להאזנה לפודקסט
לצפייה בפודקסט
מארח: צחי קווטינסקי אורח: יאיר קלפר, מייסד ויו"ר Magma Devs
צחי קווטינסקי: ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט "נדל"ן ושידור" של צחי קווטינסקי ו"נדל"ן בקלוב". מי שנמצא בסביבה שלי יודע שכבר הרבה מאוד זמן אני מחפש לדבר על המטבעות. על המטבעות הווירטואליים, שזה עולם שמבחינתי הוא עולם נסתר; עולם שאני עוד לא דרכתי בו. אני פוגש אנשים ששמעתי שעשו שם הרבה כסף, אני פוגש אנשים שאני חושב שלפעמים אני רואה אותם כאמיצים שהם מתעסקים בזה. ובחקירה שלי ובמחקר שלי לחפש עם מי אני יכול לדבר, הגעתי – אני חושב שביד המקרה – אל יאיר קלפר. יאיר קלפר הוא המייסד והיושב ראש של חברת "מגמה דפס" (Magma Devs). ביטאתי את זה נכון, יאיר?
יאיר קלפר: ביטאת אש.
צחי קווטינסקי: ולמדתי שפיתחת מערכת מאוד מאוד מעניינת, והבנתי שאתה מספר אחד בתחום ויודע להנגיש את זה. אני יכול לספר לכולם שעשינו הכנה והייתה לנו תקלה טכנית שהצריכה מאיתנו לחכות להיום, אבל כבר בחצי שעה שישבנו בזום הסברת לי ולימדת אותי על המטבעות. הבנתי כמה בן אדם שיודע, יודע להנגיש את זה לאנשים, והבנתי את הידע שלך. אז קודם כל יאיר, המון תודה שפינית את הזמן. אני יודע שאתה איש עסוק, והצטרפת אליי כדי לספר את הסיפור המעניין של החברה שלך שיש לה תרומה בלתי רגילה. אז ככה, לפני שנצלול לתוך הנושא שאני כבר "אש" עליו, בוא תספר לכולם בכמה מילים מי זה יאיר, שחי היום בפורטו שבפורטוגל.
יאיר קלפר: הכי כיף. איזו הקדמה, אני מקווה שנעמוד בציפיות (Live up to the expectations) של הציבור, כי באמת נתת הרבה מחמאות. אני משתדל; גם הבנתי ממך מה שאתה מרגיש מחצי שעה של שיחה שעשינו לפני יומיים או שלושה.
צחי קווטינסקי: כן, היה באמת אחלה. אני מאוד נהניתי ואני נהנה להסביר. זה לא קל, ואני גם אשתפר תוך כדי. אחד הכלים פה זה להשתפר; אם אני הבנתי, סימן שאתה מסביר טוב.
יאיר קלפר: אז ככה, שאלת בגדול עליי. אני גר בפורטוגל, יזם. למדתי הנדסת מחשבים בטכניון. הקמתי חברה ראשונה כשהייתי בן 21, מכרתי אותה אחרי שלוש שנים, והקמתי עוד כמה חברות טכנולוגיות בעיקר, בהרבה תחומים: בפינטק, בבינה עסקית (BI), ואפילו בטכנולוגיה לסופרמרקטים. אם אתם היום קונים ב"אושר עד", זו טכנולוגיה שאני המצאתי.
צחי קווטינסקי: הסריקה של המוצרים?
יאיר קלפר: נכון. מאוד רציתי לעשות קיצור תורים בסופרמרקט כי הייתי ילד קטן ולא ידעתי לעמוד בתור, ופתאום הגעתי לסופר וראיתי ש-20 שנה שום דבר לא השתנה. שש שנים הייתי שם לפני שקפצתי לקריפטו יחד עם שותף שלי, גיל בינדר, שחי בארצות הברית. גילינו עולם מטורף שהחזיר אותי להרבה רגעים מהטכניון – עולם שמורכב מאנשים סופר חכמים, שבעה צעדים קדימה. זה הלהיב אותי להיות חלק ממהפכה. גיליתי בקיץ 2021 שעברנו את נקודת האל-חזור: הביטקוין לא ייעלם, וגם לא האיסריום. בקריפטו קוראים לזה "I fell through the rabbit hole", כמו אליסה בארץ הפלאות – אי אפשר לצאת. מאז אנחנו בונים (We're building).
צחי קווטינסקי: בוא תסביר לנו, כי לא כולם מכירים את העולם הזה. לפני שנגיע לטכנולוגיה היפה של החברה שלכם, בוא תן לנו רקע: מה זה המטבעות הווירטואליים, איך זה נולד, מה קיים בעולם ואיפה זה עומד?
יאיר קלפר: נשמע מקום טוב להתחיל. בשנת 2008 היה משבר עולמי פיננסי גדול. הממשלה בארה"ב הזרימה מאות מיליארדים להציל את הבנקים, ואנשים איבדו בתים, חסכונות ופנסיות. בתוך זה, היה בחור שנקרא סטושי נקמוטו שפרסם מסמך (White Paper) של תשעה עמודים עם רעיון פשוט: גרסה דיגיטלית של מטבעות בשיטת "עמית לעמית" (Peer-to-Peer), בלי בנק ובלי מתווכים באמצע. זה יצא ב-2009. לא יודעים עד היום מיהו סטושי. מאז הביטקוין רץ כמעט 100% מהזמן בלי לעצור.
צחי קווטינסקי: אתה אומר לנו מונחים שאנחנו לא מבינים. אנחנו לא יודעים מה זה ביטקוין.
יאיר קלפר: ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שרץ על גבי האינטרנט. היו ניסיונות קודמים שקרסו כי היה להם שרת אחד מרכזי, וביטקוין עשה משהו אחר: הוא קישר בין עשרות אלפי מחשבים באלפי מדינות ללא מנהל מרכזי, שכולם מריצים את אותה "אמת". האמת הזו היא רישום העסקאות: אם אני מעביר לך ביטקוין, המערכת מוודאת שלי נשאר אחד פחות ולך יש אחד יותר. האמת הזו היא אבסולוטית ומוכחת באמצעות קריפטוגרפיה ומתמטיקה. סטושי כתב שהבעיה בשורש המטבעות הקונבנציונליים היא האמון (Trust) שנשבר ב-2008. הביטקוין בא להוציא את האמון מאנשים או בנקים ולהכניס אותו לקוד.
צחי קווטינסקי: מאיפה מגיע המטבע? בכסף רגיל יש בנק שמדפיס אותו.
יאיר קלפר: סטושי קבע שיהיו 21 מיליון ביטקוין בלבד. הם לא נוצרים בבת אחת, אלא נכנסים לאט לאט לסירקולציה. זהו "הזהב הדיגיטלי" כי יודעים שאי אפשר להדפיס ממנו יותר. מי שמקבל את המטבעות החדשים הם ה"מיינרים" (Miners) ששומרים על הרשת. המחשב שלהם פועל תמיד והם מוודאים שהרשת אמינה, ובתמורה הם מקבלים עמלה. כל אחד יכול להיות מיינר; היום זה כבר נקרא "ולידטורים" (Validators).
צחי קווטינסקי: מה מונע מהאקרים להשתלט על המערכת ולהעלים לנו את הכסף?
יאיר קלפר: זו שאלה מדהימה. ההאקרים לרוב גונבים את המפתחות ששומרים על הקריפטו. לכל אדם יש ארנק ומפתח, ומי שמחזיק במפתח מחזיק בכסף. זה שונה מבנק כי אין מוקד שירות או "שכחתי סיסמה". אנחנו אומרים: "Not your keys, not your coins". היום יש פתרונות כמו Fireblocks ששומרים על שברים של המפתח במקומות שונים, כך שאף אחד לא מחזיק בכולו וקשה לגנוב אותו. בנוסף, אם יש גניבה גדולה, הקהילה יכולה להתאגד ולהקפיא חשבונות. אפשר אפילו להחזיר את הרשת "אחורה בזמן" (Undo) לנקודה שלפני הפריצה. הכוח נמצא אצל הרוב.
צחי קווטינסקי: אילו עוד מטבעות קיימים חוץ מביטקוין?
יאיר קלפר: המטבע השני בגודלו הוא האיסריום (Ethereum), שהומצא על ידי ויטאליק בוטרין. ויטאליק טבע את המושג "Code is law". הוא אמר שביטקוין הוא טוב ככסף, אבל זה רק השלב הראשון. איסריום מאפשר לכתוב קוד שרץ על מיליוני מחשבים ומאפשר לבנות אפליקציות, חוזים חכמים ומערכות פיננסיות. היום יש עשרות אלפי מטבעות שונים.
צחי קווטינסקי: ואיך נכנסת לתמונה "לווה" (Lava Network) והמערכת שפיתחתם?
יאיר קלפר: כשניסינו לפתח אפליקציות, הבנו שמפתחים צריכים גישה לרשת דרך שרת שנקרא "נוד" (Node). לא רצינו להריץ שרתים בעצמנו כי זה לא הביזנס שלנו. ראינו שהעולם הפך לריכוזי – כולם סמכו על ספקי שירות בודדים, וזה נוגד את עקרון הקריפטו שאומר "אל תסמוך על אף אחד". לכן הקמנו את Lava. Lava עושה אגרגציה לכל הנודים הקיימים בעולם באופן אוטומטי ומפנה אותך תמיד לשירות זמין ואמין. היא גם מוודאת שהדאטה נכון על ידי השוואה בין כמה ספקים כדי לוודא שאף אחד לא משקר.
צחי קווטינסקי: כלומר, אתם מונעים "פקקים" וחוסר גישה לרשת?
יאיר קלפר: בדיוק. אנחנו מספקים תשתית אמינה (Reliability) לגישה לבלוקצ'יין. היו ויש עדיין נפילות של ספקים שמונעות גישה. פיתחנו מוצר שנקרא Smart Router. הוא מנהל את התשתית עבור ארגונים גדולים כמו Fireblocks או בורסות, מרכז את כל הספקים בבת אחת (Plug and Play) ויודע תמיד לאן לנתב את התעבורה כדי שהשירות לא ייפול אף פעם.
צחי קווטינסקי: איך הבינה המלאכותית (AI) משפיעה על העולם הזה?
יאיר קלפר: ה-AI מייצר סוכנים (AI Agents) שהם שכבה חדשה של משתמשים. הם פועלים 24/7, מבצעים אלפי פעולות בדקה ואין להם סבלנות לתקלות או שגיאות. התשתית של Lava מאפשרת לסוכנים הללו לעבוד בצורה חלקה ללא תלות בתשתיות שנשברות.
צחי קווטינסקי: לסיום, איך אתה רואה את העתיד של העולם הזה?
יאיר קלפר: המספר המנחה שלנו הוא אפס: אפס תקלות, אפס תלות בגורם אחד ואפס בעיות למשתמש הקצה. שנת 2025 ו-2026 נראות אופטימיות מאוד לקריפטו. ב-2025, בזמן ששירותי ענן גדולים כמו AWS או Cloudflare נפלו, Lava לא נפלה פעם אחת.
צחי קווטינסקי: יאיר, למדתי ממך המון. תודה רבה על הפרק המרתק ושתהיה לנו שנה של אפס תקלות.
יאיר קלפר: תודה רבה על ההקשבה.
