה ‫ותגרמו לזה שהילדים, ‫בייחוד הרבה מאוד מהפרזיטים ‫שיש היום, לא יהיו פרזיטים, ‫ובעצם ידעו שהם צריכים לשלם ‫ושהם יחסכו ויבנוו את העתיד שלהם ‫אם עשיתם איתם כבר את הצעד ‫המדהים הזה. ‫אז אני חושב שבזה… ‫-להביא להם שזה המאניטיים שלהם.

‫אם הם, כלומר, מקבלים איזשהו מקום ‫שהם יכולים כרגע מבחינת מחייה ‫לחיות בצילנו, זה המאניטיים שלהם ‫להתחיל לחסוך את הכסף, ‫לתת את המכות. אין פה זה. ‫לצמצם משהו יותר, ‫לשבת איתם עם תוכנית, לראות ‫מה הכנסות, מה ההוצאות, ‫כמה עוד איפה הכנסה יש להם.

‫מאשרים חלק בשביל, אנחנו אומרים, ‫לנשום את החודש ‫ואת כל השאר זה לדחוף את זה ‫לאיזושהי תוכנית או לאיזשהו חיסכון ‫כדי שבאמת בעוד שנתיים-שלוש ‫הם יבואו כבר עם הון גדול יותר. ‫כי המטרה היא בסך הכול שבזמן ‫שהצטרכו כבר לממש את המשכנת ‫זה גם שיקחו כמה שפחות משכנת, ‫שהאחזר הזה לא יחביד עליהם, ‫כי הם כבר ייצאו לדרך עצמאית. ‫אני רק רוצה להשלים את זה.

‫אני רק רוצה להשלים את זה. ‫שבאים אליי זוגות לייעוץ ‫ושהם אומרים לי שהם גרים אצל ההורים, ‫אני אומר להם, ‫בואו נעשה את האלטרנטיבה. ‫עכשיו אין לכם את ההורים ‫שאתם גרים אצלם.

‫כמה הייתם משלמים שכר דיליים? ‫לא היה לכם את זה. ‫וברגע שאנחנו מגיעים למספר, ‫אני אומר להם, זה היעד שלכם. ‫אוקיי, נגיד הייתם משלמים ‫באותו מקום 5,000-6,000 שקל, ‫היעד שלכם זה לשים 6,000 שקל ‫כל חודש בצד, לפחות, לפחות, ‫תחשבו שאתם משלמים שכר דירה.

‫תחשבו שאתם משלמים שכר דירה. ‫זה אם הם גרים בבית של ההורים ‫וזה לא בית לשכר דירה או משהו כזה. ‫ואז בעצם אתה בונה, ‫ובדיוק בעצם בונה לך את העתיד.

‫אז גם שאתם עוזרים, ‫גם שאתם עוזרים, ‫צריכים להיות חכמים מאוד ‫לעשות את זה נכון ‫ולראות מי הם הילדים ומה הם הילדים, ‫ולדעת איך לפעול נכון ‫כדי שהמטרה שלנו בסוף ‫זה לבנות ולא להרוס. ‫גם יותר מדי כסף מכניס לביקרון ‫ילדי מיליונרים, ‫המיליונרים הגדולים בעולם ‫לא משאירים את הכסף לילדים ‫כי הם יודעים לפי מחקרים ‫שהילדים האלה יחיו בדיקאון ‫אם לא יהיו להם אתגרים בחיים ‫ואם הכול יבוא להם בקדוש. ‫אז גם לא להגזים.

‫אז בשאלות יהיה מדוכא, ‫אני אתרך את החשבון בנק שלי, ‫תעביר לי את הכסף שלך. ‫הלוואי, והייתי בדיקאון כזה. ‫אני רק רוצה לסכם ולהגיד, ‫לפני שאתם יודעים מאוד מה תהיה לנו ‫כבר את ירושלמי, ‫כפי שהשאלת שאולות, ‫ואנחנו כבר בזמן פציעות, ‫אני רוצה לסכם ולהגיד, ‫העלינו פה את הנושאים, ‫ותודה רבה למי שסייע לי.

‫לא, לא התכוונתי, ‫באמת שניסיתי לחשוב, ‫ואפילו הכרמתי לי ‫איזה כמה ראשי פרקים, ‫אמרתי, יאללה, זאת, ‫צריך את הראשי פרקים ‫ותעשה את זה כמו שעשיתי את זה ‫בסוף באמת. ‫בגלל שבעצם זה מדבר מדם ליבנו ‫ומהניסיון ומהמפגש עם אנשים, ‫וראיתם שגם האחרים שהשתלפו, ‫כמו אלי ורמי, ‫שבעצם עזרו לספר ‫את הסיפורים האחרים, ‫אני אומר, אני חושב, ‫אם הצלחתי לפתוח, ‫או אם הצלחנו לפתוח את נתם כאן ‫ולגרום לכם להבין ‫שיש כל כך הרבה גורמים ‫לקחת בחשבון ‫וכל כך הרבה רגישויות לנושא הזה ‫של השיתוף של הורים וילדים. ‫ואתם יודעים מה, ולא דיברתי, ‫למשל, מה שדיברתי, ‫אני חושב שלפני שבוע, שבועיים, ‫מתי דיברתי על זה בזום, ‫ואנחנו נעשה על זה עוד זומים, ‫על חלוקת ירושות ‫ומצב שלא יהיה הפרש בין אחרים ‫בכמות הכספים, ‫אפילו במצבים שונים של מצב כלכלי, ‫כדי ללא ליצור דברים, ‫יכולים להתפרק על דברים קטנים, ‫למרות שזה נראה, מה, ‫הוא מרוויח טוב או הוא מרוויח פחות, ‫או הוא מרוויח יותר.

‫אל תעשו את החשבונות בשם הילדים, ‫תחשבו טוב איך אתם עוזרים לילדים, ‫תעשו את הכול בגילוי, ‫תעשו, אם יש דברים שהם שונים, ‫אז תושיבו את הילדים, ‫תדברו, תפתחו את הדברים, ‫תחשבו על הרבה מאוד תקלות ‫שיכולות להיות ותכניסו אותן בהסכמים, ‫ואל תחששו לעשות הסכמים בין ילדים. ‫סך הכול המטרה שלכם זה להגן ‫על העתיד שלהם ‫ולהגן על המשפחתיות ‫שבניתם כל כך. ‫ואם הצלחתי לפקוח לכם את העיניים, ‫אז עשיתי את שלי, ‫ואז זהו, שיהיה לנו שקט ‫ושיהיה לנו שגרה נוחה, ‫וכיף לי שאתם איתי, ‫וברד יופי שבת ובכולם, ‫ואני אשאיר את השאלה המסכמת לשמואל, ‫ושיהיה לכולם לילה טוב.

‫לילה טוב. ‫-תודה רבה. ‫כן, שמואל.

‫-כן, אני פה. ‫טוב, אז… ‫-דיברי לי. ‫כן, כן.

אז השאלה שלי נוגעת ‫דווקא לחלק הכמעט האחרון של הפגישה. ‫השאלה היא מה ניתן לעשות בעצם ‫כדי באמת למנוע את המצב ‫שהילדים יהפכו לפרזיטים ‫וינצלו, מה שנקרא, ‫הטוב לבם של ההורים ‫כדי להתפרזט על חשבונם. ‫האם זה יכול להיות קשור לחינוך ‫שילדים מקבלים כבר מגיל הילדות? ‫אני רוצה להגיד לך, ‫ואני בזה אענה לך, ‫שלפני שנים עשיתי ייעוץ לבן אדם, ‫בן אדם עמיד.

‫בן אדם משיב, מה זה עמיד? ‫והוא התלבט מה הוא ייתן לילדים. ‫ואמרתי לו, איפה אתה רוצה שהם יגורו? ‫הוא אמר, אמר אז את אחד הערים ‫במרכז הארץ. ‫אמרתי לו, כמה עולות דירות? ‫הוא אמר, דירות אז עלו ‫שלושה מיליון, שלושה וחצי מיליון.

‫אמרתי לו, תקשיב טוב, ‫אתה רוצה לעזור להם? ‫תן לכל ילד שני מיליון. ‫תן לכל ילד שני מיליון. ‫ותגיד להם, מיליון וחצי, ‫סתם אני זורק מספרים, ‫אני לא זורק את המספרים כבר, ‫זה היה לפני שנים.

‫מיליון וחצי, הם הצטרכו לעבוד ‫ולקחת משקנתה ולהתאמץ, ‫ולא קיבלו את הדירה ‫ולא היו פרסיטים, ‫ועשו את המאמץ. ‫ויכול להיות שאתה מיליון וחצי, ‫זה שאתה… ‫יש לך, אתה יכול לשים בשבילם ‫בשוק ההון, ‫אתה יכול לעשות בשבילך ‫באיזה מקום אחר. ‫והוא קיבל את הדבר הזה.

‫אני אומר, אני אומר, ‫עוד פעם, תלוי גם מהילדים שלך, ‫תלוי איזה חינוך כן נתת להם, ‫תלוי, עוד פעם, ‫כל אחד יעשה את הבדיקה בבית שלו ‫ויראה את זה. ‫אני יכול להגיד לך שילדים שלדוגמה, ‫כמו שאני אמרתי קודם, ‫שלא היו צריכים לשלם ‫שכר דירה להורים, ‫הם, אתה יודע מה, אפילו על עסק, ‫לא קמו בבוקר בשביל להתאמץ ‫להרוויח את הכסף, ‫אלא שהם אמרו בשביל מה, ‫בין כול אנחנו לא צריכים ‫להחזיר את זה לאף אחד, ‫ואין לנו ארנונה, ‫ואין לנו שכר דירה והכול, ‫אז בשביל מה גם להתאמץ ‫להרוויח כסף והעסק? ‫דע מי הילדים שלך, ‫תדע לתכנן לך את הצעדים לבד, ‫ואני אומר, ‫תיצור את המצב שהילדים כן קצת ‫התאמצו בשביל הכסף ‫והבינו את המשמעות, ‫גם אם זה טיפה יברמר אותם, ‫לא יקרה להם כלום. ‫אתה יודע שבתחום אחר לחלוטין, ‫בתחום העבודה, ‫היו ילדי קמלנים גדולים ‫שההורים הכרידו אותם ‫ללכת לעבוד בבניין, ‫ללכת לנקות ולטטא את הכביש, ‫ולעמוד על הפיגומים ולהרים מלט, ‫ולהיות אלה שמגישים לזה, לרצף, ‫והם חשבו שההורים מזלזלים, ‫אבל אתה יודע מה? הם יהיו ‫הקונסטרוקטורים והקמלנים הכי טובים, ‫והם ידעו בעניינים להריט את זה, ‫אז אני אומר, תן לילד טיפה קצת ‫להזיע בשביל הדברים שלו, ‫אבל גם אם אתה יכול לתת לו את הכול, ‫לא כל ילד שמקבל את הכול ‫הופך להיות פרסית, אבל הרוב כן.

‫בסדר? ‫חברים, שיהיה לכולנו לילה מקסים, ‫שיהיה לנו לילה שקט, ‫שבאמת נזכה לרוק אבל לשקט, ‫ותודה רבה שהייתם איתי, תודה רבה. ‫תודה רבה. ‫-תודה לך, תודה.

‫לילה טוב, לילה טוב. ‫-לילה טוב, יצחי.