פרק 79-צחי קווטינסקי מארח את היועץ העסקי והפיננסי אייל פז – תכנון פיננסי משפחתי

בפודקסט 79 אני מארח חבר קרוב, אשר את ההיכרות אתו אני חייב למורה של שנינו, אליאב אלאלוף.
מאז שייצרתי את נדל"ן בשידור, אני מנסה לשדל אותו להקליט איתי פודקסטים, אולם בצניעותו, תמיד בחר אייל להמשיך בעשייתו המבורכת.
עד ממש ימים אלו, שהואיל והנה הסנונית הראשונה של העשייה המשותפת עם היועץ העסקי והפיננסי, מהמובילים בישראל, אייל פז.
את הניצן הראשון לעשייה המשותפת, בחרנו להקדיש לנושא הניהול הפיננסי המשפחתי.
כל אדם חייב להתייחס אל משק הבית, כאילו היה הוא העסק שלו, ועליו לנהלו בצורה מחמירה ויסודית. כמו שמסביר לנו אייל בפודקסט, הניהול הפיננסי מורכז מחמישה שלבים עיקריים:
1. בדיקה היכן אנו עומדים מבחינה פיננסית
2. בחינת ההוצאות
3. ניטור האפשרויות לארגן כסף לעשייה
4. ההחלטה במה להשקיע
5. תכנון פיננסי עתידי

אייל פז, לא מפסיק להעניק מהידע הרב שלו, הן במסגרת אתר האינטרנט שלו והן במסגרת הרשתות החברתיות וערוץ היו טיוב שלו.
הקשיבו לדבריו, הפנימו וקיימו את עצותיו והמלצותיו.

פרטי ההתקשרות עם אייל:
אתר האינטרנט של אייל פז
הטלפון  : 052-5520540
פייסבוק :

עסקי – הדף העסקי אייל
פרטי – אייל פז
ערוץ היוטיוב של אייל פז 

 

הקשיבו לשידור מרתק !!!!

האזנה מועילה
צחי קווטינסקי

ניתן לצפות בהקלטת הפודקסט גם בערוץ ה You Tube של אייל פז

להקלטת זום נדל"ן 77 בו אירחתי את אייל פז ביום 21.11.21

תמלול הפודקסט

 

משתתפים:  צחי קווטינסקי, אייל פז

צחי קווטינסקי: ברוכים הבאים לעוד פודקאסט של צחי קווטינסקי ונדל"ן בקלות, וגם היום, גם היום אחרי חיזורים רבים ואחרי ממש חברות מדהימה שבנינו הצלחתי להביא בלי להגיד את הגדול מכולם את הכי גדול, הצלחתי להביא את אייל פז לירושלים, ואייל פז מעבר לזה שהפכנו להיות חברים אחרי שהכרנו בקורס של אליאב אללוף אפילו בקורס השני, אני באתי ואתה היית תלמיד, ונוצר הקשר וכל מה שהצלחתי לעשות איתו עד היום זה ללכת איתו לעבדאללה ולמקומות לאכול, אבל אייל פז שהוא אחד מהיועצים העסקים המובילים, אחד האנשים שמסתכל בצורות מיוחדות כמו שתכף נלמד איך דברים מתנהלים ואיך צריך להסתכל וחושב מחוץ לקופסא, היה חשוב לי להביא את אייל פז לפה כדי לפקוח את עינינו ולתת לנו משקיעי הנדל"ן, לתת לכם, אלה שבאים להיכנס לתחום או שעוסקים בתחום, פרספקטיבה עסקית על מה שאתם עושים, נכון, כבר פגשתם בפודקאסטים שלי את אורלי ואת גיל עם פינקלשטיין, אני חושב אבל שמה שאנחנו הולכים לקבל פה ואני כבר יודע על מה אנחנו הולכים לדבר, זה מה שיפתח ויסביר לנו שגם כל מי שמתעסק בנדל"ן הוא בעצם סוג של איש עסקים וצריך להסתכל על זה בצורה נכונה אז ברוך הבא אייל, כיף לי שאתה פה אני מרוגש כבר כמה ימים מהמחשבה שאתה מגיע לפה, והרגשתי היום בחיבוק הגדול שזה הדדי, אז ברוך הבא לירושלים ברוך הבא אליי הביתה ואני בטוח שזה רק יפעיל אותך ויגרום לך לבוא עוד ולהקליט איתי עוד דברים ולעשות איתי עוד דברים ואני אשמח מאוד אם ככה תספר לכולם את מה שאני יודע, מי זה אייל פז.

אייל פז: קודם כל תודה רבה לשר הנדל"ן של ישראל, צחי קווטינסקי, כן-כן, ככה אני קורא לך כבר שנים.

צחי קווטינסקי: אפילו על הזיתים שהבאת כתבת שר הנדל"ן.

אייל פז: נכון-נכון, אני אציג את עצמי אולי בכמה מילים, שמי אייל פז, אני גר בגני תקווה, אני נשוי, אבא לילדים, וב-25 שנה האחרונות ואפילו יותר אני משמש כיועץ עסקי, אני מסתכל בצורה רחבה על כל התחום, אני מומחה להשבחת עסקים והגדלת הרווחיות שלהם, היום אנחנו נתמקד בעיקר בניהול הפיננסי, אנחנו נסביר אילו תובנות אנחנו יכולים לקחת מהעולם העסקי ובעצם לקחת את זה לחיים הפרטיים שלנו, לכל מי שרוצה להשקיע בנדל"ן או בתחומים אחרים.

צחי קווטינסקי: יפה, אז בוא אייל אתה יודע, אחד הדברים שאני מלמד גם בקורסים שלי, אתה יודע, אני הולך לפתוח אוטוטו עוד קורס, זה איך אנחנו אתה יודע, איך אנחנו מתחילים לחשוב מה אנחנו יכולים להשקיע, כמה כסף יש לנו? כמה דברים, ואנשים לפעמים מסתכלים עליי אתה יודע, אני זוכר שלימדתי במכללות, היו באים בייחוד אנשים יותר מבוגרים ואומרים, מה אתה מתחיל להסביר לנו את הקטנות האלה? ואנשים לא מבינים ששם מתחיל הכל, ושם גם יכול להיגמר, ושאם אנחנו לא מבינים את הבסיס אנחנו עלולים להיכשל בדרך, אז איך אנחנו איך אנחנו מתחילים להבין איפה אנחנו עומדים מבחינה פיננסית? זה דבר שמאוד חשוב לי להבהיר לאנשים אני מלמד את זה בדרכי ואין לי ספק שאתה כאן עוד תרחיב לי את זה.

אייל פז: אז אני שמח שאתה אומר את זה כי התחום שאני עוסק בו התחום של הניהול והיעוץ בתחום הפיננסי ובתחום העסקי, היום אנחנו ניקח אותו מהצד העסקי את הצד הפיננסי ונעבור גם לצד העסקי האישי והמשפחתי כי יש בעצם הרבה מאוד תובנות של בעלי העסקים שיש להם עסק כבר לפעמים שנים רבות והם מופתעים איך הם לא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית, אז הרבה מהתובנות שאני מנחיל לבעלי העסקים שאני מלווה, התובנות האלה יכולות לקדם הרבה מאוד משקיעים שרוצים לקדם את החיים האישיים שלהם, החיים הפיננסים שלהם, החיים בעולם הנדל"ן, כדי להגיע לאיכות חיים טובה יותר.

צחי קווטינסקי: קדימה, בוא, בוא תתחיל לקחת אותי איך אני מתחיל לבדוק את עצמי? איך אני מתחיל לדעת מה, מי אני? ומה אני?

אייל פז: אז הייתי רוצה צחי לחלק את זה לשלושה חלקים, לעשות את זה בצורה הכי ברורה שיהיה מאוד קל לכל אדם לכל מישהו ומישהי שמקשיב לנו כרגע, שידע בדיוק מה הוא צריך לעשות לפני שהוא מתחיל בכל התהליך הזה, השלב הראשון, הוא בעצם שאדם צריך לבדוק עם עצמו מבחינה פיננסית איפה הוא עומד, בדיוק כמו שבעסק לפני שמתחילים תהליך של יעוץ עסקי, בודקים בכלל את המפה העסקית של העסק, איפה העסק נמצא, אותו דבר בחיים שלנו, אנחנו הרי נדרשים לנהל את התקציב, אנחנו צריכים לחשוב קודם כל להבין, איפה אנחנו עומדים מהבחינה הפיננסית, מה זאת אומרת? כי הרבה פעמים כשאנחנו רוצים לצאת לדרך כי שמענו שהרבה אנשים קונים דירות או משקיעים בחו"ל או עושים השקעות בקופות גמל כאלה ואחרות, או השקעות פיננסיות וכולם מספרים במשרד איזה, בואנה איזה השקעה וכמה הרווחתי, דרך אגב, תמיד מספרים רק כמה הרווחנו אני לא יודע אם יש כאלה שמתפארים במה שהם לא מצליחים.

צחי קווטינסקי: אתה יודע, אנחנו נסענו פעם, חזרנו מטורקיה, ובשדה פגשנו את כל אלה שניקו את הקזינו, אני אמרתי לאשתי שהם ניקו את הקזינו רק במשמעות אחת, שנגמר להם הכסף עם ספונג'דובה.

אייל פז: אז זהו, אז הנקודה היא שהרבה פעמים אנחנו שומעים משהו מאחרים ומתלהבים והאמת גם אנחנו רוצים, רוצים לקנות עוד דירה, רוצים להשקיע פיננסית, אבל לפני שאנחנו מתחילים את התהליך הזה, אנחנו חייבים ללמוד את מה, את המצב של התמונה הכלכלית שלנו, זאת אומרת לראות במפה אנחנו צריכים למפות מה, מה יש לנו, מה המצב הקיים שלנו, מה מצב ההכנסות שלנו, מה המצב ההוצאות שלנו, את הדברים שהם הכי בסיסים שעל פניו אם אדם שכיר הוא בסך הכל די יודע מה ההכנסות שלו, אולי הוא לא תמיד יודע מה ההוצאות שלו.

צחי קווטינסקי: יש לי להפתיע לך, אתה, אתה פחות מתעסק במגזר של השכירים, אבל צר לי להגיד לך, אנשים לא יודעים מה הם מוציאים ומה הם מכניסים.

אייל פז: לגבי מה הם מוציאים אני מסכים, הם לא יודעים, אנשים, אני פוגש, אני עושה כל יום לפחות שתי ייעוצים ואני אומר לך, אנשים לא מבינים זאת אומרת, בקושי הם יודעים כמה נשאר להם בסוף החודש, וזה חמור מאוד כי חצי מהאנשים צריכים פעמונים כזה, או משהו מי שיצלצל ויאמר לא פעמונים הארגון פעמונים כמובן, אבל כולנו צריכים את אותו פעמון שיעירו אותנו ויגיד לנו איפה אנחנו נמצאים, ולכן השלב הראשון זה גם אם אדם שכיר ויודע בגדול מה השכר שהוא מקבל, רוב האנשים לא תמיד יודעים מה ההכנסות לעומת ההוצאות שלהם, בישראל כמו בעולם כנראה יש פער לא קטן בין ההכנסות לבין ההוצאות לרעת ההוצאות, זאת אומרת, ההוצאות הם החלק הדומיננטי בסיפור, או כמו שאני תמיד אומר במושג מבחן הארנק, את הארנק לא ממש מעניין איך אנחנו ממלאים אותו ובתנאי שנמלא אותו כי יש הרבה אחרים שידאגו לרוקן לנו אותו, המשכנתא, השכר דירה, הלימודים, האוכל, כל מיני עלויות, אנחנו שומעים עכשיו על כל מיני התייקרויות שהולכות להיות במשק, אבל מי יוציא לנו מהארנק זה בסדר יש מספיק מתנדבים שישמחו לנקות לנו את הארנק, החוכמה היא ובעצם עלינו מוטל חשיבות למלא את הארנק ולמען האמת את הארנק לא ממש משנה איך למלא אותו, ובתנאי שנמלא אותו, עכשיו אנחנו יהודים מאמינים ויודעים שהפרנסה מאת השם יתברך, אבל בסופו של הדבר על היהודי יש חובת ההשתדלות, הוא צריך לבצע את ההשתדלות שלו, לא לשבת רגל על רגל ולהגיד שהכסף יכנס, אלה לבצע את ההשתדלות ועל ההשתדלות הזאת אנחנו בעצם עומדים לדבר היום, אז אמרנו שהשלב הראשון צחי, הוא בעצם למפות את המצב הקיים, זאת אומרת לדעת בדיוק מה הם ההכנסות שלנו, ומה הם ההוצאות, אז אמרנו שבגדול את ההכנסות אנחנו יודעים אבל מה עם ההוצאות? רוב האנשים שאני פוגש ולא משנה עכשיו עם זה מישהו שכיר או עצמאי בדרך כלל לא ממש מעודכן מה ההוצאות, הרבה פעמים אנשים מופתעים שאלה באמת ההוצאות, שאני יושב עם, גם עם בעלי משפחות שאין להם עסק ואנחנו מתכננים מה צריך לעשות או ממה הם יכולים לעשות, ומתחילים לרשום מה ההוצאות פתאום בני הזוג מופתעים, האמת זה גם קשור לתקשורת בין בני הזוג, זה קשור למי שר האוצר בבית, לא תמיד יש שר האוצר שממונה.

צחי קווטינסקי: זה קשור גם לקלות השליפה של כרטיסי אשראי, ובכל מיני התנהלויות לא נכונות וזה שיהיה בסדר וזה לא משנה איך בודקים את זה, הציבור חלקו הוא חסר אחריות, הוא גם חושב שאם הוא מרוויח אתה יודע אני פוגש אנשים שמרוויחים 40 ו-50 אלף שקל, לא נשאר להם כלום, אפילו הם בחוסר, זה דרך התנהלות וצריך חינוך עצמי, אנשים לא מבינים שיום אחד גם אנשים שיש להם, לא יהיה להם או שייעצר להם או אני מאחל לכולם שיהיה להם לנצח כן, אבל חייבים לסדר את זה, אז הבסיס הוא באמת ההכנסות וההוצאות.

אייל פז: אז כמו שאתה אומר באמת שאנשים מתעלמים מהמציאות זה בסוף קשור לחינוך, בסוף בבית הספר תסתכלו על הילדים, מה באמת הם לומדים? האם לומדים חינוך פיננסי? אז היום יש עלייה במודעות לחינוך פיננסי לילדים אבל עדיין זה ממש בשוליים שבשוליים שכמות השעות שמשקיעים בזה וגם לא בכל בתי הספר ולכן גם אנחנו כהורים האם אנחנו באמת מחנכים את הילדים שלנו גם בנקודות הפיננסיות? איך להיערך? הילדים רוצים עוד לקנות ועוד איזה משחק ועוד איזה מתנה ואנחנו אומרים כן או אומרים לא אבל האם בכלל בהסתכלות הכוללת אנחנו מנחילים לילדים שלנו את מודל השמיכה הקצרה? שאומר שאם אנחנו מכסים את הרגליים אז הראש יהיה לו קר? ואם מכסים את הראש אז לרגליים יהיו קרות? בסוף אנחנו צריכים לדעת איפה עובר הגבול וככל שנקדים לחנך את הילדים שלנו או כמו שאומרים תמיד אם נחנך את עצמנו הילדים שלנו בוודאי שייראו מה צריך לעשות.

צחי קווטינסקי: יש כאן איזה עוד משהו שאנשים צריכים לזכור אם אנחנו כבר מדברים, זה שלא תמיד צריך להסתכל מה יש לאחר זה שאיזה מישהו נוסע היום באיזה וולוו מפואר או במרצדס מפואר ואתה לא יכול, בסדר אז לא קרה כלום, אז תיסע אתה באוטו שלך והכל בסדר, א. כנראה תגלה בסוף שהשכן שלך נוסע והוא בליסינג.

אייל פז: או ששניהם מגיעים לרמזור באותו אדום.

צחי קווטינסקי: כן, אבל כאילו, תחייה את החיים שלך תחייה את היכולת שלך, אל תנסה לחקות אחרים, תעשה את מה שאתה חונכת עליו, מה שעשית תחנך את הילדים שלך לצניעות כלכלית, וללכת בדרך נכונה, הכל יעבוד יותר נכון אל תלמד אותם להתחרות באחרים זה לגבי הכסף, מה קורה עם הכספים שיש לנו?

אייל פז: או, אז אמרנו שהשלב הראשון זה לדעת מה ההכנסות שלנו ומה הוצאות שלנו, אחרי שגילינו את זה השלב השני הוא לגלות מהם המקורות התקציביים שאנחנו יכולים ממנו לגייס את הכספים שעומדים לרשותנו, הרבה אנשים עומדים, תראה יש לי בבנק חסכונות כאלה, יש לי דברים כאלה, אבל בעצם לא מסתכלים על התמונה הרחבה, וכשאני אומר תמונה רחבה, לא כולנו יודעים שיש עוד מקורות שאנחנו יכולים לגייס מהם כסף והרבה פעמים גם במחיר מאוד יחסית זול ביחס לאלטרנטיבות, כמו כסף ששוכב אצלנו בקופות גמל, כסף ששוכב אצלנו בקרנות השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, ויש עוד, עוד מקומות שבהם אנחנו יכולים לגייס מהם את הכסף אז יש נקודות עוד לפני שאנחנו פונים לגופים חיצוניים לבקש עוד כסף, יש כספים שגם אנחנו חסכנו או המעסיק חסך יחד איתנו עבורנו, ואלו כספים שאנחנו יכולים להשתמש בהם כדי למנף את היכולות הכלכליות שלנו, בסופו של דבר, כמו שאנחנו הולכים לעבודה, ככה גם הכסף שלנו צריך ללכת לעבוד, לא רק אנחנו צריכים לעבוד.

צחי קווטינסקי: כן, אבל עוד פעם, כאן אני רוצה להזהיר מאוד, ואתה יודע אני אגיד לך איך אני אומר לעשות את זה, אני אומר לאנשים לשבת ופעם אחת למפות את זה, הרבה מאוד אנשים לא מודעים כמה יש להם קרן השתלמות יודעים אולי קרן השתלמות וזה או שאני שואל אותם ולא יודעים, שבו תעשו פעם אחת רישום כמה יש לך עודף בעובר ושב, כמה יש לך במזרון, כמה יש לך בבלטה, כמה יש לך באיזה פיקדון, תעשה גם רישום כמה, כמה זה מכניס לך, כמה זה עושה לך, אמרת כאן דבר מאוד מאוד חשוב, תבדוק מה האלטרנטיבות התקציביות שלך שמהם אתה יכול לגייס אנחנו עלולים להיכנס לאיזה שהיא הוצאה נוספת להגדיל את הלקיחה של מעוד גוף ואנחנו לא נוכל להחזיר את זה, אז אנחנו צריכים ממש להיזהר אבל לפעמים זה משמש לנו לאלטרנטיבה הרי אנחנו תמיד צריך להשאיר קצת כסף שיהיה לנו ליום שחור, למשהו, ואז אם אנחנו יודעים שיש לנו נגיד קרן השתלמות שאנחנו יכולים לא לגעת בה ולגייס משם ברגע חירום, זה כמו שדרך אגב יש היום למבוגרים את המשכנתא פנסיונית שהיא ממש או פנסיונית של בנק מזרחי טפחות ועשיתי איתם פודקאסט, אז יש להם את האלטרנטיבה של חירום.

אייל פז: כן, אז יאללה, בוא נמשיך, אני שמח שאתה מעלה את הנקודה הזאת כי לפני קבלת ההחלטות מה עושים, השלב הראשון זה לדעת מה הם המקורות התקציביים, זה לא אמרתי שאנחנו הולכים להוציא מהם, אני רק אומר בוא נבחן מאיפה אנחנו יכולים לגייס, אחרי זה שלב מאוחר יותר אנחנו נקבל החלטות ממי לגייס, מה היתרונות, מה החסרונות, וגם מה הביטחונות שיש לנו כמו שאמרת גרוש לבן ליום שחור, מה עם הביטחונות שיש לנו, מילה אחרונה שאני אומר לגייס זה לא אומר לפדות את הקופות, אלא רק לגייס הלוואות מתוך הקופות או הקרנות שלנו. השלב השלישי זה לוודא למי אנחנו חייבים כספים, לפעמים אנחנו חייבים כספים לבני משפחה, לפעמים יש הלוואות שלקחנו מגופי אשראי, מכרטיס האשראי, יש פרסומות בלי סוף בטלוויזיה וברדיו ומתקיפים אותנו, "בוא תיקח מה זה בעיה? תיקח כמה אתה צריך? 100, 200, קח מה הבעיה, במחיר כזה, במחיר זול, תקנה אוטו בהלוואה אתה תשלם רק כמה מאות שקלים בחודש והכל בסדר" זאת אומרת אנחנו צריכים לוודא כמה, מהם הגורמים, וכמה כסף אנחנו חייבים להם בחלוקה כמובן לזמנים לריביות וכולי.. כדי שנדע גם כמה כסף חייבים גם לכמה מה התקופה שאנחנו חייבים וגם מה הריביות יש עוד נקודות אם יש עמלת פירעון מוקדם, סילוק, וכולי.. זה שאלות שחשוב לנו לדעת אם נרצה לפדות או להחזיר חלק מההלוואות שלנו אבל בכל מקרה אנחנו חייבים לדעת מה הם ההתחייבויות שלנו שמעבר לעבודה השוטפת לתזרים השוטף וכמובן מילה אחרונה, אם זה מישהו שיש לו עסק והוא לא רק שכיר הרבה פעמים בעלי עסקים מערבבים את החשבון הפרטי והעסקי והכל מתנהל באותו חשבון.

צחי קווטינסקי: ביחוד אם הם עוסקים מורשים.

אייל פז: עוסק מורשה, נכון, אותו חשבון או גם אם זה חשבונות נפרדים הרבה פעמים ההוראות קבע יושבות בפרטי וזהו הוצאות העסקיות או הוצאות פרטיות מהחשבון הפרטי, בקיצור יש סלט שלם, וכדי שלא יהיה סלט כזה שאז לא עוזר לקבל החלטות נכונות לא מבחינה עסקית ולא מבחינה משפחתית חשוב מאוד לבצע בנפרד את ההבנה מה הם הכנסות והוצאות גם כמשפחה וגם כעסק אלה נקודות ממש קריטיות כדי להבין את התמונה.

צחי קווטינסקי: יש עוד משהו, זה גם כמה כסף חתמנו ערבויות לכל מיני אנשים.

אייל פז: נכון מאוד!

צחי קווטינסקי: אבל כאן אני רוצה עוד לחדד משהו אתה יודע, אני פוגש אנשים ששוכב להם בחשבון 300 אלף שקל, ויש להם 100 אלף שקל הלוואות, או שיש להם 20 אלף שקל הלוואות, או 50 אלף שקל הלוואות, ואני אומר להם למה אתם לא מכנסים את ההלוואה יש לך כסף מזומן, לא אז היה לנו פחות הון עצמי, וזה אחד המשפטים שמקפיצים אותי לפני כמה שנים היא עשיתי סדר לאיזה מישהו בעל עסק שהסתבך, היה חייב איזה 140 אלף שקל באיזה חשבון ומצד שני החזיק הלוואות, ושילם עם ריביות תמיד הם יותר גבוהות של הלוואות מאשר מה שאתה מכניס אלה אם כן אתה איזה פנומן בשוק ההון ונכון שהוא קיבל את זה מהעסק שלו, זאת אומרת העסק היה חייב לו, ככה היה מגלגל את הכסף מהעסק פתאום גרמתי לו, תשמע, העסק ימשיך להיות חייב לך בגלל שזה הלוואת בעלים שנתת והכל סידרתי לו את זה, והוא החזיר את הכסף אז פתאום נהיה לו אפילו עודף תזרימי, אנשים, אל תמהרו להחזיר אולי אתם כן צריכים את הכסף, אולי מה, אבל תבדקו ואל תחזיקו הלוואות סתם, אם יש לכם כסף, חבל, אם יכולתם לקבל את זה יכולתם אחר כך גם לגייס הון עצמי.

אייל פז: מעולה זה באמת מביא אותנו ל.. אמרנו שיש שלושה חלקים לעניין הזה אז אנחנו מיד עוברים לחלק השני של מה שאמרת, אבל שניה לפני אני רוצה רק לסכם את הפרק הראשון, בחלק הזה, ולומר שזה בעצם הקוקפיט שלנו הרי שטייס טס במטוס לא תמיד הוא רואה כמה מטוסים מסביבו כי צריך לראות ולפעמים מטוסים טסים מהר, בגבהים שונים, באזורים שונים, לחץ אוויר, רוח, כמות הדלק שיש, כמות השמן במנועים וכולי.. וטייס טוב משתמש בכל המכוונים שיש לו בקוקפיט, הוא גם נעזר בעוד מערכת שהם מערכות הבקרה השליטה האווירית שמדווחות לו מה קורה, ומה הוא צריך, וכולי.. היתרון של זה שטייס מסתכל במכוונים שלו, כמו שנהג רכב מסתכל בלוחות שעונים שלו, קל לו לקבל החלטות כי הוא יודע את המידע, אם אנחנו נוסעים ברכב שלנו בלי להסתכל בלוחות שעונים או הטייס בלי, אז כמות המידע או ההחלטות שהוא צריך לקבל הם על בסיס תחושת בטן ובניהול העסק או בניהול תקציב משפחתי או בלקדם את המשפחה, הדרך הנכונה היא לקבל החלטות על בסיס מידע, ולכן השלב הראשון הוא שלב הקוקפיט ככל שיהיה לנו יותר מידע, אמין יותר, מדויק יותר, על בסיס קבוע, נוכל לקבל החלטות טובות יותר.

צחי קווטינסקי: בכל משהו שקשור לפתרון של מספרים אם הצבנו את כל הנתונים, סידרנו אותם, אספנו אותם נכון, אני אמרתי את זה כבר כמה פעמים, אני לא למדתי מתמטיקה בתיכון למדתי מזרחנות ולמדתי שלוש יחידות היום זה שלוש יחידות בתקופתי עוד לא היה את המילה יחידות בכל זאת אנחנו כבר ותיקים, אבל שגם הייתי עוזר לילדים בשיעורים, הצלחתי לעזור להם בזכות זה שהצבתי את הנתונים, למדתי שצריך להציב את הנתונים ואז הכל עובד ומה שאתה מדבר זה על הצבת הנתונים, וזה כל כך חשוב ואנשים צריכים להפנים את מה שאתה אומר שזה האלף-בית וככה גם אתה מוביל את העסקים שאתה מוביל להצלחה ברגע שכל הנתונים ברורים ברגע שאתה יודע מה עולה הדברים, אתה יודע גם שאתה עושה בעסק ונגיד אנשים פותחים עסקים ופתאום נופלים ולא מבינים שלא הכינו כסף להון חוזר אבל זה לא היה חלק מהנתונים, אז הם מתרסקים ואנחנו יודעים מה קורה במסעדות ואנחנו יודעים מה קורה בכל, אז החשיבה ואת האנשים צריכים להפנים את מה שאתה אומר להם פה, החשיבה היא, ללכת ומה שאתה אומר לשבת להניח את המספרים על הזה ולרוץ קדימה.

אייל פז: אז בדיוק בגלל זה ההקבלה בין לנהל את המשפחה או לנהל את התוכניות העסקיות של המשפחה בדיוק כמו עסק זה בדיוק מה שיכול לקדם את המשפחה ובחשיבה בתהליכים נכונים זה מה שיכול לעזור להשיג את היעדים, אז השלב השני הוא שלב של בחינת ההוצאות בעצם מה ההוצאות למשל, הרבה פעמים יש כל מיני המצאות שמשפחה מוציאה בלי לשים לב, אולי לא מבינה בזה אבל בפועל היא מוציאה את הכסף, יש משפחות שיש להם כפל ביטוחים, אם זה בתחום הרפואי, ואם זה בתחום הכלכלי, הרבה פעמים יש בתחום הרפואי בתחום הביטוחי יש הרבה פעמים כפל של עודף ביטוח, יש לפעמים מחסום בביטוחים קריטיים למשל, יש צורך בפיצוי במקרה של סכנה כזאת או אחרת אם זה פתירה, אם זה אובדן כושר עבודה, אם זה אירוע רפואי ולפעמים יש מחסור בזה, אז השלב הראשון זה לבדוק האם יש כפל אז לא צריך את הכפל הזה, ואם יש מחסור אז בוודאי שצריך להגן על המחסור כי אם יקרה משהו כמו שאומרים בעולם הביטוח, כשיש מכה, הפיזי כן, אם חס ושלום קרה משהו, אז לפחות שלא יהיה את המכה הכלכלית, אז אמרנו השלב הראשון הוא לבדוק את העניין האם יש לנו כפל ביטוחים, או מחסור בביטוחים.

צחי קווטינסקי: אנשים צריכים לזכור, היה לנו פה סוכן ביטוח, את אייל סוסובר, כפל ביטוחים לא תמיד משלם פעמיים, זאת אומרת הרבה מאוד אנחנו נגלה, אתה יודע, גם בביטוחים הרפואיים שאנשים מחזיקים, שבסופו של יום שהם מקבלים את הפיצוי הם מקבלים את זה פעם אחת, והביטוח בודק את זה, אז אני חושב שהמסר הגדול שהעברת פה, זה לכו ליועץ ביטוח טוב, והיה לנו פה את אייל סוסובר אבל יש עוד טובים, תעשו סקר איפה אתם נמצאים ולא רק סקר כמה עולה הכי זול ביטוח, לכו לאנשים שמובילים אותכם נכון שלא רק מוכרים לכם ביטוחים, תציגו את הכל תנו לבנאדם לסדר לכם את התיק.

אייל פז: מעולה אני רק ארחיב, זה מצוין מה שאתה אומר, זה בדיוק זה, אני רק ארחיב, דרך אגב, לא תמיד זה רק כפל ביטוחים למשל באובדן כושר עבודה כדוגמה, אי אפשר לקבל יותר מאשר השכר כדוגמה, אז לא יעזור אפ תהיה מבוטח ב-20 מקומות אתה תקבל את המקסימום שאפשר, אבל יש לי פעמים שזה אפילו לא כפל, יש לפעמים שההגדרה לא תאפשר לך לקבל את הכסף למשל הגדרת אובדן כושר עבודה האם אתה נחשב כאובדן כושר עבודה, או למשל אדם שיש לו קרן פנסיה אם הוא נפטר אבל הוא רווק או גרוש והילדים כבר מעל גיל 21 אז אין למי לשלם את הכסף במקרה פטירה, לא את החיסכון שנצבר, את הסכום החודשי, בקיצור זה לא שיחה על פנסיוני אבל השורה התחתונה צריך לעשות בדיקה מה יש לנו האם הכיסויים מספקים, או האם יש כפל, או אם יש מחסור, וזה נקודה שהיא מהותית, גם כדי לחסוך מצד אחד כסף וגם כדי לא להיות חשוף במקרה.

צחי קווטינסקי: מסר סופר חשוב עוד לא דיברתי עליו בפודקאסטים שלי, חשוב מאוד, חשוב מאוד.

אייל פז: מעולה הדבר שני בהקשר הזה, בעולם של תזרים בעולם של כמות הכספים הרבה פעמים בעלי עסקים שאני פוגש יש להם הלוואות בשביל לקדם את העסק שזה בסדר, זה מצוין, ככה ממנפים, הלוואה זה בעצם למנף את הכסף של האחרים, גם משכנתא, היא ממנפת את הכסף של האחרים, אבל איפה הבעיה? הרבה פעמים אנשים מסתכלים רק על גובה הריבית שהם משלמים, האם זה יקר מידיי או זול מדי, אבל לא מסתכלים גם על התזרים כי יכול להיות שהריבית היא אולי זולה, גם זה לא תמיד אבל נניח שכן, הרבה פעמים יש כל מיני הלוואות אקספרס אתה לוחץ דרך האתר של הבנק ויאללה קיבלת את ההלוואה 70 אלף שקל ותחזיר לי רק 340 שקלים במיליארד תשלומים, כן, אבל תסתכל על גובה הריבית אבל אני שם את זה ריבית בצד, אני מסתכל על התזרים, יכול להיות שפריסה של ההלוואה לזמן ארוך יותר יכול להקל על התזרים בבית, זה נקודה קריטית, להקל על התזרים בעסק אחד העסקים שאני לוויתי אותו, זה עסק שההכנסות שלו החודשיות היו 53,000 שקלים המחזור החודשי, והלוואות 45, אתם מבינים שהעסק הזה זה תוך דקות הוא נגמר, אין פה, אי אפשר להחזיר 45 אלף שקל שרק ההכנסות הם קצת יותר מזה, לפני ההוצאות של עובדים וכולי… אז חלק מהעניין זה לבדוק את התזרים, האם ההוצאות שלנו לתשלומי הלוואות אם זה לבנק, ואם זה לגופי האשראי, או אם זה למשכנתא, האם הם נכונים לנו? השלב השני כמובן הוא לבדוק את גובה הריביות, אוקיי, אם דיברנו על משכנתא, אז אולי…

צחי קווטינסקי: אז לפני זה, רק אני אציע, אתה הולך לדבר על משכנתא, אתה הולך להמשיך, אבל אנשים לפעמים אומרים אנחנו יכולים הכל לבד, אנחנו יודעים הכל לבד, ויש אנשים, וחבל לשלם 5,000 – 10,000 ליועצי מימון, יועצים עסקיים ואני אומר, אנחנו יכולים לקחת כאן יועץ מימון, מישהו שיבדוק לנו את זה ולא הבנק שלנו, מישהו שיעשה לנו "בריף" בדיוק כמו בביטוח, לעשות סדר, אנשים, אנשים יש להם נטיות ואתה יודע, אתה מדבר אנחנו מדברים פה יותר על אנשים פרטיים, אנשים אתה יודע, שיש להם בייחוד עובדי מדינה שיש להם כל מיני הלוואות אני זוכר שאני עזבתי את העבודת המדינה, ואשתי עוד המשיכה לעבוד אני הייתי בא לשם למילואים הייתי מנקה את כל ההלוואות שאפשר יכולתי לקחת זה שהיה אפס ריבית, והייתי מקבל רק בפיקדונות, לא הייתי משתמש בכסף בפיקדונות הייתי מקבל יותר, אבל בשוטף אתה כבר לא יכול לעשות את זה ואתה חי ואנשים יש להם נטייה ללכת לקחת הלוואות הכי זמינות להם, ביחוד החרדים יש גם את הגמ"חים שזה שלוש שנים ופתאום הם מגלים ברוך תזרימים נוראי אז קחו אנשים שיבדקו לכם את זה קחו אנשים שיסדרו לכם אפילו תלכו תיקחו יש היום אפשרות היה לנו הפודקאסט על טרייה שמדבר שמה שאחד הדברים שהם נותנים אבל זה לא חייב להיות הם כן, שלוקחים לך את כל המשכנתאות עשינו את זה גם עם בנק ירושלים עשינו את זה עם עוד בנקים, לוקחים לך את כל ההלוואות שלך שיש לך, מרכזים את זה להלוואה אחת, זה הרבה קרה בתקופת הקורונה עשו את זה, ליצור תשלום אחד, ברצף אחד, בתזרים אחד, שעושה לך סדר, תעשו את זה.

אייל פז: אני שמח שאתה אומר את זה כי הרבה פעמים אנשים לפעמים נמנעים מתשלום של כמה אלפי שקלים לאיש מקצוע, לא משנה אם זה יועץ משכנתא, יועץ פיננסי, יועץ פנסיוני, יועץ עסקי, whatever אבל לא מבינים שזה הכסף שהם רואים אני יש לי סרטון שמדבר על כסף יקר וכסף זול, הרבה פעמים הכסף הזול הוא דווקא לשלם את הכמה אלפי שקלים ולא הכסף היקר שזה מאות אלפי שקלים של נזק בתכנון לקוי של משכנתא או תכנון פיננסי לקוי או עסק שלפעמים קורס או בקושי מצליח להתקדם וזה הכסף היקר שמפסידים רק את זה כאילו לא רואים מה שרואים זה עכשיו להוציא כמה אלפי שקלים לאותו איש מקצוע שייתן את העצה הנכונה.

צחי קווטינסקי: אם כבר אמרת את הסרט שלך מה הם צריכים לכתוב כדי להגיע לערוץ שלך?

אייל פז: אוקיי, אז קודם כל אני שמח שאתה שואל, אנחנו מקדישים איזה המון השקעה גם בערוץ היוטיוב שלי "אייל פז ייעוץ עסקי ופיננסי" וגם האתר אינטרנט שלי "אייל פז ייעוץ עסקי ופיננסי" וכל שבוע עולים עוד חומרים על בסיס קבוע עולים חומרים.

צחי קווטינסקי: אני לא מפספס אחד, אתם תקשיבו.

אייל פז: כן, אז אנחנו מאמינים שככל שיהיה ליותר אנשים יותר מידע תהליך קבלת ההחלטות יהיה טוב יותר, והאתר נותן ערך להרבה מאוד אנשים אנחנו מקבלים פידבק מהרבה מאוד אנשים וזה מאוד משמח אותנו ככה שמי שרוצה לקדם את החיים העסקיים הפיננסים שלו ולהרוויח טוב יותר ולהצליח להנות מהחיים גם בגיל יחסית מוקדם ולא רק בפנסיה יש הרבה פעמים אנשים שאומרים שבפנסיה אני אעשה ובפנסיה, כן, אבל אפשר להנות גם עוד לפני בתכנון נכון, זה הכל, בסוף זה רק תכנון נכון, ולקבל את העצה הנכונה מוזמן לאתר שלנו מלמטה יהיה בערוץ יהיה למטה את הקישור לאתר ולערוץ, ואז אחרי שדיברנו על העניין הזה של להסתכל האם אפשר להוזיל את, לייצר תזרים טוב יותר, נוח יותר, להוזיל את הריביות, השלב הבא זה, חלק מהעניין זה לבדוק גם את המחזור של המשכנתא, לעיתים גובה המשכנתא שלקחנו התאים לנקודת ההתחלה לפעמים זה לא מתאים להיום בגלל שיש לנו צרכים אחרים, יותר צרכים או פחות צרכים וגם מבחינת הכנסות, אפשרויות, ואז חלק מהתהליכים של מחזור משכנתא או לפחות לבדוק האם כדאי לנו למחזר משכנתא בגלל שאנחנו יכולים אולי להוזיל את הריבית, לעשות פריסה אחרת, לעבור למסלולים שונים, למנף את הכספים שיש לנו, יש הרבה מאוד כלים שאפשר לעשות ולכן כדאי על בסיס קבוע אחת לתקופה, לבדוק את ההוצאה הגדולה ביותר שיש לכל משפחה שזו המשכנתא, לבדוק האם אפשר למנף אותה לטובתנו.

צחי קווטינסקי: כאן זה הזמן, דרך אגב, כאן זה הזמן שבדיוק גם אני נכנס בצומת הזאת, ושבחלקם מהצמתים הרי אני לא יועץ משכנתאות ואני גם לא מתחרה באף אחד מהם, אבל שמגיעים אליי אותם אנשים שעכשיו עושים את הפעולה הם עושים פעולה לפני היועץ משכנתאות כי זה לראות אולי אנחנו בכלל יכולים למנף את המצב הזה כבר שאנחנו ממחזרים אולי אנחנו יכולים לקנות כבר עוד נכס, האם אנחנו יכולים להגדיל את המשכנתא הרי אנשים צריכים להבין שגם אם למשל אנחנו נגדיל את המשכנתא ב-600 אלף שקל ב-700 אלף שקל אבל אנחנו נכניס מעסקה 2000 שקל 3000 שקל משהו שיכניס לנו בשוטף אנחנו יכולים להיות מצב שאנחנו לא נגדיל את ההוצאה בגלל שאין לנו מישהו שיחסה לנו את זה, שמשלם לנו שכר דירה ואז אנחנו עושים בהתאם או יודע מה, במקרה הכי גרוע שנצטרך להוסיף נגיד אלף שקל בחודש ואז זה יצא שלקחנו עוד מימון, לקחנו כסף של הבנק, מימנו, אנחנו צריכים להוסיף 1000₪ 1500₪ בהרצאות שלי אני מדבר על זה הרבה, ואנחנו קונים ב-1500 שקל לחודש נכס של 800 900, אז זה גם רגע שאני נכנס לתמונה.

אייל פז: מעולה, זה אחלה תוכנית ואני ממליץ בגלל שאני מכיר את הפעילות שצחי עושה כבר הרבה שנים, מניסיון וגם מלקוחות שראיתי שהפניתי אליו וגם אנשים שאני שמעתי על המציאות של מה שהוא מייצר להם, צחי באמת בונה פנסיה לאנשים שמבוססת נדל"ן, ואני ממליץ לכל אחד שרוצה לבנות לעצמו פנסיה שהיא לא מושתתת רק על הפנסיה של קרנות הפנסיה אלא גם על היכולת האישית שלו, אז אני ממליץ לפנות לצחי, כמו שאמרתי שר הנדל"ן של ישראל, ובסוף כמובן דיברנו על העניין של פריסת התשלומים, לא חשוב עכשיו עם זה המשכנתא או הלוואות שלנו, אנחנו צריכים לראות שהכל פרוס בהתאם ליכולות האישיות שלנו ובהתאם לזמנים הנכונים יש הבדל עם הילדים קטנים, גילאי ביניים, לגילאים גדולים יותר, כל אחד בהתאם לגיל שלו, עכשיו האחרון הוא בעצם השלב השלישי, השלב השלישי הוא בעצם השלב של הניטור, מאיפה אפשר לארגן את הכסף, אז קודם כל אחרי שאמרנו שאנחנו מבצעים מעקב ומנהלים את התקציב השוטף, הרבה אנשים אין להם מערכת של ניהול תזרים כמו בעסקים שאני פוגש, אין מישהו שמנהל את התזרים, זה הזוי, איך אתה לא יודע מתי יצאו השיקים, מתי יכנסו השיקים, כמה כסף ירד, לא רק בוויזה יורד, יש גם כל מיני תשלומים, תשלומים לבית ספר, תשלומים לאוכל, תשלומים לטיסה לחו"ל, לקנות תקשורת כלשהי, או אייפון, או whatever, אז יש הרבה מאוד הוצאות שאדם מוציא, אז חייבים לנהל את התזרים, ככל שננהל אותו נכון יותר, אז נראה מה ההכנסות שלנו, מה ההוצאות שלנו, בהתאם להתפלגות של זה בתוך החודש נדע לתכנן את עצמנו נכון, הרבה אנשים מופתעים שפתאום מצלצלים אליהם מהבנק, "שלום אתה יודע שיש לך חוב, יש לך זה איך תחזיר?" או פתאום מחזירים להם צ׳ק, דבר איום בעיקר היום שיש דירוג אשראי לכל אדם, אז כל נקודת כזאתי היא או התרעה או נקודה אדומה שאחרי זה משפיע עליו שנים קדימה גם שהוא ירצה לקחת הלוואה, או גם כשהוא על גובה הריבית אם בכלל ידעו מה יהיה גובה הריבית ומה הסכום שהוא יקבל, ולכן ככל שננהל נכון יותר, נדע לקראת מה אנחנו הולכים, וגם אם יש איזה סופריזה ויש איזה שהיא הוצאה ענקית שאנחנו יודעים איך להתמודד איתה, אחד הדברים זה להודיע לגוף האשראי, תשמע אנחנו צריכים עוד כסף או תן לי איזה גישור עד זה, כי יש בר מצווה לילד, שזה כמובן תמיד מצחיק אותי תמיד אנשים מופתעים שיש בר מצווה לילד, זה פתאום נולד, תוך 13 שנה זה עובר מהר, אז צריך להיערך לזה בעניין של הניהול של התזרים, אחרי זה אז אנחנו צריכים להשתמש בכלים איך מנהלים תזרים, אפשר בנייר אבל הרבה יותר חכם לעבוד ואפילו יש כל מיני תוכנות או שימוש בקובץ אקסל שעוזר לנהל את המעקב על בסיס יומי, על בסיס שבועי, על בסיס חודשי, ואז הבנאדם רואה בדיוק מה עומד להיות.

צחי קווטינסקי: אני חייב להגיד כאן משהו, אמרת פתאום יש בר מצווה לילד, אתה יודע אחד הדברים שאני אומר לעשות, אתה יודע, בהרבה מאוד מקרים אתה יודע, יש אתה יודע שאתה דברים שהם כוח עליון שאנחנו לא יודעים יש הרבה מאוד שאנחנו יודעים יש דברים שיש בר מצווה לילד, יש משהו איזה חתונה, יש משהו, אתה יודע שיש לך דברים כאלה תערך לזה, תערך לזה כספית בתכנון שאתה הולך לעשות את הדברים, זאת אומרת, תסתכל קדימה אני אומרת תסתכל שנתיים קדימה, תעשה לך רשימה של מה יש לך הוצאות שאתה יודע, אתה חייב להחליף אוטו, אתה משהו, ניתוח לא עלינו, תעשה לך את הרשימה, תכין את הכסף לזה, אמרת בדיוק את המילה אל תהיה מופתע, אל תהיה מופתע בגלל שזה הדברים שיכולת לדעת, מעבר לזה, תכין גם שיהיה לך את היכולת להפתעות ואמרת את זה יפה קודם, בהתחלה, שאתה מתכנן מהמאגרים שלך את הכספים אז לפעמים אתה משאיר לך איזה מאגר או משהו או אופציה כבר אמרנו גם על המשכנתא פנסיון וכיוצא בזה, שיש לך את האלטרנטיבה לקחת כסף שיש לך מאיפה לגייס ויש כאלה שאומרים ההורים שלי יכולים לתת, זה גם, זה גם פתרון, זה גם פתרון אבל שאתה יודע אם יקרה משהו שיש לך מאיפה לקחת, אל תישאר במצב שאתה לא יכול לממן משהו.

אייל פז: בדיוק כמו בתהליך לחימה, אף מפקד צבאי לא הולך להילחם עם כל הכוח שיש לו, הוא הולך להילחם עם רק חלק מהכוח וחלק מהכוח הוא משאיר בעתודה ומשאיר במחסנים את התחמושת אפרופו מה שאתה אמרת, זה כפרי בשל איזה שהיא דוגמה שאני רוצה לתת, הרבה מאיתנו הולכים קדימה אבל עם הגב, זאת אומרת, מסתכלים על מה שהיה עד היום אבל הולכים קדימה, אז הגוף הולך קדימה אבל הפנים מופנות אל העבר, ביחס למה שהיה אבל איפה התקלה בזה? אנחנו לא צופים מה הולך להיות פני העתיד, כאילו פתאום יש בר מצווה, פתאום הבת מתחתנת, פתאום אנחנו צריכים להחליף אוטו, חס ושלום טיפול שיניים, או איזה שהוא משהו שצריך, אלה דברים שעתידים לקרות, זה לא שאלה האם זה יקרה, בוודאות זה יקרה, עכשיו השאלה מתי, ולכן אם בן אדם יהפוך רגע את הפנים, ויסתכל קדימה בזמן שהולך קדימה, ולא יסתכל אחורה בזמן שהולך קדימה, אז יהיה לו קל יותר לנהל את החיים הפיננסים שלו.

צחי קווטינסקי: זה בדיוק כמו שמתנהל היום העולם, אתה היום הולך ברחוב אתה אנשים נתקעים בך, בי נכנס שבוע שעבר בחור מה זה, אני בצחוק רק עמדתי ונתתי לו להיכנס בי, בגלל שהוא היה עסוק בטלפון, אנשים לא רואים שני צעדים קדימה, או שהלכתי ומישהו נכנס מולי בעמוד, אנשים היום שקועים כמו שאמרת בהיסטוריה, בהווה, בשטויות, באינסטגרם, בכל הדברים תפתחו עיניים, תפקחו, תעשו תוכנית קדימה, תסתכלו קדימה, זה בעצם מה שיבנה לכם את הדרכים הכי נכון וזה, זה הלב של כמעט כל מה שאייל אמר פה.

אייל פז: מעולה, אז רק כדי לסיים את השלב השלישי, דיברנו על העניין של גיוס המימון מאיפה אנחנו יכולים לגייס את המימון, אמרנו שאנחנו מגייסים את המימון מכל מקור אפשרי או יודעים לדעת מאיפה אנחנו יכולים לגייס את המימון, אמרנו למפות את הנקודות האלה, וכמובן יש גם מקורות אשראי שאנחנו יכולים לגייס מהם, הבנקים, חברות חוץ בנקאיות, גופים פיננסים, כמו כל כרטיסי האשראי למיניהם, או טריה, או כל מיני, כל חברה שיכולה לתת לנו אשראי, ואז אחרי שסיימנו את שלושת השלבים האלה אנחנו יודעים יש לנו את כל הכלים לדעת א. איך לנהל את התזרים שלנו, כמה ההוצאות שלנו, כמו ההכנסות שלנו, אולי לפעמים אפשר לוותר על משהו באחד השיחות שלי עם אחד הלקוחות, הם החליטו לוותר על קניית מותגים באופן בלעדי כי אצלנו זה רק מותגים והם הבינו שבגלל שהפער שלהם הוא כל כך גדול בין ההכנסות לבין ההוצאות, הם החליטו לוותר רק על קניית מותגים, זאת אומרת, מותג אחד בחודש ולא כל שבוע הולכים לקניון וקונים מותגים לילדים בלי סוף כי ככה כל שאר הילדים כי הם גרים באזור שרמת הכנסה שם מאוד גבוהה, והם לא בהכנסה הזאת, אפרופו שאמרת תראה מה שזה, אז אחרי שעשינו את כל הדברים האלה ומיפינו ואנחנו יודעים לגייס מהם מקורות האשראי ולדעת מה יש לנו ולנהל את התזרים, קל לנו לתכנן נכון מה אנחנו רוצים לעשות קדימה ואז אנחנו יכולים לקבל החלטה, מה לקנות נדל"ן, איזה נדל"ן? בארץ? בחו"ל? איזה נדל"ן? לקנות עסקה ומיד למכור? להפוך את זה למשהו תזרימי? להשקיע בתיק השקעות? אולי להיות שותף בעסק? אולי להקים עסק? זאת אומרת יש לנו הרבה מאוד יש לנו מרחב אפשרויות שפתאום נולד לנו בעקבות זה.

צחי קווטינסקי: כן, אבל גם למרחב הזה אנשים טוב יעשו אם יפנו, והיום קל להגיע לבעלי מקצוע טובים היום ברוך השם נולדו הפודקאסטים, נולדו הרבה מידע יש, אפשר לדעת ולבחור ולקחת יועצים פיננסים טובים, לקחת יועצי נדל"ן טובים, אתה יכול להמליץ אולי פה על אחד אבל יש עוד.

אייל פז: כבר המלצתי.

צחי קווטינסקי: אבל יועצים עסקים טובים, קחו איתכם אנשים, שידעו לאן לבנות לכם את התוכנית אבל מה, תקשיבו, ואחר כך תעשו לעצמכם את הסדר, ותעשו את ההחלטה, תהיו אתם המנכ"לים של עצמכם.

אייל פז: אז אולי לדקה האחרונה אני רוצה לתת טיפ קטן, בעיני הוא טיפ גדול אבל הוא טיפ קטן, הטיפ הזה אומר, 10, 10, 10, זה המודל הזה.

צחי קווטינסקי: אני מחכה מתחילת הפודקאסט למשפט הזה.

אייל פז: בעצם המודל הזה אומר, רובנו מסתכלים על הכאן והעכשיו, והטיפ הזה אומר, רגע, כל החלט שאתה צריך לקבל תסתכל עליה בטווח של ה-10 דקות הקרובות, של העשרה חודשים הקרובים, ושל ה-10 שנים הקרובות, אם ההחלטה שלך תהיה זהה ביחס לטווחי הזמן האלה, אז זה סימן שמשהו אתה צריך ללכת אליו, אבל אם ההחלטה עומדת להשתנות בטווחים של הזמנים האלה אם משהו שהיה נכון ל-10 דקות הקרובות הוא כנראה לא היה נכון לעשרה חודשים או ל-10 שנים, אז אולי כדאי שתחשוב שוב על ההחלטה 10, 10, 10.

צחי קווטינסקי: בוא, בוא ניתן אולי איזה דוגמה כאן בדבר הזה, לא אני אשמח אתה שתיתן איזה דוגמא לחשיבה זאת אומרת מה יכול להשתנות בין 10 דקות לעשרה ימים.

אייל פז: למשל דוגמה ממש פשוטה למשל בעל עסק שהוא רצה להשקיע בעצמו, כן, בלי כל קשר לעסק הוא רצה להשקיע בעצמו כי כולם קונים דירות אז הוא גם רוצה לקנות דירה ושל פינוי בינוי והם יעשו שם עוד 700 אלף שקלים וזה עסקה בוננזה והכל נפלא והכל נהדר והוא כבר עמד לחתום על ההסכם, אבל אז שדיברנו שאלתי אותו באיזה טווח של זמן יהיה הפינוי בינוי? אז הוא אמר שזה בסדר גודל של בין שנתיים לארבע שנים הבית יהיה מוכן, מצד שני הסתכלנו על ההכנסות שלו בעסק, הסתכלנו על זה שיש לו תאומים בני 12 שבעוד שנה רוצה לחגוג להם ולטוס איתם, זה היה לפני הקורונה, ולטוס איתם ביחד עם כל המשפחה איזה משהו כמו 18-20 איש לארצות הברית לחגוג בדיסנילנד וwhatever ואתם יכולים לדמיין כמה כסף זה עולה, ואז הבנו שלא רק שלא יהיה לו כסף לעשות את הטיסה והבילוי הזה הוא יכול לוותר על זה אבל הוא מאוד מאוד היה חשוב לו לפנק את התאומים עד שהם נולדו וכולי, אז זה בעוד שנה ומצד שני העסק שלו כרגע היה באיזה שהוא סטטוס קוו כזה, ולא הצליח להתקדם ועם שותף וכן להיפרד ולא להיפרד ובהחלטה שלו הוא הבין שההסתכלות של השנה קדימה שונה מאשר ההסתכלות של ה-10 שנים קדימה או עשרה חודשים קדימה לעומת ההסתכלות של ה-10 דקות או ה-10 שעות הקרובות, ולכן הוא הבין שלמרות שאולי זה עסקה מצוינת כי אבל לא בטוח שהפינוי בינוי יקרה תוך שנתיים עד ארבע אולי יקרה תוך 7 הרי בישראל מי יודע הבירוקרטיה לפעמים לוקחת קצת זמן.

צחי קווטינסקי: אם יש משהו שאנחנו יודעים זה שאנחנו לא יודעים.

אייל פז: כן, ודרך אגב עכשיו ששאלת אותי פתאום אני חושב על זה, עברו מאז שנתיים וחצי בערך שלוש, ואני מכיר את הפרויקט כי הוא אמר לי כדאי לך גם וכולי.. והפרויקט הזה אפילו עד עכשיו עוד לא, טרקטור לא עלה על הבניינים אז ההחלטה בעצם היא חשובה מאוד ביחס להסתכלות ארוכת הטווח, מה אנחנו רוצים להשיג, האם אני רוצה, הרי, בעוד 10 שנים נהיה רק יותר מבוגרים, השאלה אם גם נהיה עם יותר כסף? עם פחות חובות? האם נהיה עם יכולת לעזור לילדים שלנו יותר? מה נהיה בעוד 10 שנים? זה השאלה הגדולה שממנה בנאדם צריך לגזור ברוורס נכון להיום איזה פעולות אתה צריך לעשות היום, מספרים על בן אדם אחד לסיכום, מספרים על בן אדם אחד שפגש בחור צעיר בן 25 שפגש בכנס של אנשים שהם עשירים ביותר ופגש את אחד המיליארדרים ואמר לו, שוב ככה בן שישים כזה, "תגיד אתה יכול להגיד לי מה, אני ממש רוצה להיות עשיר כמוך, תגיד לי מה אני צריך לעשות" והאמת אותו מיליארדר אמר "אתה יודע מה, מתאים לי לעזור לך בו אתה יודע מה אני אעזור לך שב אני אספר לך מה צריך לעשות" וישב והסביר לו וממש רשם לו ברחל בתך מה צריך לעשות, כשהוא סיים הוא אמר אותו בחור צעיר אומר למיליארדר תשמע, זה ים של דברים, ייקח לי לפחות 15 שנה לעשות את זה, אומר לו "כן, אז זה המון זמן", אז הוא אומר לו כן נו ואם לא תעשה את זה אז עד אז אני אהיה בן 40, אומר לו "כן, ואם לא תעשה את זה בן כמה תהיה בעוד 15 שנה? בן 40, ההבדל היחידי שאולי אז כבר כן תוכל להשיג כלכלית את מה שרצית".

צחי קווטינסקי: תהיה בן 40 ומיליונר. תקשיב אני חושב שמה שאנשים צריכים לקחת מכל הפודקאסט הזה, מעבר לזה שכדאי שילמדו מהאנרגיות שלך גם אחרי שאתה קצת איזה יומיים ככה מרגיש לא טוב, שאנרגיות שלך הם עובדות בלתי רגיל, זה לעשות את הכל עם הסתכלות רחבה, והסתכלות הזאת היא גם חפירה לעומק בקטע של ההווה, היא גם חפירה לעומק על העתיד, הישענות על העבר, אני מאוד נשען שאני עושה את הייעוציים אז אני הולך בדרך שלך, אני עכשיו מרגיש עוד יותר טוב שאני כאילו עובד לפי התורות שאתה כאן הסברת לנו, אתה צריך גם להסתכל מה קרה לבן אדם בעבר שלא יהיה לו גורמים אפילו פסיכולוגים לא כלכליים שימשכו אותו למטה, שיעצרו אותו שיעכבו אותו, אתה יודע ראיתי בשבת ראיתי איזה סרט שבנאדם צריך לירות והוא לא יכול לירות בגלל שהוא עבר איזה שהיא טראומה והיד לא נלחצת לו והיא רועדת לו והוא לא יכול להגן דווקא סרט על השואה, סרט אמיתי, צריכים לדעת כן, אז אם אתה יודע אתה יודע, אם היו יודעים למשל שהוא עבר טראומה, טראומה מבצעית, אולי לא היו מוציאים אותו למבצע זה בגלל שהוא לא היה יכול לחסל את מי שהוא היה צריך לחסל שם בצ'כוסלובקיה, אז אני אומר, תעשו את כל הדברים האלה, תקשיבו לאייל, תמפו, תעשו את הדברים, תעשו את הדברים כמו שצריך, תקשיבו לאייל בסרטונים שלו, תקשיבו לקורסים שלי, תיקחו את כל המעטפות האלה והכי חשוב זה מה שאמר לי אז הרב דוד אבוחצירא, תעשו, תעשו, תעשו, אבל תעשו את זה בחוכמה, אז אייל, תודה ענקית על זה שעלית לירושלים, שבאת להתארח אצלי, שנתת אור לבית שלי, ואפילו הליצנים פה מחייכים אליך, ואני בטוח שאנחנו עוד נעשה הרבה מאוד דברים ביחד, והחברות שלנו זה משהו שאי אפשר לעצור אותה, והחיבוקים יוכיחו והמון המון תודה שבאת, ולכולכם, אנחנו נשתמע בפודקאסט הבא ואתם מוזמנים בינתיים גם להקשיב לאייל אחרי שאתם גומרים להקשיב לשלי.

אייל פז: תודה רבה צחי, תודה על ההזמנה, על האירוח הנפלא, נסיים עם איזה מילה מפרשת השבוע, פרשת השבוע חיי שרה, מה אנחנו לומדים מאברהם אבינו? מה שאנחנו לומדים מאברהם אבינו זה לא להקשיב לעצות חינם, זה מי היועץ, ומה העצות חינם, הוא בא לעפרון אומר תשמע, אני רוצה לקנות ממך את השדה ואת מערת המכפלה עפרון החיתי אומר לו "תשמע, קח בחינם, עזוב אותך, קח בחינם", אומר לו אברהם "באמת תודה, אבל אני רוצה לשלם על זה כסף", אז אחד הוא רוצה לשלם כסף, למה? כדי שיהיה לדורות, זאת אומרת שאתם מקבלים עצה תקבלו עצה ממישהו שאתם סומכים עליו, ותשלמו לו על זה, כדאי לשלם לצחי על העצות שהוא נותן, הדבר השני זה לעשות את זה בפני כולם, הוא עושה את זה בפני בני חיט שכולם יראו שהוא לוקח את השקלים ושומע את הצלילים שרואה באמת שילמת לי, ולכן אנחנו מסכמים צריך לדעת עם מי, מי מייעץ לנו וכדאי לשלם לו, כי על יעוץ מקצועי הוא שווה מיליונים, תודה רבה צחי.

צחי קווטינסקי: יופי, נתראה.

עשוי גם לעניין אתכם..

חיפוש באתר (הקלטות, פודקאסטים ומידע נוסף)