חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תכנון פנסיוני והתנהלות כלכלית נכונה – צחי קווטינסקי מארח את מזל צובאלי

תכנון פנסיוני והתנהלות כלכלית נכונה – צחי קווטינסקי מארח את מזל צובאלי

תכנון פיננסי ופנסיוני הם הבסיס המוצק לבניית פנסיה מבוססת נדל"ן.
לפני שניגשים לפרויקט "קניית דירה ראשונה ו/או נכס להשקעה", חובה לבדוק מהם הנכסים הפיננסיים והפנסיונים שלנו, מחד, ומהן ההתחייבויות שלקחנו על עצמנו, מאידך, וזאת על מנת שנוכל:
1. לדעת מה צפי הכנסותינו בעת גיל הפנסיה ומהם המשאבים שיעמדו לרשותינו.
2. נוכל לחשב את ההון העצמי הפנוי לביצוע השקעות בנדל"ן, ואת יכולת ההחזר ההלוואות שניקח לצורך הרכישה.
בראיון עם מזל צובאלי, מ"תודעה פיננסית" , בעלת 40 שנות ניסיון בתחום ההשקעות והפנסיה (36 שנים בבנק הפועלים ו 4 שנים כעצמאית), נלמד איך אנחנו עושים זאת נכון.

האזנה מועילה 
צחי קווטינסקי

תמלול הפודקסט

משתתפים:  צחי קווטינסקי, מזל צובאלי

צחי קווטינסקי: ברוכים הבאים לערוץ הפודקאסט נדל"ן בשידור של צחי קווטינסקי ונדל"ן בקלות, המומחים בניית פנסיה עצמית המבוססת השקעות נדל"ן. ערוץ הפודקאסט עוסק בנושאי השקעה שונים בנושאים אקטואלים בנדל"ן בישראל, האזנה נעימה. ברוכים הבאים לעוד פודקאסט של צחי קווטינסקי ונדל"ן בקלות והפעם, סוף סוף אני זוכה לראיין, ואיך לא יכולתי לבחור טוב יותר מאשר להזמין לראיון ראשון לפודקאסט ראשון של ראיון, את מזל צובאלי. מזל שאני מכיר אותה שנים עוד מהתקופה שהייתה בבנק, עבדה 36 שנים בבנק הפועלים בתפקידים של השקעות ופנסיה ובארבע השנים האחרונות משמשת כיועצת פנסיונית ויועצת לכלכלת משפחה ועושה את זה בדרך מאוד מאוד מיוחדת ואנושית ואני חושב שאין השלמה יותר גדולה מזה שאנחנו נוכל לדבר ונוכל להתכונן להשקעות שאני כל כך מדבר עליהם, אם לא נשמע לפני זה את מזל ואם לא ננצל את הידע שלה ואם לא נשמע מה אנחנו צריכים לעשות כדי שנבוא יותר מוכנים כדי לצאת לדרך. כמו שמזל תכף תספר לנו, וברוכה הבאה מזל,

מזל צובאלי: תודה.

צחי קווטינסקי: אחת הבעיות שאני כיועץ שיושב עם אנשים מגלה היא, שאנשים לא יודעים ממש מה יש להם, אני יכול להגיע איתם למה יש להם בבנק, מה יש להם בחסכונות, מה יש להם בקרנות השתלמות, אבל כשאני שואל את השאלה כמה פנסיה תהיה לכם ומה אתם הולכים לקבל בגיל הרלוונטי אנשים ממש בורים. אנשים שמרוויחים סכומים גדולים, אנשים שעובדים כשכירים בכירים, ולא משנה בכל מיני עמדות, לא יודעים ממש מה יהיה המצב שלהם ואני חושב שמה שאנחנו נעשה עכשיו מזל, אני רוצה שנדבר על שני נושאים בטובך. אחד, אני רוצה שנדבר על איך אנחנו מתארגנים ואיך אנחנו לומדים מה יש לנו ומה אין לנו וגם קצת שנשמע על ההבדלים בין כל הדברים שיש לאנשים אנשים לא יודעים מה זה תקציבי ומה זה אחר ודבר שני אנחנו נדבר גם כמה מילים על נושא של כלכלת המשפחה ומה צריך לשים דגשים כשכמובן הדבר הזה הוא לא תחליף למשהו שאת תעשי. אז כמו שאמרתי ברוכה הבאה מזל צובאלי, אני רוצה שתציגי את עצמך בכמה מילים ותספרי גם את שם הפירמה שלך, תספרי בדיוק מה את עושה ובוא נצא לדרך.

מזל צובאלי: תודה צחי. אני שמחה להיות כאן, ממש מרגש המעמד הזה, במיוחד אחרי שעשינו הרצאה משותפת שמאוד הצליחה ויש ביקוש להרצאה נוספת. אני היום הקמתי את המרכז לתודעה פיננסית. המרכז מאפשר לקבל את כל את כל השירותים שהלקוח צריך בנושא הפיננסי והפנסיוני, אם זה למידה על ידי הרצאות סדנאות וקורסים וגם ליווי אישי, משפחתי ועסקי. תחת קורת גג אחת ניתן יהיה לקבל את כל השירותים האלה, אני עושה שיתוף פעולה עם הרבה בעלי מקצוע, כמובן איתך גם. ותודה לך צחי שאנחנו כאן. נוכל להתחיל לדבר על הפנסיה. אני חושבת שרוב האנשים חושבים שאנחנו עובדים במקומות עבודה מסודרים ואנחנו חושבים שהכל בסדר והכל מסודר. כך גם אני חשבתי בבנק, עבדתי בבנק 36 שנים והייתי בטוחה שאני יוצאת לפנסיה עם 70% מהשכר שלי, אבל עד שלא הפכתי להיות בעצמי יועץ פנסיוני לא הבנתי שה-70% הזה זה לא מהשכר האחרון. נכון, פנסיה תקציבית היא אכן נותנת עד-70% כן זה תלוי כמה.

צחי קווטינסקי: מזל סליחה שאני עוצר אותך, את אומרת ואת קופצת ישר לפנסיה התקציבית ואנשים שומעים ולא מבינים מה זה, גם אנשים שעובדים ויש להם פנסיה תקציבית או פנסיה אחרת, אנשים לא מבינים מה יש להם והם לא מבינים את המונח, אז אם את מוכנה קצת להסביר לאנשים מה זה פנסיה תקציבית.

מזל צובאלי: טוב, תודה. לפנסיה תקציבית לא ניתן כבר להצטרף אליה, אבל עובדי מדינה, עובדי משרד הביטחון, צה"ל ובעירייה, העובדים הוותיקים, עדיין יש להם את הפנסיה התקציבית. זה אומר שהמעסיק ייתן להם בבוא היום את הפנסיה, לא מפרישים להם מהשכר, למעט היום, שני אחוז יורדים מהשכר, זה לא כמו עובדים רגילים ששליש מהשכר שלהם מופרש לפנסיה. אז יש כאן יתרון, זה כסף של המדינה התחייבה ומחויבת לשלם. זה לא מושקע בשוק ההון, הוא לא יורד, הוא לא מושפע מהירידות שאנחנו חווים עכשיו, זה כסף שהעובד יקבל בבוא היום לפי מספר השנים שהוא עבד ובמה נצבר לו.

צחי קווטינסקי: והוא יקבל את זה עד יומו האחרון.

מזל צובאלי: כן, לכל חייו. לאחר מותו בן או בת הזוג יקבל בין-40% ל-60% מהפנסיה לכל החיים.

צחי קווטינסקי: כמה, אם אנחנו מסתכלים על זה ואם בן אדם היום הרוויח לדוגמה 10,000 שקל נטו, לא מדבר על שעות נוספות ודברים כאלה, אלא שכר מלא, כמה מתוך השכר הזה, או שנסתכל על הברוטו את תגידי לנו, הוא יראה אחרי שהו יצא לפנסיה.

מזל צובאלי: צריך להסתכל בתלוש מה השכר המבוטח. אם השכר המבוטח לפנסיה הוא עשרת אלפים שקל והאדם עובד 35 שנים והצליח לצבור שני אחוז פנסיה עבור כל שנת עבודה, הוא יוצא עם המקסימום. ניתן לחסוך עד-70% והוא יקבל 7000 שקל.

צחי קווטינסקי: נטו?

מזל צובאלי: כן, כי עד 8,500 שקל הפנסיה פטורה ממס. צריך לזכור שכאן נכנס גם ביטוח לאומי, בערך 2000 שקל – 2320 אז הוא מגיע כמעט לנטו שלו.

צחי קווטינסקי: זה מדובר גם על למשל אנשי כוחות הביטחון שעוזרים בגיל 40, הרי הם לא עושים את השירות המלא עד גיל 67?כל העולם של הצבא, שב"כ, מוסד, זה תקף גם לגביהם?

מזל צובאלי: זה תקף גם שם רק שהאחוזים שנצברים, הם יודעים ביום הפרישה מה הם צפויים לקבל. יש להם מספיק שנים כדי לדאוג או לעבוד בעבודה נוספת ולהשלים את ההכנסה.

צחי קווטינסקי: מול הפנסיה התקציבית שאמרת שזה פנסיה רק של עובדים ושל רשויות מקומיות, איזו פנסיה יש לרוב הציבור שהוא לא עובד מדינה?

מזל צובאלי: אז יש עדיין עובדים שיש להם את הפנסיות הוותיקות, שגם בגלל שינויים בחוק נסגרו ב-1995, ומאז יש את הפנסיה החדשה שנקראת פנסיה צוברת. יש המון סימני שאלה לגבי הפנסיה הזו, קיים אי ודאות. כי-30% יש שם אג"ח של המדינה, אג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, אבל כל שאר-70% של ההשקעה, של הכספים של החוסכים, נמצאים בשוק ההון ואנחנו רואים, ניקח את התקופה הנוכחית, משבר הקורונה, שחסכנו כסף, זה יורד לנו מהשכר, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה. אז מי שיש לו עוד זמן עד הפרישה סביר להניח שהשוק יתקן את עצמו, כפי שהיה במשבר של 2008, השוק תיקן ועלה וראינו שנה שעברה עליות מאוד יפות בשוק ההון ובמיוחד בקרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות.

צחי קווטינסקי: את כוללת בתוך הפנסיה הזו את כל את כל הנושא של קופות גמל וכל הדברים האלה? אולי תגדירי בדיוק על מה את מדברת?

מזל צובאלי: הפנסיה זה שם כולל לקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. קרן השתלמות, לרוב כשאני יושבת עם לקוחות ענת אני מחריגה את זה כי זה חיסכון נזיל שמשאירים אותו הדבר האחרון כיוון שיש לו המון המון יתרונות. ככל שנוכל נפרט על המוצרים. מה שכן, המסלקה הפנסיונית נותנת לנו את המידע הזה, מדובר בגוף בחסות משרד האוצר שמדבר ומתקשר עם כל בתי ההשקעות ויש למעלה מ-100 גופים בארץ. ודרך המסלקה הפנסיונית ניתן לקבל מידע על המוצרים שיש לה לכל לקוח לפי תעודת הזהות שלו ובנוסף גם ביטוחי חיים.

צחי קווטינסקי: דרך המסלקה הזאת אפשר לדעת גם את הביטוחי מנהלים, את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות?

מזל צובאלי: כן, גם ביטוחי חיים ובנוסף גם אובדן כושר עבודה.

צחי קווטינסקי: את זה כל אדם יכול לעשות בעצמו?

מזל צובאלי: כן, כל אחד יכול לגשת למסלקה, העלות היא 40 שקלים אבל לרוב אנחנו מקבלים את המידע ואנחנו אומרים אוקיי, מה עושים עם המידע הזה? צריך לנתח את המידע הזה. כאן אני נכנסת לתמונה. אני יושבת עם לקוחות, בודקים, אם צריך לעשות שינויים, מה יש, מה צפוי, וגם לראות מה הפער שיהיה. יש אפשרות לעשות תחזית, אם ממשיכים לעבוד עד גיל הפרישה, נשים זה גיל 62, הן יכולות להמשיך לעבוד עד גיל 67, מדברים על הארכת גיל הפרישה גם לנשים גם לגברים, כך שברגע שיחליטו ויחוקקו חוק וישנו את זה, אז נעבוד יותר, נפריש יותר לקרן הפנסיה, יהיו פחות שנים שנקבל אז יתכן ונקבל סכום גדול יותר.

צחי קווטינסקי: את הסכומים האלה שאנחנו מדברים עליהם, אלה סכומים שיעמדו לטובת האדם בסוף התקופה בעת צאתו לפנסיה כמקשה אחרת או שהוא יצטרך למשוך את זה כמשכורת?

מזל צובאלי: בעבר ניתן היה בביטוחי מנהלים לקבל את הסכום חד פעמי, מהוון, היום מאז 2008, השתנה החוק וניתן לקבל רק כקצבה חודשית. נכנס תיקון 190 ובא לתקן את העניין הזה של הקצבה, שניתן לקבל פטור על הקצבה או היוון קצבה ופטור על הפיצויים. אז אפשר לשלב בין הדברים וכאשר פורשים מומלץ לגשת לייעוץ כי ניתן לחסוך הרבה כסף גם בנושא של המיסוי וגם לעשות סדר מחדש בתיק הנכסים.

צחי קווטינסקי: שאנחנו סומכים על הפנסיות והקופות האלה, מה רמת הסיכון שיש לנו כשאנחנו בונים את העתיד שלנו רק עליהם?

מזל צובאלי: יש כאן כמה דברים שאנחנו לא יודעים מה יקרה לגביהם, יש את הנושא של רמת סיכון בהשקעות, כפי שציינתי קודם, אם עכשיו אנחנו מדברים על תקופה של משבר השווקים ירדו, זה ישפיע על המניות, ההחזקות של המניות, זה משפיע גם על איגרות החוב הקונצרניות, ויתכן גם שזה ישפיע על אגרות החוב הממשלתיות שנסחרות בבורסה. כי כשיורד גשם כולם נרטבים. אז זה נושא אחד, רמת הסיכון. האוצר בא ואפשר שיהיו מסלולים מותאמים לגיל ברמת הסיכון. אז עד גיל 50 רמת סיכון גבוהה יחסית, בין-50 ל-60 רמת סיכון יורדת, וב-60 פלוס רמת סיכון נמוכה יחסית.

צחי קווטינסקי: האם בתקופות שראינו אנחנו יודעים שהקופות משקיעות בגופים גדולים ואנחנו ראינו כל מיני נפילות של כל מיני גופים פה בארץ טבע שירדה מאוד מאוד חזק במניות שלה והיא הייתה גוף שמאוד משקיעים בו, כל הסיפור עם נוחי דנקנר, עם IDB עם החברות שלו, היו עוד כל מיני חוויות כאלה של חברות שנפלו. האם באמת קופות הפנסיה נפגעו?

מזל צובאלי: בטווח הקצר כן, אבל בטווח הארוך סביר להניח שעשו תיקון ועלו. ראינו שנה שעברה שהיו תשואות של בין שבעה ל12 אחוז שנתי שזה מדבר בעד עצמו. זאת אומרת שמנהלי ההשקעות צריכים לקרוא את השוק, להבין מה קורה ולהשקיע בהתאם.

צחי קווטינסקי: אני זורק שאלה באמצע. האם יכול להיות מצב שאני עכשיו נגיד קיבלתי בגיל 60 ירושה מיליון שקל, זה לא נכון אבל לדוגמה, ואני מחליט שבגלל שהגופים הפנסיונים סך הכל יציבים, אני לוקח את המיליון האלה מפקיד אותם בתוך אחת הקרנות האלה ומקבל עליהם ונהנה מהתשואות האלה במסגרת ההשקעה שלי?

מזל צובאלי: בהחלט אפשר. יש מה שנקרא אפשרות להפקיד בקופת גמל לפי תיקון 190.

צחי קווטינסקי: אולי כדאי שנפתח את הנושא לדקה אחת כי את כבר כמה פעמים מזכירה את זה. על קצה המזלג, מה זה סעיף 190?

מזל צובאלי: תיקון 190 מאפשר לקבל יותר פטורים כפי שאמרתי בפיצויים, בקצבה, ולהוון גם כספים. בנוסף יש אפשרות להפקיד כספים בקופות גמל. קופות הגמל בעבר היו נזילות אחרי 15 שנים, ביטלו את זה. היום, כל קופת גמל, כל הפקדה לקופת גמל, הופכת להיות קצבה. באו ואמרו רגע, אפשר להנות מהטבות אם יש לי סכום חד פעמי ואני מפקידה את זה, אפשר יהיה למשוך את הכסף החל מגיל 60 בהתקיים שני תנאים, גיל 60 ושיש פנסיית מינימום שהיא 4500 שקל לחודש.

צחי קווטינסקי: למשוך את זה כמקשה אחת?

מזל צובאלי: או לחלופין ניתן להפוך את זה גם כן לפנסיה.

צחי קווטינסקי: זאת אומרת שאם הפקדתי עכשיו מיליון שקל אני יכול או אחר כך למשוך את זה פעם אחת כסכום עם הריביות או בלי הריביות, או לחילופין אני יכול להחליט שפשוט בסכום הזה אני רוצה לקבל חודשי יותר גבוה.

מזל צובאלי: נכון. עכשיו רק להדגיש, במשיכה חד פעמית יש התחשבנות מס על 34 אלף שקל הראשונים, המס יהיה לפי המס השולי, התחשבנות מול מס הכנסה והשאר יהיה פטור למעט מס רווחי הון 15% במקום 25%. זה למעשה על הרווחים. בפנסיה אם אנחנו מושכים את זה כקצבה חודשית, פטור ממס לגמרי.

צחי קווטינסקי: גם אם הוספתי כסף נוסף?

מזל צובאלי: כן, זה בדיוק הרעיון.

צחי קווטינסקי: כאן אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה בגלל שאני שומע את זה מאנשים שאני פוגש אותם, באמת לא שאלתי אותך את זה לפני זה אז ננצל את זה כאן בפודקאסט. הבנתי שאנשים יכולים אם יש להם נניח את אותו מיליון שקל כמו שלי, להפקיד אותו לטובת אותה קופת פנסיה ולקבל על בסיס קופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות הלוואה בתנאים מועדפים של פריים מינוס חצי וכאלה. האם האגדה הזאת נכונה? זאת אומרת, אנשים באמת יכולים, אם יש להם עכשיו את המיליון שקל, להפקיד אותם והם יצברו ריבית שהיא כמו שאת מתארת, יותר גבוהה מהריבית הרגילה במשק, ולקחת הלוואה בתנאים של צבא בפריים מינוס חצי שזה תנאים נדירים, להשקיע אותם ולהנות מריבית נוספת. האם הדבר הזה אפשרי? נכון לעשות דבר כזה?

מזל צובאלי: אז קודם כל זה אפשרי. כל חברה יש לה את המגבלות שלה, היא מחליטה מה תהיה הריבית ומה גובה ההלוואה. צריך לשים לב וממש בימים אלו, בגלל משבר שוק ההון שהגיע בעקבות הקורונה, חלק מבתי ההשקעות עצרו את מתן ההלוואות או הגבילו אותם, עד כה זה היה בסביבות ה-80 אחוז מהקרן והגבילו את זה עכשיו לחמישים וחלק אפילו עצרו כי לא יודעים עד כמה ימשיכו הירידות. בעצם הבטוחה שיש לבתי ההשקעות זה ההשקעה עצמה ואם השקעה תלך לטמיון או תרד בצורה משמעותית יש כאן בעיה. אבל אני אני אציין שאני באופן אישי במקום למשוך את קרן ההשתלמות שלי ואת הקופות גמל לקחתי הלוואות להשקיע.

צחי קווטינסקי: אני חושב שהדבר הכי נפוץ ועל זה אנחנו כל הזמן ממליצים ומדברים הכי הרבה זה בעצם על ההלוואות על הבסיס של קרנות ההשתלמות הפתוחות ואני חושב שההמלצה הגורפת, סליחה, היא לא גורפת כי כל בן אדם צריך לדון במצבו, היא שאם אדם יכול היום לקחת על בסיס קרן ההשתלמות שלו ולקבל סדר גודל של 70% הלוואה, רק דבר אחד אולי זה מצב עדיף מכיוון שכאן הוא צובר ריבית מאוד גבוהה וכאן הוא משלם ריבית מאוד נמוכה, דבר אחד שאני לא חושב שחלק מהאנשים יודעים, ואנחנו תכף חוזרים לפנסיה שעליה אנחנו רוצים לדבר, זה מתי משלמים את הכסף ואת ההלוואה לבנק, זאת אומרת, אם הם לוקחים באמת על בסיס קרן השתלמות מתי משלמים את הכסף הזה? האם משלמים כל חודש בחודשו או שבסוף?

מזל צובאלי: אז יש שני מסלולים, יש מסלול שאפשר לפרוס את זה ולשלם רק ריבית עכשיו ואת הקרן בעוד חמש שנים – שבע שנים, ויש מה שנקרא הלוואת שפיצר שזה קרן וריבית יורד כל חודש. אז כאן באמת צריך בכל הכוח לראות גם מה היא יכולת ההחזר שלו, זה לא חוכמה לקחת עכשיו הלוואה ולהגדיל את ההוצאות כשאין לי מה להחזיר. לא כל החברות מאפשרות לעשות גרייס לתקופה ארוכה, גרייס זו הלוואה שמשלמים רק את הריבית ואת הקרן בסוף תקופה, יש בתי השקעות שיתנו רק לתקופה של שנה ואישית אני הייתי בקופה כזו ובחרתי לעבור לחברה אחרת שנותנת אפשרות ל-7 שנים.

צחי קווטינסקי: ממה שאת אומרת כאן, אנחנו בעצם מתחילים להיכנס למה שבעצם התכנסנו אליו. אנחנו מתחילים להבין שיש הרבה מאוד אפשרויות לאנשים לבנות א', את העתיד שלהם, הפנסיה, שלהם, ואו לחילופין לבנות לעצמם את האפשרות לעשות את ההגדלה של ההון שלהם, כמו שאני בדרך כלל מציע לכולם על בסיס של נדל"ן, אפשר לייצר מתוך הכלים שיש לנו את האפשרות שיהיה לנו הון עצמי, את יכולת ההחזר ושיהיה לנו את הדרך לקנות סוג של נכסים. כאן אני חייב להגיד ולסכם כדי לעבור איתך לנושא של כלכלת המשפחה שבוער בעצמותי, אנחנו מבינים שאפשר לשבת עם מזל או עם יועצים פנסיונים, אני כמובן ממליץ על מזל, וללמוד מה יש לנו ומה אין לנו. אני יכול להגיד לכם, לא נתתי למזל לסיים את כל מה שהיא תכננה, אם הייתם רואים את הדפים ואיך היא התכוננה למפגש הזה הייתם מבינים את הרצינות, בעצם יש מצבים שאולי אני רמזתי עליהם תוך כדי, שלפעמים שווה לנו לעבות איזה משהו שיש לנו כבר היום, איזה קרן השתלמות, איזה משהו שהולך לתת לנו הכנסה עתידית או משהו ואפשר לעשות את זה ממש בגרושים היום שיתנו הרבה גרושים מחר. אפשר לבנות דרכה את הבסיס שאיתו אנחנו יכולים ללכת ולהשקיע בנדל"ן, ואני לא רוצה להיכנס כאן להשקעות הנדל"ן בגלל שעל זה אני מדבר כל הזמן ולא בגלל זה הזמנתי את מזל. אז אני מסכם את זה ואומר שזה חובה לכל אדם לגשת ולהוציא את המידע הזה של מה שיש לו ולבדוק איך הוא רק משדרג את זה ומשפר את זה והדבר הכי נכון לעשות את זה עם בעלי מקצוע בגלל שאני יכול להגיד לכם למרות שכתוב סביב השם שלי פנסיה, אני לא יודע לעשות את זה. אבל כאן מזל אני חייב למרות שלא התכוננו לזה ולא דיברנו על זה אבל אני חייב לנצל את הדבר השני שאת עושה. אני פוגש המון אנשים בייעוצים ואני שואל אותם כמה אתם מוציאים בחודש, על מה אתם מוציאים בחודש, ואני מגלה שאנשים לא יודעים. את המידע היחיד שאני מצליח להוציא מהאנשים וגם זה אחרי שאני מתאמץ ואני עושה להם מדיטציות והיפנוזה, סתם אני צוחק אני לא עושה את הדברים האלה, זה לגלות אם יש להם עודף הכנסה או חוסר אבל רוב האנשים לא יודעים את המצב שלהם וזה אחד. דבר שני, אני מגלה זוגות, אם ישב אצלי זוג שמרוויח יחד 20 אלף שקל, וחוסכים כמעט 10 למרות שהם גרים בדירה שכורה, יושבים אצלי זוגות עם שלושים וארבעים אלף שקל שלא מספיק להם הכסף בחודש. אני מאוד מאוד רוצה שבזמן הקצר שנותר לנו שקצת תפתחי לנו דגשים איך בן אדם לומד ואיך אנחנו מכוונים את כלכלת המשפחה שלנו כדי לגמור את החודש, שנחסוך קצת בסוף החודש קצת או הרבה ושנוכל לבנות לעצמנו עתודות של כסף לעתיד, אז בואי תפתחי לנו קצת את העניין הזה.

מזל צובאלי: אני אתחיל בלהגיד שאת מה שאתה ציינת כאן שאנשים לא יודעים מה קורה אצלם, אולי הם ידעו את היתרה בחשבון, אבל הם לא לא מבינים מה קורה בניהול ההכנסות מול ההוצאות. אנשים גם לא תמיד יודעים מה קורה בנכסים מול ההתחייבויות, זו הסיבה גם שהלכתי ולמדתי כלי נוסף שזה הNLP ודמיון מודרך, כי יש שם המון פחד, המון חרדות סביב הכסף. אנשים מעדיפים כאילו אוקיי אני אסתדר עם מה שיש, חיים את העכשיו. מה שאני עושה בליווי שלי זה שאני באמת מבינה ונותנת כלים לשחרר את החסמים האלו. אחד הדברים שיש לנו זה את התקציב, והתקציב הוא מוגבל, ההכנסה שלנו לרוב אנחנו יודעים מהי, חוץ מעצמאיים שזה משתנה, אבל רובנו שכירים ואנחנו יודעים מה ההכנסה החודשית. וצריך עם אותה הכנסה לחיות, לשלם על העבר שזה המשכנתא והחזר ההלוואות, לחיות את ההווה ולחסוך לעתיד. חיסכון אומר שאנחנו מאמינים בעתיד, אם אנחנו לא חוסכים ואני אגיד שאני שנים אמרתי לא זה לא הגיוני לחסוך אם אני כל הזמן במינוס אבל ממילא הייתי במינוס, אז אם הייתי כן שמה קצת כסף בצד היה לי היום אולי יותר.

צחי קווטינסקי: אני חושב שאחת העוולות של אנשים לעצמם היא שהם שוכחים שצריך לחשוב על העתיד. אחד הדברים שאליאב אלאלוף מיתג אותי כפנסיה תוצרת בית, אנשים לא הבינו, בא בחור בן עשרים ומשהו ואני אומר לו פנסיה והוא אומר לי מה לי ולזה יש לי עוד 40 שנה. תמיד יש את הסיפור של הנמלה והחרגול, צריכים לצבור לפנסיה כי זה ביטחון. בואי תמשיכי.

מזל צובאלי: אני חושבת שאחד הדברים החשובים זה להתחיל ולראות מה יש לנו, מה יש. להתחיל עם היש. כי רובנו תקועים באין – "וואי יש לי הלוואה, יש לי משכנתא", אבל רגע אם יש לי משכנתא זה אומר שיש לי דירה, אז כמה הדירה שווה? מה הערך שלה היום בשוק? לראות את כל הנושא של הפנסיה, נכון אז יש לי קרן פנסיה, אולי היא שווה מיליון שקל, אני אקבל ממנה קצבה חודשית, אבל עדיין, זה סכום שמהווה ביטחון. קרן השתלמות, קופות גמל, לפעמים יש גם חסרונות נזילים. בימים אלו גם מאוד חשוב לראות מה נזיל ומה לא. לראות מה הסדר וכמה אני יכולה להשתמש ברזרבות שיש לי. אז זה הצד של הנכסים, בצד של ההתחייבויות לראות אם יש משכנתא, אם יש הלוואות, אם יש התחייבויות בכרטיסי אשראי, גם זה התחייבות. האידיאל הוא שהנכסים יהיו גבוהים מההתחייבויות. לא נעים שלעיתים אני יושבת עם משפחות שההתחייבויות שלהם גבוהות לעיתים אפילו הנכסים ממש ממש נמוכים. צריך לעשות ממש תוכנית הבראה. והדבר השני זה ללכת לבדוק את ההכנסות וההוצאות, לראות את הקטגוריות של ההוצאות של המשפחה, לראות מה מכביד עליהם. אני אגיד שאני כשהתחלתי לעשות את זה לפני 15 שנים, פתאום זה עשה לי סדר, קיבלתי בהירות, הבנתי שההלוואות והחזרי ההלוואות הם אלה שמכבדים עליי ואז ישבתי ועשיתי ארגון מחדש של כל ההלוואות. הדבר הנוסף שראיתי זה שאני כל חודש משלמת שכירות בסכום מסוים וזה אומר שאני יכולה, לקח לי כמה חודשים לאזן את התקציב ואז הלכתי לבנק למשכנתאות לבדוק עם אותו סכום של החזר על תשלום השכירות, מה אני יכולה לקבל איזה משכנתא. ומשם באמת הצלחתי לקבל בהירות מה אני יכולה לקנות, כמה ההון העצמי שאני צריכה להביא.

צחי קווטינסקי: אנחנו צריכים לזכור שבעצם ההון עצמי שאנחנו יכולים להביא וכמובן גם היכולת לקבל משכנתא זה לא רק עם הסכומים האלה, זה הרכב של כל הדברים. אני יכול להגיד לך שאני מלמד בקורסים וגם בייעוצים ואני אומר לאנשים בואו נבנה כמו אובליגו כזה, כמו מה שהם מוציאים לנו בבנק, בואו נבדוק כל דבר מה הוא נותן לנו. אם יש לנו חיסכון כזה, אם יש לנו חיסכון כזה, מה הריבית ומה התשואה, מה אנחנו יכולים למקסם. אנשים שמחזיקים כסף מתחת לבלטות. אבל כאן אני חייב להסביר לאנשים שגם כשאנחנו הולכים להפנות את הכסף הזה להשקעות, אני לא מדבר על אלה שהולכים למשחקי אקזיט ולכל הדברים האלה, אני אדבר על אלה שרוצים לבנות להם עתיד ורוצים לקנות נכס וזה לא אנשים שעוסקים בזה, זה אנשים שרוצים לעשות להם ביטחון כלכלי וליצור להם אחר כך עוד תוספת להכנסה הפסיבית שלהם, אז זה הדברים שצריך לעשות מאוד מאוד בחוכמה. ולאלה שכן משחקים את משחקי האקזיט, של קנייה ומכירה תוך שנתיים, אני צריך להזהיר, שאדם צריך גם להסתכל וחלק מהתחייבויות שלו זה דברים שהוא התחייב לשנה-לשנתיים הקרובות וכאן אני חייב סליחה שאני לוקח רגע את המקום אליי אני חייב להגיד לאנשים שיש אנשים שאומרים "אנחנו אלופים, אנחנו למדנו על סין וכל מיני קורסים אצל אלה שלימדו לעשות אקזיטים, ואנחנו נקנה והנה מצאנו מציעה מתחת למחיר שוק ונמכור את זה תוך שנתיים.." ותראו היום אנחנו משדרים אחרי שאמש ביבי עלה על הטלוויזיה וסגר את המדינה כמעט באופן רשמי, והשוק נעצר. ואנחנו חשבנו שיש לנו איזה אקזיט אדיר והשוק עומד. או שלפני כמה שנים דפני ליף בנתה אוהל באמצע רחוב רוטשילד וסגרה את השוק, ופתאום אנחנו לא יכולים לעשות את האקזיטים, אבל אנחנו חייבים למכור את הנכס בגלל שאנחנו כן התחייבנו או לקנות אוטו או לעשות איזה ניתוח או לעשות בר מצווה או לעשות משהו שידענו שאנחנו צריכים אותו בשנתיים האלה, ואנחנו מוכרים את זה מאילוץ ולא מוכרים את זה משיקול כלכלי אז יש כאן הרבה מאוד מרכיבים. מזל אנחנו כבר ממש לקראת הסוף ואני רוצה לשאול אותך, ככה לסיכום, אני חושב שהעברת לנו הרבה מסרים פה, שמביאים את האנשים להבין כמה הם זקוקים לך בשביל לבנות את המצב שלהם, כמה הם צריכים לדעת גם מבחינת כלכלת משפחה, שאת יודעת לבנות להם ואיפה לשים דגשים ואיפה לא, וגם מבחינת פנסיה כי את יודעת להגיד להם איפה הם נמצאים, איפה הם באמת, מה יש להם ואיפה הם יהיו בגיל הזה, גם אם זה עוד הרבה שנים. האם את יכולה לתת לי איזה שניים שלושה משפטים לסיכום כזה ואז נתכנס לסיכום של הפודקאסט ונסיים אותו.

מזל צובאלי: אני רוצה להגיד למה חשוב לבדוק את הפנסיה, לא רק רגע לפני שמגיעים לפנסיה. להדגיש שלפנסיה יש שלושה מרכיבים, גם את הקצבה בבוא היום, אבל יש שם גם כיסוי למקרה פטירה וגם במקרה של אובדן כושר עבודה. אז כשאנחנו בודקים את הפנסיה צריך לשים דגש על שלושת הדברים האלו, חשוב לראות מה צפוי להיות לנו בעתיד. יש מגזרים כמו הייטק למשל, שהסבירות שיעבדו עד גיל 67 נמוכה מאוד, ולכן צריך להתארגן שם אחרת, זה גם לא כל השכר מבוטח. צריך לשים דגש גם על מה עם דמי הניהול שגובים מאיתנו, כי יש היום תחרות וניתן להוזיל וכל שקל שאני חוסכת שאני לא משלמת את זה זה בעצם נכנס לפנסיה שלי.

צחי קווטינסקי: סליחה שאני מתפרץ, צריך לשים דגש לאנשים שעובדים עם כל מיני תוספות במשכורת ולא משכורת הבסיסית, שחושבים שיש להם 10,000 שקל אבל זה בנוי מאיזה עשרות שעות נוספות צריכים מאוד שים לב לדברים האלה כי הם חיים באשליה.

מזל צובאלי: ראיתי את זה מאוד אצל עובדי אגד שהשכר שלהם היום גבוה אבל רובו על שעות נוספות, השעות הנוספות לא מבוטחות להם לפנסיה, יש מקומות עבודה שכן אבל באגד לא. צריך בהחלט לבדוק ומאוד מאוד חשוב לראות איך ההתפלגות ומהו השכר המבוטח לפנסיה. אני חושבת גם שלכל דבר יש פתרון וגם אם ראיתי לקוחות שהפנסיה הצפויה שלהם נמוכה, אני נותנת להם את הפתרונות האפשריים, אם זה דרך שוק ההון או דרך נדל"ן. העיקר זה להתכונן, וככל שנתכונן מוקדם יותר ככה נצליח להשיג ולהגשים את החלומות שלנו.

צחי קווטינסקי: יפה. אז לא סתם מזל קראה לעסק שלה תודעה פיננסית. אני חושב שפקחת את עינינו, ונתת לנו להבין את החשיבות של הבדיקה העצמית שלנו היום, של המומחים שאנחנו צריכים לקחת עם הניסיון ולא איזה ילדים כאלה שלמדו 10 דקות ויבנו לנו את זה. את ההיערכות שאנחנו צריכים לעשות וללכת ולנסות גם אחר כך ולקנות נכסים. אבל עוד פעם אנחנו לא מדברים על זה היום בגלל שעל זה אני מדבר בכל הפודקאסטים. ואני חושב שבעצם נשאר לי רק דבר אחד, נשאר לי להודות למזל צובאל מתודעה פיננסית. להודות לה שהיא השתתפה איתי בפודקאסט, ולהציע לכם לעשות את הדברים נכון, לוודא מה צופן העתיד בחובו ולא לחכות לדקה ה-90. אני נפרד מכם עד לפודקאסט הבא ונתראה שוב עם צחי קווטינסקי בנדל"ן בקלות בעתיד. תודה שהקשבתם, תודה מזל.

מזל צובאלי: תודה, בכיף.

עשוי גם לעניין אתכם..