חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הסליחה!
ביום ראשון ה 12.9.2021 , עשיתי שינוי בסוג התוכן שאותו אני רגיל להעביר במסגרת מפגשי זום הנדל"ן, ולכבוד יום כיפור, בחרתי לדבר על משמעות המיל סליחה.
על מנת לנהל דיון , ועל מנת שאוכל לדבר על הנושא, הפכתי כל אבן באינטרנט, צפיתי בסרטוני יוטיוב רבים, קראתי מאמרים, ושמעתי את הקורס הקצר שהעניקה לי חדי חזן ( Hedy Hazzan ), המומחית לענייני הסליחה ( חדי חזן – תהליכי סליחה לשחרור כעסים ).
היום, ערב יום הכיפורים, יומיים אחרי אותו דיון מרתק שנערך במפגש ( זום נדל"ן 69 – צחי קווטינסקי מדבר ויוצר דיון על : דלת הסליחה שתמיד צריכה להשאר פתוחה! ), אני עדין מבולבל.
מתוך החומר ששמעתי וקראתי, למדתי להבין שהסליחה יכולה להתבצע באופן עקרוני במספר אופנים ובין השאר:
1. השלמה עם האדם איתו הייתה הבעיה, בין אם פגע בנו או בין אם עשה משהו אחר.
2. התעלמות מהפוגע, התעלמות מהמעשה שעשה.
מבחינתי, הסליחה היא רק זו בסעיף 1 הנ"ל, לאמר, בין אם ליבנו את נשוא המשבר, ובין אם החלטנו לוותר ולהמשיך קדימה ללא דיונים מיותרים, הרי לחצנו יד או התחבקנו עם הצד הפוגע והמשכנו במסלול החיים.
עם הנאמר בסעיף 2 יש את הדילמה.
בהרבה מאד מקרים, ואני מכיר את זה היטב מחיי אני, אנחנו בוחרים שלא להמשיך ביחסים הרגילים עם הפוגע בנו, אלא מוחקים את זיכרון הפגיעה, לא מתעסקים איתו יותר, לא דנים בו, לא חושבים עליו (ככל שיכולים), אולם הכי חשוב לא "סולחים"!
לא ברור לי איך מצב זה הוא סוג של סליחה.
טוענים המומחים שמרבית האנשים לא סולחים ולא מוותרים.
העיסוק בפגיעה ובפוגע הופך להיות מרכזי בחייהם או חלק מחייהם, הם לא מפסיקים לדון בו, להעלות אותו בכל הזדמנות, ויש האומרים שמשולבת כאן בעיית אגו, או יש כאן מצב של רצון לשליטה במצב וברצון להיות במרכז.
טוענים אותם מומחים שעצם ההחלטה למחוק את זיכרון הפגיעה, זו היא הסליחה.
לי לא ברור העניין!
אוותי לימדו מאז היותי קטן שסליה או "שולם שולם לעולם, ברוגז ברוגז אף פעם", זה מצב שבו מוותרים על מצב הפגיעה וממשיכים עם הפוגע קדימה במטרה לחזור לחיי שגרה.
לא ברור לי איך פעולה בצד אחד הנעשית על ידי הנפגע, מבלי שמתחדש או ממשיך הקשר עם הפוגע, איך מצב זה יכול לאפיין את המילה : סליחה!
גם במהלך הדיון, וגם אחרי שציטטו מהמקורות, לא הצלחתי להבין ואשמח לשמוע כאן את דעתכם.
אני אישית, זו דרכי:
אם מישהו פוגע בי אני בוחר בהתאם לסיטואציה בין אם למחול לפוגע ללא דיונים וללא הסברים , ובים אם לנתק מגע איתו ולמחק המעשה שעשה מסדר יומי.
אגב,
בזוגיות בריאה, יש בין בני זוג ויכוחים ואי הסכמות.
גם כאן יכולים לראות את הסליחה כפי שעולה בדיון.
אשתי ואני בחרנו שגם אם לא הסכמנו על דבר, וגם אם חס וחלילה התווכחנו (או כמו שיגידו אחרים, רבנו), לא נמשוך לעולם את העניין, כל צד יפנים ברוגע את הצד של השני באי ההסכמה, ולישון הולכים עם חיבוק והפנמה איך להמשיך מתוך המצב הזה הלאה.
אשמח לשמוע את דעתכם על אופן הסליחה.
האם מצב של התעלמות מהצד הפוגע והתעלמות מנשוא הפגיעה – האם מצב זה הוא גם סליחה?
אשמח להתייחסותכם!
ובהזדמנות זו אני רוצה לבקש מכולם סליחה!
גם אם חס וחלילה פגעתי במי מכם, היה זה בשוגג!
מעולם ולעולם לא אפגע באדם בכוונה או בזדון.
וכל אשר אני עושה מתוך כוונה טובה ומכל הלב.
 
ייתכן שזו תמונה של ‏טקסט‏
 
 
 
 
 
 
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *